אנחנו בני אדם. אמנם יש לנו פוטנציאל לחשוב כמו איינשטיין, לזכור כמו מחשבולהיות בעלי הגשמה כמו גנדי… אבל, רוב האנשים אינם כאלו. אנחנו צריכים מחשבון כדי לחשב בני כמה ההורים שלנו, אנחנו מוסחי דעה ולא מרוכזים, וכוח הרצון שלנו מתנדנד…
גורמים בסביבה משפיעים לנו על קבלת החלטות בכל התחומים, ובטח בתחום האוכל. הנה כמה דוגמאות: גודל הצלחת, גודל המבצע, גודל האריזה, הרעש בזמן הארוחה, הסדר (או הבלגן) במטבחון בעבודה, מיקום שולחן האוכל בבית, התורים בהם אנו עומדים בקנייה בסופר, עיצוב התפריט והמושב שתפסנו ליד השולחן במסעדה, כל אלו ועוד רבים אחרים משפיעים על קבלת ההחלטות שלנו וגורמים לנו לקבל החלטות בצורה מוטית. כיום, הסביבה מטה אותנו לקבל החלטות שמשמינות אותנו. לפחות בינתיים.

לפניכם מספר מיתוסים – ובחלקם ניפוצם, כך שיהיה קל יותר למרזים ולשוחרי הבריאות לקבל החלטות טובות עבורם.


1. בחרתי לאכול קערת דגני בוקר לארוחת הבוקר, וזו פתיחת יום דיאטה מוצלחת ומבטיחה
לא נכון. דגני בוקר לעיתים קרובות מוגשים לנו בתפאורה מאוד בריאותית, שגורמת לנו להרגיש חופשיים איתם ולאכול מהם הרבה – קערה ועוד קצת, והרבה זה משמין.
30 גרם דגני בוקר שווים לפרוסה של לחם, מנת תחליף לפחמימה אחת. ובקערה זה יוצא די מעט.
חשוב מאוד למדוד את הכמות בכל סוגי דגני הבוקר, ולהיות מודעים לכך לפני שמתחילים לאכול.

2. הגודל של הצלחת כן קובע
נכון. אנחנו אוכלים בעיניים. כשהצלחת גדולה אנחנו מעמיסים יותר, בלי להיות מודעים לכך ובלי להרגיש שזה הרבה. כשהצלחת קטנה נאכל 20% פחות קלוריות. ולא, אנחנו לא יותר חכמים מהצלחת. גם כשאנחנו מודעים להשפעת הגודל. ובאותו עניין, גם גודל כף ההגשה וגודל הכוס משפיעים על הכמות הנאכלת. העדיפו כפות רגילות במקום כפות הגשה, ותחסכו 14% מהקלוריות שאתם רגילים לאכול.

 

3. כשהולכים לסופר רעבים קונים יותר
לא נכון. כשהולכים לסופר רעבים קונים בערך אותה כמות, אבל האיכות של הקנייה ירודה. הכל מגרה אותנו יותר, ביחוד מגרים אותנו המזונות שמוכנים לאכילה ואפשר לפתוח את האריזה שלהם כבר באוטו ולאכול. אלו מזונות פחות בריאים בדרך כלל, כמו חטיפים ו'חטיפי בריאות' למיניהם. השעועית שצריך להשרות אותה יום ולבשל שעתיים, פחות מגרה כשאנחנו רעבים ורוצים אוכל, עכשיו.

 

4. להכין מראש אוכל ליום בעבודה זה מרזה יותר מאשר לתכנן לא לאכול כלום
נכון. כי כשמתכננים לא לאכול כלום, זה לא מרזה, או שמתפתים וכן אוכלים מזון מזדמן ולא מתוכנן, ולכן לעתים קרובות הוא עשיר בשומן וסוכר – כמו בורקס ריחני או קרואסון מפתה. אם באמת לא אוכלים כלום כל היום, מגיעים הביתה וטורפים מכל הבא ליד. זה מצב של איבוד שליטה, שגורר אחריו אכילה מוגזמת. לכן עדיף לתכנן מראש ולקחת אוכל בכיף. גם אם זה נראה הרבה – זה מסתכם בפחות, וזה משמעותי להרזיה.

 


5. מזווה ריק זו דרך מצוינת להרזיה. אין אוכל – לא אוכלים
לא נכון. כשהמזווה ריק זה גורם לכך שנזמין אוכל מוכן. כי כשאנחנו רעבים ואין כלום להכין, הזמן הדרוש כדי ללכת לסופר ולקנות את המצרכים, ורק אז להתחיל לבשל מג'דרה ריחנית, נראה כמו נצח. במקרים כאלו אנחנו מזמינים אוכל מוכן, שלרוב עשיר בשומן, בסוכר ובמלח. גודל המנה ואיכות המרכיבים לא בשליטה שלנו, וזה משמין ולא בריא.

 

6. לשמור על המשקל אחרי ההרזיה, מאתגר לא פחות מאשר להגיע אליו
נכון. מאתגר מאוד לרדת במשקל, אך לשמור על המשקל לאחר ההרזיה קשה ביותר. הקילוגרמים ירדו, אך העיניים שנשארו גדולות, ההורמונים, ההרגלים והפיתויים מהסביבה, גורמים לנו לרצות עוד, ומאוד מקשים עלינו להצליח בתהליך השמירה. כדי להצליח חשוב ליצור סביבה תומכת, שמאורגנת בצורה כזו שתעזור לנו לבחור נכון ולהתפתות פחות.

 

7. פעילות גופנית מרזה מפני שהיא עוזרת בשריפת קלוריות
לא נכון. פעילות גופנית אמנם שורפת קלוריות, אבל כשאנחנו עושים פעילות גופנית מתוך ידיעה זו, אנחנו מפצים את עצמנו אחר כך, וזה לא מרזה. מאוד קל להשלים במהירות את כמות הקלוריות ששרפנו בעבודה מאומצת בקאנטרי. לכן, פעילות גופנית עושים בשביל הבריאות – השרירים, העצמות, הלב ומצב הרוח. את עניין ספירת הקלוריות נשאיר לפרוסות הלחם וסוג הגבינה, ולא נספור אותם תוך כדי ריצה, קפיצה או שחייה.

 

8. הטלוויזיה, הספר, הסלולרי והעיתון מסיחים את דעתנו כך שאיננו יודעים אם, מה וכמה אכלנו.
נכון. כשאנחנו לא מתרכזים באכילה, אין לנו מושג אם אכלנו, כמה אכלנו, למה אכלנו ומה אכלנו. גם אם לקחנו את האוכל בקערה מדודה, בחוויה שלנו לא נרשמה ארוחה משמעותית, כי לא התרכזנו בה; מה שיגרום לנו לחפש עוד אוכל כבר לפני התכנית הבאה.

 

9. כשיש שתייה דיאט על השיש, יש אוירה של דיאטה בבית ומצליחים לבחור נכון.
לא נכון. מחקרים מראים שאנשים שגרים בבית ובו יש שתייה ממותקת על השיש, אפילו אם היא דיאטטית, ישקלו יותר משמעותית יחסית לשכנים שלהם שאצלם אין שתיה ממותקת על השיש. אולי זה בגלל ההרגל לחפש משהו מתוק, אולי זה מפני שלאנשים שיש להם 'דיאט', יש גם הרגלים אחרים לא מרזים. בכל מקרה, כהתחלה – הוציאו את השתייה המתוקה בכל צורה ושתו מים. לרוויה.

 

10. המיקום כן קובע. אם השוקו נמצא במקרר מאחור והפירות קדימה, סיכוי גבוה שנשמח בפירות ולא נחפש את השוקו
נכון מאוד. מה שרואים – אוכלים. כשהפיתויים נמצאים מאחור ולא קורצים לנו, ומאידך הפירות והירקות זמינים, שטופים ומזמינים לאכילה – סיכוי גבוה שנבחר בהם ונשכח בכלל מהשוקו שנמצא שם מאחור. עדיף שיגיע תאריך התפוגה שלו מאשר שירקיבו הפירות במגירה העזובה במקרר.

חלי ממן היא מייסדת קבוצות תמיכה לאורח חיים בריא