ביקור הגברת: העיתונאית והסומלייה הקנדית, ג'סיקה הארוניס בישראל

למכון היצוא הישראלי יש מספר תפקידים בנושא קידום תעשיית היין בעולם. עיקר העשייה ג'סיקה הארוניסשל המכון היא להעניק מידע ולקיים קורסים שונים בנושא ייצוא יין וייצוג ישראל בתערוכות יין בעולם, ולשמש כמוקד בו אפשר לקבל מידע על מנת להבין את תעשיית היין העולמית.

כחלק מעשייה זו אירח מכון היצוא במשך חמישה ימים אינטנסיביים ובליווי צמוד ומקצועי של יערה שמעוני, מנהלת ענף היין, את ג'סיקה הארוניס – הסומלייה הקנדית שחוטאת גם בכתיבה עיתונאית בתחום היין, וכמומחית בתחום היא מופיעה ומציגה במגוון רחב של כלי תקשורת, בכלל זה תכניות טלוויזיה אותן היא מנחה ואחרות בהן היא משתתפת, דוגמת Today Show on NBC. היא כותבת למגזינים ובמדריך היינות 'Petit Debeur'. בנוסף על עיסוקיה אלו, ג'סיקה הינה נשיאת חברת Vins au Féminin אשר מארגנת תחרויות טעימת יינות בלאס וגאס, ארה"ב.

את ג'סיקה הארוניס פגשתי לארוחת בוקר שאירגן עבורה יקב טוליפ.
זה היה יומה הרביעי בישראל, והיא כבר הספיקה לבקר בלא מעט יקבים: קסטל, עמק האלה, טפרברג, צרעה; ומטוליפ היא עמדה להמשיך צפונה להר אודם, יקבי רמת הגולן, לוריה ועוד.

חמישה ימים דחוסים ומפרכים עוברים עליה בישראל, כאשר היא צריכה להקדיש לכל יקב משמאל לימין: ג'סיקה הארוניס, דוד בר אילן - יינן טוליפ, אלון גונן, רועי יצחקי - טוליפ, אור - מנהלת יצוא טוליפשעתיים, ובזמן הזה לשמוע את סיפור היקב, לערוך סיור, וכמובן לטעום את היינות ולהביע דעתה.
לפחות ביקב טוליפ חסכו ממנה את הסיור ביקב; הרי היא ראתה כבר מספיק חביות ומספיק מכלים בחייה. ובינינו, את מי זה מעניין; בטח לא את אנשי המקצוע .
כשמארחים דמות כזו, צריך לתת ליין לדבר. השאר זה סתם בלה בלה בלה וקדיחות מיותרות.

מעבר להיותה דמות מרתקת וססגונית, ג'סיקה הארוניס דאגה לציין מדי פעם תוך כדי לגימת יין, שאחת הבעיות שלה בעולם היין, זה שהיא אומרת את האמת ואת דעותיה על מה שהיא טועמת.
זו כנראה בעיה כלל עולמית, של עיתונאי יין המנסים למצוא חן בעיני היקבים או הייננים, ולא תמיד רוצים או מסוגלים לומר להם את דעתם.
נכון שהכי נחמד זה להיות נחמד, ואין יותר קל מאשר לתת ליין ציונים של 91 ואולי 92 נקודות כפי שעושים גם אצלנו, וזה הרי מגוחך. באיזה שהוא שלב, הייננים וחובבי היין מפסיקים להאמין לאותו כתב, והציבור שקורא אותו מספיק אינטליגנטי להבין שצריך להמשיך הלאה, ולא להתרגש יתר על המידה מציונים.

ג'סיקה טעמה מספר יינות שקיבלו מאתר ישראלי ציון מעל 90, ודי הופתעה. מדובר ביקב קסטל שקיבל ציונים של 91 ומעלה מאותו אתר. כאשר היא ניתחה את יינות קסטל בפני, היא אמרה כמובן שהיין מרשים ועשוי נכון אולם כדי להעניק ליינות ציונים כאלה צריך ביין דברים נוספים, בעיקר בגרנד וין. את הפטי קסטל היא הכי אהבה בין היינות אותם טעמה ביקב.

בביקור ביקב ברבדו היא התרשמה עמוקות מיכולת העברת המידע של פרופסור בן עמי פרופ' בן עמי ברבדוברבדו, שהעניק לג'סיקה הרצאה דידקטית על יכולות הגפן והטיפול בגפן ביקב.
כשכבר טעמה את היין בברבדו היא הופתעה. כפי שהיא אמרה זאת, ואני מתרגם מצרפתית: זה כמו לקרוא ספר מרתק ואז ללכת לראות את הסרט שעשו על פיו; בדרך כלל זו אכזבה.

יקב עמק האלה הפתיע את ג'סיקה למרות הקדיחות, אבל ככה זה כששתי נשים יפות (היא והייננית לין גולד) נפגשות.

הישירות שלה אכן מפתיעה, ומעניקה פרספקטיבה אמיתית על עולם היין הישראלי.
היא הייתה חד משמעית כשדיברנו על קידום יינות ישראל בעולם. הפסיקה הייתה חדה כתער: "לא יהיה סיכוי ליינות ישראל לפרוץ אל העולם אם המחיר יהיה כזה מטורף".
גם כשהיא טעמה יינות מעולים ומרשימים, הרי כשאמרו לה מה מחיר המדף של היין, היא פשוט הופתעה עד כדי גיחוך, ואני חושב שזו גולת הכותרת של ביקורה.

מה לומר לכם ייננים ובעלי יקבים? המחיר בשמיים, המחיר מופקע, המחיר פשוט יהרוס את ג'סיקה הארוניסהתעשייה גם בארץ וגם בעולם. יינות שמתומחרים ב- 30-40 יורו או דולר, בעוד המקבילים האירופאים או האמריקאים שלהם נמכרים ב- 5-9 יורו או דולר.
אז מישהו פה השתגע, ולא משנה כמה תערוכות וכמה קידום יעשה מכון היצוא ליין הישראלי – לא תצליחו למכור כמויות מהן תוכלו להרוויח ולהתפתח.
נכון שלשלוח משטח לקנדה או לסין עושה נעים באגו, אבל זה סוג של הנאה רגעית ולא יותר. כדי לכבוש את העולם צריך להיות שפויים.

ייננים שבאמת הקשיבו לג'סיקה הארוניס, ולא היו עסוקים בלפרוש בפניה את האני מאמין שלהם, יכלו לספוג מתבונתה ומיכולת הניתוח שלה לגבי השוק העולמי.
ייצור יין בספרד או צרפת או כל מדינה אחרת, עולה פחות או יותר אותו דבר (ולא, אף מדינה לא מסבסדת יקבים בעולם. זו המצאה שלנו כדי לתרץ למה המחיר שלנו יקר). משלוח יין לארה"ב או למזרח הרחוק, גם כן עולה פחות או יותר מאירופה וישראל. אז למה יינות ספרד, צרפת, גרמניה ואוסטריה עולים מספר יורו בודדים, וכשזה מגיע ליין ישראלי המחיר עולה לעשרות יורו?
אין באמת סיבה. גם יין ישראלי באירופה לא צריך לעלות יותר מיין אירופאי. עלות משלוח אינה גבוהה כשמדובר בהובלה ימית. להוביל יין במשאית מספרד ללונדון או לאוסלו, עולה כמעט כמו לשלוח באוניה מפה לשם.

בסיכום דבריה ביקב טוליפ, אמרה ג'סיקה הארוניס שישראל יכולה וצריכה להיות מעצמת יין, כי יש לה את כל הנתונים הדרושים: טרואר, היסטוריה, ייננים מוכשרים; אז אין סיבה בעולם שלא ננצל זאת וכן נפרוץ לתודעה העולמית.

דרך אגב, סביב השולחן ביקב טוליפ ג'סיקה פרגנה ליינות שטעמנו: ווייט פרנק, ווייט טוליפ, סירה ובלאק טוליפ. לאחר שיצאנו שאלתי אותה בשקט: נו, מה את אומרת על מה שטעמנו? Magnifique (בצרפתית: נפלא) הייתה התשובה.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה