הצרפתיה הקטנה בעפולה – או לה לה

יום שלישי בשבוע שעבר היה עדיין בין סתיו קיצי לחורף וגשם. הלכלוך על חלונות הרכב  עורר את השאלה מתי כבר גשם? והתשובה הופיעה יומיים אחר כך עם גשמי סופ"ש. על הקולב הייתה מונחת חולצת משבצות חורפית שקרצה לי -עדיין לא. לא ידעתי מה באמת הטמפרטורה בעפולה, אך לפי הלוקיישן החדש הבנתי שהולך להיות חם!

לתל אביבים ואחרים: עפולה היא עיר צפונית, הצופנת בתוכה DNA  אחר; כזה שמוצאים רק שם. זה לא סוד שבשנים האחרונות עפולה מבשרת פיתוח אדיר בחיי הלילה והבילוי. אחד המוסדות שנחרטו על דגלה ועיצבו את פניה  של העיר מבחינה זו, היא מסעדת 'הצרפתיה הקטנה'.

מי שביקרו בצרפת מבינות ומבינים שיש קו משותף ודי מטושטש בין בתי הקפה למסעדות עם מעין סוג  שמכיל בתוכו גם בית קפה וגם מסעדה – בית קפה פלוס. הכניסה מוארת, ודגנית – אחת מהבעלים, בכניסה. יום שלישי 20:00, והמסעדה (לא כשרה) מלאה בהמון אנשים עד אפס מקום, בשלושת אזורי הישיבה – שאפו!

כרגיל אצלנו, ביקשנו לא לפתוח את התפריט – תפתיעו, תרגשו, תנווטו  אותנו… וכך היה. פתחנו את הערב, כמו שמתאים לערב בטמפרטורה שכזו, עם Blanc de Noir 2020 של יקב גליל – יין לבן עשוי מענבים אדומים; קליל, צעיר, בדיוק כמו שמתאים לאירוח שכזה.

בתחום האוכל, הערב נפתח בארטישוק צלוי א-לה רומאנה, עשוי בתנור עם פרמז'ן ומחית כמהין מעליו. הארטישוק היה נימוח, שמר על צורתו ואף מרכיביו, כאשר גבינת הפרמז'ן מותכת מעל – שילוב מרכיבים ומרקמים מעניין, וסגירת הארטישוק לפני הגימור שמרה על המיצים הפנימיים אותם רכש בכבוד עוד באיטליה (46 ₪).

סביצ'ה דג מיוחד ביופיו – משובץ בתותים, מנגו והמון לימון (הייתי ממעיט טיפה בלימון כדי לקבל רק חצי כבישה של הדג), אך בהחלט מנה מרעננת שמתאימה לכול פתיחה (54 ₪).

צלחת לאבנה הגיעה לשולחן עם דלעת מקורמלת ועסיסית, לצד מטבלים פיקנטיים ופוקאצ'ה. מרקם הלאבנה היה חלק להפליא. הדלעת קורמלה בעדינות, מה שמצד אחד שיחרר לה כמות גדולה של סוכרים, אך עדיין שמר על עסיסיות פנימית ומרקם רך ועדין. וכאשר לוקחים ביס אחד עם כל המרכיבים, חווים הרמוניה וסימפוניה של טעמים ומרקמים מאוזנים. הפוקאצ'ה הייתה פשוט מעולה. מידה מדויקת של קריספיות חיצונית יצרה כיסי אוויר פנימיים, שרק ריככו את הבצק, ופוקאצ'ה נמרחה בשמן זית – בהחלט מורגשות כאן ידיים טובות של אפייה (54 ₪).

מה שיפה בארץ שלנו, זה שישנם פחות מקומות של קלאסיקות ויותר מקומות של שילוב תרבויות. מעין כור היתוך, וכאן ביצוע מיוחד של מטבח צרפתי, ששוזר בתוכו מטבח איטלקי פשוט ונוגע, בהובלת שף המסעדה דני ולסנקו כבר יותר מ- 20 שנה, ואיתו הטבחים שגם הם ותיקים במקום, והכול מבוסס ומוגש על איכות ומקצועיות.

דגנית מספרת על סיפור משפחתי – עסק של משפחה אחת, שמנהלת אופרציה כזו כבר 25 שנה! מי שמבין דבר אחד או שניים במסעדות, יודע שרק על המשפט הזה ניתן לחבר ספרים, כי ענף המסעדות תובעני ומאתגר, ובשנים האחרונות מפגין יותר ויותר חוסר יציבות. עם זאת כאן ישנה  פעילות נמרצת לאורך שנים במחלקות השונות של המטבח.

את העיקריות כבר נאלצנו לחלוק ולקחת כף מכול אחת, כי הבטן לא אפשרה לנו יותר. בהחלט מוצלח ניוקי ערמונים בטטה וכמהין, עבודת יד המקום (62 ₪).

מה אומר ומה אגיד? בסופה של כל חוויה הסוכרים צונחים  והאלכוהול עולה, ולכן מגיעים המתוקים. אני חייב לציין שכבר בכניסה תפס אותי בזווית העין מקרר ייחודי ומעניין, בו הונחו גלידות – יותר נכון ארטיקים מהודרים ביופיים, שנראה כי נעשו במקום בעבודת יד, וכך היה.

קיבלנו צלחת ססגונית של שני ארטיקים, כן כן – מומלצים גם בימים שבהם הטמפרטורה צונחת. הראשון מצופה שכבה לא דקה ולא עבה של פיסטוק – אחד מחומרי הגלם שאני סוגד להם. מחית פיסטוק ברמה מאוד גבוהה, עטפה שלגון שמנת קטיפתי – מעולה!

השני מצופה חמאת בוטנים ושוקולד לבן – שוב ביצוע יפהפה  עם חומר גלם משובח. שוב רואים ומרגישים עבודת נמלים של קונדיטוריה מדויקת ויצירתית.

לסיכום אומר לך דגנית, ולצוות בכלל: אמיר דדון שר 'לבחור נכון', ושבסופו של דבר הכול עניין של זוויות. ואני אומר שלכול זווית חדה או כהה שתהיה, יש קודקוד שממנו הכול מתחיל. אין ספק דגנית, שהרוח שלכן (האחיות תמי טל ודגנית לרנר) מורגשת בכול אחת ואחת מהבחירות שלכן. עלו עלו והצליחו.

הצרפתיה הקטנה – שפרינצק 5 עפולה, 04-6526516