fbpx

CÔTE-RÔTIE – הצלע אותה לא אוכלים אלא שותים

הגידולים באפלסיון קוט רוטי משתרעים על קצת יותר מ- 2,000 דונם גפנים בוגרות המניבות יבול מצומצם יחסית. איכות היין הייחודית בשילוב ההיצע המצומצם מובילים למחירי יין גבוהים. צילום יגאל ברנע
יולו הוא מועדון חברים חובבי יין שהוקם ב-2004 על ידי חובבי יין ותיקים, אשר החליטו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף ומתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה’ האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תכנית שנתית קבועה מראש בכ-10 מפגשים בשנה
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

המפגש ה- 167 של מועדון יולו (YOLO – קראו בסוף הכתבה מה זה) היה ערב של מגוון יינות קוט רוטי (CÔTE-RÔTIE) צרפתיים, מעוטר בבקבוק אחד של ריזלינג ישראלי מתוצרת יקב ספרה. כ- 30 קילומטרים דרומית לעיר ליון, על נהר הרון, ממוקמת העיר Vienne (ויאן), ומדרום לעיר ויאן, על הגדה הימנית של הרון, ממוקם אזור קוט רוטי, שהוא בעצם צלע הר תלול בחשיפה חזקה לשמש המקומית. מכאן גם שם אזור היין הזה, שמשמעותו בעברית "צלע צלויה".

האזור קיבל מעמד אפלסיון בשנת 1940. מייצרים בו יין אדום בלבד, מענבי סירה. לצד הסירה מגדלים באזור ענבי ויונייה, ובאפלסיון קוט רוטי מותר לשלב ביין עד 20% ויונייה. עיבוד הכרמים קשה פיזית, מאחר שמדובר בגידול בטרסות תלולות, וגם הבציר הידני תורם לסרגל המאמצים. הגידולים משתרעים על שטח כולל של קצת יותר מ- 2,000 דונם גפנים בוגרות המניבות יבול מצומצם יחסית, כך שאיכות היין הייחודית, בשילוב ההיצע המצומצם, מובילים למחירי יין גבוהים.

קוט רוטי מתחלק לשני תתי אזור –  קוט בלונד (הבלונדינית) וקוט ברון (החומה). יש אגדות לגבי מוצא השם, אך ככל הנראה השמות נגזרים מצבע הקרקע השונה שלהם, הקוט בלונד הוא כמובן עם הקרקע הבהירה, והקוט ברון עם קרקע כהה. חובבי הסיפורים טוענים שזה על רקע צבע השיער של בנותיו של בעלי השטח בהיסטוריה. קוט בלונד נותן בדרך כלל יינות קלים יותר, פירותיים ונגישים בגיל צעיר. קוט ברון – יינות יותר מורכבים. ככלל, יינות האזור נגישים הן בצעירותם והן בבגרותם (מתיישנים היטב לאורך עשרות שנים), אך חלקם, כפי שגם נכחנו בטעימה שלהם, ממש מעדיפים התיישנות לאורך שנים (הבעיה שלנו היא שמחד היינות הישנים יותר מאוד יקרים, ומאידך בגילנו המופלג המתנה לאורך שנים מקטינה את הסיכוי ליהנות מהם. אז מתפשרים).

צילום יגאל ברנע

בגדול היינות מתאפיינים בגוף מלא, טאנינים עוצמתיים ארומות מרשימות, וטעמי קפה ותבלינים דוגמת פלפל שחור ולבן ,וטעמים נוספים בהתאם ליין. אגב – אחת המנות היותר מומלצות לאכילה לצד היין היא שוק טלה, ואכן זכינו בטעימה שלנו בין היתר לשוק טלה שישבה בתנור בדיוק את הזמן הנדרש, וחוסלה בכיף גדול.

צילום יגאל ברנע

יקב ספרה, White Concept, Riesling 2019

היין הוגש בטעימה עיוורת. הוא נבחר לערב משתי סיבות – האחת, כי ראוי לשלב בטעימות יולו לפחות יין ישראלי אחד; והשנייה, כי הוא נמצא מתאים למנת כבד אווז ולצידו תמרים ממולאים שבילו דקות ספורות בגריל. אני אישית מאוד אוהב את היינות של יקב ספרה, המתמחה בלעדית ביינות לבנים. ולמי שמתעקש לשאול את עצמו למה היין הוגש בטעימה עיוורת – חברי המועדון מכירים היטב את היקב, והמארח העדיף שלא תהיה השפעה בניתוח היין, מההיכרות הקודמת עימו.

רשמי טעימה – צבע קש בהיר וצלול. אף של פרי הדר, מעט עשבוני, הגוון המבוקש של נפט עדין בא לידי ביטוי. בפה – פרי לבן, יין יבש עם מתיקות עדינה וחמיצות טובה. עדין ונעים לשתייה, אך לא מפגין מורכבות מיוחדת. יתכן (כך לפחות לפי חלק מהטועמים) שהיה צריך להגיש אותו קצת יותר קר, כי הוא הוגש בטמפרטורה של 12 מעלות. ציון יולו 14.4 (89). לטעמי האישי גם 90 מתאים לו. מחירו כ- 120 ₪.

צילום יגאל ברנע

E.Guigal, Cote Rotie Brune et Blonde 2017

96% סירה, 4% ויונייה. 36 חודשים בחביות עץ אלון. אטיין גיגל, מייסד היקב, הוא מהאנשים שהובילו להנחת יינות קוט רוטי 'על המפה". בנו לקח ממנו ההובלה בשנות ה- 60 של המאה הקודמת. אצל רוברט פרקר נתנו ליין שטעמנו את הציון 91, תוך ציון הפרחוניות, התיבול, הקטיפתיות והמורכבות, והגדירו את היין כ"הצלחה סולידית" (ציטוט).

כרמים של אנדריי גיגל

בעינינו הוא מצא חן עוד יותר. רשמי טעימה – צבע ארגמן נאה מאוד. אף עשיר מלא פרי אדום, אדמתי, מעט מעושן, גוון של קפה, מתובל בפלפל שחור. בפה – יופי של יין אלגנטי, טאנינים מרשימים, חמיצות נעימה, צעיר עם עתיד מבטיח, גוף בינוני, מעט מרירות נעימה בקצה. סיומת טובה וארוכה. ציון יולו  16.5 (93). מחיר לפני הנחה 380 ₪.

צילום יגאל ברנע

E.Guigal, Cote Rotie Chateau d'Ampuis 2013

על טהרת ענבי הסירה. אף טחוב, אדמה לחה, פירות שחורים, מתובל. הרבה פלפל וקפה. בפה – גוף בינוני פלוס, כמעט מלא, חמיצות גבוהה, פרי שחור, טעמי שקדים, חלק אבל נותן תחושה של פחות מורכבות מהיין הקודם שטעמנו. ציון יולו 15.7 (91). היין היה פחות מוצלח ממה שציפינו לו. יתכן והייתה קצת בעיה בבקבוק הספציפי הזה. מחירו בחו"ל 146 יורו.

צילום יגאל ברנע

Stephane Ogier, Cote Rotie Lieu-Dit Bertholon 2013

יקב משפחתי בן שבעה דורות, היושב גם הוא באזור Ampuis. כ- 180 דונם כרמים באזור אמפוי, מהם 35 דונם קוט רוטי. בעבר עסקו יותר בגידול ענבים ומכירתם ליקבי האזור (ובמטעי מישמש). רק בתחילת שנות ה- 80, בתקופת הפריחה של יינות קוט רוטי, הם השתלבו בייצור בהיקף צנוע, ותוך מספר שנים עברו בלעדית לייצור יינות מהכרמים שלהם ומכירתם.

