מני פאר נפרד מאיתנו היום, 3.9.14, אחרי מאבק במחלת הסרטן, שאכן גברה עליו אך אחרי מאבק לו סייעו לצד הרופאים הרעיה קרני, הילדים, בני משפחה וחברים.
הלווייתו של מני תתקיים בבית העלמין ירקון, חלקת האמנים, ביום שישי 5.9.14 בשעה 11.00.
עם היוודע דבר מותו, החלו חברים רבים להיפרד ממני ברשתות החברתיות, ואנו מביאים חלק מהדברים, ונמשיך לעשות זאת בימים הבאים.
מני, נוח לך עכשיו בשקט. אנחנו נזכור אותך באהבה, ונחזק את קרני והמשפחה.

כותב אלון גונן:
נגאל מייסוריו. חבר, איש שאהבתי. ממני אליך מני.

 

כותב אמנון פאר:

איש ענק, חבר, יהי זכרו ברוך.

 

כותבת שרית ישי לוי:

מני פאר,שלום חבר.

כותב חיים גן – איש הענבים:
פעם כשהייתי ילד ועצמאי התעסקתי באמנות ההליכה על המים, אי שם רחוק בשנות השמונים בטבריה הפתיה והנקייה.
את מני פגשתי לראשונה שם, בהופעה משובחת, שהביאה שמחת חיים, וגם גילתה לי שהרבה יותר קשה ללכת על מילים מאשר על מים.
הערכתי את האיש באמת, על חיוכו הממזרי, שמחת החיים, החברים שעוטפים, האוהדים שתמיד מקבלים בחיוך רחב ובטפיחה על השכם. מני תמיד מצא מילה לכל אחד ואחת.
לימים דרכנו ואהבתנו המשותפת ליין קירבה ביננו: חלקנו כוס יין ויותר, למדתי בזכותו לכתוב טוב יותר, למדתי ממנו לגלות שהומור הוא נכס חשוב שדורש השקעה, אבל הכי חשוב למדתי כמה הוא אוהב את קרני אשתו וחברתו לחיים.
אז כנראה ששם למעלה הולך להיות מצחיק. ופה למטה עצוב עכשיו…
מנוחתך עדן איש יקר.

כותבת רחל גרא:
נורא נורא נורא. למרות שידענו שהשעון מתקתק זה בלתי נתפס לומר עליו "הוא היה…" מני היה איש תרבות משכמו ומעלה, חכם ומבריק מאין כמוהו, איש מוכשר באין-סוף תחומים, איש מצחיק עם חוש הומור בריא, פיקח וחד לשון. מני, היית איש יחיד במינו! חבר אמיתי ונפלא.

 

כותב זאב דוניה – יקב סוסון ים:

"הכנופיה" בימיה הטובים… לזכרו…

 

 

כותב רונן פרלמוטר:
את מני פאר ז"ל זכיתי להכיר בשנים האחרונות באירועי יין שונים, בכובעו האחרון – כמבקר יין.
כבר מההתחלה ניכרה במני המענטשיות – בלי מנייארות של כוכב בידור, כפי שאולי היה מתבקש, אבל עם הרבה שמחה ולהט לאנשים, ליין.
משום מה היה נדמה לי שיש בו איזו סימפטיה מיוחדת כלפי, הצעיר שבחבורת כתבי היין וחובש הכיפה היחיד שבהם, ולאחר זמן אף מצאתי את הסיבה – גילינו שורשים תל אביביים משותפים – סבו של מני (ר' גוטמן) וסב-אבי (הרב קופמן) התפללו יחד בשטיבל של חסידי סוכטשוב ברח' רש"י בעיר (קיים ופעיל עד היום).
איכשהו תמיד גילינו את אותו ברט מעניין בכוסות, נהגנו להחליף רשמים ודעות לא רק בנוגע ליין אלא גם בענייני פרשת השבוע והיהדות, ואפילו תכננו להופיע יחד במופע שיחבר יין ויהדות, שלצערי לא יצא אל הפועל.

כותב יעקב שקד:
מני פאר הלך מאיתנו ללא שוב.
כמה חבל על איש יקר, חכם, יודע יין וכותב מוכשר. הוא כתב בשבילי פעמים לא מעט בעבור מגזינים שערכתי. בתמונה הוא עורך עם דניאל רוגוב ז"ל את הראיון, שהיה כתבת השער בגיליון הבכורה של מגזין 'בוס2'. יקי הלפרין צילם אותם בסטודיו שלו, ואני ישבתי בצד, לוגם בהנאה יין משובח ואת דבריהם של שני האנשים הנדירים האלה – שהיה לי הכבוד לקרוא להם ידידים. עכשיו הם משיקים בוודאי גביעי יין משובח ומסתכלים עלינו מלמעלה. עולם היין הישראלי ועולם התרבות הישראלי איבדו אושיה ייחודית, חיובית ומקסימה. שלום מני, כמה חבל שהלכת כל כך מוקדם.
חֲבָל עַל דְאַבדִין וּדְלָא מִשׁתַכּחִין. יהי זכרו ברוך.
תנחומי לקרני ולמשפחתו. שלא תוסיפו לדאבה עוד.
בתמונה מני פאר ודניאל רוגוב זכרונם לברכה, צילום יקי הלפרין

 

כותב יוסי בן-אודיס:

הודעת SMS פלחה לי את הלב הבקר- מני פאר הלך לעולמו!!
חבר יקר, מקצוען יין ולקוח קבוע במסעדה שאהב לצחוק על העולם, ליהנות ולגרום לאחרים סביבו לחייך תמיד.
מזה תקופה, קבוצת חבריו ואני בתוכם מחכים שמצבו יתייצב ויערכו לו מפגש חברים בטרקלין החדש – בו לא הספיק לבקר (חלילה – לא מסיבת פרידה!!! דאגו לציין תמיד) – לצערי לא תזכה לראות מה תכננו לעשות לך במפגש זה.
שלום חבר יקר וד"ש לרוגוב ושאול עברון שם למעלה – אני בטוח שאתם שותים יינות טובים וממשיכים ליהנות מכל רגע.

כותב שחר בן-פורת:
בכל פעם שאני שומע על מישהו שהכרתי שנפטר, זה עושה אותי עצוב. היום זו הידיעה על מני פאר שגורמת ללב שלי לשקוע. אמנם לא ממש הכרנו (למעט כמה מפגשים במסיבות עיתונאים), אבל גם אני גדלתי על תכניות הטלוויזיה שהגיש.
אני מאחל לו שחרור ממשי מהסבל ומסע קל במקום בו הוא נמצא עכשיו, שהוא ללא ספק יותר פשוט מעולמנו.

 

כותב אלדד לוי:

סרטן – אנחנו: תיקו מכובד. מצד אחד זכינו לנצח עם חברה נפלאה, שלי לפחות העניקה השראה ואומץ. מצד שני איבדנו אדם יקר ומרתק, נציג לדור שכבר לא מתהלך בקרבנו, עם ידע "רנסנסי" וחובק כל, שאצלו יין היה תמיד רק נקודת פתיחה להקשר תרבותי רחב, מעניין וחשוב הרבה יותר.
.מני פאר סיפר לי פעם בדיחה: אחת מתקשרת לחנות פרחים ומבקשת זר עגול להלוויה. משני צידי הזר, היא מבקשת, תכתוב נוח בשלום על משכבך, ואם יישאר מקום, תכתוב ניפגש בשמיים.
מגיע הזר ועליו כתוב: "נוח בשלום על משכבך בשני הצדדים, ואם יישאר מקום ניפגש בשמיים".
.אז מני יקר, נוח בשלום בכל הצדדים, זה של איש היין והקולינריה, זה של איש המשפחה המסור והאוהב, זה של איש התרבות והשואו ביזנס, ושמור לנו מקום שם למעלה בשמיים. בסוף כולנו נגיע, ותמיד היה ויהיה כייף לשבת בטיש הגדול שלך.

כותב סמי אברמוביץ:

לפני קצת יותר משנה, ביקר אותנו בספריה בערד מני פאר שהלך היום לעולמו.

האיש היה "מלא כיין". מנחה, שחקן, זמר, איש העולם הגדול ומבין גדול ביין ובאוכל. באותו ביקור, כאות תודה על כך שהגיע "עד" ערד,  הענקתי לו שי,בקבוק יין מעשה ידיו של זאב דוניה שנקרא ונעשה לכבודו של מבקר היין דניאל רוגובז"ל.
אני מקווה שהם למעלה שותים משהו טוב ואוכלים דבר או שניים. ואם הם פוגשים את אבא שלי בסביבה, שירימו ביחד כוס לחיינו!

 

כותב רני (רענן) רוגל:

לפני שבועיים המלצתי לצפות בתכניתו של יגאל רביד "כך היינו" בערוץ הראשון, עם מני פאר. מי שצפה ראה את מני החולה, כשבמפתיע הקול נשאר צלול ושובב. היום נפטר מני – נפטר מהסבל והמכאובים, וביום שישי יובא למנוחת עולמים. הכרתי את מני שנים רבות, ובהיותי בנו של נקדי, היה לו אלי יחס מיוחד. מני אף הגיע לאחד מכנסי הלקוחות שלנו בדורן תקשורת, ונתן (ללא תשלום) קטעים מאחד ממופעי הצחוק ויין שלו. כמובן נפגשנו בארועי היין של היקבים, בהם תמיד החכים אותנו עם הידע והשנינות שלו, ובערבים בחצר ביתו של אלון גונן אליהם הגיע עם קרני המקסימה, ושניהם עדכנו אותנו עם רכילויות עסיסויות על ההוא וההיא ואשתו של (במיוחד). כל האמרות השבלוניות נעלמות ונאלמות ברגעים כאלה. חבל, עצוב, ואולי טוב עכשיו למני פאר במסעו למקומות מהם איש לא חזר.

 

כותב רן בירון:

אכן, קיבלתי את המלצתך וצפיתי בראיון המרגש של יגאל רביד עם מני פאר. החיות הייתה כמו באין ספור מפגשי היין, בהם מני הפגין שילוב של סקרנות, ידע וחוש הומור, אבל הפנים הביעו עצב של פרידה. עצב של כולנו. יהי זכרו ברוך

 

כותבת ורד ברלל:

כבר הרבה זמן שאני לא בבראנז'ה, אבל מני פאר היה לי לקולגה וחבר, לעולם לא אשכח לו איך בקולו הרועם הוא קרא לי "בואי, בואי, שמרתי לך מקום לידי. את יושבת פה!" וטפח על הכסא לידו. באיזו ארוחת עיתונאים פלצנית במיוחד (זה היה בכתית אם אני זוכרת נכון) אמרתי לו "מה, לידך?!" בחיבה. הוא ענה: " אה, זה כי לך יש את הזיכרון הכי גרוע מכל הזקנים האלו פה, ואפשר לספר לך שוב ושוב את אותן הבדיחות ועדיין להישאר מצחיק". מני פאר; היה לי לעונג לחלוק איתך סיפורים, בדיחות, צלחת של סרדינים מטוגנים, והרבה הרבה הרבה יין.
יהי זכרו ברוך.

 

כותב יהודה זפרני:

כה אני רוצה לזכור אותו..עם חליפה וחיוך והרבה צחוקים, האיש שנולד בקיבוץ תל יצחק שאותו אני מבקר כמעט כל שבוע לקניות.
האיש הנפלא שזכור לי מהילדות בעיקר כ"חנון" מהסרט "חסמבה.."עם שלמה ארצי וזאב רווח, ולרובנו מהגשת התוכניות של ליל שבת "סיבה למסיבה" ו"בשעה טובה". אין ספק שהבאת לנו הרבה שעות טובות וגרמת לכולנו רגעי אושר וחיוך.

נזכור אותך כמו בתמונה, איש עם חיוך.איש טוב לב.איש של אנשים. איש של קולנוע ותיאטרון.תודה על עשרות שנים שאתה איתנו ושגרמת לנו נחת.
הלכת לעולם שכולו טוב, והלכת עם הרבה חבריך הטובים שהלכו בשנה האחרונה.
הלכת 3 ימים לפני יום הולדת 68. נולדת ב- 6/9/46 והלכת היום – 3/9/14.
יהי זכרך ברוך לעד.

 

כותב קובי קלייטמן:

פעמים ספורות בחיי,לא יכולתי לדבר. כולן סימני דרך מלאי עצב.

באפריל כשהודיע לי 'עליתי בסטטיסטיקה', הייתה זו הפעם הראשונה בהקשר זה. היום אירע הדבר שוב עם הפרידה המאולצת ממני פאר.
מני היה האדם הראשון שנתן לי הזדמנות לכתוב במדיה המודפסת (יין וגורמה) על אוכל כמו שאני רוצה, העורך היקר שלי, ומי שהפך במהרה גם למודל, יועץ וחבר. הלב נקרע.

 

כותבת מזי וורצל:

לא מאמינה פשוט. איזה איש איזו אגדה תרבותית. יצא לי להכירו באופן אישי. רק לפני כמה חודשים אספתי אותו מתחנת הרכבת נהריה כדי לקחת אותו לסקר לעיתון מעריב את אחד הלקוחות שלי בתחום האלכוהול. חצי יום ביליתי עם האיש המקסים, הלבבי, החם העממי שיורד אל העם וחף מכל יהירות. חובב יין ואלכוהול מושבע, צחקנו שתינו ודיברנו, כמובן לפני שגילו לו את המחלה הארורה שהיום לקחה אותו לעולם שכולו טוב. נוח על משכבך בשלום מני, בטוחה שגם שם למעלה תמשיך להצחיק ולבדר את המלאכים. יהי זכרך ברוך.

 

כותבים מיקב בנימינה:

יקבי בנימינה אבלים על מותו של אושית היין מני פאר, אשר הלך לעולמו היום. 

מני פאר היה אחד מאבני הדרך המרכזיות בהתפתחות תרבות היין הישראלית.
מני. נתגעגע אליך!