אומרים ישנה ארץ יין בה הזמן עמד מלכת

יש בה משהו בארץ היין, היא רמת הגולן, שגורם לזמן לעמוד מלכת. שלוותם של האנשים, מיעוטם של כלי הרכב, העדר שאון הכרך, והכי חשוב: הרבה הרבה ירוק בעיניים, שעושה ליין המיוצר כאן משהו נוסף.

גם ביקבי רמת הגולן יש משהו יותר מאשר טוב, שמבדל אותם ומייחד אותם על פני כל היקבים האחרים. כל אירוח אצלם, כל השקה של יין חדש, כל מסיבה ואירוע הם מופת שראוי לחקותו ולהפכו למודל, משהו שהוא נגזרת של השלם כולו: השקעה, הקפדה, תפיסת עולם, דרך, שממצבים אותם אי-שם גבוה, תרתי משמע.

יין ביקבי רמת הגולן הנו סוג של חוויה של מקום וסוג של תיירות המאפשרת לטועם לחוות מקום דרך היין שלו; להבין ולדעת מהי שפתו של היין, כאילו באלגוריה שאם שתית יין סירה, דיברת בשפה הסיראית, ואם שתית יין מרלו דיברת בשפה מרלואית.
החלטה של בציר תהיה על בסיס טעמם של הענבים, ודרכם אפשר לדמיין את היין שאפשר יהיה להפיק מאוחר יותר.

יקבי רמת הגולן מתרכזים במצוינות, ועל כך איש אינו חולק. ובכותרת הזו מקופלת תפיסת עולם, דרך ניהול, ובניית מותג מפואר כמו יקבי רמת הגולן. מדובר בפיתוח של ידע ברמה עולמית ויישומו ביקב, התבססות על מדדים משתנים המגיעים מארכיאולוגיה, גשם, ממוצע טמפרטורות, לימודי האקלים, כמה שריגים לגפן, מה משקל הגזם, מיפוי הקרקע, מיפוי הצימוח, מדידת החזר אור השמש מהעלים – לשמוע ולא להאמין.

הסיבה למסיבה הפעם היא חניכתם של שני יינות פרימיום חדשים מכרמים צעירים; שניהם יינות מכרמים יחידניים (Single Vineyard).
הראשון כרם אורטל שממנו מופק ירדן סירה כרם אורטל 2004 , והשני ירדן מרלו כרם אורטל 2004.
יין הסירה מסדרת ירדן כרם אורטל מופק זו הפעם הראשונה מהכרם הצעיר במקום, ואילו את יין ירדן מרלו כרם אורטל מפיקים זו הפעם השנייה, אחרי קודמו ירדן מרלו אורטל 2001.

כל כרם וכל חלקה מטופלים בצורה פרטנית ובתשומת לב מירבית, במטרה למצות את מירב הפוטנציאל הגלום בטרואר של המקום.
בטעימת היינות בחשיפה ראשונה קיבלתי את הרשמים הבאים: מדובר ביינות צעירים עם פוטנציאל התפתחות בבקבוק והתיישנות שכלל אינו מבייש, של כ- 10 – 15 שנה בתנאי אחסון טובים.
לא אסתכן ואומר שאת שני היינות, ובמיוחד את הירדן מרלו, לא מומלץ לשתות לפני 2012. אז, כך אני סבור, יגיע יין זה לשיאו.
את הירדן סירה יהיה ניתן לשתות מוקדם יותר, וכבר עתה נראה כי מדובר באחד מיינות הסירה היותר טובים שהופקו אי פעם בישראל.

נראה כי שנת 2004 דמתה לשנת הבציר 2003 שקדמה לה, באפיונים טובים שתרמו ותורמים לאיכויות היין. ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקבי רמת הגולן, אומר: "תרומתם של טמפרטורות הקור, שהיו קרות מן הרגיל, ושל המשקעים שקדמו לבציר 2004, וכן השפעתם של טמפרטורות מושפעות חום ויובש בחלק מהכרמים, במיוחד בחודשים מרץ ואפריל, גרמו להתעוררות מוקדמת. חודש מאי שהיה קריר מהממוצע הרב שנתי, איזן את קצב העונה. בציר 2004 בכרמי רמת הגולן התאפיין ביבול פרי בעל איכות גבוהה ביותר, מול אורך תקופת בציר קצרה יחסית".

ירדן מרלו כרם אורטל 2004 – יין מרלו של אזור קר. צבע מצוין – כהה ומבריק, יין צעיר ממש, ירוק מכרם צעיר. פרי אדום עם ארומות של שוקולד, טבק וקקאו. עשבוניות לא ירקרקה, אלא כזו הנוטה לכיוון התבלין כמו אורגנו, מרווה, זית ופטל טרי, פרחים יבשים, ואדמתיות מסוימת. תות יער שחור, פטל שחור ודובדבן. ברקע קליפת תפוז. מורכבות אינטנסיבית, ריכוז של טעם, גוף מרשים וטקסטורה. הסיומת ארוכה ומורכבת. פוטנציאל התיישנות לכיוון 10 – 15 שנה.
הענבים ליין הגיעו משתי חלקות צמודות של מרלו בכרם אורטל, האחת ניטעה בשנת 1990 והשנייה בשנת 1993. היין התיישן 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, מתוכן כשני שליש חביות חדשות. היין הופק במהדורה מוגבלת של 24,600 בקבוקים, ויימכר במחיר מומלץ לצרכן של 150 ש"ח.

ירדן סירה כרם אורטל 2004 – יין סירה בעל מאפייני זן בולטים, אם כי ניתן לחוש שמדובר ביין סירה המושתת כולו על קלון, צרפתי שבא לידי ביטוי בטרואר המקומי ובאקלים הקריר. זהו יין סירה לא שגרתי, שמביא עמו אדמתיות עם פרי אדום בולט; אמנם פחות ריבתי אבל משלב עוצמה עם טקסטורה אלגנטית, טעם מרוכז וגוף מלא. צבע אדום כהה נוטה לסגול צובע את דפנות ותחתית הכוס בסיום. פרי היער בשל, נגיעות של ריבת אוכמניות, תבלין, אדמה ועץ אלון מאוזנים יחדיו.
ענבי הסירה הגיעו משתי חלקות סמוכות בכרם אורטל, האחת ניטעה בשנת 1999 והשנייה בשנת 2000. היין התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, מתוכן כשני שליש חביות חדשות.
היין הופק במהדורה מוגבלת של 19,500 בקבוקים, ויימכר במחיר מומלץ לצרכן של 150 ש"ח.


בתמונה: ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקבי רמת הגולן (צילום: דני רובין)






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה