מזג האוויר בבוקר יום שישי האחרון לפני ליל הסדר לא בישר טובות, ואני שמלווה את אירועי פסטיבל היין בבית היין מעברות כבר שנים, ושהורגלתי לא אחת לחפש לעצמי מסתור תחת אחת השמשיות בפני השמש הקופחת; קל וחומר עם הרצון לקרר ולו במעט את משאבות הגוף ככל שאחוזי האלכוהול בדם הולכים ומתגברים, מצאתי עצמי מלווה במבטים קצת עצובים את מגרש החניה שסרב להתמלא, ואת עמדות הטעמת היינות שהיו מיותמות מעט.

תשדירי מזג האוויר לא היו מבטיחים, ואיומי גשם היו בפי השדרים אך גם בעננים השחורים, וכך עם אכזבה מסוימת הגעתי לאירוע.
בחכמה מצדנו דווקא, פתחנו את הבוקר, זוגתי שתחייה ואני, בארוחת בוקר זוגית של בית היין, עם חביתת עשבי תיבול ובצל, קונכיות של גבינה לבנה וגבינת פפריקה, לחם מאפה הבית, כוס מיץ אשכולית אדומה, מעט סלט טונה, זיתים,רקנאטי חמאה וריבה, וכוס קפה טוב. וכך, כשהבטן התמלאה בריפוד הולם, זה בדיוק הזמן למדוד את היינות.

כמו תמיד, הייצוג היה בהחלט מבחר שאינו מבייש, עם היקבים הבאים:
רקנאטי עם קברנה סוביניון מרלו, קברנה רזרב ורוזה.
ברקן עם סדרת רזרב פינוטאג', סדרת רזרב קברנה סוביניון, והפתעה מרעננת ובהחלט ראויה בדמותו של נציג סדרת האלטיטיוד, עם ה- 412 מבציר 2006.

אצל ברבדו אין סדרות "נמוכות", ולפיכך בן המשפחה איגי אלוני, הטעים את המרלו והקברנה סוביניון 2008 (שניהם כשרים), כאשר את הקברנה סוביניון איגי אלוניאהבתי במיוחד בזכות היותו שתי ונגיש ועכשווי. אם תרצו תכנו אותו מלטף ומתחנף. הגוף בינוני עד מלא, מתקתקות מדומה, שפע של פרי שחור, שזיף בשל, וניל ורמז ירקרק הסיומת ארוכה ומלטפת. בהחלט יין ראוי גם על שולחן החג.

יקב הרי גליל הטעים את יראון 2006, ושוב מדובר ביופי של יין, וגם אותו תוכלו לסדר אצלכם ברשימה של שולחן החג. היראון הביא עמו חמיצות תומכת, לצד איזון של פירות יער שחורים וכחולים, נגיעות של וניל, ורמז לקלייה.
גוף היין מלא. הסיומת ארוכה, שופעת פרי ומלטפת. הרי גליל גם הטעימו את גליל שירז קברנה ואת גליל ויונייה.

יקבי רמת הגולן הטעימו את ירדן שרדונה, ירדן סירה 2005, גמלא סנג'ובזה, והיין שהפתיע אותי לטובה בעמדה של רמת הגולן היה הפעם גמלא קברנה סוביניון 2007. משהו ביין הזה, עם הפרי האדום לפנים, דובדבן ושזיף עם תיבול ברקע, עשבוניות ועץ אלון; מלמד כי גם סדרות אמצע עד בינוניות יכולות להציג יינות בכלל לא רעים. יעלה על שולחן החג? לטעמי, קצת פשוט מדי.


יקב ססלוב הטעים את סדרת אביב, עם שלושה בקבוקים בסדרה: קברנה סוביניון, מרלו ומריאז'.
יקב טוליפ הטעים את ג'אסט קברנה סוביניון, ג'אסט מרלו, והקברנה סוביניון רזרב.
יקב עגור הטעים את קסם 2008 ובלנקה הלבן.

יקבי כרמל הטעימו את הסדרה האזורית, עם קברנה סוביניון שירז גליל עליון, מרלו גליל עליון, קברנה סוביניון והוויונייה. מבחינתי, גולת הכותרת בעמדה היה השירז קאיומי 2006. שוב מדובר ביין ראוי לשולחן החג, המביא עמו חומציות טובה, תיבול של פלפל שחור, פרי שחור ובשל, עץ נוכח, נגיעות וניל, נוכחות טובה בפה, לכו איתו לצד מנות הבשר.

יקב שילה הטעים את מור 2007 המורכב מקברנה סוביניון, מרלו וברברה, ואת שילה שור קברנה סוביניון 2006 יעלה על שולחן החג? כן. איזה מהם? דווקא הראשון, בזכות פירותיות טובה, וניל וקרמל, וסיומת נעימה.

