אל יואב לוי ביקב בזלת הגולן במושבה קדמת צבי, הגענו כמה ימים אחרי שפורסם בידיעות אחרונות שרומן אברמוביץ, המיליארדר ובעל הבית של צ'לסי ואברם גרנט, רוצה להשקיע ביקב. מה הסיפור?, שאלנו את יואב.
אבל לפני שנגיע לתשובה שהגיעה לקראת סוף המפגש, הדרך ארוכה.
קודם כל, מי זה הגענו? ובכן, מדובר באותה חבורה שביקרה בבוקר אותו יום אצל משפחת אלפסי ביקב הר אודם: מיכאל (מימי) בן יוסף – עיתונאי ומחבר ספרי יין, בעבר הקפטן הראשי של אל-על, בוגר קורס טייס 10 של חיל האוויר, וטייס הרקולס במבצע אנטבה; אמנון פאר – איש קול ישראל ובעל התוכנית "לילה חי מאוד" המשודרת מדי יום חמישי אחרי חצות ברשת ב', הנהג המסור שלנו יורם – "אם נוהגים לא שותים"; ואנוכי.
לפני הכניסה למרכז המבקרים – לאולם הייצור ולחדר החביות של יקב עצמו לא נכנסנו מאחר שהיקב כשר עתה והמשגיח נאלץ להיות במקום אחר – סיבוב בחצר: בריכה עם דגים צבעוניים המקבלת את המים שלה ממעיין ומחזירה את המים לטבע, מיתקן זיקוק לגראפה שיואב מייצר, וצנצנות זיתים שיואב כובש.
מי שמכיר את יואב לוי, יודע שהסיפורים שופעים ממנו בשפה ישירה וגלויה, והנה הדברים בלשונו, ככל שניתן היה לרשום תוך שטף הדיבור:
יואב, איך התחיל היקב?
"עשיתי יין בבית כאן בקדמת צבי, ויצא זוועה. בלי שמרים, בלי כלום. עבדתי אז בפתח תקווה, ונמאס לי. הלכתי לויקטור שונפלד ביקבי רמת הגולן, שאלתי איך לעשות. נתן לי כמויות. אמרתי: איך אדייק? לא מתאים לי. היין תסס והציף את הרצפה, אבל יצא לא רע. סיפרתי ללקוח שלי שאני עושה יין. הוא היה צריך דחוף יין, בא אלי, לקח ארגז ולא הגיב. אחרי שבועיים התקשר וביקש עשרה ארגזים ב- 85 ₪ לבקבוק. ומאז הכול התחיל.
אני מאמין שאם יש בריאות וקצת מזל, הכול מסתדר בחיים. עשיתי את היין במקלט, אחר כך בחממה של פרחים, ברפת, ואחר כך כאן. הגיע אז מחו"ל יינן בשם פיטר סילברברג שהנחיל את כל העקרונות של ייצור יין ופדנטיות, פטנטים וטריקים.
ב- 1998 בצרתי עם אסף קדם (שותפו של יואב בשנים הראשונות של היקב) ענבים כמעט צימוקים, ומאז אני בוצר אחרון ענבים עם אלכוהול גבוה, PH גבוה, ואני לא מסנן את היין .
אני לא כלכלן, לא רואה חשבון, לא הייתה לי תוכנית עסקית – שום דבר לא היה. התדרדרתי בלי לחשוב בכלל. עשיתי טעויות שיווקיות חמורות בחיים – ואני איש שיווק.
הלכתי ליקבי כרמל, לא לשלום ברייר שהתחנן שאתן לו את השיווק אבל לא רצה לתת לי ענבים – וכרמל הסכימו לשווק ולתת לי ענבים. אחרי שדוד זיו פוטר, כרמל תקעו אותי. תבעתי אותם, לקחתי את כל היין לדיוטי פרי. התחברתי לטיב טעם – שהיה להם רק איש מכירות אחד, ובהמשך חברתי לצרפת ישראל. יש לי שותף פיננסי, חבר שלי, שנכנס במקום אסף קדם.
היקב מחזיק את עצמו, מרוויח, מתפתח בהיקפים גדולים. אני עושה הכול בעצמי. עכשיו כשהיקב כשר, את העבודה ביקב ובחביות עושה המשגיח".
ברכת הכשרות
יואב אומר שהמעבר לכשרות ולסגירת מרכז המבקרים ואי-מכירה בשבת – הביא לו ברכה: הוא הכפיל את הכמויות מאז, ואין לו יין למכירה לעומת מלאי עצום שהיה לו לפני המעבר ליקב כשר.
מצד שני, המעבר לכשרות העלה את מחיר הייצור ב- 30% – יואב לא מעסיק תאילנדים אלא ישראלים.
עם כל הכשרות והעובדה שהוא שלא נוגע ביין, יואב אוהב את העשייה. "אני רואה בזה תחביב ואחלה של מקצוע. מעט מאוד אנשים זכו לעשות דברים שהם אוהבים לעשות", הוא אומר. "עשיית יין זה אמנות. עם אותם חביות, ענבים, פועלים – אני ומישהו אחר נעשה יין שונה".
יקב בזלת הגולן מייצר השנה מעל 40,000 בקבוקים, בעיקר קברנה סוביניון, בשתי סדרות של יין: רגיל ורזרב. ההבדל המהותי בין הסדרות הוא איכות הענבים ויישון היין בחביות: 8 חודשים ליין הרגיל, מול 20 חודש יישון בחבית של יין הרזרב.
דרך אגב, יואב אומר כי 2007 תהיה שנה מאוד טובה, למרות הכמויות הקטנות יותר של הענבים.
הענבים, 600-700 ק"ג לדונם, נבצרים כאמור באיחור – בדרך כלל בנובמבר. כל היין נכנס בדצמבר לחביות, ביולי היין יוצא מהן לקראת ביקבוק, ובאוגוסט יואב מבקבק את סדרת בזלת הגולן הרגיל, ואת הרזרב מכניס לחביות לעוד 12 חודש.
יואב מסביר כי היין מכל כרם מיוצר בפני עצמו: עד שלושה חודשים ראשונים בחבית, ואחר כך חוזר למיכלי נירוסטה. אז יואב מכנס פאנל של טועמים ומחליטים איך לחלק את היין: שני שליש מיועדים לרזרב ושליש לרגיל, כי ברזרב מרוויחים יותר.
היין של בזלת הגולן מאוד מאופיין ומזוהה, ויואב ומשתדל לשמור על אחידות בייצור. כעיקרון הוא לא משתתף בתחרויות בארץ, והוא בהחלט עם הפנים לחו"ל (עוד מעט רומן אברמוביץ, הבטחנו). בכל מקרה יואב אומר כי הוא מוכר בדיוטי פרי בנתב"ג חזק מאוד.
יינות בזלת הגולן
קברנה סוביניון 2006
100% ענבי קברנה סוביניון, 14.1% אלכוהול.
היין כמעט מתוק – מענבים שהיו כמעט צימוקים.
קברנה סוביניון 2005 רזרב
14.4% אלכוהול. יין מדהים בעושר טעמיו ובמאפיינים של בזלת גולן.
ה- 2006 רזרב עדיין בחביות, ומאחר והמשגיח לא היה ביקב בזמן ביקורנו, אנחנו הפסדנו את טעימתו.
מחיר בזלת הגולן רגיל ביקב – 105 ₪
מחיר בזלת הגולן רזרב ביקב – 135 ₪
קברנה סוביניון רזרב 2003
100% ענבי קברנה, 14.5% אלכוהול בגלל הבציר המאוחר
הרבה סוכר ומתיקות גבוהה. יואב אומר שאנשים אוהבים את הטעם המתוק, וכנראה שהוא צודק. צבע היין יותר חום, פחות אדום.
קברנה סוביניון רזרב 2004
היין עם 14.5% אלכוהול, זמין רק בבקבוק קטן – כבר אין בגדולים, אזל. המחיר 75 ₪.
קודם כל הצבע מדהים. ופה אחד נקבע שהקברנה סוביניון רזרב 2004 בהחלט גובר על ה- 2005 שהוביל עד עכשיו בטעימה. יש לנו מנצח.
מרלו 2006 רזרב
100% ענבי מרלו, 15% אלכוהול.
יואב חרג ממנהגו ועשה גם מרלו. יתכן שבעתיד יוסיף לו קצת קברנה.
כאן נכנס לתמונה מימי בן יוסף, שזה מכבר דוחף את יואב לתגבר את המרלו עם קברנה, ולפיכך אנחנו מבצעים ניסוי בלנד לא רשמי: תחילה 50 אחוז מרלו/50 אחוז קברנה, ולאחר מכן 75 אחוז מרלו/25 אחוז קברנה.
המטרה הנה לקבוע מה טוב יותר, ובטעימה עיוורת נקבע כי ה- 50/50 מועדף. עכשיו נראה מה יואב יחליט ויעשה עם המרלו שלו.
לא גמרנו. אני עדיין חייב לכם את הסיפור על רומן אברמוביץ ויואב לוי. ובכן, רומן אברמוביץ ופמלייתו הובאו לביקור ביקב בהתראה סופר-קצרה, כולל הבקשה מיואב להאכיל ולהשקות אותם. יואב לא רק הכין את האוכל, אלא גם הנחית במו ידיו את שני המסוקים (משהו שקשור לעברו הצבאי, אבל נעזוב את זה).
אחרי שישבו, דיברו, אכלו ושתו, אמר יואב לאברמוביץ שהיה צמוד אליו: "היה מתאים לי שתהיה שותף שלי". כן, ככה, דוגרי כמו שיואב יודע להיות.
אברמוביץ לא ענה, אך עם סיום הביקור אמר לו שיחזור אליו תוך מספר חודשים בנושא.
אז עכשיו אנחנו מחכים עם יואב. אולי בזלת הגולן יהפוך ליין הרשמי של צ'לסי. לכו תדעו…
יקב בזלת הגולן
המושבה קדמת צבי, רמת הגולן
טל. 04-6965010
www.bazelet-hagolan.co.il
[email protected]
היקב פתוח בימים א-ו בין השעות 9.00-15.00
סיורים מודרכים בתשלום
צילום: דני רובין
