אחד על אחד עם אריאל ביר יינן יקב עמק האלה: "הגפן לא שוכחת אבל סולחת"

יקב עמק האלה הצמוד לקיבוץ נתיב הל"ה, שהוקם בשנת 1998 (בציר ראשון של היקב 2002), עבר במהלך השנים שורת שינויי בעלים, מנכ"לים וייננים, עד שבשנת 2023 חדל להתקיים במתכונתו המקורית ונמכר לחברת גלובל וויין אנד ספיריט בעקבות המשבר המתמשך שלו. המשבר כלל חובות כבדים של מיליוני שקלים, פגיעה קשה בכרמים כשלאורך התקופה חלה הזנחה בטיפול בכרמים עד מצב בו חלק גדול  מהם לקו בווירוס שדרש את עקירתם, ובמחסן היו חצי מיליון בקבוקי יין מלאים שהצטברו ביקב.

בסוף 2023, בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נמכר יקב עמק האלה לחברת גלובל וויין אנד ספיריט (בבעלות משפחת פאליק) בסכום של 2 מיליון שקל לבעלים הקודמים, 5 מיליון שקל לכיסוי חובות, והתחייבות להמשיך להעסיק את העובדים. כל אלה חתמו את גורלו של היקב הישן והיוו פתח להתחלה חדשה תחת הבעלים החדשים, כולל הצלחה למכור את חצי מיליון הבקבוקים המלאים ש"שכבו" במחסן.

קצת לפני ראש השנה, בתחילת ספטמבר ועדיין בעיצומו של בציר, הגעתי לביקור אצל אריאל ביר – יינן יקב עמק האלה ("אני לא יינן ראשי – אני יינן יחיד"), שמייצר כ-480,000 בקבוקים בשנה. מעט ביוגרפיה: בן 40, נשוי + 4, גרים באפרת, אחרי הצבא למד תעשייה וניהול, רצה להמשיך במפעל היודאיקה המשפחתי בו עבד מגיל 15. התקבל לימ"מ, אשתו קבעה שלא יתגייס לימ"מ. שיבי דרורי חיפש מנהל ייצור ליקב גבעות. אריאל נענה והתאהב במקצוע.

בציר ראשון שלו היה ביקב גבעות. אחרי 5 חודשים עבר ליקב שילה, עבד שם 3 שנים, מהן שנה כמנהל ייצור. שנה בטוליפ ובחזרה לאזור ירושלים – עוזר יינן של יעקב אוריה ביקב עמק האלה וביקב ליבנה – בציר 2016. לפני בציר 2017 נפגע בתאונת דרכים שהשביתה אותו בבית במשך שנה ושיקום ממושך. ב-2018 רצה לחזור לעבוד. עוזר יינן של סם סורוקה ביקבי ירושלים. בבציר 2023 הצטרף ליקב עמק האלה, והשנה זה הבציר הרביעי שלו ביקב כשהצוות שלו כולל 6 עובדים, ביניהם הכורם הוותיק ועתיר הניסיון אילן זעפרני. 

תפסתי את אריאל אחרי קבלת 35% מענבי הבציר השנה, שהתחיל באיחור של שלושה שבועות כשרבים מהזנים האדומים דווקא הקדימו. כך, בציר ענבי קברנה פרנק ומרלו, שנבצרו לפני שנה סביב 20.9, הסתיים בבציר הנוכחי ב-3.9. "שנה מעניינת", הוא הגדיר את המצב. הבציר  התחיל ב-10.8, והצפי לסיומו בעת הביקור היה תחילת-אמצע אוקטובר עם פטי ורדו וקברנה פרנק בכרם נס הרים, כשעד יום פרסום הריאיון נבצרו כ-80% מהענבים, ובסך הכול יבצרו השנה ביקב עמק האלה 380 טון ענבים.

מפת הכרמים כוללת 180 דונם בנתיב הל"ה, 200 דונם בנס הרים, 450 דונם באדרת – את רובם עקרו בגלל וירוס הליפרול (כפי שראיתי בסיור עם אריאל בכרם נס הרים),  ושתלו או שותלים מחדש. העקירה מאפשרת גם נטיעת זנים חדשים. כך במקום 170 דונם שעקרו נטעו סינסאו, גרנאש, טמפרניו, סירה, פטיט סירה, קולומבר, קריניאן, מלבק וטנאט, שחלקם בפעם הראשונה (טמפרניו, סינסאו, קולומבר וטנאט), כשהכוונה של אריאל ביר היא לנטוע גם זנים ארץ ישראליים קדומים מהפרויקט של פרופסור שיבי דרורי באוניברסיטת אריאל. בכרם גם שמעתי ממנו אמרה שמעידה על היחס של אריאל ועל הקרבה לכרמים, לגפנים ולענבים: "הגפן לא שוכחת אבל סולחת". שווה לזכור.

"השאיפה היא להגיע ל-1300 דונם נטועים, ולייצר 700,000 עד 900,000 בקבוקים של יינות שלנו, והשאר כיקב שירות. אנחנו רוצים לעבור לזנים ים תיכוניים וישראליים, כשהמטרה לייצר יינות נגישים שיתאימו לישראלים, למזג האוויר ולאוכל", אומר אריאל.

"מתחילים להזיז דברים"

לאור תמונת המצב שתוארה בתחילת הכתבה, ביקשתי מאריאל ביר לתאר את ההתנהלות ביקב. "יעקב ברג (מנכ"ל ושותף ביקב פסגות) הוא בעלים ומנכ"ל יקב עמק האלה. קיבלתי ממנו יד חופשית לטפל במה שצריך לתקן ביקב, ולדחוף קדימה. היקב היה בבעיה כלכלית שהשפיעה על כל התחומים – מהכרמים עד עורך הדין. בבציר 23 התחלנו להזיז דברים קדימה – מאוחר מדי ומעט מדי לבציר. כל אנשי היקב גויסו למהלך אחרי שהיינות סיימו תסיסה מלולאקטית והועברו להתבגרות בחביות. מחלקת מכירות, מרכז המבקרים, כל דבר ביקב לא פעל כפי שצריך. יעקב וחברת  גלובל ווין אנד ספיריט (משפחת פאליק) פתרו לנו את הבעיות התפעוליות והתקציביות – הכול תוך אמון מלא ויש לנו המון הערכה אליהם. כך, נטיעת 170 דונם  כרם במקום הכרם שנעקר היא פרויקט של 12 מיליון שקל. המהלך כלל את החלפת הכורם, כשלאחר תהליך בדיקת הכורם הנכון ליקב נבחר אילן זעפרני, שבעבר היה כורם קיבוץ אלרום. אנחנו נהנים מהעבודה משותפת, וחילוקי דעות מקצועיים נפתרים בזכות היחסים האישיים".

היבט נוסף אליו מתייחס אריאל: "לקוחות הקצה מאוד אוהבים את היינות שלנו. בעלי המסעדות והחנויות הם אלה שהושפעו מהזעזועים ושינויים במחירים, תנאי תשלום וזמני אספקה. הצורך בבניית אמון הוא בצד הזה, ואנחנו רואים שיפור גם איתם ועלייה משמעותית במכירות ובחשיפה".

סדרות יינות יקב עמק האלה

בסדרת האלה יש שני יינות – לבן ואדום, בסדרה הזנית ארבעה לבנים – גוורצטרמינר, שרדונה, סוביניון בלאן ושנין בלאן, ושישה אדומים – קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטיט סירה, מלב קופטי ורדו. מעליה סדרת בלנדים – בורדולזי קלאסי – קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק פטי ורדו, ובלנד ים תיכוני – סירה, קריניאן, פטיט סירה, גרנאש ושנין בלאן.  בלנד חדש מבציר 2025 עשוי  מזני סירה, פינו נואר וויונייה.

בסדרת-על יש ליקב יין בשם שפרד (רועה – Sheppard) – כל שנה בלנד חופשי לפי רצון היינן – "מה שיבוא לי" , ומעליו המלך – King מזני סירה, פטי ורדו וקברנה סוביניון. יין שיוצר בבציר 2024 ואין כוונה לייצר אותו כל שנה.

זווית הראייה של ההנהלה מול היינן

"יש לי יד חופשית לעשייה אבל יש מסגרת", אומר אריאל. "עבדתי תחילה ביקבי בוטיק בהם יינן, מנכ"ל והכול ביחד. מיעקב אוריה למדתי שצריך לדעת איך לשים דגש על האני מאמין שלי ומצד שני להבין שזה עסק שצריך להכניס כסף, וצריך להבין מה השוק מבקש – לדוגמה השנין בלאן. ב-24 עשינו 2000 בקבוקים, ב-25 – 4,700, והשנה גדלים לכיוון 7,000 כי המכירות מאפשרות את זה.

מי היום בעל הבית המקצועי של היקב?

התשובה מתחלקת לשלושה גורמים. אריאל אומר: "לי יש המילה הראשונה והאחרונה בתחום היינני ללא כל התערבות. אני אחראי לכל היינות שאני עושה. כן נקבעת מסגרת על ידי הבעלים – כמו ביקבים אחרים. יין שאני לא מאמין בו לא ייצא, והיו מקרים כאלה. לעומת זאת רציתי לעשות יין מבעבע, ועצרו אותי בגלל העלויות.

צד הכורמות מנוהל על ידי הכורם הוותיק אילן זעפרני. הוא מגדל את הענבים כפי שעשה 30 שנה, אבל בשת"פ צמוד איתי. קביעת הזנים לנטיעה היא נטו שלי כיינן, ורואים את זה פיזית בכרמים שנטענו ב-2025. הצד התפעולי מנוהל דור בן נון – המנהל התפעולי של היקב. הצד השיווקי מנוהל על ידי צור סוכנויות (צור עולם של יין), בניית המותג מנוהלת על ידי נעמה ברג מיקב פסגות והצוות שלה, וכיינן אני פחות מתערב.

יקב עמק האלה הוא מותג עצמאי במסגרת זו, ואנחנו בונים אותו לשנים ארוכות קדימה- 170 דונם כרם שנטענו ב-2025 יניבו בציר ראשון ב-2028. ליקב פסגות ולנו יש פעילויות של ייעול ורווחיות, כמו קניית חביות, בקבוקים, שמרים וכל חומרי הגלם, כי אנחנו באים ככוח גדול, אך כל אחד עם החבתנים שלו. השאיפה שלנו, חד משמעית, היא להחזיר את הנשמה ליקב עמק האלה".  

האם מותר לך לבצע שינויים ביקב בנושאים כמו סדרה מיותרת, שיין לא ייצא לשוק, זן שאינו מתאים?

"בהחלט כן. את סדרת הבלנדים אני הכנסתי, ורואים את המעבר מזני בורדו קלאסיים  ליותר יינות מזנים ים תיכוניים.  יש נושאים בהם אני אומר מה מתאים או לא. אני משתתף בכול ישיבות ההנהלה אבל יודע איפה הגבולות שלי. למדתי תעשייה וניהול, אני מבין שזה עסק – מפעל שנועד להכניס כסף. לא אוציא לשוק יין שאני לא מאמין בו ולא אשתה בעצמי בבית, אבל כן יינות שפונים לקהל הרחב כדי לחשוף את היקב".  

מה הסיבה למעבר מזנים כמו קברנה סוביניון ומרלו, אל זנים כמו שנין בלאן, סמיון גרנאש וקריניאן?

"אלה זנים שמתאימים יותר לגידול בארץ – מבחינת הכרם טוב להם, ומבחינת היינות אני רואה תוצאות יותר רלבנטיות. כיינן ההסתכלות שלי היא על יין שמתאים לשתייה בישראל בטעמים, מבנה ורמת אלכוהול – גרנאש וקריניאן עם 13% אלכוהול אינם כמו קברנה סוביניון ומרלו עם אותם אחוזי אלכוהול – התוצאה הרבה יותר רלבנטית וטעימה. אנחנו גם צריכים לעשות מעבר או שילוב של הזנים המקומיים של אוניברסיטת אריאל, כדי להביא אמירה של ישראל ולא רק של 'כשר' כמייצג את ישראל. אנחנו יכולים להביא לעולם אמירה של יין שהוא ישראלי – להפוך להיות כמו ארצות אחרות שיש להן יינות עם אופי שמזוהה איתן".

מה נקודת המבט שלך על ענף היין והצריכה?

"אנחנו בתקופה מעניינת ומאתגרת בענף, עם ירידה כללית בצריכת אלכוהול בעולם. ישראל היא מיקרוקוסמוס שונה. בגלל הצד היהודי דתי, יין מלווה בחיי היום יום – קידוש כל שבת, כל חג קשור ליין, אצלנו יש (לדעתו) גידול בצריכת יין. קודם כל במדינת תל אביב עם צריכה גבוהה של יינות לא כשרים ולא ישראלים – הרבה יבוא. לא יודע להסביר את זה. מצד שני אצל החרדים – שקונים ושותים המון יין, עם קבוצות ווטסאפ שלמות שקשורות ליין. בביתר עילית השכנה ליקב יש שבע חנויות יין, ובבית שמש הרבה יותר – כעשרים.

בשנים האחרונות יש מעבר של יקבים רבים לכשרות בד"צ חרדי – אפילו יקבים קטנים, כי באופן מדהים זה פותח שוק בארץ ובחו"ל. ראיתי בעצמי בארה"ב כשכשרות בד"צ חרדי שכנעה לקנות לעומת כשרות אחרת. היום יש יבוא כשר מכל העולם – וגם לא כשר, וקונים על חשבון יין ישראלי.

המדינה הופכת יותר ויותר למבינה ביין. לתערוכת סומלייה באים מדי שנה מבוגרים עם שאלות קבועות – זמן חבית, אלכוהול, והדור הצעיר – בני עשרים, מפגינים ידע אמיתי עם שאלות שאני ממש רוצה לענות עליהן – יותר חשיפה והבנה. איך זה משפיע על המכירות? זו שאלה גדולה".

מה מאפיין ייננות ישראלית?

"אחד הדברים הכי יפים זה שת"פ גם בין מתחרים ישירים. לא ראיתי בעולם. חברים ברמה האישית עוזרים אחד לשני, כולל עזרה בבציר כשיקב נתקע בלי בוצרים. אני לא מכיר ענף שיש בו יחסים כאלה. זו גישה שמאפיינת את דור הייננים הנוכחי. הגישה של כולנו היא הרבה יותר פנימה ויותר ישראלית, לעומת הדורות הקודמים שרצו ליצור יינות ישראליים כמו בחו"ל. הכיוון הבא זה הזנים הישראליים – שחלקם עדיין בשלבי פיתוח, והחזרת זני עבר לחיים.

מעבר למחקרים של האוניברסיטאות וגוף כמו יקב כרמל שחולק את הידע העשיר שלו, אנחנו ביקבים הקטנים צריכים לעבוד ביחד ולדחוף קדימה. לדוגמה, יש תוכנית של ארבעה יקבים לקחת חלקה, לפצל אותה ביניהם באופן שווה, לעשות ארבעה יינות שונים מאותו זן – כל אחד לפי התפיסה שלו, ולראות מה ייצא".

אלון גונן השתתף בשאלות לאריאל ביר

מיינות היקב ברפרוף

אלה לבן 2025  – 60% שרדונה, 25% ויונייה, 15% גוורצטרמינר. אריאל: "המטרה היא שכל אחד ייקח בקבוק מהמדף וייהנה". בטעימה בהחלט יין מהנה.

שנין בלאן 2025 – 92% שנין בלאן עם 8% סמיון. הענבים תוססים יחד, תוך הפרדה לשלוש תסיסות שונות: 50% גרגרים שלמים – תסיסה כתומה, 50% תסיסה לבנה (הפרדת המיץ מהקליפות), מתוכם 10% מועברים לחביות –  תסיסה קרה ארוכה. בטעימה יין טוב, אפילו מאוד.

אלה אדום 2025 – 45% קברנה סוביניון, 35% מרלו ו-20% קברנה פרנק. 12% אלכוהול. בטעימה: שילוב נעים ומעניין.

מלבק סדרה זנית 2024 – מחלקה אחת של 10 דונם בנס הרים עם שתי טרסות. תסיסה בגרגירים שונים נתנה רכות, משמעותית פחות טאני, יותר פרי, נגיש וטעים. יוצרו 7,500 בקבוקים – הכול נמכר על ידי המשווק צור.

פטי ורדו סדרה זנית 2024 – השיווק ובעלי חנויות ביקשו את היין. אריאל: "לדעתי הזן הבורדולזי שנקלט הכי טוב בארץ. בחו"ל נחשב כ"תבלין" כי לא מבשיל הבשלה מלאה. אצלנו בגלל החום מגיעים להבשלות בדרך כלל בסוף ספטמבר תחילת אוקטובר. גם מבחינה טיפולית יותר עמיד ונוח מקברנה סוביניון". בטעימה, למרות התזה שלי שהזן מתאים כתבלין ולא כיין זני, זהו יין מוצלח מאוד.

מזמור 2024 –בלנד בורדולזי: 55% קברנה סוביניון, 25% מרלו, 10% פטי ורדו, 10% קברנה פרנק. יין טעים עם טיפת מרירות, אבל נסבלת ביותר.

חדשים ביקב

King 2024 (מלך) – בלנד של שתי חביות סירה ושתי חביות פטי ורדו הכי טובות שהיו ביקב. עדיין בהתיישנות – לפחות עוד שנה שייצא לשוק. מה יהיה מחירו? "גבוה מאוד".

Harp 2025 (נֵבֶל) – יין חדש לגמרי שיצא לאחרונה מהחביות. בלנד ייחודי שעשוי מענבי סירה, פינו נואר ו-ויונייה בתסיסה משותפת.

Sheppard 2024 (הרועה) – בלנד של 35% פטיט סירה, 30% פטי ורדו, 20% סירה, 15% קברנה פרנק.

להזמנת מקומות למרכז המבקרים הפעיל של יקב עמק האלה – הצטרפות למועדון הלקוחות של היקב כאן