יונתן לבני מבקר יינות מהמדבר – יקב פינטו והיינן יעקב אוריה

כשהוזמנתי ע"י אורית גלעד מובילת קבוצת 'יין ישמח', לאירוע טעימות יין בעיירה (מועצה מקומית, ישוב קהילתי – מגוון הגדרות) ירוחם, שכחתי שאצטרך לנהוג למעלה משעתיים עד למקום מרוחק כל כך בפאתי המדבר כדי לטעום מיינות 'יקב פינטו' שצמח רק לאחרונה. יינן היקב הוא מיודענו יעקב אוריה, איש יין מרתק שמוכר לחובבי יין רבים. אוריה, אוטודידקט מובהק שהיה בעבר היינן של יקב קטן בנגב בשם 'אסיף', ואז אחרי מספר נדודים נחת ביקב 'פסגות', הוא היום היינן של יקב פינטו.

באדמה חולית ליד ירוחם, שאינה נראית במבט ראשון כמקום אידיאלי לגידול גפנים, נטעה לפני ארבע שנים משפחת הנדבנים פינטו ממרוקו וצרפת – כרם שניתן יהיה להשתמש בענביו רק בעוד שנה, מטעמי כשרות. בינתיים מייצרים ביקב הזמני יינות בעיקר מענבים ממקורות אחרים במדבר. זאת עד להשלמת יקב חדש וגדול עם מרכז מבקרים באזור התעשיה של ירוחם. את היקב מנהל דוד פינטו, בן המשפחה שהוא כורם היקב. היום מייצרים כ- 35,000 בקבוקים, כשהשאיפה להגיע ביקב הקבע ל- 150,000 בקבוקי יין בשנה.

"קל לעשות יין טוב מענבים טובים", אומר אוריה, "אבל לי וליקב פינטו יש אתגר שייקח 10 שנים – יין מדברי אינו אותו דבר כמו יין מטרואר ידוע המתאים לגידול יינות".  באשר לייננות, זאת לא תהייה ייננות קונבנציונלית, הוא אומר, אלא ייננות מיוחדת המתאימה לגידולי מדבר. ביינות לבנים למשל, יש צורך לתקן את החומציות, כי ההבשלה מהירה מאוד. הקור בלילה והחום הקשה ביום, גורמים לחומציות שונה ומפורקת. צריך בציר מוקדם וצריך תיקונים, וכאן היינן נכנס לתמונה. את העשייה של יינות בנגב מסכם אוריה כך: "יידרש לא מעט זמן כדי לעשות בנגב יינות טובים. אני שואף לעשות יין בגלל הנגב ולא למרות הנגב". לדעתי הוא כבר הצליח, ורק זקוק לכיוון כלים נוסף. את היינות של יקב פינטו ושל יקב אוריה, טעמנו בליווי ארוחה משובחת פרי יצירתה והכנתה של לאה פרג'ון, שפית ביתית מירוחם.

פינטו שרדונה 2020 – ענבים ממצפה רמון ואזור עומר ברמת הנגב. יין מאוד ארומטי. טעמי תפוח ירוק ולימון. בחך טעם ממש נעים ועגול וחומציות נהדרת אופיינית לזן. מזכיר לי את יינות שאבלי הטובים. לא להחמיץ. המחיר 89 ₪ – VFM (תמורה למחיר).

פינטו רוזה 2020 – עשוי מענבי שיראז, קברנה פרנק ומרסלאן. זה ממש יין. בדרך כלל אני לא חסיד של יינות רוזה, אבל זה של פינטו הוא חוויה. יין איכותי מלא טעם, ואם לא הייתי רואה את צבעו הייתי בטוח שאני שותה יין לבן איכותי. נקודה. המחיר 89 ₪ – VFM.

יעקב אוריה אלפא אומגה שנין בלאן 2019 – לא אחת כתבתי שלטעמי האישי השנין בלאן הוא הענב הטוב ביותר בלבנים, ובארץ יש כמה ייננים שבהחלט עושים ממנו יין מצוין, דווקא מכרמים באזור המדבר. זה ענב שמתרגל לאזורים בהם הוא גדל ואינו דורש תנאים מיוחדים, ואני, אם מותר לי, מנבא לו גדולות בארצנו. השנין בלאן של אוריה נעשה בתסיסה על קליפותיו ללא חבית. צבע כמעט כתום – הטרנד העכשווי. היין לא חד ולא אופייני לזן. המחיר 89 ₪ – לא VFM.

יעקב אוריה יד אדם 2019 – GSM (גרנאש, סירה, מורבדר). פרי מעט רזה תרם לתוספת של מרלו מענבים משדה משה. יין עם אחוזי אלכוהול נמוכים – 12,5%. הצבע מעט בהיר, בטעמים פרי אדום לא כהה. הנאה צרופה. מרגישים יד נהדרת של היינן בעשייה. אם יש דבר כזה יין ישראלי – זהו זה. המחיר 120 ₪ – בגלל הייחוד VFM.

יעקב אוריה הדוכס פונטיף 2019 – אוריה לא רק חושב מחוץ לקופסה הייננית בעשייה, אלא לא פחות גם בשמות של יינותיו. 'הדוכס פונטיף' אינו דמות היסטורית אלא, ערבוב "אורייתי" של שתי דוכסיות: זו של בורגונדי – ממנה מגיע זן הפינו נואר והייתה דוכסיות עצמאית במשך מאות שנים; ובלנד ה- GSM שמקורו באזור שאטונף דה פאפ, שפירושו בצרפתית 'ארמונו החדש של האפיפיור', אליו הוא גלה מרומא. הענבים ליין של אוריה מגיעים מהגליל – הפינו. הסירה והגרנאש משפלת יהודה. בדרך כלל פינו נואר ו- GSM לא חיים יחד בשלום. אצל אוריה הם פאר היצירה. יין טעים ונעים, עם מרירות עדינה לקראת סיום. המחיר 140 ₪ – ב- 120 היה ממש VFM.

יקב פינטו שיראז 2020 –  ענבים מכרמים באזור המדבר – מצפה רמון ורמת נגב, חברו יחד ליצירת היין, שהינו נעים לשתייה, אך עם מרירות רבה מדי בסיום. עם זאת יש משהו מיוחד בשיראז מהמדבר, שהוא כל כך שונה ממה שאנחנו מכירים בדרך כלל בזן. המחיר 89 ₪ – VFM.

יעקב אוריה ויונייה בציר מאוחר 2020 – יין קינוח לבן עשוי מענבי ויונייה, שבדרך כלל לא עושים מהם יינות מתוקים. את היין הזה שתינו יחד עם עוד יין קינוח שאוריה עושה, העונה לשם 'מוסקטר זקן', שכבר אין ממנו למכירה. מאוד נהניתי מהיין שמראה שוב את היכולת של היינן. המחיר 120 ₪ -VFM.