ארוחות צוות במסעדות: אוזריה של השפית אביבית פריאל-אביחי

אודליה בנאי ממשיכה לחקור את נושא ארוחות הצוות במסעדות, מקורות ההשראה שלהן והשפעה אפשרית על התפריט

 

נדמה לי שכולנו מסכימים שאוכל הוא דבר משמח (לפחות אותנו, אוהבי האוכל). ארוחות צוות במסעדות מורכבות בדרך כלל מאוכל שמח ומנחם. לכן, יכול להיות שאהבתי לאוכל מנחם (שלא לומר פחמימות), היא הסיבה לכך שארוחות צוות סיקרנו אותי תמיד.אני ממשיכה את מסעי בין צוותי מסעדות, והפעם אירחו אותי לארוחת צוות באוזריה. השפית אביבית פריאל-אביחי מגישה באוזריה ובנקסט דור, אוכל ים תיכוני ויווני. התפריט מורכב ממנות וותיקות ומוכרות, לצד ספיישלים מתחלפים, ואת האוכל תמיד מלווה מוסיקה שעושה טוב על הנשמה.

קארי שהכיל ירקות, רצועות חזה עוף בטמפורה, ומעל הכל ביצת עין.
קארי שהכיל ירקות, רצועות חזה עוף בטמפורה, ומעל הכל ביצת עין.

המסעדה: אוזריה ונקסט דור

השפית: אביבית פריאל-אביחי

מתי אוכלים: באוזריה אוכלים שלוש ארוחות צוות ביום – ארוחת בוקר ב- 11:30, ארוחת ערב ב- 17:30, והצוות שסוגר את המסעדה אוכל ארוחת לילה פחות מאורגנת.

מי אוכלים: צוותי המטבח, הניקיון והפלור של האוזריה והנקסט דור אוכלים יחד סביב שולחן אחד.

מה אוכלים: בארוחות הבוקר אוכלים מנות קלות יותר. תמיד יש סלט, ולצידו בין השאר צזיקי וביצים בצורות שונות. ארוחת הערב תכיל בדרך כלל חלבון בשרי.

אודליה התחברה לשורשים הפרסיים שלה בגלל קערת העשבים, כמוה תמצאו על כל שולחן של משפחה פרסית
אודליה התחברה לשורשים הפרסיים שלה בגלל קערת העשבים, כמוה תמצאו על כל שולחן של משפחה פרסית

מי מכין: בדרך כלל טבח הפס החם בכל משמרת מכין את הארוחה, ויש לו יד די חופשית ומקום ליצירתיות בתכנון הארוחה. לטבחי הפס החם יש יותר זמן לפני תחילת הסרוויס, לכן הם אלה שמכינים את הארוחה. כך, בכל יום אוכלים משהו אחר. פעם מנות מהמטבח הערבי, ופעם מנות עם שורשים הונגריים, למשל.

אז מה אכלנו: ירון, איש הפס החם, הכין קארי שהכיל ירקות, רצועות חזה עוף בטמפורה, ומעל הכל ביצת עין. עם זה בא אורז לבן, מגש עם הרבה עשבים: כוסברה, פטרוזיליה, שמיר, טרגון ועוד; חצאי ליים ובצל ירוק. צלחת עם פיתות בסגנון לאפה, שבדרך כלל מוגשות במנת הסופלקי.

הפיתה של אוזריה היא המצאה גאונית ומאוד מסוכנת
הפיתה של אוזריה היא המצאה גאונית ומאוד מסוכנת

מה חשבתי: אוי, שאני נהניתי. ראשית התחברתי לשורשים הפרסיים שלי, בגלל קערת העשבים, כמוה תמצאו על כל שולחן של משפחה פרסית. הקארי היה קיצי, רענן, צבעוני ופיקנטי בדיוק במידה הנכונה בשבילי, ואכלתי ממנו עוד ועוד (ראו הסבר למטה). האורז היה מלווה מצוין לקארי, וספג את הרוטב בצורה המושלמת. עד כאן חשבתי שהארוחה טעימה, מזינה, מאוזנת ומאוד נכונה לארוחה לפני העבודה, אבל אז טעמתי את הפיתה… הדבר הזה הוא המצאה גאונית ומאוד מסוכנת. הלאפות הקטנות האלה מטוגנות בשמן זית רדוד, והן רכות עם מעטה קצת קשה יותר (אבל לא פריך), מעט מלוחות וכל כך טעימות. לא יכולתי להפסיק לנשנש מהן, וכך מצאתי עצמי יושבת עם השפית אחרי שכולם סיימו לאכול, שתינו טובלות פיתה בקארי, אוכלות ומדברות על אוכל ומסעדות. מזל שאחת המלצריות באה לפנות את השולחן, אחרת הייתי נשארת שם וממשיכה לאכול. זו בהחלט ארוחה שהייתי שמחה לשלם עבורה.

לסיום, אי אפשר להתאפק, והנה התמונה מדף הפייסבוק של אוזריה, שנותנת ביטוי מדויק לכל התפקידים במסעדה: צוותי המטבח, הניקיון והפלור

 

ארוחת הצוות הקודמת

בר א וין של השף עינב אזגורי

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר