אור הגנוז – הרב אמר להשקיע ביקב

מוקי וינשטוק – אשכול הדרכות, לא ישן בלילה שבין חמישי לשישי לפני ביקורנו ביקב יהודה כמיסה (משמאל) ומוקי וינשטוקאור הגנוז. עד שלוש לפנות בוקר הוא התארח בתוכניתו השבועית של אמנון פאר "לילה חי מאוד" ברשת ב', שם ניסה לייצג את יקב אור הגנוז – לספר ולהטעים את היינות. משימה לא פשוטה בלילה שאירח את ותיקי גל"צ לציון 60 שנה לתחנת הרדיו.
לאחר מכן הוא נסע הביתה לצפון, וב- 10:30 בדיוק, כמתוכנן, קידם מוקי את פנינו בכניסה למרכז המבקרים של יקב אור הגנוז במושב השיתופי הנושא שם זה וממוקם בקרבת הר מירון ובלב ארץ היין של רמת דלתון – כרם בן זימרה.

עד שיתפנה יהודה כמיסה היינן, המטפל בחבורה עליזה של צעירים שגם טועמים וגם קונים, אנחנו עם מוקי, ושומעים כי כמיסה הוא אומן במקצועו – חרש ברזל ועץ, והוא זה שבנה בעצמו את לוגו היקב המפוסל בחזית.

מה זה אור הגנוז גם אתם שואלים? ובכן, השם קשור לקבלה, והיקב הוא של הישוב שאנשיו הם קיבוצניקים ברובם, שחזרו בתשובה והקימו "קיבוץ" – הכל שיתופי, כולל היקב שהוקם כמקור פרנסה לתושבים.

יהודה עדיין בתוך מרכז המבקרים ואנחנו מעיינים בתפילת היינן, אותה חיברו פרופ' עמוס הדס וד"ר ארקדי פפיקיאן – היועץ הצמוד של יקב אור הגנוז, והמוצגת על לוח גדול בכניסה ליקב:
יהי רצון מלפניך, והאצל מברכתך לכורמים במעשה ידיהם למען יפקידו בידנו לימים יבואו  פרי הילולים.
אנא האר עלינו מחוכמתך, אשש כוונותינו, אמצנו במעשה ידינו וברך פעולותינו.
פרוס מטובך והענק סגולות לברואיך השמרים והחיידקים הופכי תירוש מבורך ליין.
מלא משאלות נפש ייננים למען ימלאו יקבינו יינות הילולים.
הנחנו ביישונם ,ייצובם  מפני פגעים ועיצובם ליינות איכות מאריכי ימים, למען יהיו מתת בריאות ושימחה לכל השותים אותם.
כי ברוך אתה שומע תפילת היינן.

מוקי וינשטוק – הזרוע השיווקיתמוקי וינשטוק, ארכיון ישראל פרקר
מוקי וינשטוק פעיל בעולם היין מזה 25 שנים, וכפי שהוא אומר: "חיידק היין הוא גורל ומזל". הוא היה חבר בקיבוץ עמיעד, רצה ללמוד באוניברסיטה והחליט ללמוד שיווק וכלכלה. תוך כדי הלימודים פנה אליו חבר קיבוץ שאמר כי הוא מייצר משקאות אלכוהוליים מכל פרי. משם הייתה קצרה הדרך לעבודה לתואר שני על הקמת יקב שמייצר לא מענבים אלא מפירות אחרים.
כשמוקי חזר לקיבוץ עם תואר שני בשיווק, הוא ניסה לעניין בהקמת יקב, הקים וניהל אותו במשך שש שנים עד לעזיבתו.

וינשטוק עבר לסגל בתפקידי מכירות, ומשם ליקבי רמת הגולן לכעשר שנים שהחלו בהקמת מערכת הפצה ושיווק עם שמוליק חזן, ואז שלום בלייר ביקש ממנו להקים מערכת הדרכה לציבור כמשימה לאומית – לדבר על יין, לחנך על יין – לא למכור אפילו בקבוק.
בשלב הבא עבד מוקי וינשטוק שלוש שנים ב– BBL שקנו את יקב תבור, ויצא לעצמאות במסגרת חברת אשכול – שעד לאחרונה עסקה בהדרכות יין, קורסים וסמינרים, מעורבות בלימודי יין שונים בארץ, וסיורי יין בארץ ובחו"ל.

היום הוא מטמיע מודל חדש אותו פיתח, ולו שלושה קודקודים: חברת הדרכות , ליווי ושיווק של מקבץ יקבי בוטיק, ופיתוח פלטפורמה מכירתית משלו , עם חנות ראשונה שתיפתח בינואר בכרמיאל.
מוקי מלווה את היקבים אור הגנוז ו-ונחוצקר – ממירון, שריג – ממרחביה, דאדא – מכרם מהר"ל, עמרם – מרמות נפתלי, וטרה נובה – מכנף.

בדרך כלל, כשהוא בוחר לייצג וללוות יקב, מוקי מחפש שני אלמנטים בסיסיים: קודם כל מראה כללי אור הגנוזטרואר. בגליל מכירים כמה טרוארים מפורסמים: כרם קדש, רמת דלתון – כרם בן זימרה, קאיומי. טרואר שכמעט לא דיברו עליו הוא אזור מירון, שרובו במבנה צפוני – יתרון בארצנו החמה, ויש בו הרבה עמקים קטנים שמרכזים לחות וקור. הבולט ביותר שם הוא אזור נמורה, עם ריכוז של קור וכמות שמש נמוכה ב- 50 אחוז מזו של רמת דלתון; מה שמביא לחמיצות יותר גבוהה, הרבה פחות בריקס, ולהבשלה פנולית הרבה יותר טובה.
הוכחה לכך: השנה היה באזור זה בציר יוצא דופן מבחינת האיכויות בגלל הטרואר; וזאת בשנה בעייתית לכל כורמי הצפון.

דבר שני אותו מחפש מוקי וינשטוק: אנשים טובים – לא רק טובי לב, אלא פתוחים מגוונים, יצירתיים, נדיבים עם היין כמו שהם עם אנשים.
את האנשים הטובים מצא מוקי וינשטוק ביקב אור הגנוז ואצל היינן שלו – יהודה כמיסה.

יהודה כמיסה – אומן מתכת ועץ ויינן
במקצועו יהודה כמיסה הוא אומן מתכת ועץ, יליד מושב דלתון – שם גידלו כרמים לפני יותר מ- 20 שנה. הוא ייצר יין בביתו לשכנים, לא באופן מסחרי. יהודה הגיע לאור הגנוז לפני שבע שנים, והוחלט להקים יקב קטן לצרכי הישוב, כחלק מהאופי השיתופי בו עושים יחד אוכל לשבת וקונים ביגוד במשותף.

יהודה הכין יין לישוב, התקבלו תגובות טובות מאנשי מקצוע והצעה להקים משהו יותר רציני. היקב הוא חלק ממכלול קיום הרעיון השיתופי של אור הגנוז, יש בו עבודה משותפת של כמה חברים מהישוב, והיכרות עם מי שיהודה מגדיר כאנשים טובים מענף היין, שלדבריו מאופיין באנשים מעניינים וגם פרנסה.
ביישוב יש 74 משפחות, ביקב שמונה עובדים, עובדי כרמים וגם נשים במנהלה ובהנהלת חשבונות.
יהודה למד ייננות במכללת תל-חי ולומד באופן פרטי אצל ארקדי פפיקיאן, יועץ היקב, כבר ארבע שנים.

מה מיוחד ביין שלכם?
יהודה כמיסה:
הנשמה היתרה שיש בו. נשמה יתרה זה כשאדם עושה משהו והכוונה אינה כסף או כבוד, אלא כוונה טובה שמישהו ייהנה מזה, במיוחד ביין שהוא משהו חי. יש הבדל בין יינות שנעשו בצורה כזאת עם נשמה לצורה מלאכותית, במיוחד ביינות של יקבים אחרים שאני שותה בשבת.

מישהו היה צריך לקבל החלטות ולאשר השקעה כספית לא מבוטלת דווקא ביקב. זו הייתה החלטה של כל חברי המושב?
יהודה כמיסה: אגלה לכם סוד. יש לנו רב. הרב שלנו אוהב עשייה וחדשנות, והוא קבע שנקים יקב ונשקיע בו.

יהודה, מה היתרונות של אור הגנוז מול יקבים אחרים?
היתרונות הם הגליל. אני מגדל כרמים יותר מ- 20 שנה. יש בהרי יהודה כרמים איכותיים המשתווים אלינו. היתרון הוא שהכרמים שלנו, בניהול שלנו ושליטה שלנו – המרוחק ביותר הוא דלתון.

האם יש הבדלים בין מיקומים שונים בטרואר שלכם?
מוקי וינשטוק:
התשובה טמונה בקלון הספציפי. ערבוב הקרקעות בגליל מביא לאדמות השונות באותו דונם קרקע. זה משפיע.
יהודה כמיסה: כשמכירים, יש הבדלים בין שורה לשורה ובין גפן לגפן, אכן יש הבדל בקרקע בין כל מטר וכל קלון, אבל מה שמייחד את היינות שלנו הוא הצבע המאוד כהה ועמוק בכל היינות שלנו.
מוקי וינשטוק: זו תולדה של כך שכל האזור היה מכוסה פעם בים. כשיש ים שוקעים כל בעלי החיים ונוצרות תחמוצות, במיוחד תחמוצת הברזל, והיא זאת שצובעת.

איך היה הבציר השנה?
יהודה כמיסה:
אצלנו היה רגיל כמו כל שנה, וסיימנו אותו בתחילת נובמבר עם בציר של קברנה סוביניון מיוחד, שנעשה ממנו לראשונה יין מיוחד עם רימונים, ללא ביסולפיט – דבר שידרוש קירור בתהליכי הייצור, אך לא לאחר הביקבוק.

יש קו מאפיין ליינות אור הגנוז?
מוקי וינשטוק:
קו זה דבר מתהווה. בצרפת שואלים 'איזה דור אתה מייצר יין' – משהו שנמשך לאורך השנים כקו של יקב.
במדינה צעירה כשלנו התוויית הקו נוצרת בשילוב של שני דברים. לכל מי שהולך לייצר יין יש חשיבה לאיזה יין הוא רוצה להגיע, "להיות כמו…" לפי מודל כלשהו כסמן ימני. מצד שני יש המציאות: איזה ענבים הצלחת להוציא השנה, איזה טכנולוגיה יש לך, וכאן נכנס גם הידע המצטבר. אני מעריך שרוב הייננים הטובים בונים לעצמם סגנון לאורך זמן. ברמה ארצית יש מעטים עם קו ברור, רובם על קו התנסות ותהליך הבנייה.
יהודה כמיסה: אני עושה יינות עולם חדש.

מה היקף הייצור והיצוא שלכם?
יהודה כמיסה:
אנחנו מייצרים כ- 120,000 בקבוקים של היינות שלנו, כאשר יותר מ- 50% מיועדים ליצוא. ועוד כ- 100,000 בקבוקים לשני יקבים אחרים. היצוא בעיקר לארה"ב דרך חברת הפצה של בנג'מין באואר היהודי לשוק הכשר – Happy Hearts Wine .
מוקי וינשטוק: בארץ אנחנו מוכרים בעיקר לחנויות יין ומתמקדים בירושלים, אך גם בערים אחרות. מעט מסעדות לקחו את היינות כיין דגל – בקיסריה, כרמים וכו', וזה היין המיוחד שלהם.

טעימת יינות אור הגנוז
סהר 2007
קברנה סוביניון עם מעט מרלו. מיושן שנה בחביות חדשות ולאחר מכן שנה נוספת בבקבוק. צבעו מעט סגול. פירותי ואלכוהולי למרות המאמץ לצמצם באלכוהוליות. ניכרת חמאתיות טובה וחמיצות אלגנטית ונעימה. היין נעים לשתייה.
המחיר 99 ₪

קמש 2007
48 אחוז קברנה, 32 אחוז מרלו ו- 20 אחוז שיראז. היין יותר אלכוהולי בהשוואה לסהר, ונותן תחושת חריפות במגע ראשון. הסיומת נעימה ומשולבת במעט מרירות בקצה. החמיצות בולטת מדי לטעמי.
המחיר 119 ₪

נמורה 2007
זהו יין קברנה סוביניון המשקף פרי חזק, אלגנטי, מאוזן מאוד. יין מרשים שעדיין לא נמכר בשוק. יוצרו ממנו 1000 בקבוקים בלבד. בבציר 2009 יש לצפות ל- 2700 בקבוקים (2008 הייתה שנת שמיטה).
צבעו סגול, מה שמאפיין יינות רבים מאזור גידול זה, וגם כמובן עקב גילו הצעיר.
היין מכרם ספציפי שהניב ענבים בריכוז גבוה במיוחד. הוא המתין בסבלנות בחביות במשך שנתיים. המשיך שנה בבקבוקים, וכפי הנראה יוכל להמשיך ולהמתין בהם שנה נוספת.
להערכתנו, גם לאחר מכן יוכל להמשיך ולהתפתח ולמשך שנים רבות במקרר/מרתף ולתת תמורה איכותית למחירו.
לאחר סחרור קליל בגביע הוא מדיף ריחות נעימים מאוד, ובעיקר פירות אדומים ושחורים ואדמה. יין שמנוני, עוצמתי, גוף מלא. למרות גילו הצעיר העפיצות קלה מאוד.
המחיר 180 ₪

חדש: אלימה – ללא ביסולפיט כלליהודה כמיסה, אור הגנוז
75% קברנה סוביניון, 25% קברנה פרנק. ללא ביסולפיט כלל, לעומת יין אורגני בו יש רמה מסוימת של ביסולפיט.
יהודה אומר כי מה שמיוחד מבחינה ייננית ביין זה, הוא שבדרך כלל ביינות צעירים יש פירותיות אך טאנינים קשים, ואילו היין שהתבגר מאוד נותרת קצת פירותיות והטאנינים מתרככים. המיוחד באלימה: פירותיות וטאנינים רכים.
הבעייתיות: יין זה דורש שינוע במקסימום 10 מעלות, שמירה במקרר בחנות או מסעדה בכ- 10 מעלות, ויש לו תפוגת שתייה – דבר שאין ביין אחר.

יינות קינוח
קינוח גלילי
יין לבן מתוק מענבי סוביניון בלאן ו-ויונייה (לא מוסקט).
בעל טעם נעים, חמאתי עם ריח טחב קל המתקבל מהחבית.
המחיר 59 ₪

הר סיני
יין אדום מתוק בשיטת קהור, צרפת. בציר מאוחר ב- 30 בריקס בחלקה אחת של קברנה סוביניון, יבול נמוך של 350 ק"ג לדונם. הקפאה תחילה, בישול על עצי זית בהמשך, ויישון בחביות בחוץ. יין ללא מגבלת התיישנות.
אומר עליו יהודה כמיסה: "הגעתי אל ההר סיני במקרה. ביין קהור מבשלים את התירוש ב'בן מרי' (סיר בתוך סיר מים). ניסינו ולא הצלחנו. החלטנו לא לזרוק את הענבים, אלא חיממנו אותם – לא בישלנו – ויצא היין כפי שהוא. זה לא יין מבושל. היין מרוכז פעמיים. גם מהקפאת ענבים במשך שלושה ימים וגם מהריכוז בחימום, ולאחר מכן יישון במשך שנה בחביות בחוץ".
המחיר 125 ₪

יקב אור הגנוז
מושב שיתופי אור הגנוז
טל. 04-6990836, 04-6987306
[email protected]






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה