המחירים עולים ואין פוצה פה

אלון גונן: בין התגובות הרבות שקיבלנו לגבי המחיר הגבוה של קצרין 2018 של יקב רמת הגולן, הסתתרה לה גם תגובה שטענה בעצם שאין לי על מה להלין, משום שהרי ליקב יש יינות מאוד זולים, סדרת חרמון, גמלא ועוד. לכן, כפי שהיקב מוכר יינות זולים, זכותו המלאה לתמחר כראות עיניו את יינות הפרמיום שלו. אז ראשית, ליקב מותר לעשות כל דבר. אין זה מתפקידי להשפיע כהוא זה על החלטות פנימיות, ואין לי היכולת או הרצון לעשות זאת. היחידים שיכולים להשפיע על מדיניות המחירים של יקב, הם הצרכנים הנאמנים שלו, וכשאלה יחליטו ש"דופקים" אותם ויצביעו ברגליים, או אז ישתנו דברים.

הכתבה משבוע שעבר נועדה להציף את הנושא ולא יותר. אבל שמחתי על התגובה, כי היא העלתה נושא אחר על הפרק. על פניו יש בדברי המגיב מן הצדק, אבל מצד שני רוב היינות שהיקבים הגדולים מוכרים הם ברמת המחיר של עד 50 שקלים, ויינות הפרמיום הם שוליים. פה בעצם, מבלי משים, היקבים עושים עלינו רווח עצום, ואף אחד בעצם לא שם לב. תארו לכם שהיקב מייצר 4-6 מיליון בקבוקים במחיר של עד 50 שקלים, אלה נמכרים ברשתות השיווק ואפילו במבצעים לקראת החגים, והיקב מעלה את מחיר היין לא בהרבה, רק ב-2-3 שקלים (מתרצים זאת בעליית מחיר חומרי הגלם, האריזה, כוח אדם, המים וכו', ואז יש כביכול עילה לעליית המחיר). נו באמת, מה הם עוד 2-3 שקלים ליין שעולה 30? פה בדיוק טמונה הבעיה, מפני שכך היקב עושה רווח עצום על חשבון הצרכנים. בלחיצת מקש קטן במקלדת, היקב משנה את המחיר ומזרים לקופתו מיליונים רבים של שקלים, והצרכנים לא פוצים פה.

יקומו היקבים ויצעקו, שבעצם רשתות השיווק הן אלה שמעלות מחירים, ומכריחות גם אותם לעשות זאת (גם את זה אני שומע השכם והערב), אבל אני טוען שזהו קשקוש אחד גדול, ובעצם יד רוחצת יד. בכל מקום בענף היין יש ניגוד אינטרסים – יקבים ששותפים בחנויות יין או בחברות הפצה ושיווק (הדוגמאות ידועות לחובבי יין). מה שמעניין זה שהיבואנים דווקא מורידים מחירים, או מותירים אותם על כנם, מפני שהם יודעים שאין צורך להעלותם, וגם אם התחבורה והשינוע זינקו הם מוצאים דרך לא לגלגל זאת על הלקוח.

עליית מחירים זאת אינה ברורה. כל המחירים במשק עולים, ולמרות שאף אחד באמת לא מבין למה, היקבים מצטרפים לחגיגה – כי אם כולם מעלים מחירים, למה לא הם?

כששאלתי כורמים אם היקבים משלמים יותר עבור חומרי הגלם שנבצרים כעת, מכפי ששילמו בשנה שעברה, התשובה שקיבלתי הייתה "הצחקת אותנו", ואני מאמין לכורמים. האם מחירי בקבוקי הזכוכית עלו? ביקשתי ממספר יקבים לשלוח לי חשבוניות עבור בקבוקים מהשנה שעברה או לפני שנתיים ולהשוות אותם לכסףי 2022, אני עדיין מחכה. אבל למרות זאת, יש עליית מחירים.

שימו לב לטבלאות שהצלחנו להשיג, והן לא משקרות – עליית מחירים בעיקר במוצרים הזולים, דווקא אלה שהציבור הרחב קונה לקראת החגים. מדובר בציבור שאינו יכול להרשות לעצמו לקנות קצרין, ולא ממש מעניין אותו אם העלו את מחיר היין בעוד כמה עשרות שקלים (וגם העלאה זו לא ברורה, משום שהרי את חומרי הגלם ואת הבקבוק והחביות קנו ב 2018 או 2017. היין שכב לו במרתף כמה שנים, לא אכל, לא שתה, ולא בדיוק השקיעו עליו אחרי הביקבוק. אז למה העלו את המחיר?). שימו לב לגרף שמראה שמחודש דצמבר 2021 ועד יולי 2022 יש במחירים טיפוס שלא מתייצב, וכל חודש יש עוד עלייה קטנה במחיר.

הגרף מספר את הסיפור האמיתי של מכירות היין שירדו, מחזורים שירדו, שוק שעלה במעט מאוד, ועל פי הגרף מדובר שמחודש אפריל יש עליית מחירים של 3.7%. הציבור הפחות מבוסס, שצורך בראש השנה ובחגים כמויות גדולות של בקבוקי יין שנמכרים ברשתות השיווק, הוא בדיוק הציבור שאותו עושקים שוב ושוב, והציבור הזה שוב שותק, כי העלו לו רק בשקל או שניים את מחיר היין שהוא קונה ב-35 שקלים או 3 בקבוקים ב-100 במבצע לחגים.

זו עלייה מאוד גדולה, אלה יינות שבכל מקום שפוי באירופה עולים לא יותר מ- 2-4 יורו, משום שחומרי הגלם שלהם זולים, ואין בהם השקעה על זמן אחסון בחביות. אלה היינות שהיקבים הגדולים מייצרים במסות אדירות, ולכן בקבוקי הזכוכית, התוויות והפקקים שלהם מאוד זולים, ואין שום סיבה להעלות את מחיריהם בזמן שבו השקל חזק לעומת היורו והדולר.

זה כבר עשור שני שאני כותב על יינות ישראלים, ומלווה את התעשיה הזו מקרוב. לצערי, אני מאוד קרוב לומר לציבור הקוראים פשוט להפסיק לרכוש יינות ישראלים. אי אפשר להמשיך לשתוק כשרואים שהיקבים הגדולים מעלים מחירים בצורה כזו שערורייתית. ואולי צריך להפסיק לקנות יינות מיקבים שמעלים מחירים, נקודה. אולי הגיעה העת להתחיל לטפטף ליקבים שהם עלולים להישאר עם הרבה מלאי במחסנים, כי אסור לתת לעליית המחירים שרואים השנה להמשיך. צריך להפסיק את זה. כל עוד נמשיך לשתוק, המחירים יעלו.

ביקורות יין: הפעם רק ייננות משובחת

אלון גונן: כמה פנינים שנפלו עלי השבוע, היינות נטעמו עם שלושה סומליירים פולנים, שזו הפעם הראשונה שהם טועמים יינות ישראלים. עוצמת היינות הפתיעה אותם, אבל יחד עם זאת כל היינות היו חמאתיים ונמזגו ישר לכוסות בלי אוורור ובלי להמתין. גם פה ההפתעה הייתה גדולה, שגם יינות שכביכול צריכים להיפתח לפני הטעימה, היו מוכנים לשתייה והפגינו יכולת להתפתח לאט לאט בכוס.

יקב בן-חיים – קברנה סוביניון גליל עליון 2018

היינן איתי בן-חיים היה מזוהה עם חביות עץ, כיאה למשפחת חבתנים, אבל מי שעוקב אחרי היקב רואה שבשנים האחרונות הוא הבין שהשימוש בעץ לא צריך להיות מאוד בומבסטי. ואכן, 2018 היא השנה בה היקב שינה את גישתו, והיינות נהיו להרבה יותר נגישים – יותר שימוש בחביות 500 ליטר, ולא תמיד חדשות.

קברנה סוביניון  גליל עליון הוא יין עוצמתי, שופע פרי אדום, אלכוהול וחומציות שעוטפים את הבשלות, והיין פשוט מדהים, אין לי מילה אחרת לתאר את החוויה של כולנו עם היין הזה. מחירו 160 ₪. ציון 92. תמורה לכסף (VFM) – מעולה. יין גדול.

יקב וילה וילהלמה – 2008 TIMELESS

היינן מוטי גולדמן עושה שמות בחומר הגלם שהוא מגדל. הוא פשוט סוחט וזורק אותו לחביות עץ, ושוכח ממנו לעשרות חודשים.במקרה של היין הזה מדובר ב- 100 חודשים (8 שנים ועוד קצת). לא נוגע, לא מפריע, לא מתעסק, ולפעמים זו באמת הגדולה של יינן טוב; לתת לחומר הגלם להתפתח ולא לקלקל. בשנים האחרונות התחילו לצאת לשוק יינות ה- TIMELESS של היקב, וחובבי יין התחילו לגלות אותם ולהבין את הפילוסופיה שעומדת מאחורי העשייה המופרעת הזו.

קברנה סוביניון עם תוספת של 20% מרלו, ואחרי 100 חודשי חבית היין ינוקא. לא יאומן כמה שהוא בועט וחובט, ומשחרר כל הזמן טעמים נפלאים של פרי צעיר, חומציות מדהימה, צבע רובי מרהיב. היין נרגע אחרי חצי שעה בכוס, והופך לחמאתי ומענג במיוחד. מחירו 180 ₪. ציון 92. תמורה לכסף – לחלוטין. יין גדול.

יקב  היוצר – סירה 2017 AUTEUR

היינן פיליפ ליכטנשטין הוא אחד כזה שנחבא אל הכלים. הוא לא מתעסק ביחסי ציבור, והוא לא ממש רוצה שכל העולם יכיר אותו. הוא אומן, הוא מייצר יינן כבר שנים, וכל בקבוק שיוצא מידו זו באמת יצירת אומנות מדהימה. טביעת האצבע שלו מזוהה באופן מידי בכל סוג של יין, והוא אחד הייננים הבודדים בענף שאפשר לומר עליו דבר כזה, וזו גדולתו.

סירה 2017 הוא יין עוצמתי, מתובל מאוד, מרוכז, שופע פרי ותבלינים; יין שהנוכחות שלו מרשימה. סירה משובח שאין דומה לו בארץ. מחירו 179 ₪. ציון 92. תמורה לכסף – לחלוטין. יין משובח.

יקב קסטל – גרנד וין 2015

היינן אלי בן זקן הצליח לתעתע את שנת בציר 2015, שאיך לומר לא הייתה השנה הגדולה ליינות ישראל. מזג האוויר היה הפכפך, וצריך לחפש בפינצטה את אלו שכן הצליחו להפיק יינות טובים באמת.

ואכן הפינצטה מצאה את גרנד וין 2015 – בלנד של ענבי קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו וקברנה פרנק, שהתגבשו להם ליין עוצמתי אבל מאוד נינוח. פירות בקדמת הפה ושפע של תבלינים. היין בשיאו ומענג ביותר. מחירו 260 ₪. ציון 92. תמורה לכסף – עד 199 ₪.

יקב בזלת הגולן – כרם 188 קברנה סוביניון 2018

היינן יואב לוי במחווה לחטיבת השריון 188 שנמחקה במלחמת יום הכיפורים, והנותרים הם אלה שהצילו את המדינה. סיפור המסגרת אכן מעורר גאווה גדולה ושאפו ליואב על כך, אבל את היין טעמנו על פי הפרמטרים הנדרשים.

יין מופרע, לא רגוע, עובד ותוקף ללא רחם. טעמי דובדבן ופטל עם המון רוזמרין וטימין, והפלפל השחור לצד הקפה והמוקה. סלט של פירות וירקות שכולנו היינו מופתעים ממנו, והיין הוציא הרבה קולות של עונג. מחירו 185 ₪. ציון 92. תמורה לכסף – ראויה לחלוטין לחוויה שמקבלים.

יקב סגל – מרלו Free Run 2019

יינן עידו לוינסון. התלבטתי אם לפתוח את היין הזה בטעימה. ראשית, אני לא מחובבי המרלו הישראלי. שנית, מול כל היקבים שהיו על השולחן, סגל לא ממש נתפס כמשהו שצריך לבוא לצידם. אבל לא אמרתי מילה, והיין נמזג לכוסות.

יין עוצמתי, מאוד מרוכז, קלוי. עפיצות קלילה שמאפשרת לחמאתיות להיות נוכחת. אפטר טייסט מאוד מפתיע בעוצמה שלו ובאורך. המסקנה: זה יין של יקב מסחרי שהתחפש . הרבה מחיאות כפיים קיבל היין הזה כשהבינו שמדובר ביין במחיר של בין 49 ל- 70 ₪ באתרים השונים. ציון 92. תמורה לכסף – מעוררת השתאות.

בציר 2022 ביקבים

יקב בר-מאור

רמי בר מאור יינן היקב: "פצחנו השנה את בציר 2022 באיחור קל עם השרדונה, ומיד אחריו עם הסוביניון בלאן. המשכנו לקולומברד ומיד סירה. רוב הייצור שלנו לבן כבר כמה שנים, וזה מתאים לאדמת הגיר של בקעת הנדיב ומתאים לנו.

זו שנה מצוינת, עם יבולים קצת גבוהים וצפיפות בצירים. נראה שנסיים השנה עד אמצע ספטמבר. בהמשך נבצור סירה, קריניאן, פרנק ומרלו. הקרבה בבציר בין הלבנים לאדומים, היא דבר טוב ומתפתח משנה לשנה, ומציג חקלאות נכונה על בסיס התאמה זנית לבקעת הנדיב. בסך הכול נבצור כ- 50 טון ענבים, שמהם נפיק מהם כ- 40,000 בקבוקים בשבע תוויות".

יקב מרקוס

אור מרקוס יינן היקב: "ב- 18.8 התחלנו כמובן עם הלבנים בדיוק בזמן, סוביניון בלאן ובקרוב גוורצטרמינר (כרם בן זמרה). שניהם הולכים לבלנד HappyHour  שלנו – יבש לחלוטין ומדויק להפליא, ובהחלט עושה כבוד ומחזיר מוניטין לגוורצ. באדומים ממשיכים את אותם יינות היקב, וחוזרים על בלנדים מוצלחים משנים קודמות. מבחינת כמויות נשארים אותו הדבר באדומים, וגדלים בלבנים, ובסך הכול נייצר 5,000 בקבוקים.

השנה נבצור פטי ורדו ממירון, פטיט סירה אלון הגליל, קברנה סוביניון תל פארס, פרנק צבעון, שיראז כרם בן זמרה, ומרלו מצובה, ונסיים בסוף ספטמבר. אין ספק שיש פה הרבה לוגיסטיקה וקילומטרים בארצנו הקטנה. זאת תהיה השנה ה- 20 לעשיית היין שלנו, ואחרי כל כך הרבה שנים אנחנו יודעים בדיוק מהיכן אנחנו רוצים את הענבים".

יקב נעמן

רמי נעמן יינן היקב: " השנה נייצר כ- 7,000 בקבוקים – ארבעה יינות זניים: קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו ופטי ורדו, וארבעה בלנדים: סגול עמוק, קטיפה שחורה, עשר שנים אחרי, ורוזה פינק פלויד.

בציר 2022 החל סוף סוף בשבוע השלישי (!) של אוגוסט. לפני הבצירים כולם מלאים בתחזיות לגבי המועד והאיכות, ולרוב טועים. תחילת הקיץ החמה גרמה לרבים לחשוב שהבציר יהיה מוקדם, ואצלנו בעמק המכנסיים שלמרגלות הר יחמור (סעיף של עמק קדש), לרוב הבציר הראשון של המרלו אירע בשבוע הראשון של אוגוסט. אבל הגפן חכמה במידה מפתיעה. כאשר חם לה מדי – היא סוגרת פיוניות ומחכה…

כך קרה השנה שהבציר הראשון של המרלו היה ב- 18.8 עם נתונים אידאליים של סוכר וחומציות, ובעיקר – הבשלה פנולית – הבשלת הטעמים בענב עצמו. והנה עבר שבוע וביום רביעי 24.8 התייצבנו לבציר שני של הקברנה סוביניון בנתונים דומים מאוד: 25% סוכר, חומציות מצוינת וטעמים נפלאים.

שני הבצירים הבאים: הקברנה פרנק והפטי ורדו – יחכו לשבוע הבא בסבלנות. אני מאחל לכולם המשך בצירים מוצלח! את 3 התמונות הראשונות צילמה מתנדבת בציר – רונית אופק שהם. תודה רונית".

יקב עבייה

יוסי יודפת יינן היקב: "הבציר החל ב- 8.8 עם זנים לבנים. ההבשלות איטיות ויפות. בינתיים לא היו אירועי חום קיצוניים וזה טוב. אזור זיכרון יעקב נפגע השנה די חזק מעש, אך אצלנו בכרמים באזור, בינתיים המצב טוב והפרי נראה יפה. אני מעריך שהבציר, כבכול שנה, יימשך עד החגים.

קריניאן שהוא הזן העיקרי איתו אנו עובדים, הוא זן אפיל המבשיל מאוחר בעונה, והכרמים הוותיקים, שהם עיקר הכרמים שלנו, נוטים להבשיל לאט. אנחנו מתכננים לייצר בסביבות 15,000 בקבוקים השנה – לבן, כתום ואדום".

יקב הנס שטרנבך

אדם שטרנבך יינן היקב: "עד עתה (נכון ל- 22.8) בצרנו השנה רק את הסוביניון בלאן מהכרם שלנו. קלטנו גם קצת פינוטאז' מכרם שכן בתור ניסוי ולימוד. ברביעי השבוע (24.8) נבצור את הפטי ורדו לרוזה. ההבשלה של הרוסאן והויונייה מתעכבת, אז גם הבציר. בדרך כלל אנחנו בוצרים אותם לפני הפטי ורדו, אבל השנה דברים עובדים אחרת. סדר אחר והכל איטי יותר. עונה מעניינת, נראה לי שנלמד ממנה הרבה. לסירה יש עוד זמן.

התוכנית היא לעשות שישה יינות – נחל חכליל לבן, נחל חכליל ורוד, נחל חכליל אדום, ג'נבא לבן, לה ג'נבא, ועמק האלה (יין אדום צעיר שאנחנו מוכרים בתפזורת). חוץ מזה מתוכנן עוד יין חדש, אבל אותו עדיין לא חושפים. אני מעריך שנייצר השנה סביב 10,000 בקבוקים, אך עדיין לא וודאי כי יש יבול קצת גבוה מהמתוכנן".

קראנו בעיתונים: מי ייצרו ברנדי בצפת? והשמות העבריים של חמדני וג'נדלי

שת"פ יהודי-ערבי בייצור ברנדי בצפת

רני רוגל: תחת הכותרת "מפעל האלכוהול היהודי הגיע עד לארץ ישראל", פורסמה במדור מכתבים למערכת של מוסף הארץ (צריך מנוי לאונליין של הארץ, מצטער), תגובה של ד"ר רבקה אמבון מעמוקה, לכתבה שפורסמה מוקדם יותר החודש על נושא יחסי יהודים ונוצרים, שלפי ההיסטוריונית ד"ר אמבון החוקרת את תולדות צפת, מטלטל מוסכמות כמו שיהודים עסקו באלכוהול בעל כורחם, ו"הרעים" והשיכורים היו הגויים האנטישמים.

לד"ר אמבון זה הזכיר את אנשי היישוב הישן הטרום־ציוני בצפת של המאה ה- 19, שכשהגיעו לארץ ישראל רצו לייצר יין או יין שרף – ברנדי, ענבים, והיא כותבת כך: "הקהילה היהודית בצפת הייתה "מעצמת" אלכוהול אזורית. יחידים מאנשיה היו בעלי כרמים. רובם קנו את ענבי היין מן הגפנים שצמחו בכפרי הסביבה. שיתוף הפעולה בין יהודים לערבים לא היה רק בתחום ייצור היין אלא גם בצריכה. מצד אחד קהילה שרובה חסידית, ששתיית משקאות חריפים מעוגנת בתרבותה; מצד שני, הרובע היהודי היה מקום שבו מוסלמים שוחרי אלכוהול מצפת והסביבה יכלו לבלות, הרחק מאיסורי החברה שלהם".

סיפור קצר זה עניין אותי. ניסיתי למצוא מספר טלפון עדכני של רבקה אמבון בעמוקה, אך המספר הקווי שמצאתי שייך היום למי שקנו את ביתה הקודם ביישוב, ואין להם מספר נוכחי. כך לא יכולתי לשאול אותה האם ייצרו את היין והברנדי בבתים או במפעלי ייצור-יקבים-מזקקות? מה היו כמויות הייצור? כמה שנים זה נמשך. שאלות בלי תשובות ונשארנו עם סיפור מסקרן.

חרדלי זה לא רק חרדי-לאומי

לתיבת הדואר שלי הגיע "קרוב אליך – עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות". סביר להניח שאחרי עלעול קצר (אני פריק של נייר) היה מגיע לפח הכחול לנייר, אבל תמונת השער והכותרת הביאו אותי לקרוא את סיפורו של הכורם והיינן עמיחי הראל מיקב אריאל ביהודה מקרית ארבע, שבתו הלל הי"ד נרצחה לפני שש שנים על ידי מחבל שחדר המשפחה ורצח את הבת במיטתה. את הכרם נטע לזכרה, ואת היקב (עד 5,000 בקבוקים בשנה) הוא ממקד בענייני בית המקדש ועבודתו, כשליין והכנתו ולניסוך היין היה חלק גדול בה.

האמת שהכתבה מרתקת, אך מקוצר היריעה אתייחס רק לזני הענבים הקדומים ג'נדלי וחמדני, ומה אומר עליהם עמיחי הראל בראיון: "  לפני כמה שנים ראיתי שכוהנת יין ידועה נתנה ציונים ליינות ישראליים, ואת המקום הראשון קטף יין לבן של יקב השייך למנזר איטלקי ליד גילה, המורכב מזנים הנקראים ג'נדלי וחמדני. התקשרתי לד"ר שיבי דרורי, מנהל המחקר של הזנים העתיקים וראש המחלקה ליין באוניברסיטת אריאל ושאלתי אותו עליהם, אך הוא לא ידע להשיב. שנה לאחר מכן הוא ופרופ' זוהר עמר נתנו הרצאה ובה הביאו את דברי אחד הראשונים שכותב במפורש שג'נדלי זה גורדלי, וחמדני זה חרדלי. בגמרא במסכת שבת מובא שבזמן בית ראשון היו מכינים יין משני זנים, חרדלי וגורדלי, וכך נפתרה התעלומה".

אז עכשיו אנחנו יודעים שחרדלי הוא לא רק כינויו של חרדי-לאומי, אלא שמו של זן ענבים ויין מימי בית ראשון לפני אלפי שנים. כל יום לומדים משהו.

שני פסטיבלי יין לקראת ראש השנה – מגיעים גם לפריפריה

רני רוגל: נתי נעים הבלתי נלאה (MyYain), מפיק שני פסטיבלי יין לקראת ראש השנה תשפ"ג 2022. מה שמייחד את שניהם:  שיתוף וכבוד ליקבים. נתי לא גובה מהיקבים תשלום עבור ההשתתפות – צל"ש, וכלל ההכנסות מהמכירות במקום מגיעות ישירות ליקבים ללא עמלות למארגן. בנוסף מתוגמלים היקבים עבור הטעימות שנמזגות למברים. כך ניתן לראות בין המציגים בפסטיבלים אלה שמות חדשים ומיוחדים שלא מגיעים לאחרים,  לצד יקבים ויבואנים גדולים.

פסטיבל יינות ישראלים בגן העיר תל אביב – חמישי 15.9.22

בעקבות הצלחת הפסטיבל הקודם כאן, הוא חוזר לגן העיר בצנטרום של תל אביב, בדגש על יינות ישראלים. תשלום של 125 ₪ בקנייה מראש (150 ₪ במקום) מקנה כוס במתנה, טעימות חופשיות, זיכוי בסך 30 ₪ לקניית יין, ושעתיים חניה חינם למי שייקנו יין.

בין היקבים המשתתפים בפסטיבל זה ניתן למצוא כאלה מכלל הקשת: יקב אבוהב, יקב אחת, יינות אובלס, יקב אלכסנדר, יקב בן עמי, יקב גבעות, יקב דלתון, יקב דני, יקב וויניר, יקב זמר, יקב טפרברג, יקב ירושלים, יקב כרמי אלול, ליקר אולגר, ליקר עונה, יקב מוניץ, יקב מירון, יקב נחלה, יקב סנה, יקב עמק האלה, יקב פסקו, יקב קורן, יקב רובינא, G&N, Wine by Dror.

מידע וכרטיסים כאן

פסטיבל יין מגיע ל- DCITYבמישור אדומים – חמישי 22.9.22

מתחם העיצוב החדש והמושקע מאוד במישור אדומים, רוצה למתג את עצמו גם כמקום של יין – ובהחלט יש פוטנציאל עם תושבי מעלה אדומים, ירושלמים שמגיעים, ושמעתי גם על תל אביבים שרוצים לגוון. ישתתפו כאן יותר מ- 30 יבואנים ויקבים, והבונוס יהיה הופעה של להקת 'כנסיית השכל'. השיטה תהיה קניית כרטיסיית טעימות שמחירה 110 ₪: כוס ו-20 טעימות של 25 מ"ל,  כלומר חצי ליטר יין לכרטיסייה (אפשר גם חצי ממספר הטעימות בחצי מחיר).

מי ישתתפו? יקב אבוהב, יקב אחת, יקב אלכסנדר, יקב בן עמי, יקב גבעות, יקב גוש עציון, יקב דני, יקב זמר, אורן צילינסקי עם יינות יבוא מאיטליה, יקב טברנקל, יינות גאורגיה, יקב ירושלים, ליקר העונה, ליקר אולגר, יקב מוניץ, מלבק קומפני –  יבוא מארגנטינה, יקב נעמן, יקב סנה, יקב עמק האלה, פרקורי – יבוא ממולדובה, צור: יבוא מיקב הרצוג ויקב ברטנורה, צליל אובלס, איש הפסיפלורה, יקב ציון, יקב 1848, גרין שיכרים.

מידע וכרטיסים כאן

כדאי לקרוא גם את זה

משתה יינות יוונים לבנים – יאסו!

לצד יינות הטברנות המסורתיים שאיכותם בדרך כלל מוטלת בספק ומבוססת על יינות רצינה בעלי המאפיין של ניחוח שרף עצי אורן, הלכה וצמחה ביוון לאורך השנים תעשיית יינות מודרנית מבוססת בעיקר על הזנים המקומיים אבל עם מודרניזציה ברמה גבוהה של היקבים כמו גם בתהליכי הייננות. יגאל ברנע טעם, כתב וצילם. קראו כאן