איך מדובבים ארוחה בת 3000 שנה? התערוכה 'אוכל נע', בה משתתפים 22 יוצרים ויוצרות, נעה על ציר זמן בין עבר והווה במחשבות על עתיד. התערוכה, אותה אצרה נגה אליאש-זלמנוביץ', מוצגת במוזאון לתרבות הפלשתים על שם קורין ממן באשדוד עד אפריל 2024.
העבודות בתערוכה הן פירות תהליך שיתופי, שבמסגרתו נפגשו האומנים עם ארכיאולוגים וחוקרות, העמיקו בממצאים ובטכניקות ומחשבות על תרבות האוכל במרחב המקומי על ציר הזמן.
לפי האוצרת, 'אוכל נע' היא הזמנה פתוחה לשבת סביב שולחן-האוכל ולדבר על אוכל כמופע תרבותי, מחומרי הגלם שמרכיבים אותו ועד המיתוסים שממסגרים אותו; מהצורך הקיומי בו עד לזהויות אותן הוא מַבְנֶה.
התערוכה נעה על ציר זמן בין עבר והווה במחשבות על עתיד; משרטטת מסלולי הגירה מעבר לים ובוחנת תרבות מקומית-מרחבית. בדומה לפעולת ארכיאולוגים-קולינריים העבודות בתערוכה זו מלמדות על עשייה של יוצרים-חוקרים המשתמשים בכלי ניסוי ומחקר, ספקולציה ודמיון.
בין העבודות המוצגות בתערוכה:
הצילום 'ארוחת ערב' של האמנית עינת עריף גלנטי – מתאר טבע דומם. הקומפוזיציה, זווית התיאור, מקור האור ומערכת היחסים בין החפצים, אמורים לספר על תרבות שפע לצד היותה בת חלוף. את האובייקטים המסורתיים מחליפים חפצים שנפלטו ונאספו על ידי האומנית מהים התיכון: בקבוק מיץ עשוי פלסטיק מחליף את בקבוק היין; במקום ארוחה עשירה תאווה לעיניים – גיבוב של קשים וחוטים; את זר הפרחים המפואר מחליף פקק עם שאריות של זרדים מלאכותיים. פריטים אלה שנדלו ממעמקי הים, מעלים לפני השטח את התהייה על ממצא ארכאולוגי עתידי שדרכו יחקרו את העידן הנוכחי.
עבודתו של אלון רוטמן, שיפודי אירופה – צומת דרכים של מפגש בין בשר משיפודיות ומסעדות מזרחיות, לבין מזלג שהגיע לארץ מאירופה הקלאסית. טכניקת הבישול 'על האש' מגלמת בתוכה מאפיינים היסטוריים תרבותיים: את סיפור ראשית תרבות האוכל האנושית כחֶברה ציידת, הניזונה מן החי באמצעות ביות האש; את הקרבת הקורבן הפולחני; ובה בעת את סיפורה של החברה הישראלית המהגרת המנסה לגבש את זהותה בסביבה רב־ לאומית וקיבוץ גלויות של מזרח ומערב.
עבודתה של עדן חברוני – מפגישה בין מיתוסים פלשתים וכלי הגשה אירופאיים מערביים. 'צפחת חלב' הינו כלי נסך מדומיין לדמות האלה הגדולה האחראית על שפע ופריון. עבודה זו שואבת את השראתה משני מקורות היסטוריים חומריים. האחד צפחות פלשתיות שעוצבו עם פטמה משני צידי הכלי, שתי ידיות וצוואר, ועוטרו בפסים אדומים, בדומה לצפחת מתערוכת הקבע במוזאון. השני הוא כלי להגשת חלב בדמות חזה של מארי אנטואנט שעיצב המעצב ז'אן ז'אק לגרנה (ממפעל הפורצלן Sèvres) בסוף המאה ה־18.
עבודתה של המעצבת עירית שר – יְהוֹשֻׁעועית – משלבת בין טכניקה קרמית ידנית קדומה ובין מחשבה מחויכת על מזון הענקים, תושבי אשדוד הקדומה, כפי שמתוארים במקרא: ״וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיַּכְרֵת אֶת-הָעֲנָקִים … לֹא-נוֹתַר עֲנָקִים, בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. רַק, בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ.״ (יהושע יא, כא).
צילומיו של דן פרץ, 'פרג אופיום' ו'גד השדה' – מחברים בין מסורת הצילום הבוטני ההיסטורי לבין ממצאים המעבדה לבוטאניקה ארכאולוגית באוניברסיטת בר אילן. הצילום מתמקד במורשת הביולוגית אשר הותירו 600 שנות התרבות הפלשתית בישראל, שאותותיה ניכרים עד היום, ומזמינה את הצופה להשתהות מול ייחודו של האובייקט הבוטאני בטבעו הדומם.
בנוסף מוצגות בתערוכה השאלות מאוסף האמן משה שק, כמו גם תוצרים של ארכיאולוגיה ניסויית שנעשו עלי ידי ליה טרמר מאוניברסיטת אריאל בשומרון, והדפסות תלת ממד ממעבדת החפירות בתל צפית, אוניברסיטת בר אילן, בהנהלת פרופסור אהרון מאיר.
משתתפות ומשתתפים: ענבר אפרתי · אביגיל איבגניה ארונסון · רועי בן יהודה · אופיר דנינו · אופיר הללי · עדן חברוני · ליה טרמר · אביה חיימי · נילי מוזר · שרון מורו · ג'סיקה עזיזה · עינת עריף גלנטי · ארם עמיר פונדק · טל פרגר גלילי · אנה פרומצ'נקו · דן פרץ · נעה צ'רנחובסקי · שחר קדם · נדיה עדינה רוז · קרן רוזן · אלון רוטמן · משה שק · עירית שר
המוזאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן, השייטים 16 אשדוד, מאי 2023 – אפריל 2024: ראשון, שלישי, רביעי, חמישי, 9:00-16:00, שני, 9:00-20:00, שישי – שבת, 10:30-13:30 מחיר כניסה: 15-30 ₪
