אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

עידו לוינסון – לפעמים חלומות מתגשמים

אלון גונן: היו רמזים כבר קודם, אבל השבוע התבשרנו כי עידו לוינסון – מי שהיה היינן הראשי של יקב ברקן-סגל ולאחרונה נשא בתואר המנהל המקצועי של היקב, החליט על רילוקיישן (בעברית: עִתּוּק – מעבר־זמני ממדינת תושבות למדינה אחרת והתמקמות בה) עם משפחתו.

לא פשוט להיות יינן של היקב הכי גדול או השני בגודלו בארץ, לא פשוט להיות אחראי על מיליוני בקבוקי יין שיוצאים כל שנה לשוק. לא מדובר בעבודה ייננית כלל וכלל; פה מדובר בניהול של צוות עובדים גדול, החלטות על ושל מיליונים, ניהול כרמים ואחריות גדולה מאוד מאוד.

מאז ומעולם ההשוואה הייתה בינו לבין ערן פיק, שני ייננים כוכבים עם יכולת דיבור רהוטה ולוק כובש. המעבר להיות יינן ראשי ביקב תעשייתי גדול עשה הפרדה בין השניים אף על פי ששניהם מחזיקים באותו תואר של יינן ראשי, ושניהם MW (Master of Wine) היחידים בישראל, התפקיד בברקן-סגל הכניס את לוינסון לליגה אחרת לגמרי.

היה ברור שיידרש לעידו הרבה זמן כדי להבין את המערכת הענקית, שהינה חלק מהמערכת הסופר-ענקית של טמפו. אם ביקב רקנאטי, בו היה יינן ראשי לפני המעבר לברקן, הייתה לו אפשרות להשפיע על היינות, אז בברקן הדברים עובדים אחרת, ומאוד קשה יהיה לסובב את הספינה הענקית הזו ליינות שעידו אוהב.

נדרשו מספר שנים, ומן הסתם הרבה מלחמות עם ההנהלה והשיווק, אבל לאט לאט התחילו לצאת הפנינים המיוחדות של היקב – סדרות קטנות, בוטיקיות, מיוחדות, מתוקשרות היטב כמו יינות סדרת Beta, שהעניקו ליקב ברקן את האפשרות להחזיק מותגי בוטיק שצבעו את ברקן-סגל התעשייתי.

כבר מההתחלה היה ברור, גם לעידו, שהיקב לא מתכוון למתג את עצמו כ"עידו לוינסון" – הוא היינן הראשי אבל לא המותג. היו להם מספיק כאלה בעבר שחשבו שעזיבתם תגרום ליקב לקרוס. אני גם בטוח שעידו לא רצה להיות ממותג ככזה, עם כל הפאסון של ההתנשאות (ומותר להיות מתנשא אם אתה טוב, ועידו טוב), הוא תמיד נשאר היינן של היקב המשפחתי המיוחד, המדויק – גראז' דה פאפא, יחד עם סטס פלדביין שעובד ביקב עם עידו כבר 8 שנים, ומהווה חלק ממשפחת לוינסון. דווקא ביקב הזה עידו לא דיבר כל כך הרבה. בפגישות בינינו היין היה על השולחן, והיין דיבר. הוא תמיד העדיף לתת ליין לדבר, ולא להאכיל (או להשקות במקרה זה) בכפית את הלקוח או המבקר. הוא תמיד היה קשוב, לא תמיד הסכים עם הביקורת, אבל הבין שזה חלק מהמשחק.

כשעלה הפוסט של עידו על הרילוקיישן של עידו והמשפחה, במסווה חכם של הצעת ביתם להשכרה לשנתיים-שלוש, קיבלתי עשרות הודעות עם שאלה מה אני חושב שיקרה ליקב, האם עידו יחזור, והאם יש דברים נסתרים. לכולם עניתי אותה תשובה: לגדל את המשפחה במקום אחר יוביל לאין ספור הזדמנויות, חיפוש והגשמת חלומות אחרים, קצת שקט ושלווה לנפש, קצת לחיות ולנשום. אפילו כשמדובר בכוס יין צוננת עם פיצה שעליה פרושוטו טוב, ושאף אחד אחד יעיר לך או ינדה אותך כי חלילה אכלת לא כשר. צא לעולם הגדול עידו, גדל וחנך את הילדים ליהנות מהדברים הקטנים, להיות חופשיים ואוהבי אדם. אני בטוח שהיין שלך ימשיך לזרום לישראל וגם למסעדות קטנות ברחבי העולם – ריזלינג גרמני טוב, פינו גריג'יו איטלקי וגם קריניאן ישראלי.

תודה מקרב לב על אין ספור יינות משובחים, על פילוסופיית יין ייחודית, על זה שתמיד היית זמין לשאלות, על אמינות ועל זה שהשפעת ובגדול על עשרות ייננים צעירים ועל תעשיית היין הישראלית כולה.

יינות חדשים ליקב כרמל – "ויניארדס היא הסדרה הכי אוונגרדית בישראל"

יונתן לבני: "ויניארדס (vineyards) היא הסדרה הכי אוונגרדית (תרגום מילולי: החלוץ לפני המחנה) שיש בארץ, ואני הכי אוהב אותה יחד עם סדרת פרייבט קולקשן שלנו". כך אמר-התוודה מנחה הטעימה יפתח פרץ, היינן הראשי של יקב כרמל, באירוע השקת היינות החדשים בסדרת VINEYARDS ממקומות וזנים שונים בארץ – הגליל, הגולן, השפלה והרי יהודה, שכולם חוסים תחת כותרת הגג CARMEL SIGNATURE ליינות העילית של היקב (על הרוזה בסדרה קראו בהמשך, בכתבה על יינות לחג שבועות). האירוע התקיים ב'לילי מטבח שף' בדרום תל אביב.

נדב ארנס-ארד, מנכ"ל היקב אמר לפני הטעימה: "אנחנו פוגשים את הצרכנים תחת מנעד רחב של רמות מחירי יינות, מזולים ונגישים עד ליקרים", והוסיף: "כמעט בכול בית ישראלי יש יינות של כרמל. עיקר השוק שלנו אלה היינות הנגישים, ואנחנו תורמים לאקוסיסטם של היין הישראלי – גם למתחרים".

כשנשאל לגבי עמדת יקב כרמל ביחס ליוזמת משרד הכלכלה, לאפשר יבוא יין ומיץ ענבים בצובר (באלקים) לביקבוק או שילוב עם יין ישראלי (נציין כי ההתנגדות ליוזמה זו גדולה, ונראה כי תוקפא), אמר ארנס כי יקב כרמל מתנגד ליבוא יין מיץ ענבים וערבובו עם יינות מקומיים. "כשאין מספיק יבול אנחנו עושים בעיקר השלמות של תירוש, או בשנות שמיטה כמענה לחוסרים. בשנים האחרונות נטענו אלפי דונמים כרמים – אנחנו מס' 1 בנטיעות בישראל, תומכים ומחזקים את הזנים הגדלים בארץ".

רן אסא, מנהל השיווק של יקב כרמל – מאוקטובר 2023 בעיקר במילואים, מגדיר את יינות CARMEL SIGNATURE שמיוצרים ביקב בזיכרון יעקב, בו גם פועל מרכז המבקרים, כ"חוד החנית רעיונית וטכנולוגית עבור היקב בכללו". הוא אמר כי מאוקטובר פעילות השיווק של כרמל מתמקדת בהצגת ערך לצרכנים כדי שיקבלו מעטפת לצריכת יינות. זה כולל בין השאר מיתוג נקודות מכירה, דיול בהן, הדרכות מקצועיות ועוד – "כל מה שיכול להניע סחורה ולתת מענה ללקוחות".

יפתח פרץ היינן הראשי ומנחה הטעימה, ציין כי יינות CARMEL SIGNATURE מופקים כולם מחלקות כרמים איכותיים ביותר. "אנחנו מטפלים ביינות אלה בקפדנות ויסודיות, והם מייצגת את האזורים ושנות הבציר, ואת הטרואר הספציפי של הכרמים". נעבור ליינות:

סינגל ויניארדס ריזלינג 2022 – לא אחת ציינתי כי אני אוהב את זן הריזלינג, ובעיקר ריזלינגים מאזורי היין בגרמניה, אוסטריה ואלזס שבצרפת. לדעתי, בארץ זן הריזלינג הוא בדרך כלל חד גוני, ואין לו את הרב גוניות שמאפיינת את הזן. ריזלינג סינגל ויניארדס של כרמל מגיע מכרם אביטל בצפון רמת הגולן. זה אזור קר בקרקע וולקנית, ולכן לכאורה תנאי מזג האויר ומיקום הכרם, אמורים לתת לענבי הריזלינג חמיצות נעימה. לצערי זה לא כך. מחצית היין תסס 6 חודשים בחביות עץ אלון, ומחציתו  בחביות נירוסטה. אולי במשך הזמן הריזלינג הזה ייפתח ונחוש את הארומות האופייניות לזן. בשלב זה של הטעימה, לצערי זה לא כך. היין חמצמץ מדי, וממש לא הזכיר לי את הזן. כששאלתי על הסיבה לכך שמייצרים אותו בסדרה הטובה ביותר של היקב, הוסבר לי כי הגפנים נשתלו לפני שנים רבות – "הכרם נמצא במקום, אז עושים ממנו יין". 120 ₪ – יקר גם בהתחשב בכך שאינו איכותי. חבל.

