תקוות וסטנדרטים גבוהים ביקב טוליפ

שלושה יקבי בוטיק בולטים בישראל השיקו בשנת 2010 את הבצירים הכשרים הראשונים שלהם, אחרי שפעלו במשך עשור לפחות. לכל אחד הייתה סיבה משלו לעיתוי זה, אבל הסיבה לכך שהם עשו את השינוי ברורה לכל מי שמכיר את תעשיית היין הישראלית.

הרבה יותר קל למכור יינות ישראליים בעלי תעודת כשרות, מאשר יינות ישראליים שאינם כשרים. כמעט כל היקבים בישראל עם קרוב ל- 100,000 בקבוקים או יותר בשנה, עשו את השינוי, אם לא התחילו ככשרים מהקמתם. כל העלויות והמטלות נוספות הכרוכות בהפיכה ליקב כשר, מקוזזות על ידי כל המקומות הנוספים בהם היין הכשר יכול להימכר.
ליקב טוליפ, הממוקם בכפר תקווה בקריית טבעון, היה קשה יותר מאשר למרבית היקבים הישראליים להפוך את היין שלהם לכשר. הבעלים רועי יצחקי רצה לקבל ליינותיו כשרות, כדי למכור את 170,000 הבקבוקים שלו לקונים בארץ ובחו"ל השותים יין כשר, אך מחויבותו לקהילה בה היקב פועל מנעה צעד זה קודם לכן.

כפר תקווה הנה כפר ייחודי בישראל, ששליחותו היא להיות בית ולהעסיק מבוגרים מאותגרים תפתחותית. בית חרושת לנרות הוא המעסיק הגדול ביותר במקום, אבל יקב טוליפ מעסיק באופן קבוע חמישה תושבים במשרה מלאה לאורך כל השנה, ומגייס עונתית 25 תושבים להרכיב ולארוז קופסות משלוח.

היקב היה עושה את השינוי לכשרות מוקדם יותר, אבל רועי נאלץ להבטיח כי לעובדיו עדיין תהיה תעסוקה לאחר שהיקב יהיה תחת פיקוח כשרות, מאחר שרק שומרי שבת יכולים לטפל בייצור יין ולגעת בחביות.

עם הבטחת המשך תעסוקת העובדים אנשי הכפר במשימות שאינן פוגעות בכשרות היין, רועי יצחקי היה חופשי ללחוץ על הצטרפות ליקבים פלם וססלוב בייצור הבציר הכשר הראשון של היקב בשנת 2010.

לשלושה יקבים אלה היה מוניטין של כוכבים עוד לפני שהפכו כשרים, והמוניטין שלהם ליינות איכות אפילו השתפר מאז ששינו סטטוס (טיעון טוב נגד כל מי שטוען שיינות כשרים אינם יכולים להיות טובים כמו יינות לא כשרים). מבין השלושה, טוליפ הוא הגדול ביותר, מעט גדול יותר מפלם אך כמעט כפול בגודלו של ססלוב, אבל הגודל לא השפיע על נחישותו של רועי לייצר יינות איכותיים במחירים נוחים יחסית.

רועי יצחקי הקים את היקב בשנת 2003 עם אחיו דורון, אך בשנת 2005 הם גייסו את היינן תמיר ארצי שעבד עד בציר 2011. היינן דוד בר אילן, חברו של רועי זה מספר שנים, לקח את המושכות במהלך בציר 2012 של היקב.

דוד למד ייצור יין תחילה בישראל, בביה"ס ליין ביקב שורק ובתכנית ייצור היין של מכללת תל חי. בהמשך הוא עבר מספר בצירים באוסטרליה ובמיוחד בטסמניה, כמו גם ביקבים קשת ואמפורה בישראל, שם התוודע ליינן ד"ר ארקדי פפיקיאן, שגם מייעץ לטוליפ בכרמים שלהם וביקב, כפי שהוא עושה ביקבים נוספים.
מאחר ש- 2012 היא השנה הראשונה שלו בטוליפ, דוד לא עושה כל חריגות רדיקליות מבצירים קודמים של היקב. אם זה לא שבור, מדוע לתקן את זה?

היינות נמכרים היטב בישראל, והיבואן האמריקאי יינות רויאל מבקש יותר יין מכפי שהיקב יכול לספק. ובכל זאת, יהיו כמה שינויים קלים, למרות שרועי מספיק נבון כדי לרצות שדוד יספק את תשעה יינות טוליפ הקרובים שלו בהתאם לציפיות השוק.

כמו בפלם וססלוב, לא כל יינות טוליפ כבר כשרים, מאחר שיינות הפרמיום שלהם מ- 2010 ו- 2011 עדיין צריכים להתיישן במשך שנה או שנתיים.
עם זאת, שני היינות הלבנים שלהם מוכנים. אלה נחטפים מוקדם בתחילת כל קיץ ביקב, אבל עדיין יש כמה חנויות שאולי יש להן כמה בקבוקים ושווה לחפש אותם.

טוליפ 2011 White Franc (כ- 79 ש"ח) הוא בלנד של 65% קברנה פרנק ו- 35% סוביניון בלאן. הקברנה פרנק האדום נעשה תוך מגע מינימלי עם הקליפות, והוא נבצר מוקדם יותר מאשר הענבים ליין אדום כדי לתרום קצת יותר חומציות, כאשר הסוביניון בלאן מוסיף ניחוח דשא בולט, ומשתלב בטעם נעים ופריך וסיומת של אשכולית ורודה.
ה- White Tulip 2011 (נמכר ב- 69 ש"ח) הוא בלנד של גוורצטרמינר וסוביניון בלאן. הגוורץ נבצר מאוחר יותר כדי להדגיש טעמים טרופיים כמו ליצ'י ואננס, עם רמז של אפרסק ומשמש, בעוד הסוביניון בלאן שנבצר קודם לכן נותן לבלנד חומציות ומבנה, עם נימה של עשבוניות.

גם כל היינות האדומים שלהם ברמת הכניסה הנם כשרים עכשיו. 2011 Just Cabernet Sauvingon (כ- 67 ש"ח),2011 Just Merlot (מחירו (67  ש"ח), 2010 Mostly Cabernet Franc מחירו (79 ש"ח) ו- 2010 Mostly Shiraz (ב- (79 ש"ח), מתאימים לשתייה יומיומית למי שרוצים יינות כשרים.
2009 Cabernet Sauvignon Reserve (המחיר (95 ש"ח), 2009 Syrah Reserve (ב-  95 ש"ח) ו- 2008 Black Tulip (כ- 175ש"ח), הם המהדורה הנוכחית של היינות האדומים של היקב בקצה העליון, וכפי ששנות הבציר מרמזות, יחלפו עוד שנה או שנתיים לפני שבציר 2010 הכשר, ואלה שאחריו, יהיו זמינים.
מהדורה מוגבלת של 2009 Tulip Petit Verdot Reserve הייתה ניסיון מוצלח, שעשוי להצטרף באורח קבע ליינות היקב.
.
רועי יצחקי ודוד בר אילן חושבים על מה יהיה הדבר הבא של יקב טוליפ. עוד יין לבן בנקודת מחיר גבוהה יותר היא אפשרות אחת, אולי סוביניון בלאן או גוורצטרמינר זניים מגפנים שכבר ניטעו, או יין לבן חדש מזן שטרם נקבע, למרות ששניהם שוללים שרדונה כמשהו שהם לא מעוניינים לבחון.

היין היקר ביותר של היקב, "הצבעוני השחור" (Black Tulip) הוא בלנד אדום בסגנון בורדו של 60% קברנה סוביניון, 20% מרלו, 10% קברנה פרנק ו- 10% פטי ורדו (כ- 175 ש"ח) שהתיישן 30 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות.
רועי בטוח שליקב טוליפ יש הגפנים והידע כדי לעשות יינות אולטרה-פרימיום מהקצה העליון, שוק שהיקב טרם נכנס אליו, אך אשר אניני טעם מביני עניין מצפים לו בשקיקה.