בית איש הענבים ביפו, הוא הרבה יותר מבניין פיזי. זהו מרכז לטיפוח תרבות היין, עם הרבה כבוד ליקבים ישראליים.שף אלון גונן
את סוף השבוע האחרון, השקט שאחרי סערת מזג האוויר של השבוע, הקדישו חיים גן וצוותו ליקבי בוטיק ישראליים, שלדעתם יעשו זאת בשנה האזרחית שהחלה זה עתה.

שני יקבי בוטיק הטעימו יינות לבנים; יקב מדבר ויקב צימבליסטה. לדעתי, 2013 תהיה השנה של היינות הלבנים.
אם בשנים האחרונות אנחנו במחסור של יינות לבנים, זה מפני שהשותים הבינו כי אנחנו חיים במדינת מדבר, והכי נכון לנו זה לשתות יינות צוננים קלילים ונעימים, ולא להיתקע עם הקברנה והמרלו והיינות המתיישנים עמוסי הריבתיות והאלכוהול.
אולם לצערי החובבנות של יקבי הבוטיק עלולה לפגוע בהנחה זו, והלקוח הישראלי עוד עלול לחשוב שמנסים לעבוד עליו ולהעניק לו נוזל סתמי ולא יותר.
יין לבן יותר קשה להכין מאשר יין אדום, וקשה מאוד לעשות בו תיקונים. היקבים הגדולים כמו טפרברג, ברקן, רמת הגולן כרמל ועוד, כבר מיומנים והם ערוכים טכנולוגית להגיש לנו יינות מצוינים במחירים טובים.
אני לא מתכוון לתת יד ליקבים שעושים עלינו ניסויים ומגישים לנו יח"צ במקום יין טוב. לקרר נוזל בבקבוק עם עטיפה יפה, לא מספק אותי.
בל תטעו ואל תיפלו שוב למתקפת יחסי הציבור. היקבים הגדולים עמלו שנים והשקיעו מאות אלפי שקלים על ייצור יין לבן איכותי שקצת ייתן מלחמה ליבוא, וסוף סוף בשנים האחרונות הם רואים עדנה.

יקב מדבר: שרדונה 2010
14% אלכוהול. צבע היין קש בהיר מאוד. ארומה מתקתקה של אגס ותפוח, שנעלמת מהר מאוד.
אם בפה ציפיתי ליהנות ממתיקות או ממינרליות רעננה, או אפילו עפיצות שתעשה לי משהו, אז השרדונה היה מאוד מימי, בעל טעמים מאוד מינוריים, שלא הוביל לשום מקום או הראה על איזשהו כיוון מסוים.
לא שרדונה בעל טעמים פירותיים או שרדונה קלאסי שחבית ויישון מעניקים לו אפיון אחר. זה יין קליל בעל גוף קטן עם מינרליות מסוימת שקצת מחזיקה בפה כמה שניות, לא יותר. היינן מצהיר כי היין הזה יחזיק עד שנת 2017, ואני שואל: איך הגעת למסקנה הזו?
על מנת להצהיר על יין לבן כי הוא יתיישן עוד שבע שנים בבקבוק, צריך שיהיה בסיס לכך ולא רק משפט בעלמא.
יקב שמייצר שנים יינות לבנים, ושיכול להוכיח שיינותיו כבר התיישנו X שנים, רשאי לעשות זאת בלי שום בעיה. חובת ההוכחה כבר מאחוריו. אבל ליקב בוטיק שמייצר יין שנים מועטות, אין את הגושפנקה לעשות זאת.
שבע שנים. או שאולי שבע שנים הם יחסי הציבור. שבע שנים עבד יעקב בשביל רחל. בחלום יוסף יש שבע פרות שמנות, שבע פרות רזות, שבע שיבולים טובות ושבע שיבולים שדופות.
ויש את הגששים כמובן : שבע, מה שבע?
המחיר 85 ₪