סינגל ויניארדס VOLCANIC WHITE 2022 – יין לבן חצי יבש, עשוי מ-55% ענבי ויונייה, 17% גוורצטרמינר, 16% פינו גרי, 11% ריזלינג ו-1% שרדונה. הענבים נבצרו בכרם תל מחפי וכרם הר אביטל, שניהם בצפון רמת הגולן. לאחר סחיטה עדינה היין שהה במיכלי נירוסטה, כל זן בנפרד בטמפרטורה נמוכה. בסוף התהליך אוחדו כל הזנים ליין ממש נעים לטעימה. גוף מאוד רענן, עם בוקה ממש מחניף של פירות לבנים כמו אגסים ואפרסקים. כיפי ומאוד מיוחד לאוהבי יין לבן מורכב ואיכותי. 80 ₪ – שווה.

סינגל ויניארדס סירה גרנאש 2021 – יין אדום יבש, מורכב מ-80% ענבי סירה ו-20% גרנאש מכרם שורש וכרם מבוא ביתר בהרי ירושלים. לאחר סחיטה עדינה ותסיסה במיכלי נירוסטה, הועבר לחביות עץ אלון שם שהה במשך 14 חודש. בוקה חזק, נעים ומיוחד עם ניחוחות של סחלב. יין אופייני לאזור מדוק בעמק הרון שבצרפת. הגרנאש נותן לזן טעם מחומצן עדין, והסירה גורם לתחושה של יין מחוזר. הטרואר של הרי יהודה טוב לזנים אלה, שמקבלים משהו שונה לעומת אותם זנים כשם גדלים בגליל. גימור ארוך ונעים ליין מיוחד שיתאים לכל ארוחה. אהבתי אותו יותר מאשר את כל היינות בטעימה. 80 ₪ – מציאה.

סינגל ויניארדס שָׁנִי 2021 –  יין אדום ויבש ביותר, מענבים מכרמים במרום הגליל. מורכב מ-70% ענבי קברנה סוביניון, 23% מלבק ו-7% מרלו. עבר תסיסה והשריה עם הקליפות, והתבגרות במשך 14 חודשים בחביות עץ אלון. בטעימה מרגישים ששותים יין איכותי לא קליל. חומציות מאוד בולטת בטעם היין, ובוקה ממש מיוחד ונעים. יפתח פרץ הסביר לנו כי בכרמים מהם מגיעים הענבים יש הרבה פטריות, שתורמות כנראה אף הן לטעם המצוין של היין. בלנד בורדולזי קלאסי, המזכיר יינות בורדו מלפני מאתיים שנה, כשזן המלבק היה נפוץ גם שם. היום יש מעט מאוד מלבק בבורדו. חבל. יין שיתיישן נהדר, אם כי כבר היום הוא ייחודי בטעמו, כפי שחשתי כששתיתי אותו באירוע. גם אותו אהבתי מאוד. 80 ₪ – מציאה נדירה במחיר יוצא מהכלל. אסור להחמיצו.

לימיטד אדישן 2021 – יין הדגל של כרמל. מהדורה ממוספרת ומוגבלת של יין המשלב את הזנים הקלאסיים של אזור בורדו, ומבטא כפי שפרץ הסביר, את סגנונו של הברון רוטשילד – 70% ענבי קברנה סוביניון מהגליל, 16% פטי ורדו ו-14% מלבק מהרי יהודה. היין הותסס בנירוסטה, והתבגר 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. הבלנד נקבע לאחר 8 חודשים, ואז הוחזר לחביות להמשך ההתבגרות. חלק מהחביות היו חדשות וחלק בנות שנים מעטות. ללא ספק גם ההשראה ליצורו וגם טעמיו, מזכירים את "אביו מולידו" – משפחת רוטשילד שיצרה את הבלנד הקלאסי של אזור מדוק בצרפת. יין איכותי, אך כרגע צעיר מדי ואינו מוכן לשתייה מהנה. מיועד למבינים בעלי סבלנות. נראה כי עוד מספר שנים יגיע לבגרותו, יהיה מוכן שתייה ויצדיק את מחירו – 250 ₪. יקר, בעיקר כשצריך להמתין כדי שהאיכות תבוא לידי ביטוי ולא רק המחיר הגבוה.

מרוץ הבוז'לה הישראלי מאמץ השנה את יקבי הצפון ועוטף עזה

אלון גונן: מועצה אזורית גזר מקיימת כמדי שנה את מרוץ הבוז'ולה והתחפושות. אלפי רצים למרחקים כאלה ואחרים משתתפים במרוץ, ועוברים בין היקבים השונים שנמצאים בשטח השיפוט של מועצה אזורית גזר. ההרשמה למרוץ כאן.

בוז'ולה נובו (Beaujolais nouveau) – בוז'ולה חדש או צעיר, זה שמו המלא, הינו בדרך כלל יין צעיר ללא כבוד, אבל הצעיר הזה מככב בכול העולם כסוג של יחסי ציבור של אומה שלמה. הצרפתים מרוויחים ממנו הרבה מיליוני יורו בשנה, וכל מה שמעניין אלו הן החגיגות שמתקיימות סביבו.

השנה מזמינים מנהלי המרוץ הישראלי את היקבים שנפגעו בצפון ובדרום, לבוא ולהקים דוכני טעימה ומכירה. מי שנוסע לצפון ומנסה לבקר ביקבים מבין את גודל האסון שפקד את המדינה. הכול נטוש, סגור ונעול, ומרכזי המבקרים שוממים. אין יוצא ואין בא – פרט לבעלי יקבים שמתגנבים תחת איומי חמאס או חיזבאללה כדי להציל וגם לעבוד קצת, ולהוציא בקבוקים למכירה ממקום מגוריהם הזמני, שבהדרגה הופך לקבוע לרוע המזל.

אף אחד לא מבין איך זה קרה לנו, איך הצליחו להשבית אותנו ולגרום לנו לברוח ולסגת מערים, מושבים, קיבוצים; לנטוש הכול ולברוח מפחד. יקבים כמו דלתון, אדיר, לוריא, נעמן, דלתא, רקנאטי, רמות נפתלי, הרי גליל, והרשימה עוד ארוכה מאוד. קשה להבין איך הכול הופקר, ואין אפילו שביב של אור בקצה המנהרה. השקעות של מיליונים פשוט קורסות לכולם מול העיניים. תעשיית היין הישראלית מנסה להתמודד בכוחות עצמה. העזרה ההדדית שקיימת אצלנו ראויה להערכה ולהערצה, והלוואי שהממשלה הייתה עושה אחוז ממה שאנשים פרטיים עושים.

אי אפשר שלא להתפעל מעשרות היקבים במרכז הארץ שחיבקו יקבים מהצפון והדרום, אי אפשר שלא להעריך את ראשי המועצות והערים שעושים כל מה שהם יכולים, מתמודדים עם אלפי בתי עסק שקרסו, בתי ספר שנסגרו, תושבים שמפוזרים ברחבי הארץ, כולל משפחו שחיות בתפזורת.

מועצת גפן היין על תקציבה הדל עושה ככל יכולתה. צחי דותן מנכ"ל המועצה פוקד כל יקב שנמצא במשבר, ומנסה לעזור ולייעץ. גם במרוץ הבוז'ולה של מועצה אזורית גזר, בהובלת ראשת המועצה רותם ידלין, החליטו לחבק את היקבים שנפגעו בצפון ובעוטף, וכאמור מזמינים אותם להקים דוכן, להציג ולמכור את היינות שלהם לאלפי המשתתפים ולקהל הרבה שיגיע.

האירוע יתקיים ב-20 ספטמבר במתחם קיבוץ חולדה. היקבים המארחים הם ברקן-סגל, בזק, בן נון, אלול, בראון, ברבדו ואבנר.

יקבים מהצפון ומעוטף עזה שמעוניינים להקים דוכן מכירה ללא תשלום: פנו אל עופר – 054-4791281  

יינות לבנים ורוזה לחג שבועות – עם הגבינות ולא רק

יונתן לבני: חג השבועות הוא גם המועד לסיום ספירת העומר לאחר שבעה שבועות מחג הפסח, ונחגג ביום החמישים – מועד קציר חיטים. לחג יש הרבה שמות, וכשיש לחג הרבה שמות, ברור שלא בדיוק יודעים על שום מה הוא נקרא כך. אני סבור שאילו היו מתאימים את החג למציאות ימינו היו קוראים לו: "חג היינות הלבנים והוורודים וחג הגבינות ומאכלי חלב".

יש הגורסים כי התורה צחורה ולבנה כשלג ושהיא נמשלה לחלב, ומכאן מרכזיות מוצרי חלב בחג זה. אבל מה זה באמת משנה? העיקר שיצרני הגבינות הישראליות עושים חיל ואיתם יצרני היין הלבן, כי מה הולך עם גבינות? יין לבן וגם רוזה. בכלל, כששותים בקבוקי יין רבים נוהגים ללוותם בגבינות,  שכן סבורים שהשומן בגבינה מרפד את הקיבה ומאפשר שתייה רבה יותר מבלי להשתכר. אני אוהב יינות לבנים. בארץ שלנו, בה רוב השנה חם עד חם מאוד, נעים לשתות יין לבן או רוזה מצוננים היטב.

בחרתי כמה וכמה יינות, והם מופיעים מבלי שסדר הופעתם קובע את מיקומם באיכות או  באהבתי: ליין זה או אחר:

יקב לוינסון – קונץ ריזלינג 2022: זה לא "קונץ" שהתחלתי עם יין ריזלינג, הזן הלבן האהוב עלי. עידו לוינסון, הבעלים ויינן היקב, יצר בהוכהיים שבגרמניה, באזור הריינגאו המפורסם ביינות הריזלינג שלו, יין עם יקב בשם 'קונסטלר' – שפרושו בגרמנית "אומן". יין שלוינסון בחר ענבים מחלקות וכרמים שמהם הוא הרכיב בלנד שיתאים לחך הישראלי.  אגב, יקב קונסטלר זכה במקום שני בטעימה שקיים ג'יימס סאקלינג, כתב היין המפורסם, בין יקבי ריזלינג בגרמניה. בטעימה זה יין ריזלינג גרמני קלאסי. בוקה אופייני לזן. יין עם חומציות נהדרת, שהוא חצי יבש או חצי מתוק. כיף אמיתי של ריזלינג. 1300 בקבוקים יוצרו ממנו. 130 ₪.

יקב לוינסון – Blanc 2022: עשוי מענבי שרדונה משתי חלקות כרם: צובה בהרי יהודה, ועמק בלוע שבגליל העליון. היין התיישן על השמרים 8 חודשים, בחביות שחלקן חדשות. היין לא עבר תסיסה מלולאקטית, וכנראה כתוצאה מכך הוא שרדונה עם חומציות בולטת וטעימה. יין גסטרונומי וממש מעולה. 150 ₪ – יקר.

יקב לוינסון – רוזה 2023: באירוע לקהל הרחב שהתקיים ביקב לוינסון, טעמתי לראשונה את הרוזה של לוינסון. יין שעשוי מענבי קלדוק  (גם יקב טפרברג עושה רוזה מזן זה) – זן ענבים אדום שהינו הכלאה של מלבק וגרנאש. הענבים הגיעו מבקוע – לא הרחק מלטרון, מול קיבוץ חולדה. היין שהה כ-4 חודשים בחבית בה עבר בטונאז', עם מעט מאוד שמרים לאחר השריה קצרה של הענבים. יין עדין עם 12.5% אלכוהול. צבע ורוד עדין, וללא ספק מיינות רוזה הטובים ששתיתי בארץ. 125 ₪.

יקב צרעה שורש לבן 2023: ביקב צרעה השתתפתי באירוע שערכה קבוצת היין של אופירה בירון ביקב, עם היינן המוכשר ערן פיק  MW. השורש הלבן עשוי  בעיקר מענבי סוביניון בלאן ושרדונה, וזה מ-2023 לראשונה גם עם תוספת של ענבי סמיון, כאשר זו ההתנסות הראשונה של היקב עם הזן. הענבים ליין הגיעו מחלקות מיוחדות ואיכותיות בכרם שורש, ואני ממליץ לבקר בכרם מהיפים והמטופחים בארץ, שהוא גם מהיחידים בהם מכסים ברשת חלק מהענבים, כדי למנוע פגיעה מהשמש שקופחת ללא הפסקה בקיץ. זהו יין לבן שונה מיינות לבנים אחרים, כולל יינות שורש לבן שנעשו על ידי ערן פיק בעבר. יין פירותי, מאוזן ביותר לאחר שהייה במשך כ-6 חודשים על השמרים בחביות צרפתיות. יין לבן מומלץ – 160 ₪, אותו מחיר כמו השורש האדום הייחודי של היקב. לא זול.

יקב צרעה – הרי יהודה לבן 2023: עוד יין לבן מבית מדרשו של ערן פיק שלדבריו "משקף את אופיים ואיכותם של הכרמים בשורש שבהרי יהודה". הופק בעיקר מענבי שרדונה עם תוספות של סוביניון בלאן וסמיון , שתססו בחביות עץ צרפתי ומיכלי נירוסטה במשך כ-7 חודשים. מעניין שמדובר באותם זנים היוצרים טעמים שונים לחלוטין. גם את היין הזה אהבתי, ואילו לא הייתי משווה בין שניהם באותה טעימה, אולי לא הייתי חש כל כך בהבדל ביניהם. 120 ₪.

יקב אדם – רוסאן 2023: רוסאן בלאן הינו זן צרפתי לבן, שמקורו בעמק הרון שבדרום צרפת, שם מזג האויר דומה לשלנו. האפלסיונים הידועים בעולם של הזן הם הרמיטאז' וקרוז הרמיטאז' מעמק הרון. הייננית אורנה לב הכינה לראשונה רוסאן, שתסס ספונטנית והתבגר על שמריו בכד ביצת חרס במשך חודשיים וחצי. יין נעים, קליל וטעים – בקיצור יין כיפי. 130 ₪.

יקב רמת חברון – רוזה מסודי: שנת הייצור אינה מופיעה על הבקבוק. יין רוזה חצי יבש, שיוצר מענבי קברנה סוביניון אדומים מהרי חברון, ביקב שהוקם ב-2001 על ידי משקיעים צרפתיים עם ייננים יועצים מצרפת וישראל, ומייצרים בו כ-800,000 בקבוקי יין בשנה. היין שהה על קליפותיו, נסחט ואז הופרד מהקליפות, והחל בתסיסה קרה וארוכה. כמה ארוכה? לא צייינו. רוזה פירותי עם טעם עדין שהתקבל מהקברנה, פרחוני ונעים לשתייה לאוהבי הזן. הפצה א.ג.ת.ד – 85 ₪.

יקב דומיין סרור – ל'אור רוזה זהב ורוד 2023: יקב במושב אבני איתן ברמת הגולן. יועץ היקב הוא איתי להט. טעמתי את הרוזה שהוכן מ-80% ענבי גרנאש ו-20% ענבי סירה. המיץ נשאר עם הקליפות 4 שעות, ותסס כ-6 שבועות. צבע ורוד פרחוני, ובטעם רעננות נעימה וקלילה. הפצה א.ג.ת.ד – 110 ₪. לא זול ליין רוזה לא מורכב.

יקב דומיין סרור – ל'אור בלאן זהב לבן 2022: מורכב מ-45% ענבי שנין בלאן, 35% ויונייה ו-20% רוסאן שהגיעו מצפון רמת הגולן. השנין בלאן תסס במיכלי נירוסטה, הויונייה והרוסאן הותססו בחביות עץ אלון. יין עם בוקה נעים וקליל. השנין נותן ליין ארומטיות האופיינית לזן. צריך לצננו היטב כדי ליהנות ממנו. הפצה א.ג.ת.ד – 110 ₪.

יקב ברקן – שרדונה W 2022: יין חתום על ידי עידו לוינסון MW כמנהל המקצועי של יקב ברקן-סגל. הענבים שהגיעו משני כרמים  בגובה 700 מ' בגליל העליון: עין זיתים וריחן, תססו במיכל והועברו ליישון על השמרים בחביות 500 ליטר מעץ אלון צרפתי, למשך 6 חודשים. המעניין ביין לטעמי, שלמרות שהכוונה הייתה כנראה ליצור שרדונה עדין בנוסח צרפתי, הוא דווקא בולט יותר ומדמה שרדונה קליפורני. איכות מצוינת של שרדונה במחיר נאה – 75 ₪.

יקב כרמל – רוזה 2023 מסדרת ויניארדס: לפי היקב יינות הסדרה (שעל אחרים בה כתבתי כאן למעלה) מופקים מכרמים איכותיים יותר באזורי הגידול שלו, ומשקיעים יותר ביצירתם. זהו רוזה יבש שעשוי מ-67% ענבי מרסלאן ו-33% גרנאש נואר מעמק איילון ליד הרי יהודה. יין שיצא לשוק ממש בימים אלה, לאחר שהוכן ביקב בזיכרון יעקב, שם הותסס בחביות עץ ישנות כ-6 חודשים. יש לו בוקה עדין שמזכיר משמש, עם טעמים עדינים של פירות קיציים וחומציות מרעננת ולא מכבידה. אחרי זמן קצר בכוס הטעם השתנה, והיין היה פחות מתוק. המורכבות של השמרים היוצרים חלק מהטעם, תורמת  כנראה למעט מתיקות מדומה. רוזה איכותי. 80 ₪.

יקב ספרה – סוביניון בלאן 2023: כשעוסקים ביינות לבנים, אי אפשר שלא להתייחס ליקב ספרה של דורון וסימה רב הון, המייצרים ביקב שלהם בגבעת ישעיהו יינות לבנים בלבד. מקור הענבים ליין זה בצפון הארץ, בכרם בן זמרה וכפר שמאי. התסיסה וההתיישנות נעשו במיכלי נירוסטה, לדברי דורון "כדי לקבל תסיסה טובה ומרקם מורכב יותר של הענבים וארומה האופיינית לזן, ללא השפעת חבית עץ". זהו סוביניון בלאן אופייני ביותר מהזן המוכר כל כך לחסידי יינות לבנים. חגיגה של טעמים. 115 ₪.

יקב ספרה – סוביניון בלאן 2023 גבעת ישעיהו: לא טעיתי – עוד סוביניון בלאן מאותה שנה, אך מענבים שמקורם בגבעת ישעיהו שליד היקב, ולא בצפון הארץ כמו קודמו. דורון הסביר כי ניסה לחבר בין ענבי סוביניון בלאן מהצפון עם אלה מהרי יהודה, אך הדבר לא צלח. 60% מהענבים התיישנו במיכלי בטון ו-40% בחביות עץ. יין סוביניון בלאן זה שונה מקודמו הצפוני, ובשל כך אני ממליץ להשוות בין שניהם. המינרליות  בהרי יהודה מעט מלוחה יותר, ונראה שיש השפעה לגיל הכרם בגבעת ישעיהו:  צעיר, בן ארבע שנים בלבד. יין נעים, טעים ושונה מאותו זן. 125 ₪.

קורא מתארח: מיכאל סהר על ביקור ביקב ברניקי

החודש התארחתי ביקב ברניקי בטבריה, יחד עם חבורה מגוונת של אוהבי יין מקבוצת 'יין ישמח' בראשותה של אורית גלעד. גידי בט הבעלים והיינן ורעייתו אסתי, יצאו מגדרם כדי לארח אותנו בנעימים. טעמנו יותר מעשרה יינות, ונשנשנו גבינות, פוקצ'ות, לחמים, ממרחים ועוד. אני מאמין כי הקבוצה נהנתה ואהבה חלק גדול מהיינות. יותר מכל אהבנו לארח את אלון נמרודי שבנו החייל תמיר עדיין חטוף בעזה, לרגע של אסקפיזם.

טעמנו שני יינות לבנים שונים זה מזה:

סוביניון בלאן 2022 מסדרת סנהדרין (סדרה כשרה) – צבע צהוב, בעל ארומה פירותית לא טרופית אלא הדרית. טעם חומצי טוב משרה נעימות בחך.

שרדונה 2022 מסדרת ברניקי (סדרה לא כשרה) – היין עדיין צריך להתבגר, עדיין ירוק ועשבוני מה שלא אופייני לזן זה. אין ספק שיש לו עתיד.

טעמנו רוזה 2023 מענבי קברנה פרנק מסדרת סנהדרין -יין "צעיר ואסרטיבי", בעל צבע סלמון יפה. לדעתי יוכל להתיישן עוד מספר שנים. כרגע "מורגש" בכל חלקי הפה והלוע, חומצי ואפילו טאני.

להשוואה טעמנו "הפתעה" – יין רוזה בן 10 שנים מזן קברנה סוביניון. אמנם היין כבר לא בשיאו, אך כל יין רוזה שנשמר 10 שנים ועדיין שתי הוא הפתעה. צבע ברונזה, ריחות שניוניים והרגשה של בעבוע-תסיסה (שניונית?) בפה.

בהמשך טעמנו עשרה יינות אדומים:

קברנה סוביניון 2020 מסדרת ברניקי -צבע אדום כהה, צעיר, חומציות טובה ויוכל להתיישן עוד לא מעט שנים.

קברנה סוביניון 2015 מסדרת סנהדרין – יין מעניין. צבע אדום כהה, ארומה של פירות אדומים עם טחב ועץ ברקע. חומציות טובה ומרירות באפטר טייסט, מה שמראה על אפשרות להתיישן עוד שנים.

קברנה סוביניון 2018 מסדרת ברניקי – צבע אדום כהה, יש קצת ארומה של פירות אדומים. עדיין די סגור. חומציות גבוהה ומרירות גבוהה, צריך להיפגש אתו עוד כמה שנים.

קברנה סוביניון 2017 מסדרת ברניקי – יין שהתיישן טוב מאוד. צבע אדום כהה, ארומות של פירות שחורים ועץ, חומציות די נמוכה ואפטר טייסט די ארוך. לדעתי, חלון השתייה הוא לא יותר משנתיים.

מרלו 2020 מסדרת סנהדרין – צבע די בהיר ולא אופייני למרלו. ארומות של פרי אדום וחומציות טובה עם טאנינים. נראה שיוכל להתיישן עוד כמה וכמה שנים.

סירה 2019 מסדרת ברניקי – לדעתי היין המפתיע של הטעימה. צבע כהה, ארומות של פרי ווניל וגם קפה ועץ. חומציות טובה, מורגש בכל חלקי הפה. אפשר לשתות עכשיו ואפשר ליישן.

סירה 2020 מסדרת סנהדרין – יין מעניין ושונה מסירה 2019. ארומות של פלפל ירוק ותבלינים, חומציות טובה ואפטר טייסט די ארוך. צפוי לו עתיד ארוך.

קברנה פרנק 2021 מטעימת חבית (יבוקבק בקרוב) – צעיר מאוד. הצבע אדום ויש ארומות אופייניות לקברנה פרנק. לי נראה שהיין יוכל (יצטרך?) להתיישן בבקבוק עוד זמן לא קצר.

בלנד של קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו וסירה (יבוקבק בקרוב) – כל הזנים התיישנו יחד במיכל נירוסטה אחד. צבע אדום, ארומות של פירות ותבלינים, חומציות מצוינת. היין יוכל להתיישן זמן ארוך, ולדעתי מבלי להפוך ל"יין כבד". עתידו לפניו.

לקינוח טעמנו יין פורט וברנדי – שניהם טובים מאוד. הפורט קצת מתוק מדי לטעמי אבל ככה זה פורט והיין הזה בהחלט מייצג את תחום הפורטים. הברנדי טוב מאוד (אני מעדיף), נעים לשתייה ומשאיר מגוון טעמים בפה.

לסיכום מבקש לציין כי אני אהבתי את רוב היינות ואת תפישת הייננות של גידי (כפי שאני מבין אותה), "לעשות יינות שמרגישים בהם היטב כאשר שותים אותם, שיוכלו להתיישן, אך גם אפשר יהיה לשתות אותם עכשיו".

תודה לגידי על האירוח והשיח המקצועי, ותודה מיוחדת לאסתי על ניהול האירוע "ביד רמה" ועל הדאגה שלא יחסר כלום. נראה לי שנתראה שוב…

מחירי יינות יקב ברניקי כאן

כדאי לקרוא גם את זה

חוויה ייחודית – Cheval Blanc מתובל ב-Vega Sicilia

המארח של מפגש יולו ה-188 הכין רפרטואר מרשים ועשיר של יינות מתיישנים משני יקבים האיכותיים Cheval Blanc ו- Vega  Sicilia, והעניק למשתתפים הזדמנות לחוות חוויית יין ייחודית. יתר על כן, היינן עידו לוינסון MW שהצטרף לטעימה הוסיף נדבך מקצועי עשיר בידע לניתוח היינות, ותרם רבות להנאה מהערב. יגאל ברנע נהנה וכתב. צילם דיויד אסיא. קראו כאן

עולֵלות בקצרה

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

'יקבי ירושלים' ונבחרת Tough Mudders למען ילדים חולי סרטן

בחמישי שעבר (23.5) התקיים במרכז המבקרים של 'יקבי ירושלים' בפתח תקווה, אירוע מיוחד בשיתוף נבחרת Tough Mudders  הכוללת עשרות מנהלים בכירים במשק הישראלי, שמתאמנים ונערכים לקראת אחד מאתגרי המכשולים הפיזיים הקשוחים בעולם – Tough Mudder בבריטניה; הכול למען ילדי "גדולים מהחיים" – עמותת הורים שילדיהם חולי סרטן.

באירוע שנועד לתרום להקמת "גני חלומות" לילדים חולי סרטן, והשתתפו בו 150 אורחות ואורחים שנהנו מכול רגע, נכחו אנשי הנבחרת, בעלי יקבים מקו העימות הצפוני – יקב תל שיפון, יקב רימון ויקב רמות נפתלי, ואנשי פתח תקווה כולל ראש העיר, שבילו עם כוסות יין מיקבים אלה ומהמארחים 'יקבי ירושלים' – נהנו ועל הדרך גם תרמו למטרה טובה.

חובב היין אייל רייסמן, ממארגני האירוע ש"באזרחות" הוא מנהל מערכות זמן אמת בחברת שְׁבָא, מספר: "יצרנו שילוב שמאפשר לקהל חובבי היין ליהנות בערב אחד גם מיין טוב משולב כיבוד קל, גם מתמיכה ביקבי הצפון, גם מהופעה של תומר ביטון – האיש עם הגיטרה והמפוחית, אמיר שרייבר ולהקת הגרוב הישראלי, ובסופו של דבר לתרום למטרה המרכזית של גני החלומות. היה ערב נהדר, ועל פי תגובות הקהל בסיום- אין ספק שיהיו עוד כמוהו".

שישי 7.6: מפגש טעימות ב'דלי וינו' נתניה שמחבר את הרי ירושלים לחג השבועות

בכל יום שישי מזמינה 'דלי וינו' לטעימות יין במקום מ-10:00 עד הסגירה ב-16:00. בשישי 7.6.24 תתקיים הטעימה בהשראת הקשר הקרוב בין יום ירושלים לחג השבועות, ובמסגרתה יוצעו לטעימה יינות מיקבים סביב ירושלים יחד גבינות איכותיות.

בטעימות: הרי יהודה לבן של יקב צרעה – בלנד של שרדונה וסוביניון בלאן; פלם לבן של יקב פלם – מורכב ברובו מסוביניון בלאן ושרדונה; קסטל רוזה של יקב קסטל – בלנד של מרלו, מלבק וקברנה פרנק; מוני מלבק של יקב מוני – 100% ענבי מלבק. למגיעים למקום 15% הנחה על היינות שמשתתפים בטעימה.

להזמנת מקומות לדלי, לרכישה בחנות האונליין

כדאי לקרוא גם את זה – ולהיזהר

כלכליסט על השקעה בחביות וויסקי על שמכם – הדרך להתעשרות או חתול בחבית? קראו כאן