אגב, ככל החלקות באזור קוט רוטי נקראות lieu-dit, משהו שמקביל ל- climats באזור בורגון; בתרגום חופשי "מקום מוכר בשם…". אחת מחלקות היקב נקראת  חלקת ברטולון, והיא אחת משש חלקות איכותיות מהן מיוצר יין  באיכות גבוהה ובכמות מאוד מוגבלת, 400 בקבוקים לפי מה שקראתי. היין, על טהרת ענבי הסירה ומשקף את הטרואר הספציפי שלו. אצל רוברט פארקר נתנו לו הציון 94. גם אנחנו מאוד אהבנו.

צבע אדום כהה ועמוק. אף נפלא, רגליים ארוכות, מלא דובדבנים, שוקולד, סיגליות, עור. גוף מלא, פירותי, חמיצות נהדרת, מאוזן, עגול ומלטף את החך. סיומת ארוכה ומוצלחת מאוד. יין מרתק. עוד נכונו לו שנות חיים ארוכות. ציון יולו 17 (94). מחיר 900 ₪ לפני הנחה.

צילום יגאל ברנע

Domaine Rostaing, Cote Rotie Ampodium 2018

היקב מחזיק ב- 14 חלקות המתפרסות על כ- 200 דונם. גפנים בוגרות בנות 60-100 שנים. היין מיוצר בדרך כלל מאשכולות שלמים. האמפודיום הוא יין בעל גוף מלא, עם ניחוחות פרי שחור מתובל בפלפל שחור, טאנינים מוצקים, מבנה מורכב וסולידי שמבטיח התיישנות טובה לאורך שנים.

רשמי טעימה – צבע דם. אף מורכב ומרשים מלא פירות שחורים, אדמה, פטריות, מפולפל. גוף מלא. עשיר בטעמים. תיבול חזק מורגש בפה. גוון כמהין. טאנינים בתהליך התעדנות והתרככות. יין נפלא. ציון יולו 16.7 (93). 480 ₪ לפני הנחה. ברמת יחס איכות מול מחיר – המוצלח ביותר מבין אלו שטעמנו בערב זה.

צילום יגאל ברנע

Domaine Rostaing, Cote Rotie La Landonne 2018

מבקרי יין שונים ונכבדים ביותר, נותנים לו תיאורים מאוד מרשימים, והציונים שלהם ליין זה נעים בין 95 ל -98. שימו לב כי יש הבדל מהותי בגישת הציונים בין מועדוננו לבין חלק מהמבקרים לפחות, שכן אנו קבענו לעצמנו כלל לפיו נותנים הציון לפי ההתרשמות מהיין בעת השתייה, והמבקרים מביאים לידי ביטוי גם את ההערכה שלהם לגבי הטעם הצפוי בעתיד. אני אישית מזכה אותו בציון 96. אנחנו קבוצה קטנה יחסית, ומאחר והציון הניתן על ידינו הוא ממוצע של כולם, הרי שניים שלושה שנהנים קצת פחות, משפיעים באופן משמעותי.

רשמי טעימה – אדום כהה נוטה לסגול. אף עשיר ופרחוני, מתובל. אותו פלפל שחור שפגשנו גם בקודמים, קפה חזק, פירות שחורים ולצידם דובדבן. גוף מלא, מורכב בשכבות טעמים מגוונות, צעיר מאוד וכבר עתה  טעים להפליא, הטאנינים תופסים את החך. מתיקות קלה ונעימה מורגשת ברקע. גוון קלוי. חייבים לפגוש אותו בעוד מספר שנים, וניהנה ממנו עוד יותר. ציון יולו 17.2 (94). מחירו 990 ₪ לפני הנחה.

המגוון שטעמנו הצדיק את האמירה, לפיה יינות קוט רוטי הם מהמובילים של אזור הרון – יקרים אבל שווים.

מה זה YOLO?

יולו הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה’ האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תכנית שנתית קבועה מראש, בכעשרה מפגשים בשנה. המארח קובע את תכנית הערב וקונה את היינות. נוהגים לטעום עד שבעה יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20 נקודות. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.

המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון על ידי שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות. אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם כן זוכה לתשומת לב בכל מפגש.

 

 

 

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

תגובה אחת

כתבו תגובה