יקבי משפחת שור החלו את דרכם בתעשיית היין של ארץ ישראל בשנת 1847 בעיר העתיקה בירושלים.אלחנן שור ופיליפ ליכטנשטיין, יקב ארזה
את ההיסטוריה המשפחתית בענף תוכלו לקרוא בין השאר בוויקיפדיה, ובקפיצת דרך שאנו מרשים לעצמנו בלי לזלזל בהיסטוריה, היום מנהל את יקב ארזה המשפחתי, מוטי שור – דור שביעי למשפחה. לפני שנתיים התחילו ביקב לייצר ולספק יינות לחנויות יין מתמחות, לאחר שעד אז פעלו מול השוק הקמעונאי, כלומר הרשתות, עם תירוש ויינות מדף (4 מיליון בקבוקים בשנה).

היקב מייצא לארה"ב, אנגליה ולעוד ארצות באירופה, כאשר 60% מהיצוא לארה"ב.

 

עכשיו מצהירים אלחנן שור, בנו של מוטי ומנהל השיווק של היקב, ופיליפ ליכטנשטיין יינן היקב, על הכיוון בו הם הולכים, עם סדרת iMed של יין ישראלי מענבים ים תיכוניים – פשוטו כמשמעו, כשב"ים תיכוניים" הכוונה בעיקר לזנים מדרום צרפת.
יינות הסדרה החדשה נמכרים ב- 95 ₪ לבקבוק (הסדרה הגבוהה של היקב Auteur נמכרת ב- 160 ₪ לבקבוק). רוב היינות בסדרה הם משנת 2012.

 

 

 

 

 

 

מהלך המודרניזציה של יקב ארזה וכניסתו לתודעת שותי היין, החל עם סדרת כריזמה, שמכירותיה בסופרמרקטים הוכפלו בשנתיים האחרונות, במחירים שמנהלי היקב משתדלים שיהיו אטרקטיביים. אלחנן ופיליפ שאלו את עצמם מה הם מביאים לשולחן בתחום היינות, ואיזה זנים מתאימים לישראל, מתוך התחושה שלא בהכרח קברנה סוביניון ומרלו שמתאימים לבורדו, ויש באירופה מקומות חמים יותר שמתאימים לישראל מבחינת זנים.

 

יקב ארזה מחזיק כרמים בחוזים ארוכי טווח, שאת רובם נטעו אנשי היקב, אלחנן שור, יקב ארזהכשפיליפ כיינן מחליט על כל הקורה בכרם עד הבציר – שליטה מלאה.
פריסת הכרמים של יקב ארזה הינה מעלמה בצפון עד לכיש בדרום, ונבחרו זנים כמו סירה, מורבדר, גרנאש וקריניאן, תוך תשומת לב לאיכות ולא לכמות (לא 3 טון לדונם כמקובל ביקב עד אז, אלא עד 800 ק"ג דונם).

 

אז נכון שתופעת ייצור יינות מזנים ים תיכוניים אינה בלעדית ליקב ארזה, אך אלחנן ופיליפ לא רואים ענבים ים תיכוניים כטרנד, אלא כמגמה אסטרטגית של היקב מ- 2005 אחרי שנת השמיטה הקודמת, ונטעו מאות דונמים של זנים ים תיכוניים, והכוונה ללכת בכיוון אסטרטגי זה של זנים ים תיכוניים גם בסדרות הכמותיות של יקב ארזה.

 

בכרם הים תיכוני של יקב ארזה בעין דור-כפר קיש, מול כפר תבור, מגדלים ענבי גרנאש, סירה ומורבדר.פיליפ ליכטנשטיין, יקב ארזה
פיליפ ליכטנשטיין אומר כי זנים ים תיכוניים מהווים אתגר גדול, בהיותם זנים לא פשוטים. אלה זנים שמייצרים כמויות, עד 3 טון לדונם ואשכולות גדולים, כשעיקר העבודה בריסון הגידול והיבול, כדי לקבל אשכולות קטנים וגודל גרגר לא גדול, צבע והבשלה טובה. הכל במטרה לייצר יינות עגולים לא מאוד אלכוהוליים – שיהיו קלים לשתייה.

iMed GSM 2012
בלנד של גרנאש – 50%, סירה – 40%, ומורבדר – 10% כתבלין שנותן פרחוניות. 14 חודשי חבית. 13.8% אלכוהול.
ארומות של פרי אדום ועשבי תיבול, עם רמזים לווניל וקוקוס. יין עגול ומלא בפה, בהחלט יין מוצלח.

iMed מורבדר 2012
100% מורבדר מכרם עין דור. ניחוחות ורדים ותות, עם רמזים לקוקוס ורוזמרין. יין בעל גוף עם מבנה טאני חזק. 14 חודשי חבית. 13.2% אלכוהול.
יין מפתיע עם שילוב של חמיצות ומתקתקות. אהבתי.

iMed סירה 2012
100% ענבי סירה מכרם כפר תבור. באף תות בר וסיגליות עם רמזים של וניל ועישון. מוגדר ע"י היקב כיין בעל עוצמה, חם ולטף. 14 חודשי חבית, 14.5% אלכוהול.
בהחלט יין עוצמתי, והבשלות של הענבים הביאה לאלכוהול הגבוה ולמתיקות.

iMed קריניאן 2012
הענבים מאזור זיכרון יעקב–שפייה. צבע ארגמן עמוק, באף פטל וערמונים עם רמזים לווניל וטימין. גוף מלא ועם זאת עדין. 14 חודשי חבית, 13.65 אלכוהול.
היין מפגין עפיצות וחמיצות טובה.

iMed ארגמן 2012
הענבים מכרם דיר רפעת – גבעת שמש. פחות מטון ענבים לדונם – מעט לזן כמותי זה שהציף יינות זולים ותירוש.
צבע אדום חזק מאוד, באף שזיף ודובדבן שחור עם רמזים לקוקוס ואורנים. גוף בינוני ועגול.
יין מפתיע – נעים מאוד.

iMed Juve'nile 2013
יין יחיד בסדרת iMed הראשונה שהנו מבציר ולא 2012.
עוד הבדלים: יין יחיד ללא חבית כלל, והיחיד שהתווית שלו בעיצוב אדום ולא שחור.
56% ארגמן, 44% גרנאש משני כרמים (22% מכרם צעיר ליד גבעת שמש, 22% מכרם ליד כפר תבור) – או בקיצור: ארגנאש.
למה בלי חבית? בכוונה, יין צעיר (כתרגום שמו מצרפתית, שפת האם של היינן)שאינו מיועד להתיישנות ארוכה. יש בו הרבה פרי, מתיקות נעימה, חמיצות קלה ברקע. 14.1% אלכוהול. יין כייפי לשתייה.
מחירו 85 ₪ לעומת 95 ₪ ליינות האחרים בסדרה.

מדקנטר נמזג סירה 2011 מכרם עלמה, 27 חודש בחביות, המיועד לסדרת Auteur, וכך גם מחירו – 160 ₪.

 

סדרת iMed הינה מהלך מעניין של יקב ארזה, שאמנם מוקיר ומכבד את מסורת היין מהעיר העתיקה בירושלים, אך פועל בדומה ליקבים ותיקים אחרים, כדי לשנות, לחדש, לנפץ תדמית, ולשבור את תקרת הזכוכית של יינות כמותיים ולא איכותיים. נראה כי יש כאן פוטנציאל להצלחה.

 

 

צילום בקבוקים אייל קרן