איזה ערב נוסף וכייפי של מועדון יולו – YOLO – סביב שולחן האבירים בביתו של אחד החברים.
המארח ארגן לנו טעימה עיוורת של יינות שונים, שהמקשר ביניהם הוא היותם מבצירים של שנות ה- 90 (למעט אחד מ- 1989, אבל בינינו, זה כמעט אותו דבר).
לטעימה מסוג זה ניגשים בדרך כלל בזהירות הראויה עקב הסיכון בהופעת בקבוק שכבר לא ניתן לשתות אותו, או פגיעה בהנאה עקב פתיחת הבקבוק במרווח זמן מוטעה. לשמחתנו, רק בקבוק אחד היה כזה שאכן לא היה ניתן לשתות אותו. באשר לשאר הבקבוקים – אשמח לפגוש אותם שוב, כמו גם את מנות האוכל הנהדרות שהתלוו לבקבוקים השונים, מהראשונה, דרך המרק, למנת העגל שהגיעה בדיוק ברגע בו הפטרנו אנחה "עד כמה מנת עגל תתאים עכשיו לבקבוק שאנחנו שותים", והמנות האחרונות שסגרו את הערב הנפלא הזה. כמו שאומר הנוער – חבל"ז.

בגדול, היינות שיצגו את ריוחה, נאפה ואלי, טוסקנה, סנט אמיליון, פומרול וסנט ג'וליאן. הנציג מפומרול זכה אמנם בציון הגבוה בערב זה ברוב קולות, אך מבלי לגרוע ממעמדם המכובד של שאר היינות שהוגשו.

Campillo, Gran Reserva 1989, Rioja
אישית אני אוהב מאוד את היינות של יקב זה. ביקרתי בו לפני כשנה, ונהניתי מאוד הן מהמראה והן מאיכות היין (זהו המותג היוקרתי יותר של פאוסטינו ). יקב יפהפה גם מבחינת המבנה הארכיטקטוני (מומלץ מאוד לבקר). ממוקם באזור להגוארדיה בלב ה- RIOJA ALAVESA הנחשב אזור היין היותר טוב בריוחה. 100% טמפרניו אשר מבלה שנתיים בחביות, ושש שנים נוספות בבקבוק טרם שיווקו.
רשמי טעימה: צבע אדום כהה יפהפה שלא משקף את גילו של היין. ריח ריוחה אופייני עם בולטות של עור, אדמה תחוחה וטחב. מגוון של פירות יער ותבלינים. גוף בינוני. היין עדיין עפיץ למרות גילו, כך שנראה לי שיהיה מאוד מוצלח לחזור ולשתות אותו שוב בעתיד. היין עגול למרות החמיצות הקצת בולטת. הוא ממלא את הפה, החך נעים מאוד והסיומת ארוכה וטובה. הציונים נעו בין 14 ל- 16.
ציון ממוצע יולו: 15 (90). מחיר מדף – 475 ₪. ניתן להשיגו בחו"ל בכ-55 דולר.

Chateau Leoville Poyferre, 1996, St Julien
הפתיע אותנו בכך שזכה לציון ממוצע נמוך משאר היינות בטעימה, אולם אין מה לעשות, הרוב מאוד לא אהבו אותו. אני נמניתי במקרה זה על המעטים שכן אהבו אותו. היקב – 80 הקטאר של גפנים, מהן כיום 65% קברנה סוביניון, 25% מרלו, והשאר פטי ורדו וקברנה פרנק. בעבר הוא התבסס הרבה יותר על זן המרלו. היקב עבר תהליך התפתחות ושינוי לאורך עשרים השנים האחרונות, ובציר 1996 נחשב שנת מפנה ביקב.
רשמי טעימה: צבע כהה ומרשים. אף המשלב פירות אדומים עם ריח אדמה וטחב בולט מאוד. איזון טוב מאוד של חמיצות, פרי ומעט מרירות. היין מתובל ומאוד פלפלי. הסיומת טובה וארוכה. הציונים נעו בין 12.5 ל – 15.5.
ציון ממוצע יולו: 14 (88). מחיר שוק בחו"ל כ- 130 דולר.

Marques de Vitoria, 1996, Rioja
נציג נוסף של קבוצת פאוסטינו, גם הוא גראן רזרבה, ומאותו אזור כמו יקב קמפיליו. גפנים בנות כ- 30 שנה. יין שהוא 100% טמפרניו, מיושן שנתיים בחביות ושש שנים בבקבוק. גם אותו אהבנו מאוד.
רשמי טעימה: צבע אדום יפה, עמוק וצלול. אף פרחוני, ירקרק, מאוד מתובל. טעמי פרי אדום נהדרים, חמיצות מצוינת, היין מרגיש עדיין צעיר מאוד. הגוף מלא. סיומת ארוכה ונעימה מאוד. הציונים נעו בין 13.5 ל- 16.
ציון ממוצע יולו: 14.6 (89). מחיר מדף 115 ₪ (דרך היין) – מומלץ מאוד. אגב, מחירו נמוך לעומת מהמחירים בהם הוא נמכר בחו"ל.

Robert Mondavi, Napa Valley Reserve Cabernet Sauvignon, 1998
84% קברנה סוביניון, 11% קברנה פרנק, 4% מרלו, ואחוז אחד של פטי ורדו. למרות שהשנה הייתה קשה מבחינת מזג האוויר (אל ניניו), הבציר יצא טוב מאוד, לדברי היקב בשל מזג אויר אידיאלי לקראת הבציר, שאפשר הבשלה טובה מאוד של הענבים. היין אמור לתת לנו עושר של פירות קאסיס משולבים בדובדבנים שחורים ומתובלים. היין לא מסונן.
רשמי טעימה: אהבנו מאוד. בטעימה זיהינו אותו כיין של עולם חדש. הרבה עץ והרבה פרי. צבע סגול עמוק ויפה. היין מאוד פירותי ואלכוהולי. מרגיש עדיין צעיר מאוד. מאוד טאניני. גוף מלא. הוא מתובל מאוד. הסיומת נעימה וארוכה, ומופיעה בה מרירות קלה וטובה. הציונים נעו בין 14.5 ל – 15.5 מה שמשקף בעצם דעה כמעט אחידה.
ציון ממוצע יולו: 14.8 (90). מחיר מדף 500 ₪.

Castellare, I Sodi S.Niccolo, 1998, IGT Toscana
סופר טוסקן. 85% סנג'יובטו עם 15% מלבסיה. היקב ממוקם בלב ליבו של אזור הקיאנטי קלאסיקו, וה סודי די סאן ניקולו הוא יין הדגל של היקב (15% מכלל הבקבוקים הנמכרים ע"י היקב).
רשמי טעימה: צבע אדום צלול ויפה. האף עשיר. נעים לשתייה. גוף בינוני. היין לא לגמרי מאוזן. יש לו עודף חמיצות הפוגעת באיזון, והוא קצת מחוספס. הציונים נעו בין 13.5 ל- 15. ציון ממוצע יולו: 14.2 (88). מחיר מדף 300 ₪.

Chateau La Grave a Pomerol, 1999
כאמור, היין המוכתר כמנצח בערב זה, ובזכות. היקב נמצא באזור הצפון מערבי של פומרול, קצת מרוחק משאר יקבי האזור. יקב ותיק שנרכש בשנת 1971 ע"י משפחת Moueix המוכרת לנו גם בארץ.
רשמי טעימה: צבע יפהפה עמוק וצלול. אף עשיר. פירותי ופרחוני ומאוד מהנה. היין נעים מאוד לשתייה. יש בו שילוב טוב של פירותיות וחמיצות. הוא מתובל וקצת "חם". גוף מלא. טאנינים בולטים חזקים. היין מאוד אלגנטי. הסיומת ארוכה, נעימה, מעט מרירה בקצה. הציונים נעו בין 15 ל – 16, דהיינו גם שיקפו אחידות דעים.
ציון ממוצע יולו: 15.7 (91). מחיר מדף 400 ₪. לדעתי סביר ביחס לתמורה.

כפי שציינתי בפתח הדברים, טעמנו גם בקבוק שלא ניתן היה בעצם לשתות אותו, מאחר והיה לצערנו מקולקל – בקבוק של שאטו מגדלן 1999 (סנט אמיליון). בלית ברירה נצטרך לנסות שוב בעתיד ולהתרשם.

מה זה YOLO?
(YOLO (you only live once – הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף.אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה' האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תוכנית שנתית קבועה מראש, בכ- 10 מפגשים שנתיים.
המארח קובע את תוכנית הערב ורוכש היינות. נוהגים לטעום כ– 7-8 יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.
המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון ע"י שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות.
אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחווייה הכוללת של שתית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם הוא זוכה לתשומת לב מדי מפגש.