יקב אבידן השיק במפגשים אינטימיים עם חברי מועדון היקב, שלושה יינות חדשים בסדרת הפרינג' שלו: אבידן פינו נואר פרינג' 2008, אבידן גרנאש-מורבדר 2007, ואבידן מור פרינג' 2006. 
שלושת היינות הם ביטוי לתפיסה הייננית של היקב המונעת מהרצון להפתיע ולרגש את אוהבי היין בכל פעם מחדש עם יינות מיוחדים.
את אירועי השקת שלושת היינות החדשים ביקב אבידן שבקיבוץ אייל, אירחו צינה אבידן(אם), ושירה אבידן (בת), שדאגה לכיבוד עשיר של נקניקים וגבינות מהמשובחים שבנמצא.
צינה אבידן אומרת שהשקת שלושת היינות החדשים היא חגיגה משמעותית כי פינו נואר הינו זן שנקלט ביקב רק ב- 2008, ומאז היא מאוהבת בו והכמות גדלה; גרנאש מורבדר מבוסס על הגרנאש שצינה רואה בו את אחד הזנים הנפלאים בישראל, והוספת עוצמות ליין עם ענבי המורבדר; והיין החדש השליש הוא MORE – ניסיון לעשות ביקב אבידן 
אמרונה, עם תוצאה בפני עצמה.
אבידן פינו נואר 2008
יין מרוכז עשיר ורך עם ארומות וטעמים של פטל, קסיס, דובדבן שחור, וגוונים של כמהין מעושן. הסיומת ארוכה ואלגנטית. יושן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. כמות מוגבלת של 600 בקבוקים
על הפינו נואר אמרה צינה אבידן כי זן זה, שקיים מתקופת הרומאים, גדל בבורגון, הצטרף למדינות דוברות הגרמנית, ובמאה ה-20 לארה"ב, ניו זילנד וקנדה; מושמץ בישראל מכל הכיוונים. "מביני עניין מסבירים מייד שאי אפשר לעשות פינו נואר בארץ", אמרה צינה. "זה עצוב, כי לא צריך לחפש פינו נואר צרפתי, קליפורני או ניו זילנדי – אלא פינו נואר שלנו, שגדל בטרואר ישראלי ויוצר יין קצת שונה. לעומת גובה של 70-150 מ' בבורגון, כרם הפינו נואר שלנו ממוקם בהרי יהודה בגובה 300 מ' – כרם סודי ששלמה (אבידן, אבי המשפחה והכורם), מחביא".
צינה אומרת שזה הזן הראשון שמגיע בבציר ליקב – בהבשלה פנולית מלאה, אך עם 
שדרות ירוקות ולכן אין מעיכה והשריה עם שדרות כמו בצרפת. הפינו נואר הישראלי יותר טאני מאשר בגרמניה או צרפת – שם משמשות לכך השדרות. "תענוג להתחיל בציר עם ענבים אלה", אומרת צינה אבידן, שרוצה למצות את מירב הצבע מהקליפות בעת השריית התירוש. חידוש השנה בבציר 2010: גם השרייה חמה. אחרי התסיסה הקליפות נשארות עם היין 3 ימים עד 3 שבועות.
צינה רצתה להגיע לניחוחות צרפתיים. לשם כך היין של 2008 הוכנס לשתי חביות, אחת חדשה ואחת בת שנה – והשאירו את היין על השמרים עם בטונאז' פעם בשבוע, בדומה לשרדונה. צינה מתלהבת ומספרת שבעקבות הבטונאז' רואים איך מהפירותיות מקבלים אזוב, פטריות, יער, שמנוניות.
מכיוון שצינה חששה מחוסר טאנינים, היא הייתה שלמה עם השימוש בחבית חדשה. "הפינו נואר מאוהב בחביות חדשות", היא מצהירה. מכל מקום הפינו נואר החדש של אבידן שוכן לו עתה בחמש חביות חדשות ובנות שנה.
אבידן גרנאש-מורבדר 2007
הופק מענבי גרנאש (60%) ומורבדר (40%) אשר יושנו 16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. הגרנאש-מורבדר הינו יין עשיר ואלגנטי, עשיר בארומות וטעמים של פרי אדום עמוק, בתיבול יוקרתי. 15.5% אלכוהול – מאוד גבוה. כמות מוגבלת של 600 בקבוקים.
