הבציר הראשון של ענבי מאכל שגדלו בכרמי קיבוץ מעלה גלבוע מתחת למערכת פאנלים סולאריים – בשיתוף עם חברת דוראל אנרגיה, עורר עניין מעבר להישג החקלאי והאנרגטי עצמו. המחקר והניסיון שנצברו בפרויקט האגרו־וולטאי, העלו שאלה מתבקשת עבור עולם היין: אם ניתן לגדל ענבי מאכל בתנאים של הצללה מבוקרת, תוך הגנה על הגפן מפני עומסי חום ושימוש כפול באותה קרקע – האם ניתן ליישם את אותה גישה גם בכרמי יין?
אלא שכאן מתחיל ההבדל המהותי: בעוד שבענבי מאכל המטרה היא פרי גדול, עסיסי ומתוק, בענבי יין המטרה שונה לחלוטין – לגדל ענבים מרוכזים ומאוזנים שמהם ניתן להפיק יין איכותי.
בבציר המדובר נאספו כ־30 טונות ענבים בשיטת גידול זאת, והוא הוצג כהוכחה לכך שניתן לשלב על אותה קרקע בין ייצור אנרגיה מתחדשת לחקלאות. אבל עבור אנשי היין, הנתון המעניין אינו רק כמות הענבים שנקטפה, אלא השאלה אילו ענבים התקבלו ומה ניתן ללמוד מכך לגבי עתיד כרמי היין בישראל.
בענבי מאכל, הצללה והפחתת עומסי חום יכולות להוות יתרון משמעותי, כי המטרה היא להגיע לפרי שימשוך את הצרכן – אשכולות גדולים, גרגרים גדולים, מתיקות גבוהה, עסיסיות ומראה אחיד. לכן מערכת שמגנה על הגפן מקרינת שמש חזקה ומאפשרת שמירה על איכות הפרי, יכולה להתאים מאוד למטרות הללו.
אבל בעולם היין, מערכת המדדים שונה לחלוטין. ייננים מחפשים חומר גלם שיש בו איזון בין סוכר לחומציות, ריכוז טעמים, צבע, ארומות ומבנה פנולי. לעיתים דווקא הגבלת יבול היא חלק מהשאיפה לאיכות, משום שענבים קטנים ומרוכזים יותר עשויים לספק חומר גלם מתאים יותר ליין מורכב.
האם הצללה תהיה יתרון או חיסרון בכרמי יין?
השאלה המרכזית היא האם היתרונות שהוכחו בענבי מאכל יעברו גם לענבי יין. מצד אחד, ישראל מתמודדת כבר היום עם שינויי אקלים, טמפרטורות גבוהות יותר ועומסי חום המשפיעים על הכרמים. הצללה מבוקרת עשויה להפחית את עקת החום, להגן על האשכולות ולאפשר הבשלה איטית ומאוזנת יותר.
מצד שני, עודף הצללה עלול להשפיע על תהליכים החשובים במיוחד ביין, כמו התפתחות צבע בזנים אדומים, יצירת תרכובות ארומה והבשלה פנולית. לכן לא ניתן להסיק מהצלחת ענבי המאכל בלבד כי מדובר בפתרון אידיאלי גם עבור כרמי יין.
כדי לענות על שאלה זו, יידרש מחקר ייעודי בענבי יין: בחינת זנים שונים, מדידת רמות סוכר וחומציות, בדיקת התפתחות צבע וטעמים, וכמובן – טעימת היין שיופק מאותם ענבים. בעולם היין המבחן אינו מסתיים בבציר, אלא בבקבוק.
השאלה שנשארה פתוחה: איפה ענף היין?
למרות העניין הגובר בתחום האגרו־וולטאי וההצלחה הראשונית בגידול ענבי מאכל תחת פאנלים סולאריים, מבדיקתנו עולה כי נכון להיום אין בישראל יקב שמפעיל כרם יין מסחרי תחת מערכת אגרו־וולטאית, או יקב שמציג מחקר ייעודי בתחום כחלק מפעילותו. בענף היין עדיין אין נתונים רחבים, שיכולים להוכיח כיצד משפיעה הצללה קבועה או מבוקרת על איכות ענבי יין ועל היין שיופק מהם.
הפער הזה מעניין במיוחד דווקא משום שהענף מתמודד כיום עם אתגרי אקלים משמעותיים. אבל עד שתבוצע בדיקה מסודרת בכרמי יין, ההצלחה בענבי מאכל נשארת נקודת פתיחה מסקרנת – אך לא הוכחה למהפכה בעולם היין.
לפני הפאנלים: גם החשבון הכלכלי חייב להיבדק
לצד השאלות החקלאיות והמקצועיות, יקבים וכורמים שיבחנו בעתיד מעבר למודל אגרו־וולטאי יצטרכו להביא בחשבון גם את ההיבט הכלכלי והתכנוני. הקמת מערכת סולארית מעל כרם עלולה לשנות את אופי השימוש בקרקע ולהיתקל בדרישות לתשלום היטלי השבחה מצד רשות מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות, בהתאם לפרשנות התכנונית ולעליית הערך שהן מייחסות לקרקע בעקבות הפרויקט.
המשמעות היא שגם אם מבחינה חקלאית המודל יוכח כמוצלח, העלויות הנלוות – תכנון, אישורים והיטלי השבחה אפשריים, עלולות להשפיע באופן משמעותי על הכדאיות הכלכלית של המיזם. לכן, לפני שיקב יבחר להקים כרם משולב פאנלים סולאריים הוא יצטרך לבחון לא רק את איכות הענבים ואת פוטנציאל היין, אלא גם את כלכלת הפרויקט ואת הסביבה הרגולטורית שבה הוא פועל.
כרמים שמספקים גם אנרגיה וגם ענבים ליין?
הפרויקט במעלה גלבוע מוכיח שניתן לשלב בין אנרגיה מתחדשת לחקלאות, אך הוא עדיין אינו מספק תשובה סופית לגבי עתיד כרמי היין. ייתכן שבעידן של התחממות גלובלית, מערכות אגרו־וולטאיות יהפכו לכלי חשוב עבור כורמים בישראל, בעיקר באזורים חמים שבהם הגפן זקוקה להגנה מפני תנאי קיצון. אבל הדרך לשם עוד דורשת ניסויים, נתונים והשוואה אמיתית מול כרמים מסורתיים, כי בענבי יין הצלחה נמדדת, בסופו של דבר, באיכות היין שבבקבוק.
חשוב לזכור שהכרם בפרויקט במעלה גלבוע הוא, בראש ובראשונה, דוגמה לגידול חקלאי תחת מערכת אגרו־וולטאית, ולא בהכרח בשורה לענף היין. העובדה שנבחרו ענבים אינה מעידה עדיין על יתרון ייחודי לגפן; לו במקום כרם היו מגדלים מתחת לפאנלים תפוחי אדמה, תירס, ליצ'י או גידול חקלאי אחר, ייתכן שהמסר המרכזי היה נשאר זהה – ניתן להשתמש באותה קרקע גם לייצור אנרגיה וגם לחקלאות. הבחירה בענבים מעניינת בעיקר משום שהיא מושכת את תשומת לבו של עולם היין, אך הדרך בין ענב מאכל שגדל בהצלחה מתחת לפאנלים, לבין כרם יין שמייצר ענבים איכותיים עדיין רחוקה ודורשת מחקר ייעודי.
איך ייתכן שכל כך הרבה התייעלות לא מצליחה להגיע לכיס של הצרכן?
הפרויקט במעלה גלבוע מציג חזון מעניין,אבל עם יוקר המחיה בישראל יש שאלה אחת שאי אפשר להתעלם ממנה – מי באמת נהנה מההתייעלות הזאת? אם טכנולוגיות חדשות חוסכות משאבים, מייעלות גידול ומגדילות רווחיות, מדוע הדרך מהחיסכון בשטח ועד המחיר שעל המדף תמיד מתארכת?
ענבי מאכל שיגדלו תחת פאנלים עשויים להיות הישג חקלאי מרשים, אבל אין שום ודאות שהצרכן יראה את ההבדל בקופה. גם אם בעתיד יוכח שגידול ענבי יין תחת פאנלים מוזיל את עלויות הכרם, קשה להניח שזה לבדו ישנה את מחיר בקבוק היין הישראלי. עלות הענבים היא רק חלק קטן מהמשוואה, ובדרך למדף נכנסים לתמחור גורמים רבים – ייצור, שיווק, הפצה, מיסוי ורווחיות.
אולי לאור החדשנות החקלאית בישראל, צריך לשאול לא רק כיצד לייצר יותר וביעילות גבוהה יותר, אלא גם האם מישהו בצד השני של השרשרת יבחר להעביר את היתרון לצרכן?
תגובות
0