יין וג'אז: החיבור בין טעמי יקב בית אל לצלילי דניאל זמיר

בני משפחת מן מיקב בית אל: ישראל (מימין), האב הלל, שלוםדוד. צילם מארק סטרנגר בפסגת יעקב בגובה 900 מטר אחרי יום בציר
יוסי נאור, חובב יין וג'אז ומי שהוביל את 'ג'אז אדום לבן' בתחנת הרדיו של מכללת עמק יזרעאל, מביא לנו הקשרים בין יינות ישראליים למוזיקה שהוא אוהב. כי יש מספר רגעים קסומים בחיים כמו לשתות יין ולהקשיב לג'אז – אימפּרוֹביזציה ואלתורים מלודיים מעניקים עם היין של יקב בית אל תאווה וחיוניות לחושים

יקב בֵּית אֵל – בני הזוג נינה והלל מן ושני בניהם – ישראל ושלוםדוד, נטעו בשנת 1996 את הכרמים הראשונים שלהם בהתנחלות בית אל ליד הבית, ובשנת 2019 החלו למכור בצורה מסודרת את יינות היקב באמצעות חנויות יין נבחרות. הלל, בוגר אגרונומיה מאוניברסיטת דייויס בקליפורניה, נולד למשפחה בעלת יקב בעמק סונומה, ושם התחילה אהבתו ליין. בשנותיו הראשונות בארץ, ריכז את הטיפול בכרמים של קיבוץ שעלבים, שם גם הכיר את נינה אשתו.

הלל (משמאל) וישראל מן בדוכן יקב בית אל בתערוכת סומלייה. צילום נינה מן

בני משפחת מן משתדלים לגדל גפנים ליינות איכותיים בלבד. החלטה כזאת דורשת תנאי גידול מיוחדים: אוויר יבש, דילול פרי, השקיה מוגבלת, ומעקב קפדני לאורך התפתחות האשכולות. כמו כן, הגידול נעשה בידיעה שהיבולים אמורים להיות נמוכים, ושיש לאוורר את האשכולות. "הרבה שואלים אותנו", מספר הלל, "אם זה כלכלי לעבור כל כך הרבה פעמים על הכרם, ובאמת אני לא בטוח. מה שאני כן בטוח בו, הוא שאני אוהב יין עוצמתי, מלא ארומות וטעם, וזה עושה לי טוב. חוץ מזה, זה מה שאני יודע לעשות" – יינות עולם חדש בנוסח ארה"ב.

הלל מן ביקב בית אל עם בקבוק מרסלאן קברנה סוביניון 2019. צילום נינה מן

מרסלאן קברנה סוביניון 2019 – הפרי ליין זה דולל שלוש פעמים: בזמירת החורף, בפריחת האביב, ובעת שהאשכולות משנים את צבעם מירוק לשחור סגול עמוק. בעקבות הדילול  רוכז כל כוח הגפן בכמות של כ- 600 ק"ג לדונם. ביקב האריכו את תהליך התסיסה כדי לאפשר זמן ארוך יותר של מגע בין הקליפות והיין. הלל מן: "מצד אחד הייתי רוצה לפנק את אוהבי היין במרסלאן זני, אלא שבצורה שאני מגדל אותו, המרקם יוצא סמיך מדי. אני מרגיש  שחייבים להוסיף ליין קברנה סוביניון ברמה שתתאים לחך".

לאחר התיישנות של שנה וחצי בחביות עץ אלון צרפתיות, נוצר יין בעל ארומות משגעות ומטורפות, שזרק אותי אחורה – תענוג. מזמן לא קרה לי דבר כזה. הצבע אדום שחור, טעמי פרי עזים, תבלינים ועומק רב, יצרו יין נגיש, עוצמתי, מלא, עשיר ומרתק, בעל סיומת ארוכה ונעימה. חוויה עסיסית, מרגשת ואלגנטית.

קיימת התחברות בין הטעמים לצלילים. מורכבות ואנרגיה. תענוג אמיתי.

דניאל זמיר – מוזיקאי ונגן סקסופון סופרן, אחד הג'אזיסטים הישראלים המצליחים בארץ ובעולם. החיבור של זמיר למוזיקה החל בגיל 6 כשלמד לנגן בפסנתר, ובהמשך בסקסופון אשר מזוהה איתו מאז ועד היום. מאחוריו שיתופי פעולה עם אביתר בנאי, ברי סחרוף, מתיסיהו, יוני רכטר ומוזיקאים נוספים. זמיר, זוכה פרס ראש הממשלה למלחינים לשנת 2010, מהווה דמות ייחודית בתרבות הישראלית. הוא משלב במוסיקה שלו ג'אז, מוזיקה יהודית שורשית, מוזיקת עולם עם נגיעות כלייזמר, וניחוח ישראלי. זמיר הספיק לעבור דרך ארוכה ומרשימה של פעילות מוזיקלית בארה"ב ובאירופה, ונחשב למוזיקאי מוכשר ומוערך – עילוי וירטואוזי בינלאומי.

דניאל זמיר עם האורקסטרה. צילום מיוטיוב

האורקסטרה – תזמורת ג'אז ישראלית – סוג של ביג בנד גרובי. יוצרת מקורית כבר יותר מ-16 שנים. הוקמה על ידי נגן הטרומבון אבי ליבוביץ', וידועה בשיתופי הפעולה הרבים שלה עם אומנים כמו חוה אלברשטיין, שלום חנוך, גידי גוב, אסתר רדא, חנן בן ארי ואחרים. לכל אחד מן המפגשים האלה כותבים חברי האורקסטרה עיבודים מיוחדים, ומשתמשים בעושר הכלים והצלילים של התזמורת שלהם.

שרים געגוע לכאן – אביתר בנאי (משמאל) ודניאל זמיר. צילום מיוטיוב

שיר געגוע לכאן – שיר מס' 11 באלבום השמיני של דניאל זמיר שנקרא 'געגוע לכאן'. רוב האלבום מורכב מיצירות אינסטרומנטליות בלחנים מקוריים של דניאל זמיר. כשמו, 'שיר געגוע לכאן' הוא שיר – שיתוף פעולה מוזיקלי בין זמיר ואביתר בנאי, שהפיק את השיר ומלווה את דניאל בקולות. השיר מלא ברגש, קסם ואופי, מעין מסע אישי ומרתק.

אז יש לנו הפעם חיבור מופלא בין העולם האוונגרדי של הג'אז, התורה והרבי מלובביץ' – חיבור אינטליגנטי וייצרי בין החקלאות לאומנות, עם טעם של עוד. שילוב מנצח של טעמים עזים ונפלאים עם צלילים ועיבודים חמים ומושלמים, כשהאף, הפה והאוזן נפגשים; הנאה צרופה. יין ומשפחה, ג'אז ותורה. חיבור יהודי חסידי וישראלי.

"שיר עם דמעות של תקווה / שיר לאהבה / שיר געגוע לכאן / שיר שמכוון"

בהתחלה שני מ'מים: משחרר מהנה – בסוף שלושה מ'מים: משחרר מהנה מרגש                                               

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר