בראיון שקיימנו לא מכבר עם ליאור לקסר, היינן הראשי של יקב כרמל, שאלנו אותו בנושא עם מחירי היין בארץ והתמורה למחיר. תשובתו החד משמעית הייתה: "כתעשייה וכעיתונות יש לנו נטייה שגויה להתרכז בפרומיל העליון של היין – שלא משנה את הצריכה ולא את ההתייחסות של כלל השוק ליין.
הייתי רוצה לראות כמה רחוק הגענו עם יינות של 20-25 שקל בהיבטי תמורה וחוויית שתייה. תמיד מלינים על מחירי היין בישראל לעומת אירופה. מרבית האנשים יופתעו ממה שניתן לקבל ב- 6-7 יורו בישראל".

 

הרמנו את הכפפה, ולאחרונה הזמנו כמה עיתונאי יין לטעימה עיוורת של יינות ישראלים שמחירם הרשמי לא יותר מ- 40 שקל, אך רובם ככולם נמכרים בדיל של 3 או 4 ב- 100 שקל.
השאלה שהצגנו לטועמים, שממש לא היה להם מושג שהם מוזמנים לטעימה של יינות זולים, הייתה: "כמה הייתם מוכנים לשלם עבור היין שאתם טועמים?". מאחר וכל האנשים סביב השולחן כבר טעמו כמה יינות טובים בחייהם, לא חשבנו שנופתע מהתשובות.

 

חלק ניכר מהיינות היו כאלה שאפשר ליהנות מהם, ואפילו כאלה שלא היו מביישים מסעדה טובה. לי היה ברור שיקב שמכבד את עצמו ידאג לעשות יין טוב גם בתחום היינות הזולים שלו, מתוך הבנה כי הם אלו היינות שנמכרים ביותר.
בפועל, יש יקבים שהיינות שלהם שטעמנו היו קטסטרופליים, והאמת היא שכאשר נחשפו הבקבוקים יכולנו להבין למה: אם יינות הפרימיום של היקב לא משהו, אז למה שהזולים יהיו טובים?

מדובר כמובן ביקבים גדולים ומשפיעים ביותר, חלקם עם כל מיני מותגים שהיקבים הללו מייצרים ללא אזכור בולט של שם היקב, פרט לאותיות הקטנות בתווית האחורית.

 

היו יקבים שהוכיחו כי השקעה בפרי איכותי מביאה לתוצאות טובות. בצד השני היו יקבים שנפלו בגדול, וחבל.
מרבית היינות שטעמנו נמכרים בסופרמרקטים ובמבצעים במשך כל השנה, וחלק מהיינות מוגשים בגני אירועים.
לצערי, יקבים עדיין לא הפנימו כי היינות הזולים שלהם, שמיוצרים במאות אלפי בקבוקים, הם היינות הכי נגישים והם אלו שמגיעים בעצם לכאלה שלא שותים יין באופן קבוע, אלא מסתפקים בשתיית יין בחגים או כשהם מוזמנים לחתונות ובר מצוות.

 

ופה בעצם היקבים יורים לעצמם ברגל, כאשר הם מבקבקים יין די גרוע שנמכר בכמה שקלים בודדים במסות הגדולות הללו. רק לסבר את האוזן: מחיר יין לגן או אולם אירועים לא יעלה על 12-8 שקלים (ואני נדיב כאן). היינות הללו בדרך כלל הם כאלה שרק הצבע האדום מסגיר את היותם יין – לא יותר. הבדיחה אומרת שאלו יינות שאחראים על פתיחת הסתימות בביובים מרוב החומציות שיש בהם, לאחר שהם פשוט נשפכים לשם כי אף אחד לא מסוגל לשתות אותם.

 

תחשבו כמה פעמים פתחתם בקבוק יין בחתונה ושתיתם יותר מלגימה אחת. פה הבעיה הגדולה של היקבים. הם לא מבינים שזה מה שעושה להם את השירות ואת יחסי הציבור הכי נוראים שיש, ולא משנה כמה הם ישקיעו בשלטי חוצות או עוד מסיבת עיתונאים מלאה בשר.
אותו צרכן פשוט שטועם את היין הזה, לא יתקרב אל היינות האחרים של היקב. חרוט לו בזיכרון אותו נוזל מזעזע שהוא חווה בחתונת הבת של דודה בלה.

בדקתי כמה עולה לייצר בקבוק יין זול, וכמה עולה לייצר בקבוק יין יקר.
ובכן, לבקבוק יין זול נדרשים שני קילו ענבים – 4-6 שקלים לקילו. המחיר של בקבוק, קפסולה, תווית ופקק מגיע עד 5 שקלים (בכמויות גדולות מגיעים להנחה של 30 אחוז). בתחשיב כל העלויות וההוצאות (שכר דירה, שכר עבודה, שיווק, פרסום וכל השאר) וגם רווח, מחיר סופי לבקבוק: 20-25 שקל.
לבקבוק יין יקר: שני קילו ענבים – 6-10 שקלים לקילו, בקבוק, קפסולה, תווית, פקק, וחבית (300 בקבוקים בחבית שעולה 400 יורו, לחלק לשלושה מחזורים: 3-5 שקלים לבקבוק). מחיר סופי לבקבוק: 30 שקל.

כן כן, גם אני הרמתי גבה, אבל לא ממש הופתעתי. ייצור יין פרימיום מאוד קרוב לייצור יין זול מבחינת עלויות הייצור. אז למה יין פרימיום כל כך יקר? שתי סיבות עיקריות: צריך לגלם ביין היקר את ההפסדים שיש על היינות הזולים שעליהם היקב מרוויח מעט מאוד – בערך 2-4 שקלים לבקבוק. כשמדובר בכמויות של 2-3 מיליון בקבוקים זה לא רע בעצם, ולכן לא תמצאו יקבי בוטיק עם יינות זולים, כי אין להם ההיקפים כדי להרוויח מהכמות.

הסיבה השנייה היא כל נושא השיווק, פרסום, יחסי ציבור ומסיבות עיתונאים, יין שמחולק חינם בכל אירועי יין השונים, ובעיקר תערוכות, נסיעות לחו"ל והתחרויות בחו"ל, והעסקת יועצים-ייננים כוכבים מחו"ל (העלות שלהם, טיסות במחלקה ראשונה, מלונות פאר).
כל זה עולה הון כסף, ולכן היין הפרימיום של היקב עולה כל כך הרבה כדי לשלם עבור כל זה. אוהבים להגיד כי משקיעים על חביות ולכן היין יקר, אך ה בטל בשישים לעומת מאות אלפי השקלים שמבזבזים על כל המסביב.
הדוגמא הכי עכשווית היא מחירו של היין החדש של אמפורה: 450 שקל. כן, יועץ יין מפורסם כדוגמת מישל רולאן עולה הרבה כסף, ומישהו צריך לשלם על זה.

המסקנה מבחינתי מאוד פשוטה: יקב שמייצר יינות שוליים ולא איכותיים, ומגיש אותם ללקוח – ולא משנה תחת איזה לייבל, אינו ראוי שנרכוש גם מיינות הפרימיום שלו. יקב שמכבד את הלקוחות שלו ומעניק יין זול ואיכותי שמתאים לשתייה יום יומית, יכול "לדפוק" מחיר ככל שיעלה בדעתו על היינות היקרים שלו – וזה בסדר גמור.
יקב שמוכר לאולמות אירועים יינות שרק הצבע האדום הנו עדות לכך שמדובר ביין, פשוט יורה לעצמו ברגל, ואנחנו כלקוחות צריכים לזכור זאת כשאנחנו קונים את יינות היקב הזה לאחר מכן.
כפי שהפתגם אומר: החיים קצרים מדי מכדי לשתות יין גרוע, ויין טוב יכול להיות גם יין זול. יש בארץ יין זול ובמחיר שפוי.

 

 

 

 

 

 

ואלה תוצאות הטעימה העיוורת של אכול ושאטו – שימו לב לפער בין מחירי היינות בפועל, לאלה שהטועמים היו מוכנים לשלם:

(ליקט וערך רענן רוגל)

יינות לבנים
יקב רמת הגולן: הר חרמון לבן 2013
טווח מחירים ברשתות (זאפ ופרייסז): 29-42 ₪
דעות הטועמים: יין עמוק, דומיננטי, ריחני וטעים, פירותי מעט הדרי, חמיצות נעימה, קצת טרופי – אשכולית בסיומת.
ציון ממוצע: 3.6 מתוך ציון מרבי 5
סכום ממוצע שהטועמים היו מוכנים לשלם עבורו: 50 ₪
מחיר קיצון: 70 ₪

יקב תבור: הר שרדונה 2013
המחיר ברשתות 33-44 ₪ (אתר זאפ)
דעות הטועמים: שטחי בחלל הפה, נעלם מהר, פשוט, גוף קל, לימוני ועדין, אף נעים ופה ממשיך יפה את הסוף.
ציון ממוצע: 3
מוכנים לשלם עבורו: 46 ₪
מחיר קיצון: 65 ₪

יקב רקנאטי: יסמין לבן 2013
המחיר לפי היקב: 42 ₪ לפני מבצעים.
טווח מחירים ברשתות (זאפ): 32.60 עד 41.90 ₪
דעות הטועמים: יבש חזק, סיומת קצרה, משעמם, אף קמצן פה טוב יותר, סיומת קצת סוכרייתית.
ציון ממוצע: 3.1
מוכנים לשלם עבורו: 44 ₪
צילום שלמה שהם

יקב רקנאטי: יין ההפתעה של הטעימה – יסמין 2003
כן כן – 2003. יין שאלון גונן מצא במקרר שלו, והיה מעניין מה יאמרו עליו אחרי 11 שנים.
דעות הטועמים: מבוגר, ריח קיצוני לא בקורלציה לטעם, סימן שאלה, דבשי בעייתי, קל ללא טעמים, לא משהו, ואפילו אחד שאמר: צעיר.

ציון ממוצע: 2.2
מוכנים לשלם עבורו (שניים לא נתנו מחיר): 34 ₪
קיצון: 75 ₪

יקב בנימינה: טבע. אמרלד ריזלינג
המחיר לפי היקב: 25 ₪
דעות הטועמים: אף טוב, ריח מצוין, טעם לא נעים, קורלציה מושלמת בין ריח לטעם, מתקתק ללא גוף, אף מתקתק פה לא מספק את הסחורה.
ציון ממוצע: 3.7
מוכנים לשלם עבורו: 49 ₪
קיצון: 80 ₪

יקב טפרברג: סילבר סוביניון בלאן שרדונה 2013
טווח מחירים 40-45 ₪
דעות הטועמים: נעים עדין, סיומת מרירה, מתובל, חמיצות מאוזנת.
ציון ממוצע: 3.7
מוכנים לשלם עבורו: 54 ₪
קיצון: 85 ₪

יקב טפרברג: סילבר שרדונה 13
טווח מחירים 40-45 ₪
דעות הטועמים: יין חתונות נעים, עדין וטעים, שתי מאוד, די חנפן אבל פשוט, קצת סוכרייתי.
ציון ממוצע: 3.6
מוכנים לשלם עבורו: 51 ₪
קיצון: 90 ₪

דרך היין דרך ארץ: אמרלד ריזלינג 2013 (מיוצר ע"י ברקן)
לפי המשווקים: מחיר מומלץ לצרכן 30 ₪ לפני מבצעים
דעות הטועמים: הטעם משחק – מתחיל מתוק ומשאיר חמיצות, אף פרחוני פה משעמם.
ציון ממוצע: 3.3
מחר ממוצע: 46 ₪
קיצון: 70 ₪

יקב כרמל: פרייבט קולקשן שרדונה 2013
לפי היקב: 35 ₪, אך ברשתות השיווק יכול להגיע ל- 40 ₪.
טווח מחירים לפי אתר pricez: מ- 29.90 עד 59.90 ₪.
דעות הטועמים: נעים, כייפי לארוחת צהרים, מימי, חמיצות לא מספקת, קצת מתובל וירקרק.
ציון ממוצע: 3
מוכנים לשלם עבורו: 41 ₪

יקב כרמל: פרייבט קולקשן אמרלד ריזלינג 2013
לפי היקב: מחיר מומלץ 35 ₪, אך ברשתות השיווק יכול להגיע גם לממוצע של 40 ₪.
טווח מחירים לפי אתר pricez: מ- 29.90 עד 59.90 ₪.
דעות הטועמים: פירותי מתקתק, חצי יבש, חסר חמיצות, לא גדול אבל מאוזן, נחמד.
ציון ממוצע: 3.5
מוכנים לשלם עבורו: 65 ₪
קיצון: 65 ₪

יינות אדומים
יקב תבור: הר 2013 קברנה סוביניון
מחיר ברשתות 33-44 ₪ (אתר זאפ)
דעות הטועמים: לא הייתי מבשלת איתו, חומצי שטוח, סביר, טוב, מעט עץ, יין סביר, עדין.
ציון ממוצע: 3
מוכנים לשלם עבורו: 53 ₪
קיצון: 90 ₪

יקב מוני: קברנה סוביניון 2013
המחיר 30 ₪
דעות הטועמים: ריח מלא עץ, מתיקות מסוימת בסוף, ריח מצוין רדוד בפה, ריח טחב, גוף מעניין, לא רע.
ציון ממוצע: 3.25
מוכנים לשלם עבורו: 60 ₪
קיצון: 100 ₪

יקב מוני: מרלו 2013
המחיר 30 ₪
דעות הטועמים: חומצי, עפיץ, בינוני פלוס, מעניין בפה, לא רע, ריח חביות, טעם רע.
ציון ממוצע: 2.8 (כולל 0 אחד)
מוכנים לשלם עבורו: 48 ₪ (כולל 0 אחד)
קיצון: 90 ₪

יקב תשבי: שיראז 2013
נקנה במבצע 4 ב- 100 ₪
דעות הטועמים: חומצי מדי ללא גוף, עפיצות מורגשת, רך יחסית, נעים, בהחלט שתי, מריר קצת, פה חלק, טעם טוב מאוד.
ציון ממוצע: 3.5
מוכנים לשלם עבורו: 61 ₪
קיצון: 110 ₪

יקב תשבי: קברנה פרנק 2013
נקנה במבצע 4 ב- 100 ₪
דעות הטועמים: ריח מלפפונים חמוצים, לא טעים, מה זה?, חלק ושתי, פירותי מלווה בעץ, טעם מצוין.
ציון ממוצע: 2.5
מוכנים לשלם עבורו: 45 ₪ (כולל שניים שלא מוכנים לשלם)
קיצון: 75 ₪

 

יקב תשבי: מרלו 2013
נקנה במבצע 4 ב- 100 ₪
דעות הטועמים: נעים וחביב לשתייה, בסדר, הרבה פרי, אין חדש, משעמם, חמיצות טובה, קליל.
ציון ממוצע: 3.5
מוכנים לשלם עבורו: 65 ₪
קיצון: 100 ₪

יקב בנימינה: בין קברנה סוביניון 2013
מחיר לפי היקב: ללא מבצע 25 ₪
דעות הטועמים: הומוגני פה ואף, עפיץ מאוד, ריח עץ, בינוני פלוס, פירותי מלווה בעץ, רמה גבוהה, כייף.
ציון ממוצע: 4.1
מוכנים לשלם עבורו: 85 ₪
קיצון: 110 ₪

יקב בנימינה: בין מרלו 2013
מחיר לפי היקב: ללא מבצע 25 ₪
דעות הטועמים: חומצי וטאני, מצוין, אוהב, עגול, חומצי, מפולפל, הרבה עץ.
ציון ממוצע: 4.25
מוכנים לשלם עבורו: 87 ₪
קיצון: 110 ₪

יקב בנימינה: סדרת טבע קברנה סוביניון 2013
מחיר לפי היקב: 25 ₪
דעות הטועמים: אהבתי, נעים, מתיקות בסיומת, ריח מצוין, עפיץ מדי, עגול, סגור, הפה לא בעוצמת האף, יין עם דומיננטיות רבה.
ציון ממוצע: 4
מוכנים לשלם עבורו: 74 ₪
קיצון: 110 ₪

 

יקב בנימינה: סדרת טבע שיראז 2013
מחיר לפי היקב: 25 ₪
דעות הטועמים: טעם בינוני, חומציות מורגשת, עפיצות נעימה, לא אופייני לשיראז, מריר קצת, סיומת ארוכה, קליל ונעים.
ציון ממוצע: 3.8
מוכנים לשלם עבורו: 70 ₪
קיצון: 100 ₪

יקב רמת הגולן: הר חרמון אדום גליל 2013
טווח מחירים ברשתות (זאפ ופרייסז): 29-42 ₪
דעות הטועמים: יין פשוט ולא למביני יין, שתי, ריח מעניין, בינוני מינוס, די שטוח, טוב, אנין טעם, מגוון.
ציון ממוצע: 3.6
מוכנים לשלם עבורו: 78 ₪
קיצון: 125 ₪

יקב טפרברג: סדרת RED קברנה מרלו 2013
טווח מחירים 40-45 ₪
דעות הטועמים: נחמד, רך ונעים, מחניף, טאנינים טובים, קצת עמוס, ריח חביות.
ציון ממוצע: 3.5
מוכנים לשלם עבורו: 63 ₪
קיצון: 80 ₪

 

 

יקב רמת הגולן: הר חרמון אינדיגו 2013
טווח מחירים ברשתות (זאפ ופרייסז): 29-42 ₪
דעות הטועמים: יין פשוט לאחה"צ, שתי, ריח שיראז בולט הטעם בסדר, טוב, טעים, ריחות מצוינים.
ציון ממוצע: 3.8
מוכנים לשלם עבורו: 72 ₪
קיצון: 95 ₪

 

יקב כרמל: פרייבט קולקשן קברנה סוביניון 2013
לפי היקב: 35 ₪ אך ברשתות יכול להגיע ל- 40 ₪.
טווח מחירים לפי אתר pricez: מ- 29.90 עד 59.90. במרכול ברעננה מצאנו ב- 65 ₪.
דעות הטועמים: טוב, טעים, שתי פלוס, ירקרק, פה טוב, סיומת ארוכה, צעיר, קליל.
ציון ממוצע: 3.7
מוכנים לשלם עבורו: 73 ₪
קיצון: 85 ₪

יקב כרמל: פרייבט קולקשן שיראז 2013 – מצטיין הטעימה
לפי היקב: 35 ₪, אך ברשתות יכול להגיע ל-40 ₪.
טווח מחירים לפי אתר pricez: מ- 29.90 עד 59.90 ₪.
דעות הטועמים: מעניין, מאוד טאני, צעיר, טעים, יבש מדי, סגור, פה סביר.
ציון ממוצע: 4.5
מוכנים לשלם עבורו: 80 ₪
קיצון: 100 ₪

יקב רקנאטי: יסמין אדום
המחיר לפי היקב: 42 ₪
טווח מחירים ברשתות (זאפ): 32.60 עד 41.90 ₪
דעות הטועמים: ריח שוקולד, קפה, מרירות מסוימת, גוף בינוני, פשוט, מפתיע, לא משהו, יין טוב, קליל למשפחות.
ציון ממוצע: 3
מוכנים לשלם עבורו: 53 ₪
קיצון: 90 ₪
צילום שלמה שהם

יקב ברקן: קלאסיק קברנה סוביניון 2012
טווח מחירים: 19.90 ₪ עד 39.90 ₪ לפי אתר pricez
דעות הטועמים: לא משהו, אף מעודן, שתי, פה מריר במקצת, צעיר, שטחי.
ציון ממוצע: 3.5
מוכנים לשלם עבורו: 55 ₪
קיצון: 80 ₪

יקב ברקן: קלאסיק פינוטאז' 2013
טווח מחירים: 19.90 ₪ עד 39.90 ₪ לפי אתר pricez
דעות הטועמים: חומציות גבוהה, חביב, אהבתי, טעם קפה שרוף, טאנינים רכים, מעולה, עמוק.
ציון ממוצע: 3.6
מוכנים לשלם עבורו: 72 ₪

דרך היין: דרך ארץ קברנה סוביניון 2013 (מיוצר ע"י ברקן)
המחיר לפי המשווקים: 30 ₪ לפני מבצעים
התפלגות קיצונית בדעות הטועמים: החל מ- לא טעים ומה זה? עד: נפלא.
ציון ממוצע: 2.9
מוכנים לשלם עבורו: 54 ₪ (כולל אחד שלא מוכן לשלם עבורו)
קיצון: 100 ₪

דרך היין: דרך ארץ מרלו 2013 (מיוצר ע"י ברקן)
המחיר לפי המשווקים: 30 ₪ לפני מבצעים
דעות הטועמים: חביב, מרירות מסוימת בסוף, בסדר, ירוק, קפה חריף, די כבד, קליל, תענוג.
ציון ממוצע: 3.3
מוכנים לשלם עבורו: 63 ₪
קיצון: 80 ₪

מונפורט קריניאן וילאז' (מיוצר ע"י ברקן)
התקבל בחבילת שי לחג. בקטלוג טמפו שייך לקטגוריית יין לבישול. באתר pricez אין לו מחיר, אך ניתן להעריך ב- 10-12 ₪ לבקבוק (ביום יקר).
דעות הטועמים: טעם חומץ, רע, לא משהו, זוועה, טעם משונה, ריח גרביים.
ציון ממוצע: 1.5
מוכנים לשלם עבורו: 17.5 ₪, כולל 3 שלא היו מוכנים לשלם עבורו
קיצון: 30 ₪


יקב ברקן: יין אדום של סגל
בלנד ארגמן, מרלו ופטיט סירה.
טווח מחירים : 14.90 ₪ עד 23.80 ₪ לפי אתר pricez
דעות הטועמים: ללא גוף, ככה ככה, הרבה עץ, בסדר, קפה טוב, כמעט אלגנטי, טוב.
ציון ממוצע: 2.6
מוכנים לשלם עבורו: 42 ₪
קיצון: 75 ₪

יקב תשבי: קברנה פרנק 2013
נקנה במבצע 4 ב- 100 ₪
דעות הטועמים: לא משהו, מבוגר יחסית, יין מ- 2007?
מוכנים לשלם עבורו: 29 ₪, כולל אחד שלא מוכן לשלם
קיצון: 40 ₪

וכך כתב על הטעימה ישראל פרקר מאתר יינות ישראל:
שוב התאספנו חברים סביב שולחן בחצר עטורת העצים והפרחים של השף אלון גונן, ביוזמתם המשותפת שלו ושל רני רוגל. והפעם טעימת עיוורת של 10 יינות לבנים ו- 23  אדומים.
אני מודה: אכלנו אותה ובגדול. אכלנו בשר טעים טעים (תבשיל בקדרה עמוקה לאורך זמן ארוך) וארטישוקים מצוינים, אכילה גדולה, אבל קטנה יחסית…. רגע !!!
מטרת טעימת היינות הייתה דרוגם וקביעת מחיר "שניראה לי" שהם שווים. טעמנו וטעמנו והמחירים "שניראו לנו" נעו בין 35 ל- 100 ש"ח בממוצע.
לבסוף, רני גילה לנו ת'אמת. אוףףף.
רוב היינות היו יינות זולים במחירי 15 – 40 ש"ח (בממוצע) , ממיטב יקבי ישראל הלא בוטיקיים. אגב, מישהו מכיר יקבי בוטיק ה"מעיזים" למכור יינותיהם בכאלה מחירים?
היה שם גם יסמין לבן אחד מיקב רקנאטי שענביו נבצרו ב2003- . איתו דווקא הרגשנו בפה ובאף משהו ישן שפג תוקפו….
… אבל הייתה דקה שקפצתי עד התקרה מאושר. בעצם לא הייתה בגינה תיקרה ולמעלה היו רק כוכבים.
ליד אחד היינות סימנתי כוכב גדול שסימן שזהו היין שאהבתי יותר מכולם. ואז התברר לי ש:

