באזור בורדו נחשב בציר 2009 כמצוין. יתרונם של יינות בציר זה, בין היתר בכך שהיינות נגישים ונותנים תמורה מצוינת לחך כבר היום. מצד שני הם בעלי יכולת התיישנות ונוכל, מי שיש לו סבלנות וזמן להמתין, ליהנות מהם לא פחות וסביר שאף יותר, בעתיד. כך גם לגבי יינות בורגון בשנה זאת – 2009 נמנית על השנים המאוד טובות, הן מבחינת הלבנים והן מבחינת האדומים.

צילום יגאל ברנע

המארח של ערב יולו 173 (YOLO – קראו בסוף מה זה), זימן לנו מפגש מעניין שכלל שלושה נציגים מצרפת ולצידם שני נציגים ישראלים מכובדים, כל היינות משנת 2009, ועוד יין מועדון (כלומר מהיינות הנרכשים מקופת הפלאים של מועדוננו, המאפשרת יינות מעניינים וקצת חורגים במחירם מהרגיל אצלנו), והוא דווקא היה משנת 2002. לא פחות מעניין: הפעם מצאנו את עצמנו, לגבי חלק מהיינות, בניגודי התרשמות משמעותיים מאוד בקרב חברי המועדון.

צילום יגאל ברנע

Morey-Blanc, Meursault Charmes 1er Cru 2009

כרמי מרסו הם כמעט על טהרת זן השרדונה, ומעט מאוד פינו נואר. היין שלנו לבן, על טהרת השרדונה. מוריי בלאן הם גם בית מסחר המייצג מגוון יקבים בבורגון, וגם יצרן בזכות עצמו מהכרמים שלו.

רשמי טעימה – צבע קש זהוב צלול. אף מלא תאנים, דבש, קליפת תפוז. בפה – גוף בינוני פלוס, מגוון פירות, מחד הדרים ומאידך רמז לטעמי פירות משומרים. גם בטעם מורגש הדבש, וגם גוון קלוי, כנראה השפעת העץ. סיומת ארוכה וטובה מאוד. ולפערים שהשתוללו סביב היין הזה – חלק קטן מהנוכחים התאכזבו מהיין, שלא הציג סממנים קלאסיים של יינות מרסו. חסרו חמיצות, רעננות וקריספיות, מה שהוביל אף למחשבה כאילו היין כבר מיצה את עצמו. לאחר מעשה חזרתי ועיינתי בביקורות וחוות דעת למיניהן אודות היין, והסתבר לי שרוב הקהל אכן התייחס לרמת החמיצות ולגווני הדבש והטעם הקלוי, מאוד אהב אותם, ואלו אכן מאפייני היין הזה. איזה יופי שאין חדגוניות באזור. ציון יולו 15.8 (92). מחירו 130 יורו. לאור הממוצע, תארו לעצמכם איזה ציונים נתנו מי שאהבו את היין. אני אישית נתתי לו 94, ולא הייתי בודד בכיוון

צילום יגאל ברנע

Domaine du Castel, Grand Vin 2009

כמובן מדובר במיודענו יקב קסטל. היין הוא בלנד בורדולזי קלאסי של קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו.

רשמי טעימה – צבע אדום כהה אטום, עם  תחילתה של הילה חומה המצביעה על תהליך ההתבגרות המשפיע על היין. אף מלא פירות אדומים וגרגרי יער שחורים, אדמתי מאוד. פלפל לבן וריח אורנים עדין, לצד עור ופטריות. בפה – גוף בינוני פלוס, פרי עשיר שנותן מתיקות מחד וחמיצות עדינה מאידך. מרירות מופגנת שמעיבה במידת מה על ההנאה המתבקשת. לטעמי איבד ממורכבותו. לגבי היין הזה היה די קונצנזוס בחוות הדעת ובציונים שניתנו לו. ציון יולו  15.7 (91). מחירו 195 ₪. בהחלט מכובד בהתייחס לגילו, ונהנינו לפגוש אותו למרות החסרונות הקלים.

צילום יגאל ברנע

Margalit, Cabernet Franc 2009

רשמי טעימת היין של יקב מרגלית – צבע שזיף עמוק ונאה. אף עשיר, פרי אדום, מרענן, חמיצות טובה, אנרגטי ועטוף תבלינים, קפה, עור, שוקולד, ירקרקות עדינה. בפה – יין מצוין בטעמיו. חמיצות ומרירות המשתלבים יופי. מאוזן ועגול, קטיפתי, טאנינים רכים. להערכתנו לא תהיה בעיה לפגוש אותו שוב בשנים הקרובות. מרשים. ציון יולו 16.6 (93). תענוג לתת ציון כזה ליין ישראלי בן 13 שנה. מחירו המקורי 165 ₪.

צילום יגאל ברנע

Domaine de Bellene, Savigny les Beaune, Les Feuillets 1er Cru 2009

ככלל, יינות האפלסיון האדומים מאופיינים בגוון דובדבן עמוק ובריחות של פירות דובדבן, דומדמניות ופטל, ולצידם פרחי סיגליות. דומיין דה בלאן מחזיק בחלקות באזור קוט דה בון ובאזור קוט דה נויי. כמו כן הוא מחזיק בפעילות מסחרית (נגוסיאן) תחת השם roche de bellene, שבמרתפי היין שלהם ביקרנו ושתינו מגוון יינות מרשים במהלך סיור יקבים בבורגון לפני מספר שנים.

רשמי טעימה – צבע אדום בעל גוון עמוק, לא אופייני ליינות בורגון. מזכיר את הגוון של Gevrey Chambertin המוכרים בגוון הכהה שלהם. אף מאופיין בריח דובדבן. אדמתי, ניחוח שוקולד, פרחי בר, אוכמניות ומגוון פירות קטנים אדומים. גוף בינוני. חמיצות ומרירות נעימים. יין מורכב. עדיין צעיר וסגור, וצריך לתת לו להיפתח כדי לקבל תמורה מלאה ממנו. ציון יולו 15.7 (91). מחירו 270 ₪.

צילום יגאל ברנע

Chateau Lynch-Bages, Pauillac 2009

בלנד קלאסי של קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו. נמנה ללא ספק על היקבים המכובדים של פויאק, ובהתאם גם הנאתנו ממנו בטעימה.

רשמי טעימה – צבע כמעט שחור, מקסים. אף מלא פרי שחור, אדמה לחה וכבדה, עשבוני, גוון של מנטה, מפולפל. בפה מקבלים יין מורכב, מלא עומק, עגול וממלא את החך בטעמי פירות אדומים ושחורים, עם טעמי קפה-מוקה, קצת אניס. חמיצות מצוינת. טאנינים רכים, ועדיין מרגיש צעיר ועם עתיד מבטיח עוד יותר. למותר לציין שלגבי היין הזה היה קונצנזוס מאוד ברור. ציון יולו 17.7 (95). מחירו 240 יורו. תענוג לפגוש אותו.

צילום יגאל ברנע

Hundred Acre "Kayli Morgan", Napa Valley Cabernet 2002

רוברט פארקר העניק ליין הזה ציון 100. כבר מזמן השתכנעתי שהטעם האמריקאי, וגם טעמו של רוברט פארקר, לא תמיד תואמים את ההתרשמות וההנאה שלנו מיינות, ובעיקר כאשר הם אלכוהוליים ובומבסטיים כמו היין הזה.

רשמי טעימה – צבע בורדו כהה ונאה. אף פירותי, אלכוהולי, מתוק ועשיר, עם ניחוח אקליפטוס. יש מי שהרגיש שם, לצד הפטל, תות פקיסטני. אני יכול להבין את זה. היין מאוזן, עשוי היטב, אבל עוצמתו והאלכוהוליות שלו פגמו בהנאה ממנו. ציון יולו 15.6 (91). מחירו 2,800 ₪ (זו לא טעות דפוס). בדיעבד, אף אחד מאיתנו לא חשב שההנאה ממנו מצדיקה את מחירו.

מה זה YOLO?

יולו הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה’ האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תכנית שנתית קבועה מראש, בכעשרה מפגשים בשנה. המארח קובע את תכנית הערב וקונה את היינות. נוהגים לטעום עד שבעה יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20 נקודות. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.

המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון על ידי שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות. אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא, ובלוויית אוכל מתאים שגם כן זוכה לתשומת לב בכל מפגש.