השבוע בענף היין 96: מתכוננים לראש השנה עם יינות מיקבי בוטיק

איש הענבים אירח יקבי בוטיק במתחם החדש של TLV Fashion Mall בתל אביב. זו הייתה הזדמנות טובה לטעום ולהתרשם מיקבים שלכל אחד סיפור, פילוסופיה ואהבה ליין, ובטח אהבה לאדמה הזו

אוטוטו כל הסופרמרקטים וחנויות היין יהיו מוצפים ביינות לחג, רובם במבצעים ובמחירי הנחה
אוטוטו כל הסופרמרקטים וחנויות היין יהיו מוצפים ביינות לחג, רובם במבצעים ובמחירי הנחה. צילום pixabay

ראש השנה בפתח, ואוטוטו כל הסופרמרקטים וחנויות היין יהיו מוצפים ביינות לחג, רובם במבצעים ובמחירי הנחה. מן הסתם הייתי רוצה לראות את המחירים הללו כל השנה, ואז אולי הצריכה הייתה עולה. אבל מבצע זה מבצע, ואפשר לקבל אותם רק בחגים, אז זו הזדמנות טובה להכניס מתחת למיטה כמה ארגזים במקום האבטיחים שהעונה שלהם  מסתיימת בקרוב.

רוב היינות יהיו של היקבים הגדולים שחייבים לרוקן מחסנים לקראת הבציר שהתחיל (טפרברג, ברקן, כרמל, בנימינה, רמת הגולן, תבור, רקנאטי ודלתון). את מי שלא תמצאו ברשתות השיווק אלו היקבים הקטנים (הבוטיקים), שבארסנל שלהם אפשר למצוא כמה פנינים ששווה לפתוח איתן את השנה החדשה. פגשנו חלק מהם באירוע של איש הענבים שאירח יקבי בוטיק במתחם החדש של TLV Fashion Mall בתל אביב.

יצחק שלו (זאזה) יודע לעשות יין
יצחק שלו (זאזה) יודע לעשות יין. צילום נעמה בילנוב

יקב זאזה: בלאן דה נואר 2016

בלנד מקברנה ושיראז. אם חשבתי שיש לו מזל של מתחילים, מתברר שהמזל זה עניין שולי. יצחק שלו (זאזה) יודע לעשות יין, יודע לזהות את חומר הגלם הטוב, ועם אומץ וענווה יודע לא להפריע לו. בלנד מדויק, עוצמתי, ומלא אהבה. שאפו. מחירו 80 ₪

יקב גלילאו של היינן גיל הרשקוביץ מקיבוץ דפנה ראוי לתואר "פנינה צפונית"
יקב גלילאו של היינן גיל הרשקוביץ מקיבוץ דפנה ראוי לתואר "פנינה צפונית". צילום טליה הרשקוביץ

יקב גלילאו: סוביניון בלאן 2016

ליין של היינן גיל הרשקוביץ מקיבוץ דן בצפון יש ארומות רחבות של תפוחים ואפרסק לבן, חציר רטוב ומעט סיד בקצוות. בפה היין בעל מרקם חד, פלפל ירוק, אגס בוסרי. הדבר שעושה אותו לסוביניון בלאן הישראלי הטוב ביותר שטעמתי, זה העקצוץ החריף שמעניק ליין הזה היבט חדש. מחירו 75 ₪

יקב גלילאו: ג'ופיטר 2013

בלנד עשיר מאוד של קברנה סוביניון, מרלו, סירה ופטי וורדו. ארומות של דובדבן, שזיף, קפה שחור. בקצוות קינמון שמעלה את היין הזה לליגה אחרת. בפה היין חמאתי מאוד, עגול, גוף חסון, טעמים מובילים של קסיס, סוכר חום ותבליני אפייה. רמזים של אלון חרוך עם מעט וניל. באפטר טייסט אפשר להבין את המורכבות של הבלנד הזה והמשחק של היינן עם 24 חודשי אחסון בחבית (עולם ישן) לצד החומציות השופעת והטאנינים הרכים למדי (עולם חדש). אלה מעניקים ליקב גלילאו את התואר "פנינה צפונית". שאפו. מחירו 110 ₪

לשרדונה של היינן אלי שירן מגוש עציון יש ניחוחות עדינים ומתוקים מעט
לשרדונה של היינן אלי שירן מגוש עציון יש ניחוחות עדינים ומתוקים מעט. צילום שירן ברק

יקב שירן: שרדונה 2016

לשרדונה של היינן אלי שירן מגוש עציון, יש ניחוחות עדינים ומתוקים מעט של דבש, פקאן מסוכר ולימון. החך נקי ורענן, והלגימה מעניקה תחושה חמאתית רבה על הלשון, עם טאנינים מחוספסים שמציפים טעמי פרי הדר ומעט טרופיות. יופי של יין. מחירו 90 ₪

יקב שירן: המנצח –  Conductor

תערובת מוצקה ומובנית של שני ענבים צרפתיים – פטיט סירה ופטי וורדו. פירות שחורים עשירים ועסיסיים ומבנה צפוף, מוציאים עוד ועוד מאפיינים של  גרגרי יער וניחוחות קסיס. בחך היין חזק וטאני. אפטר טייסט עם טעמים מלוחים. יין מחוספס שקשה להפסיק ללגום ממנו. אם יש יהלום בקצה של יו"ש, אז מצאתי אותו. שאפו. מחירו 110 ₪

היין של ד"ר רוני שפירא קר וחד עם אפטר טייסט חם ובשל
היין של ד"ר רוני שפירא קר וחד עם אפטר טייסט חם ובשל. צילום ישראל פרקר

יקב כפירה: בלנד כפירה 2012

בלנד של קברנה פרנק, פטי וורדו ומרלו. היין של ד"ר רוני שפירא נפתח עם ניחוחות של אוכמניות, ארז ורוזמרין. חך מלוטש ועסיסי, שמציע דומדמניות אדומות, פטל ועשבי תיבול רטובים. יין של ניגודים שמתחברים באופן מושלם. יין קר וחד עם אפטר טייסט חם ובשל. יין ירוק עם פרי אדום שופע. יין חד בחלל הפה אבל נרגע ומחליק בגרון. יין ששייך לליגה של הגדולים. מחירו 110 ₪

גימור נקי שמתמשך לעונג בלתי צפוי
גימור נקי שמתמשך לעונג בלתי צפוי. צילום בטינה נעמן

יקב כישור: ריזלינג 2016

האף ארומטי, עם זסט קליפת אשכוליות. על החך טעמים עסיסיים ובשלים של אפרסק ומנדרינה. למרות היותו חצי מתוק, המינרליות שלו מרתקת. גימור נקי שמתמשך לעונג בלתי צפוי. הדוניסטי. שאפו. מחירו 80 ₪

מוטי גולדמן היינן הוא טרואר בעצמו - "חוויה החבויה בחבית"
מוטי גולדמן היינן הוא טרואר בעצמו – "חוויה החבויה בחבית". צילום רועי גולדמן

יקב וילה וילהלמה

אם אכתוב רק על יין אחד של היקב  של היינן מוטי גולדמן,  אני אעשה לו עוול. היקב מייצר יינות בסגנון אחר, שונה, ומתהדר ביינות שאוהבים לשבת בחביות עץ אלון ישנות תקופות של שלוש שנים פלוס. באיזשהו שלב החבית משמשת רק ככלי אחסון. חומר הגלם הטוב, הדילול הסלקטיבי, אי התערבות, מעניקים ליינות ניחוחות חזקים טעמים עשירים ועוצמתיים. תמיד אפשר למצוא בהם עקצוץ נוסף שמעניק חוויה נוספת. וילה וילהלמה הוא יקב יציב מבחינת חשיבה לטווח ארוך, מוטי גולדמן היינן הוא טרואר בעצמו – "חוויה החבויה בחבית".

לסיכום: נכון שקל לקפוץ לסופר ולהעמיס את העגלה, אבל מרתק הרבה יותר לצאת ולחפש את הקטנים, המיוחדים, להבין שהם עושים דברים טובים. בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה נמצאים יקבים שלכל אחד סיפור, פילוסופיה ואהבה ליין ובטח אהבה לאדמה הזו.

 

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה