המפגש ה- 125 של מועדון יולו – YOLO (קראו מה זה בסוף הכתבה), התמקד בשני יקבים מרשימים המייצגים כל אחד אזור אחר בבורדו – יקב Leoville Barton מאזור St Julien, ויקב Lynch Bages מאזור Pauillac.
יקב לאוויל ברטון נמנה על קבוצת הגראן קרו השנייה בקלאסיפיקציה הצרפתית שנקבעה בשנת 1855. ליקב אין מבנה אחוזה. הטירה המופיעה על תווית הבקבוקים היא טירת Langoa, גם היא בבעלות המשפחה. העסק מנוהל ע"י משפחת ברטון, ששורשיה נטועים באירלנד, והראשון מבניה שהגיע לצרפת ופנה למסחר ביין באזור בורדו, הגיע והתמקם בעיר במאה ה- 18. בפועל בבעלותם שני יקבים: Chateau Leoville Langoa, ו- Chateau Leoville Barton.היקב בו אנו ממוקדים, מייצר יינותיו מ- 470 דונם כרמים המתחלקים כך:– 74% קברנה סוביניון, 23% מרלו, 3% קברנה פרנק.
יקב לינץ' באג' ממוקם באזור Pauillac. גם במקרה הזה יש לנו רקע אירי. תומס לינץ', בן לאב אירי שהגיע לאזור במאה ה- 17, ולימים ירש באמצעות אשתו את האחוזה, הקים את יקב לינץ' באג'. השם הוא שילוב של שם אזור הכרמים ושם המשפחה. לימים, בשנות ה- 30 של המאה ה- 20, נרכשה הקרקע ע"י משפחת Cazes. היקב שמר על שמו, ומשפחת קאז ממשיכה בבעלות על היקב ומנהלת אותו גם כיום. היין נחשב בין האיכותיים ביותר באזור. 900 דונם כרמים המתפלגים ל- 73% קברנה סוביניון, 15% מרלו, 10% קברנה פרנק, ועוד 2% פטי וורדו. היינות נחשבים בין האיכותיים ביותר באזורם.
בשני המקרים, הן ביינות לאוויל ברטון והן ביינות לינץ' באג', מדובר ביינות בעלי פוטנציאל התיישנות ארוך מאוד. מניסיוני המועט – שווה מאוד להמתין להם שנים ארוכות טרם שתייתם. ועכשיו פשוט נפנה ליינות ששתינו בערב זה, לפי סדר שתייתם.
Leoville Barton 2004, St Julien
מיודענו רוברט פארקר שטעם אותו בשנת 2007, קבע כי היין יוכל להשתמר ללא מאמץ יתר למשך 20-30 שנה. הוא מציין אותו כיין מרוכז, מעושן מאוד, עם טעמי קרם קאסיס וגוונים אדמתיים. ג'נסיס רובינסון גם היא מאוד אהבה אותו, ומציינת את האף המורכב של פרי שחור מבושם, טעמים בשרניים, איזון מצוין, ועוד מגוון תיאורים. גם אנחנו נהנינו מהיין.
רשמי טעימה – יין עגול, מורכב, בעל חמיצות נעימה מאוד. הטאנינים רק מתחילים להתעדן. טעמי פירות יער נעימים ומתובלים. גוף בינוני – מלא, סיומת ארוכה ונעימה לחך. היין עדיין מרגיש בפה צעיר ובעל יכולת התיישנות ארוכה נוספת. ציון יולו – 16.3 (93).
Lynch Bages 2004, Pauillac
ג'נסיס רובינסון שטעמה את היין ב- 2006, ציינה אותו באותה עת כיין עגול, בשל מאוד, עם אף מתובל מאוד, בתוספת גוון של ירקרקות. אצל פארקר נתנו לו ציון ,92 וציינו בין היתר את האיזון, הטאנינים, סיומת של שזיף שחור, טעמי ארז וקאסיס.
רשמי טעימה – אף מורכב של פרי אדום מעורב בפרי שחור. מתובל מאוד ועם גוון של לבנדר. יין מורכב, אלגנטי, מאוזן מאוד. הפרי נהדר. מרירות מעודנת מאוד. סיומת טובה וארוכה. ציון יולו – 16.5 (93).
Lynch Bages 2003, Pauillac
תופעה מאוד מעניינת של פער גדול בין התייחסותו של רוברט פארקר ליין, לבין זו של ג'נסיס רובינסון. היא לא התלהבה במיוחד, נתנה לו ציון 15.5, והתייחסה בין היתר למתיקותו המרובה יחסית לבצירים אחרים, לטאנינים ולחמיצות המודגשת. פארקר, שטעם את היין ב- 2014, נתן לו ציון 94 (17), וציין שלמרות שאינו מתעלה לרמות של בצירים איכותיים אחרים, הוא עדיין פויאק קלאסי, מורכב, עם פירות עטופים בגווני עישון, ניחוחות אוכף וטאנינים מתוקים. הרשמים שלנו מתחברים יותר לטעמה של ג'נסיס רובינסון. רשמי טעימה – אף מעט סגור, עם ריח אורנים שתלטן. פירות אדומים משולבים בטעמים אדמתיים, עם ניחוח עלים רטובים, ולצדם תיבול חזק בפלפל שחור. סיומת ארוכה עם מרירות שלחלקנו הייתה אגרסיבית מדי. עדיין יין טוב מאוד אבל ציפיותינו היו גבוהות יותר. ציון יולו – 15.2 (90).
Lynch Bages 2000, Pauillac
חבל על הזמן וניכנס ישירות לרשמי הטעימה שלנו. צבע רובי (אבן אודם) כהה מקסים. רגליים ארוכות לאורך דפנות כוס היין. אף טחוב, מורכב ומעורר, אדמתי ומפולפל, עם תערובת מנטה ופטריות. כל זה על תשתית של פרי אדום ופירות יבשים. בפה – יין עוצמתי, מינרלי, מתובל. פרי אדום המפגין חמיצות נעימה מאוד, ארוך, מעורר את החך, מורכב ונותן בפה מגוון טעמים. היין עדיין מרגיש צעיר בפה למרות גילו. ציון יולו – 17.2 (94). גם פארקר ורובינסון התרשמו ממנו מאוד, ונתנו לו ציונים דומים בטעימותיהם.
Leoville Barton 2000, St Julien
ניל מרטין (Wine Advocate) נתן לו בטעימה עיוורת 92 נקודות, והתייחס למגוון ריחות פירות יער שונים, לגווני עשבים מאזור הפרובנס, לתבלינים ולניחוח הטבק בסיומת. רשמי טעימה שלנו – צבעו סגול. אף פירותי מורכב, טחוב, אדמתי ופרחוני, עם גוון כמהין. בפה – מאוזן מאוד. פרי דובדבן עם חמיצות מתאימה, טעמי שוקולד וקפה, ונופך של פלפל לבן. סיומת ארוכה, והיין עדיין "בנעוריו". ציון יולו – 16.1 (92).
Lynch Bages 1996, Pauillac
נכנסים למגרש הוותיקים; דהיינו מעל 20 שנה. רשמי טעימה – צבעו מתחיל להעיד על בגרותו. אף מורכב, מלא נוכחות, פירותי וטחוב, עם גוון של אספרסו. בפה – תרכובת של פירות אדומים, שוקולד, קפה, פירות יבשים. יין קטיפתי, אלגנטי, גוף מלא, מאוזן להפליא. טעמיו הולכים ומתגברים לאורך הטעימה. סיומת ארוכה ומצוינת. ציון יולו – 17.8 (96).
Lynch Bages 1982, Pauillac
ג'נסיס רובינסון התעלתה על עצמה, ונתנה לו בטעימה בשנת 2015 את הציון 19 (98). גם אנחנו מאוד אהבנו אותו, וכפי שתראו בהמשך הוא הוכתר כיין המנצח בערב זה של מועדון יולו. רשמי טעימה – הצבע רק מתחיל לקבל מעט גוון כהה. הרגליים ארוכות. אף נפלא של פירות, ריחות וורדים, אדמה, אוכף וטחב נעים. היין חלק וקטיפתי, יש לו מרירות נעימה מאוד ואיזון מדהים. הוא חי ובועט, מרובה שכבות, אלגנטי, עם טעמי שזיף ותיבול עדין. הסיומת בלתי נגמרת. ציון יולו – 18.6 (97).
Leoville Barton 1982, St Julien
אם לצטט באופן חופשי את ג'נסיס רובינסון – היא מציינת שאנתוני ברטון, הבעלים הנוכחי, מודה שדודו רונלד, שהיה עדיין בחיים ובעל היקב בעת הכנת היין, לא הפיק את המיטב מחומר הגלם שעמד לרשותו. ועדיין, שככה ייראו הצרות שלנו, ושנזכה לשתות הרבה יינות באיכות זו (היא נתנה לו ציון 17).
רשמי טעימה – צבעו מתחיל להעיד על בגרותו. יין טעים מאוד, פירותי. גוף מלא, ארוך, עמוק, ואם להשוות לעומת היין הקודם, פחות מורכב. הסיומת קצרה יחסית. ציון יולו – 17.3 (94). פארקר טוען שהיין עדיין צעיר מאוד, ויבוא לידי ביטוי מלא בעוד כ- 15 שנה. שנזכה לשתות אותו שוב ולהתרשם בעתיד.
סיימנו את הערב עם יין קינוח Chateau d'Yquem 1986 מאזור סוטרן. איזון מעולה בין המתיקות לחמיצות. היינו עייפים מכדי לתת תיאור מפורט. אסתפק בציון שניתן לו ע"י חברי המועדון – 17.6 (95). יין כזה משנת 1982 נחשב עדיין "ינוקא", וסביר שימשיך ויבשיל ויתפתח עוד יותר לאורך שנים ארוכות.
באשר למחירים – יינות שני היקבים נמכרים במכירה מוקדמת במחיר של כ- 100 דולר לבקבוק, בתחילת דרכם. עם התפתחות השנים הם עולים במחירם ובערכם באופן משמעותי, ולכן לא רלבנטי לטעמי לציין מחירי הבקבוקים הספציפיים ששתינו, וחיכו שנים רבות בסבלנות במרתפו של מארח הערב עד לטעימה הנוכחית (טווחי מחירים תמצאו בחיפוש פשוט בגוגל). להתראות ברשמי מפגש יולו הבא.
מה זה YOLO?
YOLO – you only live once – הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה' האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תכנית שנתית קבועה מראש, בכ- 10 מפגשים שנתיים. המארח קובע את תכנית הערב ורוכש היינות. נוהגים לטעום כ- 7-8 יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.
המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון ע"י שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות. אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם הוא זוכה לתשומת לב מדי מפגש.
