fbpx

Montecastro – היקב של חוליו איגלסיאס

יבואניות היינות ענת ורפאלה מג'יאקונדה, אירחו לאחרונה במסעדת מועדון הקצינים את בלטראן ארהרד, יינן אחוזת מונטקסטרו מריברה דל דוארו בספרד, למפגש של יינות ואוכל
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

יבואניות היינות ענת סלע ורפאלה רונן מג'יאקונדה, אירחו לאחרונה במסעדת מועדון הקצינים את בלטראן ארהרד  – Beltran Erhard, יינן אחוזת מונטקסטרו – Bodegs רפאלה (מימין) וענת, ג'יאקונדהVinedos Montecastro – מריברה דל דוארו בספרד, למפגש של יינות ואוכל המשתלבים ביניהם.
בלטראן ארהרד הוא צרפתי מלידה, שגדל וחי רוב השנים בספרד, למד ייננות בבורגון ובעיקר בבורדו.

יקב מונטקסטרו נוסד ב- 2001. הזמר חוליו איגסיאס הוא אחד הבעלים. יין ראשון יצא ב- 2003. היקב התחיל למכור כמותית בבציר 2004, ומטרתו להתבסס בטווח הייצור של 200,000 – 150,000 בקבוקים, ולא לגדול מעבר לכך. 70% – 60 מהיין של היקב מיוצא ברחבי אירופה.

בלטראן אומר: "אנחנו יקב קטן ששולט בכל: גפנים וכרמים, יין ובקבוקים. אנחנו מקפידים על זיהוי מונטקסטרו ע"י דבקות באותם כרמים וטרוארים כדי ליצור תחושה של שאטו – יקב שכרמיו סובבים אותו, ותמיד אותם כרמים. אני שומר בנפרד את היינות מסוגי הקרקע השונים, בעלי התכונות השונות (חימר- נותן פרי, קרקע סלעית – נותנת מינרליות), עד הבלנדינג סופי", אומר היינן האורח.
ביקב מונטקסטרו לעולם לא משקים את הגפנים. "אם נשקה, נאבד את רוח הטרואר, ונעשה יין כמו כולם", הוא מדגיש.

ענת ורפאלה מג'יאקונדה, אומרות כי בעלי היקב עברו כברת דרך ארוכה אשר באה לידי ביטוי באיכות היין העשוי 100% ענבי טמפרניו מגפנים הגדלות בחמש חלקות שונות בריברה דל דוארו, וגילן נע בין 10 ל- 100 שנים.
הכרמים והיקב בגובה 700 עד 1000 מ' – הכרמים נטועים גבוה, לא בקרבת הנהר דוארו. בחורף מגיעים כאן לטמפרטורה של מינוס 15 מעלות ושלג, ובקיץ ל- 40-35 מעלות.

האדמות, האקלים ושיטות העיבוד מספקים חומר גלם בסיסי מאיכות משובחת. הענבים נבצרים ידנית ועוברים השרייה קרה ומבוקרת למשך 15 יום. התסיסה טבעית ונעשית במיכלי בטון. בתום התסיסה היין מושאר על שיירי השמרים למשך 6 חודשים, ואז מועבר לחביות לתקופת יישון של 17 חודשים ב- 50% חביות חדשות ו- 50% חביות ישנות.
65% מהחביות עשויות עץ אלון צרפתי, 30% עץ אלון אמריקאי ו-5% עץ סלובני.
בתום תקופת היישון מועבר היין שוב למיכלי הבטון, לצורך "חיבור" הטעמים למשך ארבעה חודשים טרם הביקבוק.
בלטראן ארהרד, מדגיש כי ביקב לא משתמשים במיכלי נירוסטה אלא בבריכות בטון, וכמובן מיישנים את היינות בחביות. "את כל מהלך התבגרות היין מלווה טעימה מהחביות – זו הדרך הטובה ביותר", הוא אומר. "אנחנו זוכים לציונים, אבל מה שחשוב זה שאנשים יאהבו את היין שלנו".

היינות שהוטעמו:
Montecastro 2004
Montecastro 2005
Montecastro 2006
Montecastro 2007
Montecastro 2008
Alconte 2008
יינות הטעימה חודררו יותר מארבע שעות.

ה- Montecastro 2008 שהוטעם עדיין לא מוכן לשחרור לשוק מבחינת החוק בספרד – עדיין לא קיבל את זמן הבקבוק הנדרש, בעוד הקריאנזה Aleconte 2008 כן מוכן לשתייה.
הזן הדומיננטי ביינות היקב הוא טמפרניו (טינטו פינו), כשמרלו, גרנאש וקברנה סוביניון משמשים כתיבול – להוספת טעמים שאין בטמפרניו.
מבחינת היינות – 2005 היה יין גברי: טמפרניו מובהק.
ב- 2006, 2007 ו- 2008 היו בצירים פחות טובים, ולכן היינות יצאו פחות חזקים. ה-2009 צפוי להיות שוב גברי וחזק.

בגדול, אלה מאפייני יינות מונטקסטרו: צבע היין סגול עז, וחושף בוקה נהדר ומינרלי של אבנים מפוררות, סיגליות, בייקון, אוכמניות וליקר פירות שחורים. ליין גוף מלא, שופע, עוצמתי, בעל שכבות של פירות.
הטאנינים והחומציות מאוזנים ומחוברים, והחך רחב ועשיר. הסיומת ארוכה מאוד.

המנות של מועדון הקצינים שהוגשו עם היינות, כהוכחה חותכת לכך שיינות מונטקסטרו שהולכים מצוין עם אוכל; גם מתובל, גם אסיאתי: מבחר סושי, הר גאו כמהין, דים סאם פירות ים, פילה בקר סצ'ואן, פילה בקר בטובן, פרופיטרולים וקפה.

Alconte 2008
יין קריאנזה. 100% טמפרניו. יוצר לראשונה ב- 2007, לאחר שביקב רצו לנצל את הגפנים הצעירות ולהמשיך את המונטקסטרו עם הוותיקות, ואכן היין עשוי מענבי גפנים צעירות – בנות מקסימום 10 שנים.
היין שהה 12 חודש בחביות בנות שנתיים-שלוש ששימשו להתיישנות מונטקסטרו, ולאחר מכן לפחות שנה נוספת בבקבוק עד השחרור לשוק.
בטעימה מורגש כי זה יין צעיר. בריח הוא עוצמתי יותר מאשר בטעם.
מעט חומצי ואפילו עוקץ בגרון, מעט טאניני. מתאים כיין לאוכל אסיאתי.
Alconte 2008 לא נמכר עדיין בישראל. צפוי בחורף הבא במחיר סביב 100 ₪ ואולי פחות. בספרד מחירו: 12-15 יורו.

Montecastro 2008
המונטסטרו הוא תולדת הרעיון לעשות יין טוב שמייצג מה הריברה דל דוארו יכול לתת. היין שוהה 16-20 חודש בחבית, בהתאם לשנה.
ארהרד "מקטר": "יש יותר מדי חוקים לקריאנזה וריזרבה. אנחנו רוצים לעשות את היין שיוצא טוב מהפרי".
ה- Montecastro 2008 הצעיר נמצא עכשיו בחבית- לא מוכן למכירה. צריך לפחות שנה בבקבוקים כדי להיות מוכן.
היין מבוסס טמפרניו – 95%, והיתרה גרנאש, מרלו וקברנה. ב- 2008 היה בציר מאמצע אוקטוברה עד נובמבר, ובזכות הבציר המאוחר נוצר יין ריבתי ועשיר למרות גילו הצעיר.
אהבתי אותו יותר מאשר את ה- Aleconte. יש לו ריח וטעם מצוינים, וגוף בינוני.
זהו יין לטווח של שתייה עכשווית עד 5-8 שנים, ויינן מונטקסטרו ממליץ לשמור יין שנשאר בבקבוק ל- 24 שעות, לפקוק בלי לפמפם, ולשתות למחרת. הוא אומר כי יינות ריוחה אי אפשר לשמור כך כי הם מתחמצנים, ואילו יין ריברה אפשר.

Montecastro 2007
הפרי של ה-2008 נוכח ובועט יותר, אבל ה- 2007 מביא איתו אלגנטיות. גם הוא עדיין לא למכירה ושוהה בבקבוקים.

Montecastro 2006
היין שנמכר עכשיו בספרד ובישראל. מוכן לשתייה. מחירו בארצנו 160 ₪ לבקבוק.
בלטראן ארהרד מספר שב-2006 היה קיץ חם, וביקב התחילו בבציר בספטמבר – חודש לפני 2008. הענבים היו בשלים מאוד, ולאור כך ליין יש טעמים ריבתיים מתוקים יותר. בבלנד נוספו לטמפרניו מעט מרלו וקברנה; ללא גרנאש.
היין מלא, עשיר ופירותי. מהנה מאוד. ברור למה הוא זוכה להצלחה במסעדות מובילות בתל אביב, ובהחלט ראוי גם לשתייה טובה בבית.

Montecastro 2005
ה-2005 עפיץ מעט יותר. 100% טמפרניו. הריח פירותי ונעים – היין חזק ועוצמתי. אחיו הצעירים ממנו מתאימים לי יותר.
מחירו, אם תמצאו בקבוק, 150 ₪.

Montecastro 2004
הפרי נסוג לאחור. הפלפל עולה בחזית. הטמפרניו משנה פאזה כל שבע שנים, מה שמורגש ביין מ- 2004, מה שמורגש בריח ובטעם.

ה-2006 הוא המאוזן מבין היינות שטעמנו – שכולם מהנים מאוד, מיקב המגדיר את עצמו בוטיק, ולא רוצה לגדול יותר.

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כתבו תגובה