צינה מזכירה כי עד לפני 40 שנה גרנאש היה הזן המוביל בעולם, הודח ע"י קברנה סוביניון ומרלו, והיום הוא הזן מס' 3 בכמויות. בארץ הגרנאש נעלם, נשארו כרמים עתיקים אחדים, אך כיום כבר נוטעים גרנאש, לאור ההבנה כי עקירת ענבי הגרנאש והקריניאן הייתה טעות.
"גרנאש אינו זן עוצמתי – יש לו איכויות אך חלש בטאנינים, וכדי לחזק אותו מוסיפים זנים אחרים. המורבדר עשיר בטאנינים, חזק ועוצמתי, ומשמר את היין לאורך זמן", אומרת צינה אבידן. "הבלנד יכול להיות GSM – גרנאש, סירה ומורבדר, או גרנאש ומורבדר, או גרנאש זני. ב- 2007 קיבלנו מורבדר וגרנאש מעולים, והחלטנו לייצר GSM בלי S – בלי סירה.
המורבדר נפוץ בשאטו נף דה פאפ בצרפת, ונדהמתי לראות שהיין לא מתיישן שם בחביות אלא באמבטיות בטון נושמות – למיקרו-חימצון, בלי טיפה של עץ, וחביות ספורות משמשות לטופינג בלבד".
אבידן מור פרינג' 2006
יין בסגנון ריצ'וטו. אשכולות הענבים יובשו בשיטה המסורתית במשך 4 חודשים על דרגשי עץ, עד לכמעט צימוקים מרוכזים בטעמם. היין יושן 36 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. התוצאה, יין מורכב ומאוזן, שחור, כבד, נדיב בארומות ובטעמים, בתיבול מעודן ויוקרתי. הסיומת ארוכה, עשירה ומתקתקה.
היין הופק בכמות מוגבלת של 500 בקבוקים.
"אני מאוד אוהבת את הקריירה הייננית שלי ואוהבת 'לשחק' ביקב", מתוודה צינה אבידן . "כל שנה אני בוחרת שניים-שלושה דברים וקצת "מתחצפת" איתם ומרשה לעצמי ללכת איתם רחוק, כי אני עושה יין מתוך אהבה והנאה".
זאת ההקדמה לכך שצינה מספרת כי בא לה לעשות אמרונה. היא התחילה לחקור וללמוד את הנושא, הינה שצריכה לייבש ענבים, ובחרה בענבי גרנאש, סירה, קברנה ומרלו – מהם היו ליקב "עודפים".
צינה "גנבה" 4 טון ענבים מהבצירים, ותלתה אשכולות לייבוש על רשתות בתוך היקב, הגנה עליהם נגד יצורים אוכלי ענבים, והופעל מיזוג/ייבוש שנמשך זמן רב – 4 חודשים. הענבים הצטמקו, היה צריך למעוך אותם, והמכשיר לא רצה למעוך, לכן עשו זאת ידנית, ובסוף קיבלו מיכל של 1000 ליטר מ- 4 טון ענבים. לא נוצר מיץ, לחצו על הצימוקים – יצא מעט מיץ. התברר שייבשו את הענבים יותר מדי. כדי לעשות אמרונה, הוסיפו שמרי שמפניה עוצמתיים שלא נבהלים מסוכר, ולאט לאט התחילה תסיסה בתוך המאסה. קיבלו תירוש ויין, כאשר לעומת תסיסה של 7-10 ימים לקברנה – כאן חודש וחצי תסיסה.
הסאגה לא נגמרה: סחטו את היין עם הפרס ויצא נוזל עשיר ומדהים בטעמים וריחות, אבל הוא לא תסס עד הסוף כי היה ביין יותר מדי סוכר, ועדיין היין היה מתוק.
את היין הכניסו לחביות להתיישנות, וככל שהתיישן יותר כך צינה התלהבה יותר. כשביין מסוג זה נשארת מתיקות, האיטלקים קוראים לו ריצ'וטו – וזה מה שיצא לצינה. אמרונה הוא יין בו שהסוכר מתפרק עד הסוף, והולך עם בשר ונקניקים.
השנה עשו ביקב אבידן את האמרונה אחרת: פחות ייבוש ענבים, ריכוז סוכר נמוך יותר, תסיסה יותר טובה. יחסית לנוכחי זהו יבש, למרות מעט מתיקות.
מה- MORE – יין בסגנון ריצ'וטו, יש קצת יותר מ- 500 בקבוקים, שכל אחד מכיל בעצם 4 בקבוקי יין, לאחר 36 חודש בחבית – מהיינות היחידים של אבידן ביישון ממושך כזה.
רוצים לבוא לביקור ביקב אבידן בשישי-שבת? התקשרו אל שירה אבידן
טל. 050-2785020
