משנכנס אדר נכנס לתוקפו השיר ,פורים לנו נשכח את הכול". כבר מראש חודש אנו מגיעים למצב של 'עדלאידע' בין מאכלים מזיקים למאכלים מזינים. שלושים יום קודם החג יוצאות בנות עמה של אסתר המלכה לקנות מגדנות לחג.
השאלה היא מדוע צריך להתכונן לחג חודש מראש? אולי זה בגלל החשש שנשאר אצלנו עוד מתקופת הגולה, כי יתכן שהקוזקים יפשטו על המרכולים ולא יישארו לנו ממתקים לקיים בהם את מצוות החג? 

למעשה, אלה שפושטים על ארונות המטבח גדושי המשלוחים, הם אנחנו ובני ביתנו. אך במקרה הזה המחסור לא מורגש מכיוו, שמייד נדאג למלא אותו. בימים אלה, כאשר בנות ישראל עסוקות במילוי עגלות המרכולים במיני מאכל שהיו יכולים להרוג את המן הרשע, ללא צורך בתלייתו על העץ. יש לזכור את הכלל האומר שכל מאכל שנכנס לעגלת הסופרמרקט, יכנס במוקדם או במאוחר לפינו. פשוט, אין אפשרות אחרת.

לכן, אם איננו מעוניינים לטעום את כל אוזני ההמן על כל סוגיהם ומגוון המילויים שלהם, עדיף שלא נקנה אותם. ואל תחשבו שלא תטעמו ,כי חייבים לטעום. ראשית מכיוון שכל שנה יוצאים לשוק סוגים חדשים של אוזניים. שנית, איננו זוכרים את טעמם משנה שעברה, ושלישית, לא ניתן ליקירנו מאכלים שאיננו בטוחים שהם טעימים.
 
לאחר התיאור הנרחב אודות ההכנות לחג. להלן מספר עובדות ועצות:
• המנהג הוא משלוח מנות איש לרעהו, ולא משלוח ממתקים. הכינו פשטידות או עוגות שניתן יהיה לאכול אותן אחר כך בסעודת פורים.
• רעיון למשלוח מנות מקורי: ארוחת בוקר הכוללת לחמניות, ביצים, ממרחים ועוד. ארוזים כמובן בנייר צלופן. את המשלוח חייבים להביא מייד בבוקר.
• בעבר הלא רחוק, המשלוח היה צנוע מאוד והכיל ופלים, ביגל'ה ושני אוזני המן. טעם המתוק התערבב עם טעם המלוח, ולא עורר תאבון רב. היום, אדם שלא מילא סלסלת נצרים בכל הממתקים והחטיפים שקרצו לו מייד בכניסה לסופר, לא יצא ידי חובת מצוות החג.
• אנשים רבים קונים ממתקים בשביל 'שיהיה', למקרה של משלוחים לא מתוכננים. הדבר מיותר מכיוון שהחנויות פתוחות בחג. כמו כן, ניתן להכין משלוח גם ממתקים שיש ממילא בבית, ולא נקנו רשמית בשביל משלוחי המנות.
• היה צריך לעגן במנהג את אכילת עוגיות כמו אוזני המן, אחרת אנשים שפויים לא היו אוכלים עוגיות חנק ממולאות בפרג. כמה אנשים אתם מכירים שאוכלים פרג במשך השנה?
• אם כבר אוכלים אוזני המן עדיף שיהיו מקמח מחיטה מלאה, או מקמח כוסמין, ושלא יהיו עמוסים במרגרינה. שימו לב: שמן צמחי מוקשה חלקית, זה מרגרינה בשפת העם.
• כשמקבלים משלוח מנות, מאוד מסקרן לפתוח אותו רק בשביל להציץ. אך משלוח משוחרר לא יוחזר, וככל הנראה נאכל אותו בעצמנו. המשלוחים ארוזים בנייר צלופן שקוף, לכן אפשר להציץ מבחוץ.
• אם מתחילים עם ממתק אחד, רוצים עוד ועוד. לכן עדיף לא להתחיל בכלל.
השקיעו באריזה החיצונית. למשל, הניחו את המשלוח על גבי צלחת מיוחדת, או הכינו משלוח מנות המאפיין את האדם שמקבל אותו, כמו למשל משלוח מנות המכיל ירקות ופירות, זהו המשלוח שאני מקבלת מחבריי משום מה.

שרה בר אשר, תזונאית טבעית, מעבירה סדנאות לאוכל בריא ומהיר, בעלת קליניקות לתזונה טבעית ברעננה, בגדרה ובאלקנה, טל. 054-5493632. barasher@zahav.net.il