ארוחת הסתיו של לחם ארז: דיל בלתי רגיל

הגענו אל לחם ארז בהרצליה ביום שישי בערב. היינו שישה, מה שמאפשר לדגום את התפריט ולהסיק מסקנות.
האמת שאלה היו שונות בין אנשי החבורה שלנו. החל מזה שלא התרגש או התלהב, ובכל מקרה אמר שזה אוכל גס ומסוקס הראוי לבירה ולא ליין (כפי שאנחנו עשינו, בטעות כנראה לדעתו, עם בקבוק Take Fwo של סוסון ים מ- 2002, פרטים בהמשך); דרך אלה שנהנו מאוד מהחושניות וסערת החושים של המנות בלחם ארז, ועד השניים שעשו את עסקת הערב עם ארוחת הסתיו המומלצת: 75 ש"ח בלבד (המון מנות, בלי משקאות) – גם בשישי בערב, כלומר פחות מעסקיות אמצע שבוע במסעדות רבות.

עוד משהו על המסעדה. מי שמכיר את לחם ארז בהרצליה, יודע שהמקום הוא מסעדה וחנות, והכל במבנה בלתי אפשרי ולא נוח בעליל; לא רק לסועדים כי אם גם למלצריות החביבות והמשתדלות, שפשוט מתקשות להגיע את הסועדים, ובוודאי בחבורה של שישה.
לנו גם לא נראה שלמסעדה היה באותו ערב מנהל, כלומר מישהו ששם עין ומקפיד, ודואג שלא תעבור חצי שעה עד שיגיעו המנות הראשונות אל השולחן, יחד עם הלחם הפותח בקערת אלומיניום צבאית וצלוחית שמן/בלסמי אחת לשישה אנשים שצריכה להתנייד לרוחב השולחן, ואשר לא מגיעה מייד אלא מקדימה בדקה או שתיים את המנות הראשונות.

ועכשיו אל האוכל, כאשר אני כבר מציין כי ללא התפריט המלא ביד קשה לזכור את מרכיביה של כל מנה – אבל הרבה ארץ ישראל, פה וכאן (כל היינות ישראליים גם הם – צל"ש), והתיאור יוצא חסר נוכח העדר כל פריט במנה. ננסה.
זה שלא התלהב אכל מאפה טלה (שלוש חתיכות נאות בגודלן – 35 ₪): "הרבה בצק, מעט בשר", וחריימה דג עם מנגו (89 ₪): "דג זה כן, חריימה לא".
מרענן הפסיפלורה האלכוהולי, איתו פתח הלא מתלהב את הערב (29 ₪) הוגדר כ"בסדר", ומרענן לימון ירוק (29 ₪) של הצעירה אכזב אותה מאחר, ולא היה אלכוהולי כפי שהייתה רוצה. היא דילגה על מנה ראשונה, ונהנתה מאוד מדג הדניס שלה עם שומר מוקפץ, זעפרן וכוסברה (75 ₪), ואף ציינה לאוכלי ארוחת הסתיו (75 ₪ בלבד, כזכור), שהיא עם הדג שלה משתווה כספית לארוחה מלאה שלהם.

הסועד שפתח בוודקה אבסולוט (29 ₪), המשיך עם סלט ישראלי, שמהצד נצפו בו קוביות גבינה וגרגרי רימון (34 ₪), ובאופן בנאלי כלשהו התנחל על ספיישל המבורגר על פוקצ'ה עם תפודים צלויים וסלט ירוק (58 ₪).
זו שיודעת מה להזמין במסעדות, אכלה גם היא סלט ישראלי ("מעולה", כך היא טוענת בחום), והמשיכה עם מינסף פרגיות על אורז – נאה לעין אך לא מרגש לחיך (55 ₪).
מאחר שבאופייה היא מארגנת, זו שיודעת הובילה משחק מקדים בהמתנה הממושכת לתפריט ולמיוחדים של הערב, עם השאלה: "מה המשהו המיוחד שהייתם רוצים לאכול הערב?", ומאחר ואחת התשובות הייתה "קוקי סן ז'אק", ולמרבית הפליאה זו אכן הייתה אחת המנות המיוחדות של לחם ארז בערב ביקורנו ("אחרי הרבה זמן שלא היו לנו", כפי שאמרה יעל המלצרית החביבה), הרי העודף-משקל הגרגרן לא הסתפק בארוחת הסתיו (הבטחתי פרטים, תיכף זה מגיע), והזמין גם מנת קוקי סן ז'אק ברוטב תמרים צהובים (54 ₪), אליה חברו בהנאה נוספים ליד השולחן.

