יין ישראלי – הגיעה העת למהפכה הבאה: מהפכת המחיר

לכתבה האחרונה שעסקה בעליית מחירי היין בישראל, בעקבות ההודעות של יקב טפרברג ויקב כרמל, היו עשרות תגובות. חלק מהן הגיעו מחובבי יין מהעשירון העליון, שלא מבינים על מה המהומה, שהרי אם יקב מעלה את המחיר ב-2-3 שקלים, זה לא ממש משפיע על הכיס שלהם. חלק אף הצביעו על ניסיון קונספירטיבי של מספר יקבים לתאם מחירים, ולעקוף בכך את רשות התחרות על ידי פרסום מקדים ויציאה לתקשורת, בבחינת "הנה אנחנו מעלים מחירים והשאר יבואו בעקבותינו". זאת תוך שהם יודעים שתיאום מחירים הוא הסכמה נוגדת תחרות, בכתב או בעל-פה, בין גופים הנמצאים באותו צד של השוק, לקביעת מחיר של מוצר ובכך להבטיח רמת מחירים מסוימת.

כאמור, תיאום מחירים בין יצרנים או ספקי שירותים נועד להעלות מחיר של מוצר או שירות שהם מספקים, והוא מהווה קרטל שבדרך כלל אינו חוקי. אותם "חובבי יין אליטיסטים מורמים מעם", שחברים בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק סגורות ומסוגרות (ולא פעם מיזוגניות), אכן לא מתרגשים מעלייה של מספר שקלים בודדים, כי מבחינתם חובב יין שמחפש יין זול, בכלל אינו ראוי להיות חובב יין. כך, כשיוקר המחייה בישראל הוא אחד הגבוהים בעולם, ועליות מחירים עוברות מתחת לרדאר של הציבור כי הוא מותש, עייף, מפוחד, וכבר לא יודע מי נגד מי במדינה הזו; ליקבים אין שום בעיה לחקות את החברות הגדולות שמעלות מחירים.

יחסי הציבור של החברות מצדיקים זאת עם המנטרה הקבועה של "הכל עלה", ומטפטפים לנו השכם והערב מידע על שכירות גבוהה, שכר עבודה גבוה, מים להשקיה יקרים וחומרי גלם מיובאים יקרים, אפילו אלומיניום נכלל בהם – לא עלינו. אנחנו מאמינים להם, ואומרים לעצמנו: "נו מה זה 2-3 שקלים?", ופה בדיוק הטעות. זה הזמן בו צריכים לבוא חובבי היין הישראלי, ולצעוק באופן ברור שעד כאן! אנחנו צריכים להפסיק להיות פראיירים, להישיר מבט לכל הצדקנים, ולומר להם שהם משקרים.

מחירי חומרי הגלם המיובאים (בקבוקים, פקקים, חומרי הדברה וכו') אכן עלו, אבל השקל חזק, היורו והדולר מאוד נמוכים לעומתו, והגילום עושה את שלו; שכר העבודה לא עלה בישראל יותר משלוש שנים; המים להשקיה (מים אפורים) נמכרים במחירים נמוכים מאוד, ומרבית החקלאים ששוחחתי איתם, אף אמרו שהם מקבלים אותם כמעט בחינם, היות שעל פי חוק מדינת ישראל מחויבת להשתמש במים ממוחזרים ובעצם חייבת לתת אותם לחקלאים. לעומת זאת, הוצאות השינוע הבינלאומי, בעיקר של מכולות ימיות, אכן עלו. לכן, במקום להעלות מחירים, היקבים צריכים להתייעל בתחומים אחרים כמו הפקת חשמל מפאנלים סולאריים שתחסוך להם מאות אלפי שקלים, התארגנות יקבים לקניות מרוכזות כדי לקבל הנחות, מיכון חקלאי מתקדם כדי לחסוך בעובדים, הפסקת תשלום על עשרות השגחות כשרות שעולות עשרות אלפי שקלים בשנה, וכמובן מכירה ישירה לצרכן שחוסכת עלויות שיווק והפצה.

כולם יודעים מה צריך לעשות, ורובם עושים זאת. אבל אם אפשר להרוויח עוד ולעשוק עוד קצת את ציבור חובבי היין, אז למה לא בעצם? אז אני אגיד לכם למה לא. כי לפני עשרים שנים איכות רוב היין הישראלי הייתה נמוכה, ורק כתבות של עיתונאים וקבוצות של חובבי יין דיברו וקבלו על כך. בזכות זה הגיעה המהפכה, והיקבים הבינו שהם חייבים לשפר את איכות היין הישראלי ולהקפיד על חומרי גלם איכותיים, ובעיקר במותגים של רשתות השיווק – דוגמת הר חרמון של רמת הגולן, יונתן של רקנאטי, ברקן קלאסיק, הר של תבור, סלקטד והסדרה האזורית של כרמל. אלו היינות שהביאו את המהפכה האמיתית בצריכת היין.

עכשיו הגיע הזמן למהפכה הבאה של הורדת מחירים היינות הישראלים באופן דרסטי, כדי לשמור על היין הישראלי מפני היבוא הזול והאיכותי שמציף את חנויות היין של רשתות מוכרות לכולנו. אין ספק שיש מקום ליינות ישראלים יקרים, אבל אני מדבר בעיקר על היינות שאנחנו רוצים שיעלו על השולחן כחלק מתרבות יין, יינות שילוו כל ארוחת צהריים וערב. אני יודע שחלקכם יגידו שיין ב-30 ₪ הוא יין זול, ובעצם אין בעיה. אז שאלו את עצמכם האם 8 אירו הוא מחיר זול ליין בצרפת, ספרד, יוון או איטליה. במדינות הללו מחירו של יין זול לא גבוה מ- 3-5 אירו, לא יותר. לכל מי שיקפצו ויגידו שהמדינות האלה מסבסדות את היקבים, אענה שזה קשקוש מוחלט, ושקר שצמח במרוצת השנים. אין שום סבסוד של אף ממשלה, אבל יש ליקבים כוח, גילדות ורכש משותף.

לכן, כשמדינה רואה שבזכות היקבים מגיעים מיליוני תיירים לטיולי יין, בתי המלון מלאים, מסעדות מלאות, וכסף נכנס לקופת המדינה בזכות היקבים, אז יש למדינה אינטרס לשתף פעולה, ויש לה אינטרס לתת ליקבים הטבות, מענקים והלוואות מדינה, אבל בוודאי שלא סבסוד.
כשמדינת ישראל תהיה מעצמת יין ומעצמת תיירות (לא לנצח תהיה קורונה על נגזרותיה), אולי אפשר יהיה לדרוש מהמדינה סבסוד.  אבל בינתיים, כשמדובר ביקבי בוטיק שרובם נפתחו כסוג של תחביב שהתפתח לעסק, אין שום סיבה בעולם שהציבור יממן מכספי משלם המיסים את התחביב הזה.

אני אומר שוב: כשאני כותב על ירידת המחירים שחייבת לבוא, אני מתייחס ליקבים הגדולים והמשפיעים, ויקבי הבוטיק לא במשוואה זו

עמיחי לוריא יינן יקב שילה הגיב

"חנויות יין מקצועיות הן היסוד החשוב ביותר לקידום עולם היין בארץ. מכירה ישירה מהיקב על חשבון החנויות זאת טעות לטווח הארוך. חווית הביקור ביקב חשובה, אבל אין תחליף לביקור בחנות יין מקצועית. בהמון חנויות יין בארץ יש מגוון גדול ואיכותי, ואפשרות לקבל חוות דעת מקצועית. בהרבה חנויות יין גם נעים לשוטט ויש חווית קנייה. חשוב לשמור על חנויות היין!"