מדי שנה, עורך מגזין היין הנחשב Wine Enthusiast את בחירתו ל-100 היינות הטובים בעולם. השנה בלטו שני יינות מבית היוצר של יקב רמת הגולן:
ירדן שרדונה 2012 בקטגוריית 'TOP 100'
הר חרמון אדום בקטגוריית BEST BUYS 100.
רשימת ה-TOP 100 מציגה את בחירת 100 היינות הטובים ביותר בעולם על פי עורכי מגזין היין הנחשב.
אני סימנתי כוכב ליד הר חרמון אדום !!! איזו נחמה זו הייתה לי באכילה הזו … אפשר להצטרף לצוות Wine Enthusiast ? (חשבתי בלב לפני שנחתתי על קרקע יציבה המלאה בבקבוקי יין ריקים).

 

 

וכך כתבה על הטעימה גלית שמשוני:

הטעימה היתה מעניינת, באופן אישי מודה שנכנסתי לחרדה במהלך הטעימה, הריחות היו לי קשים, חיפשתי דברים מוכרים…. כטועמת קבועה במפגשים אלו, ההפתעה הייתה גדולה כשגיליתי שמדובר ביינות פשוטים כשאני חשבתי שאיבדתי את זה…. הבנתי שממש לא, כי תכלס זיהיתי שלא מדובר ביינות גדולים. חוויה מרתקת.

 

 

וכך כתב על הטעימה אמנון פאר:

נכון, אכלנו אותה ובגדול. יינות שדורגו ונקבעו כיקרים יותר, התבררו כיינות שעד 40 שקל, רובם פחות. כל הכבוד ותודה לרני ואלון, וכבוד גדול ליינות ה- VFM  (נותנים תמורה למחיר).

 

 

היועץ ליקבים והיינן יותם שרון מגיב על הכתבה:

בישראל עדיין מגדלים לא מעט ענבים גרועים, מכרמים חולים שנטועים במקומות הלא נכונים. כשעושים יין מאותם ענבים, במקום מיץ או ברנדי, זו התוצאה. והעובדה שאכן זהו היין שאליו נחשף עמך ישראל היא אכן בעייתית מאוד, ומן הסתם חלקה גדול בכך שחלק גדול מהישראלים מצהיר שאינו אוהב יין.

 

 

יעל גל מנהלת היצוא של יקב רמת הגולן מגיבה על הכתבה:

כתבה בסלע. אכן יקב טוב הוא זה שלא מזלזל בלקוחותיו, גם לא בקטגוריה של יינות יומיומיים.
ועכשיו לנושא התמחיר – יין צעיר בדרך כלל לא יתיישן בחבית, יקבל שעם שלא דורש רמה מירבית (כי לא צפוי להתיישן), וייצא משערי היקב די מהר לאחר הבציר.
יין מתיישן יעלה יותר גם בגלל איכות הענבים, עלות שעם גבוהה יותר, עלות חבית (המחיר שאני מכירה גבוה יותר, ויש יקבים שמשתמשים רק שני סבבים), וגם בגלל עלות המימון (דילגת עליו משום מה). יין מתיישן יוצא משערי היקב בדרך כלל בין שלוש לחמש שנים לאחר שנבצר, ויש עלויות די כבדות לנושא.

 

צילומי הטעימה ישראל פרקר