Table Talk (לא כשרה) אינה מסעדה תל אביבית טיפוסית – ואף לא מסעדה ישראלית טיפוסית; אלא משהו אחר. מדובר בביסטרו קוסמופוליטי, כהגדרת המארחים, אשר נוסד במטרה ליצור סביבה תרבותית וחברתית בה ניתן לא רק לטעום מגוון מטעמים בסגנון אירופאי, אלא גם לנהל שיחה אינטליגנטית וליהנות מאירועי תרבות שונים, כמו התערוכה של הצלם אלכס ליבק או הופעה של להקת הקאלט האנגלית טייגר ליליס. מדובר בשינוי מרענן בנוף התל-אביבי העכשווי, אשר לא הציע שום שינוי מהותי בתקופה האחרונה.
כמי שהגיעה מברית המועצות לשעבר, האווירה במקום לא הייתה זרה לי, ומהרגע שנכנסתי הרגשתי חיבור; ולא רק מפני שמרבית הנוכחים – בין אם מדובר בצוות או בסועדים עצמם, הם דוברי רוסית. האווירה במקום נינוחה, אלגנטית ואף אירופאית, מה שבא לידי ביטוי במוזיקת הרקע השקטה, בסידורי הישיבה, ובמדי המלצרים המוקפדים. כל אלה יצרו אווירה אינטימית וחמה.
פלטת דגים כבושיםביקרנו ב- Table Talk פעמיים. בחרתי לכתוב על הביקור השני, עם מספר מנות מהביקור הראשון.מעיון יסודי בתפריט התרשמנו ממגוון מנות הדגים ופירות הים שהוא מכיל. יתרון ניכר לחובבי הז'אנר, כמוני. פה ושם ניתן למצוא מנות אשר מנסות לדבר לקהל המקומי, כמו שניצל עוף, שיפודי פרגית והמבורגר. לא הרגשנו צורך לטעום מהן, שהרי מדובר במנות סטנדרטיות לחלוטין אותן ניתן למצוא כמעט בכל מסעדה.
בחרנו להתחיל עם פלטת דגים כבושים – הרינג, מטיאס, טונה כבושה וסלמון בכבישה זריזה של הדרים וסלק (59 ₪) – 50 גרם מכל אחד מהדגים. בנוסף הזמנו סלסלת לחמים עם חמאה (18 ₪), שלא ניתן היה להסתדר בלעדיה, היות ושתי פרוסות הלחם הקטנות המגיעות עם הדגים פשוט לא מספיקות. מנה זו החזירה אותי לימי ילדותי ולבוקר יום שבת טיפוסי בבית הסבים שלי (ז"ל), שם לא ניתן היה להתחיל את היום ללא צלחת מלאה תפוחי אדמה מבושלים, הרינג עם לחם, וכוסית הוודקה המסורתית של סבא שלי. כפי שהוסבר לי על ידי המלצר, כשמונים אחז ממרכיבי המנות מיוצרים במקום ולא נשמרים במקרר במשך זמן רב, כדי לשמור על הטריות אשר בהחלט הורגשה במנה זו, ואני רואה בה יתרון של המקום.
המשכנו עם סלט קיסר – חסה רומית, קרוטונים ופרמזן (32 ₪) בתוספת עוף צלוי (16 ₪). מדובר במנה גדולה ומשביעה. חשוב לציין כי העוף משחק כאן תפקיד חשוב, ובלעדיו אין טעם להזמין את הסלט, אשר לא מתהדר בריבוי מרכיבים.
ועוד לגבי המנות הראשונות – אם המלצרים ינסו לפתות אתכם במנות כמו סלט עגבניות העונה או ברולה מח עצם – סרבו בנימוס. ואם הם מתעקשים שמדובר במנות הדגל שלהם – אל תאמינו להם. לא מפני שהם, חלילה, אינם דוברי אמת, אלא היות ולטעמי, עיסה רירית שנחה בתוך עצם ענקית לא יכולה בשום פנים באופן להיות טעימה. אלא אם כן אתם מחובבי האקסטרים בכל הנוגע לאוכל.
אחרי התלבטות ארוכה אשר כללה התייעצות עם המלצר האדיב שלנו, הזמנו ביף בורגיניון – תבשיל לחי בקר בבישול ארוך עם ירקות שורש, יין אדום ועשבי תיבול (92 ₪). כל המנות העיקריות מלוות בפירה, ירקות אורגניים או צ'יפס הנחתכים ונעשים במקום. בביקורנו הראשון טעמנו הן מהפירה והן מהירקות, והחלטנו לבחור שוב בפירה, אשר לא אכזב גם הפעם. ביף בורגיניון היא מנת גורמה, וכיאה לכזאת אינה גדולה במיוחד, כך שאם נשארתם רעבים גם לאחר המנות הראשונות, ההמלצה היא לבחור במנה 'פשוטה' אך גדולה יותר. אם בכל זאת אתם מתעקשים על חווית ביסטרו מלאה, מדובר במנה טעימה לכל הדעות.
מנות עיקריות נוספות אשר טעמנו בביקורנו הראשון, היו דג טרי שלם ברוטב לימון, שמן זית ועשבי תיבול (99 ₪). אין ספק שזו מנה טובה, אך יש לזכור כי אכילתה מצריכה סבלנות רבה עקב העצמות. לכן, במידה ואין לכם זמן רב או שאינכם מעוניינים ללכלך את הידיים (לא ניתן לאכול את הדג עם מזלג בצורה מספקת. האמינו לי, ניסיתי), אני ממליצה לא לבחור בה. כמו כן, טעמנו נתח קצבים בליווי רוטב ציר בקר (98 ₪). שוב מדובר במנת גורמה, כך שאל תופתעו מהגודל. במנה זו ניתן למצוא תיבול דומה לזה של הביף בורגיניון, מה שחוסך את הצורך בהתלבטות בין שתי מנות אלה, מלבד בחירת סוג הבשר המועדף עליכם.
בגזרת הקינוחים החלטנו לבחור בדבר האהוב עליי ביותר – מוס שוקולד (32 ₪). מדובר בקינוח בעל טעם עשיר, וההשקעה בו ניכרת. החיסרון היחיד היה בכך שהמלצרית טענה שהקינוח מספיק לזוג, אך בסופו של דבר התאכזבתי מעט מפני שהייתי צריכה לחלוק את מנת השחיתות הקטנה הזאת.
בשורה התחתונה: אם אתם מעוניינים לחוות אווירה של אריסטוקרטיה מזרח אירופאית בלי צורך לצאת מהארץ, סביר להניח שתאהבו את Table Talk, אך בחרו את המנות שלכם בחוכמה.
Table Talk – רח' דיזינגוף 64 (פינת בר גיורא) תל אביב. 03-7746655. כל השבוע מ- 08:30 עד אחרון המבקרים
