עם קרוב ל- 300 יקבים הפועלים בישראל, השמירה על קשר עם כל יקב ויקב היא עניין מאתגר ביותר.
לכן יש יתרון ליציאה החוצה אל היקבים כאלה מקיימים אירועים משלהם, בעיקר ליקבים שאינם מיומנים בדיבור על היינות שלהם באותה רמה בה הם מייצרים אותם.

יקב אחד שקיים אירוע מעניין ממש לאחרונה, הוא יקב ססלוב הממוקם היום בצפון רוני ססלובהארץ ליד מעלות, אך ממשיך לפעול גם בקיבוץ אייל ליד כוכב יאיר, וכאן גם מרכז המבקרים שלו.

הייננים ברי ססלוב (אב) ורוני (בת), יודעים לא רק לייצר יין דינמי, הם גם מחנכי יין דינמיים, בין אם הם עושים זאת באנגלית או עברית.
ליקב שלהם יש מועדון חברים פעיל, שמתארח באירועים קבועים הנותנים מבט מבפנים על היינות שלהם וייננות באופן כללי, והם עושים זאת כמעט טוב יותר מכל אחד אחר שאני מכיר.

בבוקר יום שישי החורפי 17 בפברואר, יום הסערה, משכו הססלובים עשרות חברים לטעימות חבית של יינות 2009 שלהם, המיועדים לסדרת אדום ולקברנה סוביניון רזרב של היקב.בארי ססלוב
כדי לשים את הטעימות בהקשר, ליקב ססלוב יש שלוש סדרות של יינות. סדרת אביב ברמת כניסה, הכוללת באופן מסורתי קברנה סוביניון, מרלו, ומריאז' (בדרך כלל בלנד מרלו/קברנה/שיראז). אלה יינות צעירים המשוחררים לשוק לאחר 6 חודשים של התבגרות עם שבבי עץ אלון במיכלי נירוסטה (שבשימוש מיומן יכולים לחקות את השפעות ההתיישנות בחבית, ואף לגבור על יינות חבית בתחרויות). סדרת אביב 2009  כבר מבוקבקת, ותהיה זמינה כאשר יסיימו את מכירת יינות אביב 2008 שלהם.
סדרת אביב 2010 היא הבציר הראשון שלהם שישוחרר לשוק כיינות כשרים, וכמי שמכיר את שיטות עשיית יין כשר, אין כל הבדל באיכות היין אלא בעיקר במי מטפל ביין במהלך הייצור.

כאשר ענבים חדשים, כגון נאביולו, יתחילו להניב בכרמים שלהם, בארי ורוני ישלבו אותם ביינות חדשים. אפריל 2010 שלהם הנו בלנד אדום כזה, המשלב ענבים מסורתיים שלהם עם ענבים מגפנים בוגרות.

בטעימה זו הוצגו תשעה יינות משלושה כרמים שונים בגליל, שני זנים אדומים "אצילים" ומספר סוגי חביות. מכרם צבעון נמזג שיראז אשר התיישן בחביות צרפתיות ישנות בנות שש וחביות American World Cooperage בנות ארבע שנים.
נראה כי האלון האמריקאי החדש יותר מקנה תחושה של יותר טאנינים ורמזים לטופי, בעוד עץ אלון צרפתי מבית המלאכה של Vernou נותן יותר מוקה וציפורן.
כפי שבולט באדום שיראז 2008 הזני של ססלוב, תוצאת שילוב זה של חביות היא יין מורכב יותר מכפי שמאפשר מסוג אחד של חביות או מקור עץ האלון, ויש כאן פרופילי אוכמניות ופטל שחור בולטים, אשר יבטיחו כי יין זה יוכל להתיישן היטב למשך שנים רבות.

מהכרם של ססלוב בקדיתא, שם הם שכנים הכרם של יקב מרגלית, נמזג קברנה סוביניון מתוך חמש חביות שונות, שלוש צרפתיות ואחת אמריקאית, מארבעה חבתנים שונים.
קדיתא מוכיח בעקביות את היותו הכרם המוערך ביותר של יקב ססלוב, כאשר ענביו מיועדים לקברנה רזרב שלהם, ולאחרונה גם ליין קינוח אדום קדיתא.

חמישה סוגי חביות שונים שבשימוש, נותנים לססלובים יינות שונים במובהק העשויים מאותם ענבים, עם אפשרויות בלנדינג להבטחת מורכבות ביינות זן יחיד העיליים שלהם, כמו גם דרכים לחזק ולשפר את הבלנדים שלהם.
טווח גילאי החביות נע בין ארבע עד תשע שנים, עם טאנינים רכים יותר באחת, בשנייה תוצאה ארומטית יותר, באחרת סיומת פירותית, בנוספת הפירותיות נדחפת קדימה, והחבית האמריקאית היחידה מציגה יותר וניל וטופי.

אחרונות חביבות היו שתי דוגמאות של קברנה סוביניון מכרם ססלוב בעלמה. ההבדל כאן היה קטן יותר, למרות שהחביות הגיעו משני חבתנים שונים, Vernou ו- Savory, חביות בנות שבע שנים, עשויות מעץ אלון צרפתי. ניואנסים ניכרו בבירור, אבל לא היו דרמטיים כמו בכרמים האחרים, בהם היינות התיישנו בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי ממגוון גילאים רחב יותר.

טעימות נדירה של יין קינוח קדיתא של ססלוב "בסגנון פורט", תגמלה היטב את אלה שהשתתפו בה. אמנם רוני לא קוראת ליין אדום מחוזק זה 'פורט', אך היא משתמשת בטכניקות בסגנון פורט, כמו שימוש במספר בצירים כדי לשפר את מורכבות ומרקם היין. זהו אחד יינות קינוח ישראליים האהובים עלי ביותר.
למרות שהססלובים עושים יינות קינוח לבנים ואדומים בכמויות קטנות, תמיד כדאי לחפש אותם ביקב, מאחר שבדרך כלל לא מוציאים לחנויות את כמה מאות הבקבוקים שהם מייצרים.

ביקור ביקב ססלוב לא יהיה מושלם בלי להיכנס לדלת שליד, זו של יקב אבידן. למרות שהם מייצרים שליש מכמות הבקבוקים, גם אבידן עושים יינות מרשימים הראויים לביקור וטעימה.
יינות כל אחד משני היקבים שווים את 30 דקות הנסיעה מתל אביב, אבל שניהם יחד יוצרים פיתוי שאי אפשר לעמוד בפניו. 

הביקור שלי ביקב אבידן היה קצר מהרגיל, מאחר שהוזמנתי במיוחד לטעימות ססלוב, אבל אבידן גרנאש-מורבדר 2007 שטעמתי הוא דוגמא מצוינת להבטחה הגדולה שייננים רבים מאמינים כי טמונה ביינות ישראליים בסגנון דרום עמק הרון בצרפת.
אשרור חיובי לכך יש בעובדה שאזכור השם 'קיבוץ אייל' יוצר אצלי תגובה פבלובית, ואני מאמין שגם אצל אלפי חובבי יין אחרים.

צילומים איילת קרבצקי