בעבר טעמתי את יינות תבור בכמה הזדמנויות בפסטיבלי יין ובמספר פעמים ביקב, ובכל פעם הוצגו לי יינותיהם על ידי יינן עוזר או מישהו ממחלקת השיווק שלהם.
לאחרונה הצלחתי סוף סוף לשבת קצת עם היינן הבכיר, שמדבר על ה-DNA של יין.
כמו ייננים ישראליים רבים שצמחו להוביל את היקבים המסחריים הגדולים בישראל, אריה נשר עבד במספר יקבים גדולים: כרמל 1990-1993 ותשבי 1993-1997, כמו גם ביקב הבוטיק המנוח קיסריה. נשר הגיע לישראל לאחר שייצר יינות בברית המועצות לשעבר, משנת 1972 ועד עלייתו לישראל בשנת 1990.
אריה נשר אומר כי "כפר היין הקטן שלו" ליד הים השחור, מגדל כ- 120,000 טון ענבי יין בשנה; כפליים מ- 60,000 הטונות של כל כרמי ישראל. 80% מהענבים של הכפר שלו הלכו לייצור יינות מבעבעים (מה שעשוי להסביר מדוע היום 200,000 מתוך 1.5 מיליון הבקבוקים המיוצרים ביקב תבור, הם יינות מבעבעים מיינות בסיס אדומים ולבנים, כמו בימי ברית המועצות שלו).
הרבה מהצמיחה של תבור מפחות ממיליון למיליון וחצי בקבוקים בשנה, נובעת
מכרמים שניטעו בשנים 2007 ו- 2009 (2008 הייתה שנת שמיטה).
מעבר לצמיחה המהירה של תבור, היקב מתחיל להראות סימנים של חדשנות, הרבה מכך עקב אותם כרמים חדשים מ- 2007 ו- 2009 .
היקב בחר במסעדת "יונה" בנמל יפו להצגת יינותיו החדשים, ולי הייתה הזדמנות לשבת עם אריה לכמה דקות לפני האירוע, כדי להכיר אותו ולקבל ממבט מבפנים על היינות שלו.
במהלך הערב טעמתי את היינות הלבנים החדשים שלהם: תבור אדמה סוביניון בלאן
2012, תבור אדמה ויונייה 2012, תבור אדמה רוסאן 2012 (יין רוסאן הישראלי הראשון שטעמתי), ותבור אדמה גוורצטרמינר 2012 (שרק עתה זכה במדליית זהב בתחרות Best Value 2013). אלה הובילו ליין אדום אחד של הערב – תבור קברנה סוביניון 1/11,000 שלהם מבציר 2009.
לפניכם כמה רשמים על היינות המועדפים עלי מהערב במסעדת יונה, שהגישה מנות מצוינות שליוו היטב את טעימות יינות תבור.
תחילה טעמנו את תבור אדמה סוביניון בלאן 2012 (89 נקודות) – 65 ₪, שחלק מהמשתתפים אמרו כי היה היין החביב עליהם בערב זה.
הוא לא היה המועדף שלי, אלא הלבן השני מלמעלה מבין המוטעמים, עם לימוניות
נחמדה (אשכולית לבנה וליים) ונימות עשב אופייניות לסוביניון בלאן ללא חבית. היין התאים היטב לדג הלוקוס שהוגש עם אגס ושום על טוסט בקבלת הפנים כשנכנסנו. הוא יהיה אידיאלי גם עם סלטים, פסטה עם רוטב, אספרגוס, ארטישוק או סושי אדום.
תבור אדמה ויונייה 2012 (87 נקודות) – 65 ₪, היה פצצת פרי של עולם חדשה עם 15.4% אלכוהול (גבוה אפילו ליין אדום). מצאתי בו משמשים, שימורי אפרסקים, יערת דבש, בננה, מלונים, עם סיומת של חמיצות פריכה. עוף צלוי או פסטה עם רוטב שמנת מתאימים ליין.
מבחינתי, המצטיין בין הלבנים באותו ערב היה תבור אדמה רוסאן 2012 (91 נקודות) – 65 ₪.
רוסאן – Roussanne – הנו זן ענבים אתו יש לי ניסיון מוגבל כיין זני בפני עצמו, מאחר שלעתים קרובות הוא חלק מבלנדים ביינות עמק הרון בצרפת, אזור המקור שלו. ענבי
רון האדומים (סירה/שיראז, מורבדר, גרנאש למשל) מצליחים טוב במיוחד, וגוברים על יינות בסגנון המיוצרים במקומות אחרים ע"י מתחרים בינלאומיים; אז למה לא לאמץ ענבי רון לבנים (ויונייה, רוסאן, גרנאש בלאן וכו'), או לפחות לנסות.
ביין זה מצאתי תפוחים ירוקים, אשכולית, פרחי בר, חציר ירוק, עשבי תיבול טריים ושקדים.
אני חושב שהרוסאן יעשה טוב לתבור במסעדות סושי הרבות מספור של תל אביב, מאחר שהוא התאים נהדר ללוקוס בתיבול עדין וסלמון שהוגשו לנו.
מכל הלבנים של יקב תבור, זהו יין שהייתי שותה בפני עצמו, אבל הוא יהיה אפילו טוב יותר עם הגבינה הנכונה: סלט ים תיכוני עם גבינת חלומי או פטה, אבל גם עם עוף בעשבי תיבול.
כוכב הערב שלי היה תבור קברנה סוביניון 1/11,000 בציר 2009
(91 נקודות) – 159 ₪, שהנו אחד מהיינות האדומים הראשונים של תבור שעשו לי
WOW, אולי מפני שבעיקר טעמתי רבים מהיינות היותר טובים שלהם בהיסח דעת בעיקר בתערוכות יין, במקום בתנאים מתאימים יותר.
בפה עלו קרם דה קסיס, שזיפים כהים, פרי יער שחור ואדום ווניל, עם סיומת של דובדבן שחור חמוץ.
אמרתי לייננים שלדעתי יין זה כנראה לא יזכה לעולם בניקוד גבוה בתחרויות יין מפני שהיה חמצמץ מהתחלה ועד הסוף, ורוב היינות בתחרויות מדורגים ללא מזון שומני לאיזון חומציות או טאנינים, אבל אשר הוא הוטעם עם פריים ריב שהוגש לנו, היין היה מדהים, וכנראה יהיה פופולרי יותר בקרב אוצרי ומלצרי יין (sommeliers) מאשר אצל מבקרים או שופטים המחפשים את פגמיו של יין במקום את יתרונותיו.
זה לא סוג של יין אותו הייתי מציע לשתייה בפני עצמו, אך כידוע יין נועד להיות חצי ממשוואת אוכל, אז למה להאשים ציפור שיר על כך שהיא שרה טוב יותר בהרמוניה מאשר כשהיא שרה לבד.
אני מקווה לבקר שוב יין זה כאשר יתיישן, ולטעום אותו במהלך ארוחה עם מבחר רחב יותר של בשרים.
מפתח ציוני היין של דיויד רודס
97-100 – המיטב של המיטב, או אחד היינות הטובים ביותר בזיכרוני (פחות מ- 0.5% מהיינות). סוג היין שפתיחתו הופכת לאירוע מיוחד.
93-96 – מצוין – דוגמה מעולה ליין ישראלי שנעשה נכון (פחות מ-1% מהיינות). יין ששווה לזכור אותו ולשתות שוב ושוב. יין נהדר לאירועים מיוחדים.
89-92 – טוב מאוד, מומלץ מאוד: מעניין ורב-הבעה (3-5% מהיינות).
זהו סוג היין שלא סתם משלים ארוחה או ערב, אלא יכול לשדרג אותם.
85-88 – טוב, מומלצים כיין שמציג יתרונות מסוימים (%5-10 מהיינות).
81-84 – סביר. לא מומלץ כדי לשדרג ארוחה או ערב (יותר מ- 50% מהיינות).

תגובות
0