פזנדה – חווית בשרים מעושנים בחוות הסוסים ברמת השרון

ניסן אלקיים מלהטט בעמדת הבשרים שלו כמו דיג'יי מיומן בהופעה. חגיגה לאוהבי בשר. צילום benco photographer
ניסן אלקיים – הבעלים של 'המעשנת של ניסן' ומארגן אירועי בשר, עומד מאחורי שולחן הגשה גדול ומציע מתפריט כתוב בגיר מגוון נתחים מחולקים למקבצים, מהם בוחרים והמחיר בהתאם. יש כאן "מזבח ברזילאי" על גחלים עם רשת וגם פלנצ'ה באמצע, ועמדת סנדוויצ'ים מפתה

את ניסן אלקיים הכרתי בשנת 2015 דרך הפייסבוק, כמובן. ביום שישי אחד הגעתי למעשנת הניידת שלו במושב בני ציון ליד רעננה, בה גרתי אז, וזו הייתה אהבה מבשר ראשון – בבשרים הטעימים ובעיקר באדם שעומד, חותך ומגיש בסבלנות וביחס אישי את הבשרים, המיועדים לאכילה במקום או לקחת הביתה (רק בימי שישי). כתבתי אז על ניסן והמעשנת, והמשכתי להגיע שוב ושוב, כשבעקבות הכתבה הצטרפו אלי חברים למספר ימי שישי בהם הבאנו יינות טובים וכוסות יין, ויחד עם המעושנים של ניסן הייתה חגיגה שלמה.

אחר כך הוא הקים דוכן דומה בשפיים, המשיך זמן מה להפעיל את שני הדוכנים בימי שישי, הפסיק את הפעילות בבני ציון וממשיך עד היום בשפיים בימי שישי לשמחת הקהל הגדול שמגיע למקום, ולשמחת האקוסיסטם שנוצר סביבו – מושג מעולם ההייטק: מרחב שותפים, וכאן מרחב דוכנים מתחום האוכל שהתקבצו סביב ניסן כי הבינו שהוא מושך קהל.

לא מזמן הזמין אותי ניסן אלקיים לפעילות חדשה נוספת שלו – המצטרפת לימי שישי בשפיים ובעיקר לפעילותו בתחום האירועים הרבים אותם הוא מקיים או אליהם מצטרף כספק האטרקציה הקולינרית המרכזית: המעשנת והבשרים של ניסן. בעזרת הווייז ניתבנו את עצמנו לחוות הסוסים שבמתחם מרכז הטניס ברמת השרון, ומיד הבנו שהגענו לעולם אחר – חוויה מושלמת מיוחדת שזכתה לשם 'פזנדה (בפורטוגזית: חווה) – הבשר האסור'. למה הבשר אסור? כי הוא ממכר. המקום פועל בימי רביעי וחמישי בערב, בעיצוב מיוחד, באווירה מיוחדת, כשהמוזיקה משלימה את האווירה יחד עם בר האלכוהול – בירה ויין. זהו, מגיעים ורוצים להתנחל כאן. זה לא סתם דוכן, זה מכלול ויש כאן שיטת התנהלות מיוחדת: באים (מקום אידיאלי לחבורות – באים יחד וחוגגים), מקבלים כרטיס שווה כסף – 200 שקל, שאיתו מסתובבים בין העמדות. בכל עמדה מסמנים את הסכום בו אכלתם או שתיתם, וכשמגיעים ל- 200 שקל מקבלים בונוס, לוקחים כרטיס נוסף וממשיכים ליהנות, ובסוף הערב משלמים. אין מלצרים, אין צלחות וסכו"מ, אוירה משוחררת כל אחד יושב איפה שהוא רוצה.

בגזרת הבשרים – ניסן עומד מאחורי שולחן הגשה גדול (מנות בשרים של 300 גרם נטו – 450 גרם לפני העישון), ומציע מתפריט כתוב בגיר מגוון נתחים מחולקים למקבצים, מהם בוחרים והמחיר בהתאם. יש כאן "מזבח ברזילאי" על גחלים עם רשת וגם פלנצ'ה באמצע, ועמדת סנדוויצ'ים מפתה, כשכל כריך מיוצר על חבית הפוכה – מניפת חזה טלה ופרגית עם שלושה מטבלים, ובצד יש נתחים לעישון ארוך. תיקי גולן מ- Ynet קבעה כי מגישים כאן את כריך הבשר הטוב יותר, והגדירה את המקום כגן עדן לקרניבורים. ואם תיקי כותבת, היא יודעת.

אטרקציה נוספת כאן היא עמדת הבופה החופשי עם אנטיפסטי ירקות ורטבים, כשכל הערב ממלאים מחדש את השולחן הענק. לנו הכל הזכיר כאן את הימים הטובים בכפר של רפי נלסון באילת. קוראים מגיל מסוים יבינו בדיוק למה אני מתכוון, וגם הם ירוצו לפזנדה של ניסן. מתאים מאוד לחברים לעבודה שרוצים לסיים יום או שבוע עבודה במשהו מיוחד, לזוגות, לחברים, ולמשפחות בהן ההורים רוצים לחנך את הדור הצעיר לאכילת בשר מעולה וירקות בידיים כמו פעם.

Fazenda – חוות הסוסים, דרך הטניס 8 רמת השרון, 054-6650144

ימי רביעי וחמישי בערב 19:00 עד 24:00, בשישי בראנץ' קרניבורי 11:00 עד 16:00

 

5 תגובות

  1. לצערי הרב,
    ביקרתי אתמול ב"פזנדה",
    לא ניסן ולא בטיח.
    הוא לא שם, כי הוא כבר לא איתם.
    ובייננו אני לא חושב שאחזור לשם.
    הבשר היה עשוי מראש,
    נחתך ליד האש וחומם על פלאנצ'ה.
    הוגש קר, ולא עשוי !!!
    אני לא אוהב בשר קר לא עשוי.
    תגיעו ותבדקו…

    1. צר לשמוע על המהירות בה תעשיית ההסעדה בישראל משתנה. איך היה הבר שם? איך החוויה כולה?

  2. מצטרף למגיב מס' 1. היה חשוך כך שלא ניתן לראות את הבשר שברובו היה זול, זו מנה של 1 ק"ג המורכבת מכמה סוגי בשר, זו אמנם הרמה להנחתה אבל לא צריך לנצל את זה בבוטות כזו. כוסות בירה קטנות בכוס פלסטיק חד פעמיות הרגשנו מנוצלים.
    לא חוזר לשם.

  3. הגענו 4 חברים לחגוג יומולדת עם הזמנת מקום מראש,כאשר הגענו למסעדה לא היה אף מלצר שהתייחס וקיבל אותנו-למרות שהמקום היה ריק לגמרי! התפריט שלא רשום בשום מקום גם כן לא הוסבר לנו והפנים החמוצות של המלצרית מאוד לא הסבירו פנים.
    התיישבנו במיקום מסוים, הזמנו בקבוק יין לבן מהמלצרית ולאחר כמה דק גילינו שאין אותו.
    זרמנו אז עם יין אדום והזמנו בשרים בשווי 350 שקלים.
    הבשר הגיע על קרש כאשר הוא משום מה קר,לא לעיס,תפוחי האדמה והבטטות ה"צלויות" נראו כלא טריות כלל. חווית האכילה היא בצלחות חד פעמיות!! עם סכום שאינו מתאים לחיתוך בשר או לאכילה במסעדה על שולחנות גבוהים ומתנדנדים.
    ניכרת הזנחה במסעדה וחוסר חשק כללי בין עובדי המסעדה.
    אך השיא היה כאשר התלוננו בפני המלצרית כי האוכל היה קר,לא מספק ואנחנו יוצאים מאוכזבים-כמה שניות לאחר מכן הגרילמן ושאר הצוות במקום להתעניין בשלום הלקוחות היחידים במסעדה פשוט הזמינו פיצה וישבו לאכול אותה יחד מולנו תוך התעלמות מוחלטת מאיתנו.

    ברגע זה הבנתי שלא מדובר רק במסעדה כושלת אלא במסעדה שמזלזלת בכסף של האנשים ושאין לנ זכות קיום.
    שילמנו את החשבון בהעברה בביט(מאחר והם אפילו לא מקבלים אשראי) והסתקלנו למסעדה אחרת שבה החיוך של המלצרית שיקף באופן מדהים את התקווה שלנו להנות מחגיגה אמיתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר