fbpx

אלון גונן וגלית בר-און: למה היינות הישראלים מתייקרים ולמה בכלל הם יקרים?

העלאת מחירים אינה הדרך. אסור לגרום לאנשים ללכת למדפי היבוא. האיכות של היין הישראלי עלתה בשנים האחרונות וזהות מקומית מתפתחת. האתגר הוא לראות איך ממשיכים מכאן ביחד קדימה. איור pixabay
אלון גונן שואל האם טפרברג וכרמל הם האסם של ענף היין? חלוצי היקבים בהעלאות מחירים בתקווה אסטרטגית שאחרים יבואו בעקבותיהם. אלון גם מביא מחירים מעצבנים לחיוב ברשת 123. גלית בר-און שואלת למה בכלל יין ישראלי עולה לנו יותר? וחולמת על מחירים שמיועדים גם לאנשים שרוצים יין שמח ופשוט ויומיומי ועשוי היטב
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

האם טפרברג וכרמל הם האסם של ענף היין?

אלון גונן

לפני כחודש כתבנו על עליית המחירים של יינות יקב טפרברג, וניסינו להבין על מה ולמה דווקא עכשיו. תגובת היקב שהיה חלוץ היקבים המייקרים, הייתה צפויה, והייתה סוג של קופי פייסט מחברות אחרות שהעלו מחירים, ובראשן אסם – הסמן הימני של ההתייקרויות בענף המזון: "מזה תקופה ארוכה שחברת טפרברג סופגת התייקרות בעלויות הייצור עקב עלייה בעלויות חומרי הגלם, התשומות, תעריפי השינוע, האלומיניום והזכוכית, לצד עלייה ומחסור ברכיבים. עקב ההתייקרות בשיעור של עשרות אחוזים בעלויות הייצור הללו, אנו נאלצים כעת להעלות את מחירי היין בהתאם. מדובר בעלייה מתונה, וכמובן שנמשיך לספק ללקוחותינו את התוצרת האיכותית של מיטב היקב במחירים המשתלמים ביותר".

גם יקב כרמל העלה מחירים לאחרונה, והסיבה שלו הייתה:  "לאחר תקופה ארוכה בה לא ביצענו עדכוני מחיר, ובשל ההתייקרות בתשומות הייצור, חומרי הגלם, האריזה ותעריפי השינוע, כמו גם עלייה משמעותית בעלות כוח האדם – אנו נאלצים לעדכן את מחירון מוצרי היקב. יש להדגיש כי עלייה זו מחפה באופן חלקי בלבד על ההתייקרויות החדות" – על זה נאמר במערכון חידון התנ"ך של חבורת 'לול': "כך שעוד הכול פתוח".

שלישיית יינני יקב טפרברג ומוטי טפרברג הבעלים

השבוע נכתב גם בעיתון כלכליסט על עליית המחירים של יינות יקב טפרברג, ותמונתו של מוטי טפרברג הבעלים ומנכ"ל התנוססה כנציג אגף היין הישראלי. גם יקב כרמל צוין בכתבה, אבל הטענה שכולם מעלים מחירים אינה נכונה – ראו בהמשך שמות יקבים שלא עושים זאת,. גם הסיבות שהיקבים טוענים שבגינן העלו מחירים אינן ברורות לנו.
בכתבה ניתחנו כלכלית את מצב השקל החזק לעומת הדולר, והראינו שגילום בין שני המטבעות הוא לטובת מי שרוכש מוצרים מחו"ל בשקל הישראלי – קונים יותר, נקודה. אין סיבה כלכלית ממשית להעלות מחירים. העניין פשוט יותר, וכנראה שלא נוח לדבר עליו. ראשית, כנראה ששנת השמיטה הכניסה את היקב למצוקת נוזלים, ועליו לשריין מלאי לשנתיים עד ינואר 24. שנית,

נדב ארנס מנכ"ל יקב כרמל (משמאל) ויפתח פרץ היינן הראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages
נדב ארנס מנכ"ל יקב כרמל (משמאל) ויפתח פרץ היינן הראשי באחד מכרמי היקב. צילום דוד סילברמן dpsimages

הקוריוז הזה של יקב שמטפטף למדיה שדווקא הוא מעלה מחירים, פשוט נראה לדעתי כמו מסע פרסום מאוד זול אחרי שהיקב הוציא במהלך השנים האחרונות מיליונים על שיווק ופרסום. אני מניח שמוטי טפרברג היה מוכן לספוג גם ביקורת נגד המהלך "הפיקטיבי" הזה, כי ידברו על היקב, וזה מה שחשוב. בנוסף, היקב השקיע זמן וכסף רב במשך שנים, ובכישרון רב הצליח למתג את עצמו כיקב איכותי. האם יכול להיות שהוחלט בהנהלה שעכשיו צריך למתג את היקב "כיקר", כי אולי היינות יהיו  טעימים יותר ללקוחות אם יוצמד להם תג מחיר גבוה יותר? הדבר הראשון שצריך כדי שלקוחות היקב יסכימו לקבל את העלאת המחירים בתקופה קשה זו, הוא שצריך לייצר אצלם מוטיבציה, סיבה, נכונות, לשלם יותר. בעשור האחרון התפתחה פה תרבות יין יפה המלווה את התעשייה, ולכן צריך לבחון את הדברים לעומק. העלאת מחירים אינה הדרך; אסור לגרום לאנשים ללכת למדפי היבוא. האיכות של היין הישראלי עלתה בשנים האחרונות, וזהות מקומית מתפתחת.
האתגר הוא לראות איך ממשיכים מכאן ביחד קדימה .

לא מייקרים בשלב זה: ליאור לקסר (מימין), כרמית ארנרייך – מנהלת שיווק וצוא, אריאל ביר – יינן וצלם התמונה

הכול מתייקר? כן אבל לא מעלים מחירים עכשיו

בבדיקה שעשינו ממש לפני פרסום הכתבה, מתברר כי יקבים רבים לא העלו מחירים, ביניהם: יקב מוני – לא, יקב תבור – לא, יקב בנימינה – לא, יקב ברקן – לא, יקב עמק יזרעאל – לא, יקב רמת הגולן והרי גליל – לא, יקב ויתקין – לא. יקב דלתון – לא, יקב ירושלים – לא. אנחנו גם יודעים כי לא רק שיין הינו מוצר נזיל, אלא כך גם מחיריו ועשויים להשתנות. אנחנו גם יודעים שפסח בפתח, וסביר להניח שחלק מדמעות התנין יתייבשו ברגע של מבצעי הוזלות החג, כלומר יתכן כי מדובר בתעלול שיווקי.

בברקן-סגל – היקב הגדול בישראל, רק מחכים לתגובת הצרכנים ומקווים ליהנות ממנה. צילום מהאתר

אם בודקים, למשל, את יקב רמת הגולן והיינות שרק יצאו למדפים מבציר 2021, רואים שאין עליית מחירים (במתיישנים אולי יש, אבל מדובר בקהל צרכנים אחר). היינות של טפרברג מיועדים ברובם לצריכה יום יומית ובחגים, כשמיליוני בקבוקים נמכרים לקהל שקונה אותם ברשתות השיווק. זה קהל שהיד שלו תעבור בלי שום בעייה מהמדף של טפרברג למדף של יקב ציון, ירושלים, בנימינה וברקן. גם בגלל המחיר, ובעיקר בגלל שהוא לא מבין למה מעלים את המחיר של היין שהוא קנה במחיר זול יותר לפני מספר שבועות.

המהלך של טפרברג וכרמל בנוי כך שהם מקווים לסחוף אחריהם יקבים אחרים – להיות האסם של ענף היין בהובלה בהתייקרויות, ובכך להכשיר את המהלך. כנראה יקב טפרברג שהיה החלוץ חושב שהאחרים יבואו בעקבותיו, ואפילו בונה על כך, אחרת העלאת המחירים תגרום ליקב נזק עצום, ולא בטוח שהסיכון הזה שווה להם. ליקבים אחרים אסור בשום פנים ואופן לבלוע את הפיתיון הזה. המהלך מסכן לא רק אותם, אלא גם את כל תעשיית היין הישראלית, שגם ככה ממותגת כיקרה מאוד.

אורי שקד (משמאל) ואלי שקד - מנכ"ל רשת דרך היין
אורי שקד (משמאל) ואלי שקד – מנכ"ל רשת דרך היין. בין היבואנים שמחכים בפינה. צילום אורי טאוב

בואו לא נשכח שבפינה אורבים היבואנים הגדולים עם יינות היבוא הזולים, וראוי לציין שאלה גם טובים. היינות המיובאים מתומחרים, ברובם הגדול, כנותני תמורה מעולה למחיר. היבוא יגמור את היין הישראלי, וכמו שאנחנו רואים במהלך השנים האחרונות, היבוא נוגס ונוגס, וימשיך לנגוס בנתח השוק של היין הישראלי היקר מאוד.
יקב טפרברג התחיל מהלך, וכדור השלג כרגע קטן מאוד, אבל ברור לנו כי יקבים אחרים מסתכלים מהצד ומחכים לראות איך הציבור יגיב. קראתי בזמנו לקהל חובבי היין לא לקנות יינות שהסיבה להעלאת המחיר שלהם היא התייקרות חומרי הגלם וכולי, , אסור לתת יד למהלך שישנה את המאזן בין היין המקומי והיין המיובא. לא קל לי לכתוב דברים כאלה על יקב שאני אוהב את היינות ואת העשייה הייננית שלו,  אבל לצערי, מי שמובילים את המהלך, צר עולמם כעולם נמלה.

אתר 123. צילום מסך ב-14.1.22

רוצים להתעצבן? אלה המחירים באתר 123

יקב טפרברג ויקב כרמל מעלים מחירים, וברשת שואלים האם תהיה עליית מחירים גם בשאר היקבים. חנות האלכוהול 123 מפרסמת מבצעים למספר גדול מאוד של יקבים. אני מניח שהמחירים שתראו כאן (נכונים לאמצע ינואר 2022) יעצבנו אתכם, אם לדייק אפילו ירתיחו אתכם, וגם אני שואל למה היקבים פשוט צוחקים עלינו. עד שלא נגיד "עד כאן" ונפסיק לקנות מיקבים שעושקים אותנו, הם לא יבינו. היקבים שמופיעים בכתבה הם דוגמה לעוד רבים שאפשר למצוא מחירים נמוכים משמעותית ליינותיהם ב- 123 ובחברות שיווק נוספות.

אסף פז יקב ויתקין. צילום דוד סילברמן dpsimages
אסף פז יינן יקב ויתקין. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב ויתקין – קריניאן  2018

יין עשיר ועוצמתי, ארומות נקיות, מעט ירקרקות, פלפל לבן ורוזמרין, פה חד כתער ועשיר בטעמים, יופי של יין. מחיר היקב 110 ₪. באתר 123: 85 ₪. תמורה למחיר מדהימה. ציון 90. דיל האתר: המחיר יורד ל- 80 ₪ לבקבוק בקניית 6-11 בקבוקים, ול- 77 ₪ בקניית 12 פלוס בקבוקים.

אלי בן זקן יקב קסטל ורזיאל עם אלון גונן. צילום אורי כהן

יקב קסטל – C שרדונה 2019

ארומות חמאתיות, מעט אשכולית. פה עשיר מאוד, מורכב, שקדים קלויים ומלון ירוק. מחיר היקב 135 ₪. ב-123: 125 ₪ . תמורה למחיר מעולה. ציון 90. דיל האתר: מחיר ל- 6-11 בקבוקים 120 ₪ לבקבוק, ל- 12 בקבוקים ומעלה 115 ₪ לאחד.

ערן גולדווסר יקב יתיר. צילום דוד סילברמן dpsimages
ערן גולדווסר יינן יקב יתיר. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב יתיר – הר עמשא 2018

אף של פטל ריבתי, פה מעט מעושן. רענן מאוד, חומציות נפלאה, פרי אדום של פטל ושזיף בשל. מחיר היקב 100 ₪. ב-123: 89 ₪. תמורה למחיר מצוינת. ציון 90. דיל האתר: מחיר ל- 6-11 בקבוקים 84 ₪ לאחד. ל- 12 ויותר המחיר 81 ₪ לבקבוק.

היינן הראשי של יקב רמת הגולן כבר מעל שני עשורים
ויקטור שונפלד – היינן הראשי של יקב רמת הגולן . צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב רמת הגולן – הר חרמון אדום 2020

אחד היינות שממצים בתוכם את כל הטוב של הכרמים של רמת הגולן. עשבי תיבול, קקאו, פירות אדומים צעירים. מחיר היקב 35 ₪. ב-123: 29 ₪. תמורה למחיר הכי מעולה שיש על המדפים. ציון 89. דיל האתר: בקניית 6 בקבוקים ויותר תשלמו 27 ₪ לאחד, ל- 12 בקבוקים ויותר 26 ₪.

יונתן שוטס. צילום מאשה סקילי
יונתן שוטס היינן הראשי של יקב בנימינה. צילום מאשה סקילי

יקב בנימינה – שיראז 2020

צבע סגול. רענן, חומציות טובה, עשבי תיבול טריים. פירות אדומים צעירים ומעט עישון. המחיר ביקב 38 ₪. ב-123: 35 ₪. תמורה למחיר: 25 ₪. ציון 88. דיל האתר: 30 ₪ לבקבוק בקניית 6 ויותר, 29 ₪ לאחד בקניית 12 ויותר.

יינות רמת הגולן באיטליה. באירו היאוש נעשה יותר נוח. צילום גלית בר-און

השאלה היא למה בכלל יין ישראלי עולה לנו יותר?

 גלית בר-און

למה יקב זה או אחר מעלה מחיר של יין מתוצרתו? מאותה סיבה שרשת גלידריות או מסעדות המבורגרים מעלות מחירים – כי הן יכולות. השאלה היא לא למה יין של יקב מסוים יעלה לנו יותר, אלא למה יין ישראלי, בהכללה, עולה לנו יותר.

לאכול את הלב באיטליה. צילום גלית בר-און

המחיר של בקבוק היין הישראלי שעולה על השולחן שלי ושלנו, הוא שיקוף ותוצאה של שרשרת גורמים, המורכבת מהרבה חוליות. חלק מהחוליות הן כאלה שעוסקות ברגולציה, חלקן בהכתבת מדיניות או אי-שינוי מדיניות קיימת, חלק מהחוליות עוסקות בשינוע של בקבוקי יין, או בייצור של אותם בקבוקים, או בייצור האריזה שלהם, ועוד רבות רבות אחרות. מה שמשותף לכל החוליות בשרשרת זו, הוא שמאחורי כל אחת מהן עומדים אנשים שלא שותים יין.

לאכול את הלב עוד יותר. צילום גלית בר-און

באירופה אפשר למצוא יין ברמות איכות משתנות, שנעות על הסקאלה המאוד רחבה שבין היומיומי לחד-פעמי, בין יין שהוא "במקום לשתות מים" עד לעילאי. טווח המחירים של היינות שאפשר לקנות שם רחב גם הוא, בהתאם. בארץ, לעומת זאת, יין לא נמצא על שולחן כל ארוחה ליד ככר הלחם וקנקן המים, ושתייתו לא נתפסת כמשהו פשוט ויומיומי, אלא כ"תחביב", עיסוק לשעות הפנאי של אליטיסטים מבוססים כלכלית, ותמחור היתר של היין מגיע מכאן. הרי יש "להם" כסף, לא? אז שישלמו.

איטליה, מפגש חברים. צהרי יום חול, כל אחד וכוס היין שלו. צילום גלית בר-און

הייתי רוצה לראות יין ישראלי שנמכר לא רק לאנשים שרואים בו דבר מורכב ואינסופי ומופלא, ולא רק לאנשים שמחככים מרפקים עם ייננים; אלא גם לאנשים שרוצים יין שמח ופשוט ויומיומי ועשוי היטב, כי כיף להם לשתות יין עם הארוחה, או בערב מול הטלוויזיה, או במפגש עם חברים; אנשים שלא בהכרח רוצים להבין יין, או לדבר עליו ועל הדקויות שבו, אלא פשוט ליהנות ממנו. כשהאנשים שאחראים, נגיד, על תקציבים לענף החקלאות יעצרו בסופר בדרך הביתה, ויקנו  בקבוק או חצי בקבוק של יין פשוט ובסיסי ועשוי היטב לארוחת ערב של אמצע השבוע; כשבמסעדות ייפתחו לכוסות יותר בקבוקי יין מרמות המחירים הגבוהות, במחירים נגישים, ועם תשומת לב לאיך שומרים את היין שנשאר בבקבוק; כשתהיה פחות התנשאות כלפי אנשים צעירים שצורת הבילוי החדשה שלהם היא "יקב שפתוח בשבת עם גבינות", כי זה הכיף שלהם, כי ככה הם חווים יין ומתוודעים אליו, ואולי בעקבות זאת  יסקרן אותם לגלות עוד, ואולי לא, וגם זה בסדר – אני וכולנו נראה מציאות שונה וטווחי מחירים אחרים.

ואם רשת גלידריות תחליט פתאום להעלות מחירים – כל אחד יחליט לעצמו אם הוא רוצה לקנות את הגלידה היקרה יותר ולאכול אותה

 

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כתבו תגובה