יקב ויתקין הטעים את סדרת מסע ישראלי  ובה שלושה בקבוקים: האדום, הלבן והוורוד. אם חיפשתם יין לבן פשוט כייפי לשולחן החג, קחו לכם מסע ישראלי לבן, עם יופי של אף ופה, שממשיך בהנאה אחריו עם אשכולית ורמז לליצ'י, אגסים ועשבוניות ותפוח ירוק, יין קליל, מעט חמצמץ בסיום. יין של קיץ. מבחינתי, התחילו איתו את שולחן החג לצד המנות הראשונות.

יקב אבידן עם שירה אבידן, כמובן, בעמדת ההטעמה, שהביאה איתה את יינות שירה אבידןסדרת התג סגול והתג הכתום. גם כאן, ובהסתייגות מסוימת, הייתי מעלה את היין אל שולחן החג. לא לצד היינות הגדולים של אמצע הארוחה, אלא דווקא בסמוך להתחלה. למה? כי ליין פירותיות בולטת ואפילו מעניינת של פירות יער שחורים שממלאים את הפה, אולי, ואפילו בזכות זאת, הוא עשוי להתחבב על הגברות שבחבורה.

יקבי בנימינה הטעימו את יוגב קברנה, יוגב שירז קברנה ואבני החושן תרשיש קברנה 2006. אני לא יודע מה קורה לי עם היין הזה. מצד אחד, מדובר ביין מסדרה גבוהה. מצד שני, לא פעם טעמתי אותו ואהבתי, ואפילו החמאתי לששון בן אהרון עליו, ולא פעם טעמתי והתאכזבתי. הפעם התאכזבתי. הוא התחיל טוב וסיים רע ושטוח, כמעט ללא תחושה של סיומת, ובהחלט לא מצדיק את מחירו.

יקב תבור הטעים את תבור אדמה מרלו גיר, תבור פנינים אדום ולבן, קברנהתבור טרה רוסה, ואת יין הדגל שלהם – מסחה מבציר 2005, אך אצלי נרשמה אכזבה מסוימת, ולצערי היין פשוט לא דיבר אליי

בשתי עמדות של יינות מהעולם הוטעמו בלו נאן כחול, ורוד מוזהב, גיג קוט דה רון, פסדובלה של יקב מאסי, טראזס מלבק, וגם פרוסקו.

להפתעתי הבחנתי ביורם שלום בעמדה של יקב אלכסנדר, שבדרך כלל לא מציג בפסטיבל מעברות. בעמדה הוטעמו אלכסנדר סנדרו 2007 והקברנה סוביניוןאלכסנדר רזרב 2007, שוב, בהחלט יין ראוי שבולט היטב לצד היינות הבולטים באירוע זה, וכן, שוב יין שללא כל הסתייגות הייתי מעלה אל שולחן החג.
באף עשבוניות ופירות יער שחורים, רמז לקסיס עם תיבול. מדובר ביין מאוזן עם גוף מלא ועשיר. גם הסיומת טובה ומושכת.

הבחנתי שיורם אינו מתכוון להישאר במעברות, ושאלתי אותו לאן מועדות פניו. הוא השיב כי הוא בדרכו ליקב בחזרה כי אנשים מחכים לו, וכי הוא כועס על שאיני מגיע לבקר אותו.
כשעה ומחצה מאוחר יותר הגענו אל יקב אלכסנדר במושב בית יצחק הסמוך. כשירדנו במדרגות אל מרתף היקב, שמענו קולות רבים הבוקעים מהמרתף. סביב שולחן ארוך ישבו אנשים לא מעטים. חלקם משפחות שלמות עם ילדיהם, חלקם זוגות צעירים. לשולחן הוגשו פיסות לחמים טריים, גבינות, שמן זית וזיתים, לצד שורה מיינות היקב שהוטעמו ע"י יורם, כשהוא מקדיש את עצמו לטובת הסברים ושאלות של הסובבים.
לרגע קל הייתי סבור שאנחנו מפריעים, וכי הגענו לאיזה שהוא אירוע משפחתי סגור, אך יורם הסביר לי שמעטים סביב השולחן מכירים איש את רעהו, וכי כולם התקבצו למטרה אחת, של טעימת ורכישת יינות היקב.
הטעימה המוקדמת שלנו באירוע מעברות, הייתה ארוכה וממצה מכדי שננצל את הזמנתו של יורם להמשיך ולהתארח במשכנו ולטעום מיינותיו. אבל את ההבטחה לביקור הרבה יותר קרוב ומעמיק, נקיים כבר בהזדמנות קרובה.
חג שמח.

צילומים בבית היין מעברות וביקב אלכסדר: דני רובין