ועכשיו לארוחת המחץ הסתווית (הרי בארץ הזאת אין חורף אמיתי, והשנה יש קיץ מתמשך), בה תמורת 75 ₪ בלבד תקבלו את השפע הבא: מנות פתיחה (הכל מגיע, לא צריך לבחור): חלת אגוזים מתוקה – עליה פיזורי יוגורט וגרגרי רימון; שעועית לבנה ברוטב טחינה; טאפנד כבד (כבד קצוץ אם תרצו), סלט ירוק עתיר פטרוזיליה, ריג'לה וצנונית, מרק ארטישוק ירושלמי עם שמן כמהין ושום (מעולה!).
עם מה שהשף הזרים אל שולחננו באמצעות שגרירתו יעל המלצרית: ממרח פלפלים עם פרמזאן, דלעת עם שומים, סלט שומר – זה כבר משביע; אבל אנו בתחילת המסע, שנמשך עם שלוש מנות עיקריות לבחירה: ריזוטו פירות ים ותמרים צהובים, או ריזוטו פורטבלו, או קוסקוס עגל ורימונים. ריזוטו פירות הים והקוסקוס היו המנות הקטנות ביותר שהגיעו אל השולחן במהלך הערב – אולי זהו קאץ' מסוים של הארוחה הסתווית, אבל אל תהיו גרגרני–עין יתר על המידה: זה די והותר.

לקינוח הכלול בארוחת הסתיו הזמינו שני אוכליה גבינת מסקראפונה ברוטב גויאבה (טעים אפילו לזה שאלרגי לריח גויאבות משחר נעוריו). השף, שלא עמד בצער על כך שאף אחד מהשניים לא בחר בקינוח השני בתפריט: כנאפה עם פלחי מנדרינות; שיגר מנה כזאת אל השולחן באמצעות יעל – ולא נודע כי באה אל קירבה של החבורה. טעים מאוד.
עוד קינוחים שהגיעו אל השולחן: הטארטאטן תפוח וגלידה הל (34 ₪) ששבר את הבלתי מתלהב בעליל עד כאן; והפיק מעיני הצעירה ניצוצות אושר; וצלחת סורבטים (30 ₪) שגם היא תוגברה מעבר למוזמן, אבל לא הרקיעה שחקי הנאה.

ועוד מילה על היין Take Two של זאב דוניה – יקב סוסון ים – מודל 2002 (137 ₪). אולי הזמנה קצת נועזת לחך הישראלי הממוצע, לאור העובדה שרוב היין מענבי זינפנדל, ולא קברנה סוביניון או מרלו מוכרים וידועים יותר. היין לא דיבר אל השולחן שלנו – עובדה: לא תתפסו אותנו בדרך כלל מסתפקים בבקבוק אחד לשישה אנשים.

סיכומים: אירוח לבבי; פנים מסעדה דורש שיפור (ואולי זה חלק מהקסם, לכו תדעו), אוכל מכל הלב – ביצריות שבמנות, בשפע המגיע אל השולחן בנדיבות; חוסר אחידות מסוימת (גם זה בקסם, מן הסתם); וארוחת סתיו שהנה לא פחות מאשר עסקת השנה.

לחם ארז
רח' ברקת (כניסה ממשכית 13)
א.ת. הרצליה פיתוח
טל. 09-9559892









היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה