בן פורת טוליפ – פורטו משובח מכפר תקווה

בדרך מטיול בצפון הרחוק חלפנו על פני צומת טבעון. בצד הדרך התנוסס שלט "יקב טוליפ", ואנחנו לא יכולנו להרשות לעצמנו לחלוף על פני אופציית הביקור החטוף ולא להיכנס.

טוליפ הנו יקב בוטיק הממוקם ב"כפר תקווה". זהו יישוב קהילתי לקהילה בה אדם בעל צרכים מיוחדים יכול להתפתח ולממש את יכולתו.
לאחר הכוונה אדיבה ומדויקת להפליא ביישוב פנימה ע"י אותם אנשים מוגבלים, הגענו לשערי היקב. באולם הייצור פגשנו את תמיר ארצי, אליו התוועדנו לראשונה בטעימת יינות טוליפ ברשת "דרך היין", והוא שמח לראותנו.

תמיר, עלם חמודות מסביר פנים, הנו מחליפו של היינן דורון יצחקי שנסע ללימודים באוסטרליה. הבחנו כי תמיר היה עסוק אותה שעה במרומי מיכל נירוסטה ענקי, כשהוא מתזמן זמן משאבה לעוזרו שאחז בצינור שהגיע אל פי חבית, הממלא בקפידה ובדייקנות יין לחבית פנימה.

ביקשנו לעזוב וללכת, שמא אנו מפריעים, שכן הגענו ללא תיאום או הזמנה, אך תמיר הזמין אותנו לשהות וגם לצפות וללמוד מקרוב על תהליך השפיה. מצאנו עצמנו צמאים לידע ולהרחבת אופקים, והפעם בתהליך הנעשה מול עינינו ביין פורת צעיר מבציר 2003, הצפוי להיות יין פורת מוצלח בעוד שנים אחדות.

כמה מילים על תהליך השפיה. היין הנמצא מהחביות ומתיישן, עובר תהליכים פנימיים שבמהלכם מצטברים בתחתית החביות משקעים. על מנת לטפל ולצמצם את המשקעים הללו מבצעים פעולת סינון הנקראת "שפיה". בפעולה זו למעשה מעבירים את הנוזל שבעתיד יהפוך ליין, מהמיכל בו הוא נמצא אל מיכל אחר, וזאת כאשר בדרך נבלמים או נעצרים המשקעים תוך כדי סינון הנוזל. לאחר מכן מבוצע איחוד הנוזלים בחזרה. בין שפיה לשפיה תלך ותפחת כמות המשקעים, וזאת בשליטת היינן ודרך הטיפול והסינון.

יש לציין שאולם הייצור היה אפוף בריח כבד ומתקתק ומגרה משהו של יין הפורת. תמיר סיפר לנו כי החביות בהן שוהה הנוזל הן חביות עץ, בהן שכן בעבר אחר כבוד רמי מרטין XO, ולמרות שנעשו מאמצים להוציא את הריח הטיפוסי והאופייני לברנדי, מן הסתם הוא יעניק נופך מיוחד וארומטי מאוחר יותר לפורת המתיישן פנימה תחת השמש הקופחת בחוץ.

תמיר הזמין אותנו לטעום מיין הפורת של טוליפ 1999 מהמהדורה המיוחדת והממוספרת, ואנו לגמנו מבקבוק 121 מתוך 482. טעמנו, ולשוננו צקצקה בהנאה מרובה. זהו יין פורת משובח מזן שהולך ונכחד (בסך הכל יוצרו ממנו, כאמור, 482 בקבוקים).
הפורטו האמיתי והמיתולוגי, המיוצר בפורטוגל בעיר הנמל פורטו הוא האבא של יינות הפורת, וזה שטעמנו ממנו זכה ליישון במשך 6 שנים, ואז לאחר שנטעם הוחלט כי ישהה שנה נוספת בחבית טרם בקבוקו. זאת עם זיהוי הפוטנציאל וההצלחה המסתמנת ליין. טעמיו כה משובחים, עד שאינם נופלים מיינות פורטו יבוא טובים ויקרים מארץ מוצאם הטהורה.

ליין סיומת מתקתקה עם תזכורת לדבש חמים, טעמי פירות יבשים מרוכזים, וצבע כמעט חום. תכולת האלכוהול בו גבוהה: כ-18.5%, והיא זו שגם תשמור על יין שכזה לאורך שנים.
הפורת לא עובר סינון ולא תהליכי הצללה, ובמחיר של 115 ₪ הייתי מציע לשתות וליהנות, אך מאידך הייתי גם מציע לחטוף מה שנשאר ולהחביא…







היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה