במהלך שנת 2020 ביצעו הרופאים הווטרינרים והפקחים של תאגיד הפיקוח הווטרינרי למעלה מ-500,000 ביקורות בתחום המזון מן החי. כך עולה מסיכום נתוני התאגיד לפיקוח וטרינרי לשנת זו. כ-133,000 ביקורות נערכו במשחטות ובמפעלים לפירוק בשר עופות ודגים, במסגרתן נמצאו למעלה מ-9,700 ליקויים. למעלה מ- 380,000 פעולות פיקוח ובקרה נערכו בתחום של משלוחי מזון, בתי קירור, רכבי הובלה ונקודות שיווק ברחבי הארץ כאשר בכ- 49,000 מהן נמצאו ליקויים. במקרים חמורים מוצרי המזון נפסלו לשיווק והושמדו, אך במרבית המקרים הליקויים תוקנו וכלל המוצרים ששווקו לציבור נמצאו ראויים למאכל וטופלו לפי התקנים המחמירים.
התאגיד לפיקוח וטרינרי החל פעולתו בחודש מרץ 2020 מכוח החוק, וזאת במסגרת רפורמה מקיפה בתחום המזון בישראל ובמטרה לייצר סטנדרט גבוה, אחיד ובלתי תלוי של פיקוח וטרינרי אובייקטיבי על כל המוצרים מן החי הנצרכים בישראל. במסגרת זו אושרו לשיווק ב- 2020 למעלה מ-300,000 טונות מוצרי עוף והודו, 167,000 טונות בשר בקר, צאן ודגים מייבוא, 81,000 טונות בקר מקומי, וכ- 16,000 טונות דגים. כיו"ר מועצת התאגיד מכהן פרופ' איתמר גרוטו – המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ומנכ"לית התאגיד לפיקוח וטרינרי היא ד"ר תניב רופא.
הפיקוח בישראל מתבצע על ידי רופאים וטרינרים ופקחים וטרינרים שהוכשרו והוסמכו לכך על ידי משרדי הבריאות והחקלאות, ומחליף את הפיקוח שבוצע על ידי הרשויות המקומיות והמועצה לענף הלול. כמו כן מחליף את הפיקוח הפרטי שבוצע בעבר על ידי מפעלי המזון עצמם באמצעות רופאים פרטיים. מאז הקמת התאגיד פעל משרד החקלאות בתיאום עימו, להפחתת היקפי הפיקוח והחיוב למפעלים קטנים ובינוניים תוך שמירה על איכות הפיקוח ומקצועיותו.
במסגרת התאגיד לפיקוח וטרינרי מועסקים 212 רופאים וטרינרים ו-141 פקחים המפקחים ביותר מ-600 עסקים הפועלים בתחום המזון מן החי. בנוסף מפעיל משרד הבריאות מערך פיקוח בנקודות הקצה באמצעות הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות. מדובר בכ- 50,000 נקודות שיווק בישראל (מרכולים, אטליזים ובתי אוכל), וכ- 1,300 משאיות להובלת מזון מן החי. מסיכום נתוני 2020 שנערך בתאגיד, עולה כי מתחילת פעילותו בחודש מרץ 2020 ביצעו הרופאים הווטרינרים מאות אלפי אימותים ובדיקות במשחטות, בתי מטבחיים, תחנות מיון דגים, מפעלי עיבוד, יבואני מזון, בתי קירור ורכבי הובלה. הבדיקות התמקדו בתחום גורמי תחלואה כגון סלמונלה, ליסטריה, אי קולי, זיהומים צואתיים וזיהומים אחרים, ובכלל זה אימות התוכניות לבקרה עצמית של המפעלים למניעת סיכונים במזון, מניעת זיהומים וניקיון המפעלים, מערכות הסניטציה והתחזוקה, וכן רווחת בעלי החיים.
מהנתונים עולה כי 45% מהליקויים שנמצאו היו בתחום התחזוקה והתנאים התברואתיים, 24% בתחומי הניקיון של משטחים ואריזות הבאים במגע עם המוצרים, 8% בתחום תהליך הייצור ו- 6% בתחום סיכון במוצרים, ובכלל זה מניעה של שיווק בשר הנגוע בליסטריה. כמו כן, 2% מהליקויים שנמצאו היו בתחום צער בעלי חיים.
פרופ' איתמר גרוטו, יו"ר התאגיד, אומר: "בשר בהמות, בשר בעלי כנף ובשר דג, הם מזונות העלולים באופן טבעי להכיל חיידקים מחוללי מחלה כגון סלמונלה, ליסטריה, קמפילובקטר, אי-קולי, טפילים שונים וכו'. הללו עלולים לגרום לתחלואה באדם, ולנזקים בריאותיים כגון תחלואת מעיים חריפה, פגיעה בכליות, הפלות אצל נשים, פגיעה בעוברים, זיהום בדם, ובמקרים חמורים אף למוות. פעילות התאגיד מאפשרת איתור מקרים בהם התגלו גורמי מחלה במזון מן החי, ומאפשרת למשרדי הבריאות והחקלאות לבצע צעדי אכיפה מידיים כגון החזרה יזומה מהשיווק, השמדת המזון הנגוע, עצירה ומניעת ייצור או שיווק. זאת בין השאר דרך יידוע הציבור על ידי פרסום באמצעי התקשורת ונקיטת צעדים משפטיים. ליקויים בשיעור 7% מהביקורות בבתי המטבחיים ובשיעור של 13% במשחטות הם גבוהים מדי מבחינתנו, ואנו שואפים לצמצומם".
הרופא הווטרינר ד"ר וסים ג'ראיסי מהתאגיד לפיקוח וטרינרי, אומר: "היות ולצרכן אין אפשרות לזהות חיידקים במוצרים מן החי, חשוב להקפיד ולרכוש בשר, עופות ודגים רק במקומות מוסדרים, וכן מוצרי מזון מן החי ממפעלים הנמצאים תחת פיקוח הדוק והמחויבים לעמוד בתקנים המחמירים. כל מוצרי המזון מן החי שנמצאים תחת פיקוח התאגיד לפיקוח וטרינרי, מחויבים בסימון של תאריך השחיטה, תאריך האריזה והוראות השמירה בקירור. כל קצב מחויב לשמור את האריזה ולהראות ללקוחות, על פי דרישתם, את הסימונים הללו. הסימון הכולל את במקרה של ספק כלשהו מומלץ לבקש לראות את האריזה, ואם היא איננה, פשוט לא לרכוש את המוצר".