יקב צימבליסטה: סובינאלי 2011
100% סוביניון בלאן. צבע קש צלול ויפה, ריח רענן מאוד ונקי מאוד. בפה זה גם מה שקיבלתי: רעננות וקריספיות מאוד חדה והיין מאוד מינרלי, ופה זה נגמר.
לא פרי, בלי גוף, המון אלכוהול שלא מרפה ולא מאפשר ליין לשחרר משהו מעבר למינרליות וחומציות.
שתי גישות עשייה יש לסוביניון בלאן. האחת היא הדרך הצרפתית בה התירוש מותסס בין 16-18 מעלות, ואז מקבלים את המינרליות והחדות עם עקצוץ של פרי בשל; או האופי הניו-זילנדי והאוסטרלי בו התירוש מותסס בטמפרטורות נמוכות מאוד, ואז הפרי בא לידי ביטוי, ובעיקר פירות טרופיים.
בסוביניון בלאן של צ'ימבליסטה לא מצאתי לא את העולם החדש ולא את העולם הישן (מלבד הקרי ספיות, אבל זה לא מחזיק יין).
אולי שם היין מעיד על המצאת ג'אנר נוסף: סובינאלי. משהו בשם מעיד על כיוון איטלקי. וגם פה אולי זו דרכה של מערכת יחסי הציבור, להמציא גלגל שלא באמת קיים. י
ין מימי, שלא מרגש ולא מטביע חותם כל שהוא שנעשה כאן יין של יקב בוטיק.
המחיר 75 ₪

יקב אדיר: A בציר 2010
בלנד ענבי שיראז, קברנה סוביניון, קברנה פרנק. 14.5% אלכוהול. 19 חודשי חבית (חלקן צרפתיות וחלקן אמריקאיות).
היין לא מוכן לשתייה, וזקוק לעוד שנה, ואני אסביר:
צבע היין אדום סגלגל בוהק ומרשים, ובתוך הבקבוק יש שד; שד שיורק ריכוזים אדירים של ריחות פרי שחור מרוכז: דובדבנים בשלים מאוד וקונפיטורת שזיפים משובחת.
מה שאמורים להרגיש בקצוות ובאפטר טייסט, מגיע ישירות לקדמת הפה, ואני מדבר על החבית שהעניקה טבק וריחות מעושנים עם קקאו חזק.
המתיקות מינורית, והאלכוהול עוטף את הכול ושומר על ספקטרום הטעמים והריחות שעדיין לא באים לידי ביטוי. היין מאוד עצור ומאוד נושך ותוקף. עוד שנה. תנו לו עוד שנה בבקבוק, ואז העונג יהיה מושלם.
המחיר 120 ₪

יקב עבייה: MOON A 2010
בלנד של סירה, קברנה סוביניון, פטיט סירה. 13.5% אלכוהול.
צבע מדהים יש ליין, וזה בטח בגלל תוספת הפטיט סירה שעשתה פה עבודה טובה.
ריחות היין לא משלבים את הבלנד הייחודי הזה, ויש בליל ריחות לא נעים. גם בפה אין איזון של טעמים, והדבר שקושר את הזנים היא העפיצות שמשתלטת בפה. היין מימי משהו וחסר ייחודיות.
האפטר טייסט דואג לדפוק את המסמר האחרון, ומעניק צריבה ממושכת בגרון.
המחיר 90 ₪

יקב סומק: בקעת הנדיב 2007
בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי וורדו. 14% אלכוהול. 24 חודשי חבית.
צבע היין אדום נוטה לשחור. ריחות טובים של אניס, ריבת שזיפים קלילה עם אספרסו מוקה.
בפה היין מאוד לעיס וממלא את הפה בפרי דחוס וסמיך. איזה יופי להרגיש את זה. טעמי ענבים בשלים (כן, סוף סוף אפשר לחוש טעמי ענבים ביין), ובקצוות מרגישים המון שוקולד משובח וטבק רטוב.אפטר טייסט מענג במיוחד. יופי של יין.
המחיר 105 ₪
בשקט בשקט, יקב סומק מייצר יינות נפלאים עם ראייה לטוח ארוך. היינות של סומק לוקחים את הזמן באמת, ויוצאים למדפים רק כשהם מוכנים. הלקוח מקבל יין מוכן לשתייה, לאחר שהייננית החליטה כי הוא ראוי לשתייה ויעניק לשותה את הטוב ביותר. היקב הוא יקב משפחתי צנוע אשר מגדל את הענבים באזור זיכרון יעקב.
ללא ספק, יקב סומק הוא היקב המבטיח של 2013, עם יינות מתיישנים ויינות מאוד ייחודיים בטעמם.

הסומלייה יוסי בן אודיס הוסיף במערכת התגובות של אכול ושאטו:
אכן יינות מצויינים לסומק – הנאה של ממש (ואני לא "משתגע" על ענבי זיכרון והסביבה בדרך כלל) – הוכחה שיקב איכותי יכול לייצר יין מעניין ומיוחד למרות אזור הגידול. נסו את הקריניאן שלהם – ממש פצצה

יקב אור הגנוז: נמורה 2009
קברנה סוביניון, 14% אלכוהול, 24 חודשים בחבית.
הרבה רעש היה סביב השקת היין הזה, והוא הוכתר כיין הדגל של היקב ואף קיבל מדליית זהב בתחרות טרה וינו האחרונה בקטגוריית המחירים 50$-84.99$.
מהומה רבה על לא דבר, או רוב מהומה על לא מאומה. באנגלית: Much Ado About Nothing. שייקספיר כבר כתב על זה מחזה.
אז לא ברור לי למה היין הזה, שחוץ מצבעו השחור האטום אין בו דבר ממה שנכתב עליו בדף היינן.
אין בו ניחוחות של פרי שחור בשל; אני מצאתי בו דווקא דובדבנים צעירים. עוד כותב היינן כי יש ריחות אציליים ביין (ריח אציל? מה זה?), או שהתכוונת ל"ער אציל ", שזה בעצם עלי דפנה – לא יותר. אז אין לי מושג מה זה תבלין אציל חוץ מעלי דפנה, וריח עלי דפנה לא קיים ביין הזה.
עוד כותב היינן כי היין דחוס, ואכן היין דחוס בטעמי ריבת שזיפים. לי היה די קשה להתמודד עם המתיקות והשילוב של העץ המעושן יתר על המידה. האלכוהול מורגש בעיקר באפטר טייסט, ונותן הרגשה של יין מורכב ועוצמתי, לצערי זה יין מחופש.
המחיר 180 ₪.

לפניכם רשימת היקבים והיינות המלאה שלקחו חלק בטעימה זאת:
יקב עבייה, Moon-A בציר 2010
יקב ביטון, קברנה פרנק 2010
יקב ביטון, מרלו 2010
יקב כרמי נטופה, לאטור 2010
יקב מדבר, שרדונה 2010
יקב בן חיים, לה פטיט סירה 2005
יקב בן חיים, רזרב קברנה סוביניון 2007
יקב צ'ילאג, ויוו קברנה סוביניון 2008
יקב צ'ילאג, סולו קברנה סוביניון 2007
יקב עין תאנה, סירה 2010
יקב נעמן, קברנה פרנק 2009
יקב רמות נפתלי, קברנה סוביניון 2010
יקב רמות נפתלי, קברנה סוביניון 2008
יקב אייל, מרלו 2010
יקב כפיר, סירה קברנה סוביניון 2009
יקב סומק, בקעת הנדיב 2007
יקב עגור, לים 2010
יקב אדיר, A בציר 2010
יקב שטרן, קברנה פרנק 2010
יקב צימבליסטה, סובינאלי 2011
יקב אור הגנוז, נמורה 2009
יקב אור הגנוז, בלנד בורדו 2010
יקב טוליפ, סירה רזרב 2009
יקב הים האדום, מרלו 2009