ביקור בית ביקב יתיר: "היינות שלנו באים להציג את האזור והאופי האזורי עם השפעת המדבר"

בדרך חזרה מהביקור המשותף של חברי הוותיק יגאל ברנע ושלי ביקב יתיר בשנת 2010 (היו לי ביקורים נוספים לפני ואחרי, לא לדאוג), שמענו ברדיו על הקרב וההשתלטות על משט המרמרה. לא ידענו מה נשמע הפעם – אחרי הכול הנשיא שלנו בפועל, דונלד טראמפ, אינו בדיוק צפוי.

בכל זאת חזרנו מכאן באווירה שקטה ונינוחה, אולי בזכות פרח הצַּלָּף שפורח רק ליום אחד בשנה, בדיוק יום ביקורנו – ליד חורבת עָנִים אליה הוביל אותנו הווייז. נפגשנו עם יעקב בן דור, מנכ"ל יקב יתיר ליד "חורבת עָנִים (במקור: ח'רבת ע'ווין א-תחתא) – אתר בדרום הרי חברון בו מצויים שרידיו של יישוב מקראי ותלמודי, כ-20 ק"מ מצפון מערב לערד ובתחום יער יתיר" (תודה ויקיפדיה).

הגענו כדי לפגוש ביקב יתיר את יעקב – המנכ"ל מהקמת היקב, ערן גולדווסר – היינן מתחילת פעילות היקב, ואתי אדרי – היום מנהלת היצוא של יקבי כרמל ויקב יתיר כחלק מהתשלובת, גם היא מראשית יקב יתיר כרוח החיה של היקב ומובילת השיווק ומרכז המבקרים. בכל ביקור כזה יעקב לא הסתפק במפגש שלנו עם החביות והמיכלים, טעימת יינות, והתפעלות מהיקב הזה שפורח ומשגשג בגבול המדבר והצוות המיוחד שלו. תמיד כללו הפגישות גם סיור בחורבות עתיקות בסביבת היקב וסיפוריהן. הפעם זו הייתה, כאמור, חורבת ענים, שמתחתיה היה כפר תת קרקעי שלם בו אנשים גרו במערות (שווה לקרוא את הסיפור המלא בויקיפדיה), ולמעלה היה בית הכנסת מתקופת התלמוד, במאה השלישית לספירה. "בית הכנסת מספר את סיפור היין בארץ ישראל, כשבשנת 663 לספירה הפך למסגד. עשרים אחוז מהיין שנמכר במרסיי שבדרום צרפת באותה תקופה הגיעו מנמלי עזה ואשקלון (התפרסמו אז "קנקני עזה" בהם הגיע היין), והיין היה החלק הגדול של הכלכלה מאזור הדרום".

בית הכנסת מתהדר בעמודי שיש מצפון איטליה. "הרוויחו אז הרבה מיין, אז הרשו לעצמם לייבא עמודי שיש איטלקי. לכן בית הכנסת מלמד את ההיסטוריה של היין", אומר יעקב בן דור.

אנחנו רואים כאן פריחה יפהפייה של פרח הצלף שפורח רק ליום אחד, ויש לו קשר ישיר ליין. באותה תקופה ייצרו באזור ושתו יין קפריסין, שבעצם שמו הגיע מפרח ופרי הקייפר (ַצַּלָּף), וקשור לפיטום הקטורת – המקור וההלכה מתוך התלמוד המפרטים את אחד עשר הבשמים ואופן הכנת תערובת הקטורת שהועלתה בבית המקדש, כשאליהם נוסף יין קפריסין בו השתמשו גם בפרי הצלף.

הגענו לכאן בגלל היין – והנה יעקב קושר ומחבר אותנו לעניין. באזור יש 180 גתות עתיקות. הוא מעריך כי בגת לידה עמדנו ואף צילמנו (נפח כ-2250 ליטר, כ-3,000 בקבוקים), ייצרו 60,000 בקבוקים בשנה. השיטה הייתה לבצור קצת, להתסיס, ולחזור שוב ושוב על הייצור המהיר של היין. כל העונה הייתה מאמצע יולי עד אוקטובר, ומספרים עתיקים ומאבנים שהתגלו בשטח, מגיע הרבה מידע, כמו נושא הצללת יין על ידי חלב, והסוגייה האם מבחינת כשרות מוצר לשתות יין שטופל כך.

"המילה יקב מגיעה מנִקְבָּה חצובה בסלע", הוא מסביר. מידותיו של היקב החצוב לידו עמדנו הן 1.5 מטר על 1.5 מטר על 1 מטר, והוא הכיל כ-3,000 ליטר. מכאן לקחו את היין בכד מיוחד למרתף, כשהיין נשתה כולו באותה שנה. "כנראה שבכפר הזה היה היקב הקואופרטיבי הראשון שאנחנו מכירים", כך בן דור.

בכרם ענים של יקב יתיר נטועים זני מלבק, שיראז, קברנה סוביניון, ואליהם התווספו לאחרונה גפני קריניאן. מכיוון שהחיות שמסתובבות כאן נושכות את צינורות ההשקיה, טמנו את אלה בעומק 30 ס"מ באדמה כדי  להגן עליהם. "כל התהליך אצלנו מהכרם עד היקב הוא 'כרם יחידני' (Single vineyard)  – עד יצירת הבלנדים ביקב", אומר יעקב ומנחית אותנו במאה ה-21.

ממשיכים בנסיעה שלנו שבסיומה נגיע ליקב ולמרכז המבקרים המומלץ שלו. כל הכרמים של יקב יתיר נטועים באזור יער יתיר – השנה 600 דונם מניבים, שאר הכרמים של היקב בנגב ממותגים כ'דרום' ("מותג דרום הוא הצלחה. השגנו מה שרצינו, ועוד").

עוברים על יד כרם טנאט מניב – בענבים רק לבלנדים. "מאוד תוקפני מלהיות יין זני", אומר יעקב. בכרם גם פטי ורדו וגרנאש – לרוזה ולבלנדים אדומים. אני שואל אותו למה בעוד בעולם נהוג לשלב פטי ורדו באחוזים בודדים, אצלנו עושים ממנו יין זני. התשובה: "היינו הראשונים שב-2008 עשינו פטי ורדו זני". לך תתווכח מול טיעון כזה.

מהר עמשא בגובה 850 מטר אנחנו יורדים למדבר – למצודת ערד, בה המפקד מכר לחייליו יין שהגיע מלמעלה מהשטח הגבוה, וזאת לפי לוחות חמר שנמצאו בסביבה. כאן אני שומע שביתיר מגדילים את היקב לכיוון הכפלה. מאחר שהבנתי מידידי צ'ט ג'יפיטי כי בחודשים האחרונים התפרסמו ראיונות בהם אמר יעקב שהיקב מייצר כ-300,000 בקבוקים בשנה, נראה שהכיוון הוא לקראת 600,000 בקבוקים, מהם יותר ויותר יינות לבנים.

הבציר ביקב הוא בעיקר ממוכן ומתבצע בלילות. "הקרבה של הכרמים ליקב חוסכת את הצורך בבציר ידני, למעט ענבים באשכולות שלמים בכרמי גביע, שאינם ניתנים לבציר מכני אלא ידני". רוב התסיסה של יינות היקב מתבצעת בחביות נירוסטה תוך הוספת שמרים, והיינות מתבגרים במיכלי עץ אלון גדולים (VAT)  עד נפח 5,000 ליטר  ובחביות אלון 500,600 ו-800 ליטר– פחות טעמי אלון ופחות אוקסידציה של היין.

ערן גולדווסר, יינן יקב יתיר מהקמתו וגם יינן מותג דרום, אומר שפעמים רבות יינות מתחילים בחבית קטנה ואז מועברים לחבית גדולה יותר בהתאם ליין. ערן משתמש גם באמפורות בטון וחרס שמותאמות לכמויות קטנות. היינות הזניים נשמרים בכלי האחסון השונים עד סוף ההתבגרות, ואז נעשים הבלנדים והביקבוק, כשהבקבוקים נשארים לפחות עוד שנה ביקב להתבגרות היינות לפני הוצאתם לשוק.

"בכל היינות אני לא רוצה טעמי עץ בולטים, ושלא יהיו יותר מדי מינרליים או חומציים", אומר ערן גולדווסר. "היינות שלנו באים להציג את האזור והאופי האזורי עם השפעת המדבר, מצד אחד בשלות ומצד שני איזון של פירותיות".

יגאל ברנע טעם את יינות יקב יתיר ואלה רשמיו

היינן ערן גולדווסר העביר לנו טעימה נדיבה ומגוונת של יינות היקב. אתייחס במספר מילים לרושם שקיבלנו מהיינות תוך כדי הטעימה:

הר עמשא לבן 2024 – כהגדרת היקב יין הבסיס שלו לצידו של יין עמשא אדום. הלבן הינו בלנד של ויונייה – 55%, שנין בלאן – 18%, גרנאש בלאן – 12%, קליירט בלאנש – 8%,  ורוסאן – 7%. צבע קש נאה. היין תסס והתיישן 8 חודשים בשילוב של אמפורות בטון וחרס, מיכל עץ וחביות 500-600 ליטר – שילוב מערך אמצעי אחסון. ליין יש ארומות של פירות לבנים. טעמי לימון עדין בשילוב פרי לבן. יין עשיר בטעמים אבל מפגין עדינות רבה. מאןד נעים לשתייה. 115 ₪.

הר עמשא רוזה 2024 – בלנד מבוסס על 48% ענבי טמפרניו, 42% גרנאש בתוספת 10% מורבדר. הותסס במיכלי נירוסטה והתבגר 5 חודשים בחביות 500 ליטר משומשות. גוון מאוד אדמדם יחסית לרוב יינות רוזה שיצא לי לפגוש. הגוון השולט באף ובפה הוא תות שדה. רענן, חמיצות טובה. בדרך כלל בטעימות שאני מכיר נוהגים להקדים את הרוזה ללבן, אבל אופיו של היין הזה וקרבתו לכיוון היין האדום, כיין שיכול להתיישן, בהחלט מסבירים את הסדר שנבחר. 115 ₪.

נחל יתיר לבן 2022 – בלנד של 56% גרנאש בלאן, 16% קליירט בלאנש, 13% רוסאן ו-12% ויוניה. התיישן 7 חודשים בשילוב של אמפורות בטון ומיכל עץ. הרמה הגבוהה יותר של היין הלבן של היקב. צבע קש זהוב. אף מלא פרי הדר. יין מאוד פרחוני ואקספרסיבי. בדומה לעמשא לבן יש בו שילוב של לימוניות ופירות לבנים, אבל יותר עשיר תוך שמירה על אלגנטיות. 165 ₪.

חלוץ 2022 טמפרניו – יין אדום מאוד מעניין מסדרת הניסוי שנמכרת רק ביקב (יתכן שיקבל בהמשך שם אחר ויימכר לציבור הרחב, כפי שקרה בעבר). מבוסס על 88% טמפרניו בשילוב 12% ענבי טנאט – זן שמקורו באזור מדיראן שבצרפת ומעניק ליינות עוצמה בטאנינים ובצבע. התיישן 11 חודשים בחביות 500 ליטר, בהמשך 6 חודשים במיכל עץ 5,400 ליטר, ועוד 12 חודשים בבקבוקים ביקב. יין מפתיע, וכאמור מאוד מעניין. יינות מאזור מדיראן שפגשתי בצרפת היו בדרך כלל אגרסיביים למדי, אבל בשילוב עם האוכל המקומי של דרום מערב צרפת הם בהחלט מתאימים. היין של יקב יתיר מרגיש עדיין מאוד צעיר, והטאנינים בעלי נוכחות. גוף בינוני פלוס. אני מעריך ששווה לחכות עם השתייה עוד שנתיים-שלוש, וההנאה תהיה עוד יותר רבה, למרות שכבר עכשיו לא סבלנו. 130 ₪.

הר עמשא אדום 2023 – היין האדום הבסיסי של היקב. בלנד מבוסס 39% ענבי קברנה סוביניון בתוספת 14% שיראז, 13% מרלו, 13% פטי ורדו, 11% טנאט ו-10% קריניאן. התבגר בחביות אלון קטנות ובמיכלי עץ גדולים (פודר). יין אלגנטי, מאוזן, פירותי ומתובל, ויחד עם זאת שומר על עדינות. ניחוחות שוקולד-קפה ולהשלמה גוון אדמתי. 125 ₪.  

בצל העלווה 2022 – יין מגפנים נטועות בתצורת גביע (goblet בצרפתית), כשאשכולות הענבים זוכים לצל טבעי מעלוות הגפנים. בלנד שעשוי מ-37% ענבי קריניאן, 24% סנסו, 22% סירה ו-17% גרנאש. 30% מהענבים באשכולות שלמים. תסיסה במיכלי עץ ובטון פתוחים, ו-9 חודשי התיישנות במיכלי עץ גדולים (פודר). לטעמי זהו יופי של יין. מלא פרי אדום. מורכב תוך שילוב של בשלות ומרירות נעימה. נעים מאוד לשתייה ובעל סיומת ארוכה וטובה. 200 ₪.

לסיכום, מעבר להנאה שהסבה לנו הטעימה, הן מהיינות והן מהדו-שיח עם היינן ערן, בלט הסגנון העדין שמאפיין את יינות יקב יתיר.

מרכז המבקרים של יקב יתיר: א',ב',ג',ה' –  9.30 – 17.00,  ד' – סגור, ו- 9.30 – 13.30. פרטים ותיאום ביקור בווטסאפ- 054-5831840, 054-5061194

.