בחודש מרץ 2015 פורסם במדינת אורגון בארה"ב, מחקר בנוגע ל"יתרונות פונקציונליים תזונתיים של אגסי בארטלט". מהממצאים עולה כי האגס תורם לניהול סכרת, התמודדות עם יתר לחץ דם, ותמיכה בחיידקי פרוביוטיקה המועילים לגוף. לדברי ד"ר קאלידס שאטי (Kalidas Shetty), המתמחה במדעי הצמח באוניברסיטת צפון דקוטה, שתי תרכובות באגס בארטלט נמצאו כמשפיעות לחיוב על מחלות כרוניות.
תוצאות המחקר מראות כי תסיסת זני האגס משפרת את היכולת של הגוף לשלוט במחלות קיבה, ללא פגיעה בחיידקים מועילים בעלי פוטנציאל פרוביוטי. "חיידקים נתפשים בדרך כלל כמשהו שגורם מחלות. עם זאת, הגוף מלא בחיידקים טובים המועילים לגוף", אמר ד"ר שאטי. "מהמחקר עולה כי אגסים יכולים לאזן פעילות חיידקים מועילה בתהליך העיכול, ותורמים לפעילות המעיים לצד סיוע לבריאות הכללית של הגוף".
בנוסף ללימוד הפוטנציאל הפרוביוטי של אגסים, בחנו החוקרים אגסים כחלק מאסטרטגיה תזונתית, להתמודדות עם מחלות כרוניות כמו סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם. מהמחקר עולה כי אגסי בארטלט מכילים תרכובות, כמו פנוליקס ונוגדי חמצון, המאטות אנזימים הקשורים בעמילן וגלוקוז – ממצא המעלה את חשיבות האגסים בהתמודדות עם היפרגליקמיה ויתר לחץ דם (הגורמים לסוכרת).
אגסים נחשבים למקור מצוין של ויטמין C, נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים – כשאגס בינוני One מספק כ-24% מצריכת הסיבים המומלצת ליום. בנוסף, אגסים אינם מכילים נתרן, כולסטרול או שומן, ויש בהם רק 190 מ"ג אשלגן.
הכותב יובל בר-נר, הוא הנציג בישראל של מועצת האגסים האמריקאית בישראל, המייצגת כ-1600 מגדלי אגסים בצפון מערב ארה"ב במדינות וושינגטון ואורגון, ועומדת בקשר הדוק עם משרד החקלאות הישראלי.
