ג'יימס הלבן הראשון

באחד הרחובות, בשני צדי מדרכה, היה ממוקם קיוסק שמכר "גזוז של פעם". ניגש אדם לקיוסק הראשון וביקש כוס גזוז. השיב לו בעל הקיוסק: "זה יעלה לך 5 שקלים". אמר האיש: "מה פתאום? 5 שקלים זה נורא יקר". חצה את הכביש לקיוסק שממול, ביקש כוס גזוז ובעל הקיוסק אמר לו: "זה יעלה לך 10 שקלים". התרעם האיש: "מה פתאום 10 שקלים? ההוא ממול בקיוסק מוכר אותו גזוז ב- 5 שקלים". אמר לו בעל הקיוסק: "אז תחצה את הכביש ותקנה אצלו ב- 5 שקלים". אמר האיש: "אבל ההוא בקיוסק ממול אמר שבדיוק עכשיו הגזוז נגמר לו". השיב לו בעל הקיוסק: "אה, כשאצלי נגמר הגזוז, אני מוכר אותו ב- 50 אגורות"…

לפני כחודשיים היה לי הכבוד להיחשף בין הראשונים, כך אני מאמין, לסוד היין הלבן של יקב סוסון ים; יין שהיה אז בראשית דרכו, נתון בחביות מתחת לביתו של זאב דוניה במושב בר-גיורא.

כך כתבתי אז על היין בעקבות טעימת חבית:
זהו יין יבש אך פירותי, עם עושר בטעמים מאפייני זן: טעימת החבית מסמנת את הבאות. הנחת העבודה היא שלפנינו אחד היינות הלבנים היותר מעניינים והיותר טעימים שתלגמו בתקופה הקרובה, ותגידו גם לנשים שלכם ששווה להן לחכות.
היין מורכב מ- 100% ענבי שנין בלאן; אולי בעצם לא בדיוק 100%, מאחר ולטופינג של החביות הוסיף זאב נגיעות אפסיות של שרדונה.
צבעו גוון קש זהוב בהיר. גוף היין בינוני עד מלא, עם איזון מצוין בין פירות טרופיים בכיוון אננס, לבין פרי הדר לכיוון פרי החבוש.
היין עצמו מעודן, מורכב ופירותי מאוד. נגיעות של מלון עם דבשיות קלה ופרחוניות ברקע, והזכיר לי עלה של לימון שקוטפים מהעץ וממוללים ביד.
בתחושות מעט גיריות ומינרליות, עם מתיקות קלה ומדומה על הלשון.
השהות במשך כשמונה חודשים בחביות העניקה ליין קצת חמאתיות וקצת וניל מהחבית. חמיצותו טובה, תורמת ומאוזנת, לקראת סיומת עדינה ואלגנטית המזכירה אפרסק לבן מריר קלות ומתובלן קלות. חומציותו של השנין בלאן של סוסון ים תתאים באופן מושלם למאכלי ים, בעיקר לצדפות עשויות היטב עם הרבה שום וחמאה, ומכאן לפירות ים ודגים ולמנות ראשונות. את היין מומלץ לשתות מקורר.
65 ₪ לבקבוק בקנייה עתידית לרכישה של שישה בקבוקים ומעלה תשלמו עכשיו עבור היין.
אל תשכחו היכן קראתם לראשונה על הסוס הלבן עליו רוכב זאב דוניה, ואל תתפלאו אם כמה חודשים קדימה תשמעו את המשפט "אין ואזל", או "המחיר 89 ₪ כי נשארו לי הבקבוקים האחרונים".

ולמה אני מזכיר את הדברים שכתבתי אז?
מסתבר שמתוך 600 הבקבוקים שייצר דוניה מהיין הנפלא הזה, נרכשו 300 בקבוקים ע"י מסעדת "רוקח 73", עוד כ- 200 נמכרו במכירה העתידית ללקוחות חכמים, וכ- 100 או אולי פחות בקבוקים אחרונים, יימכרו כנראה אך ורק ביקב.
על מדפי חנויות היין המובחרות יגיע מחירו של יין זה לצרכן עד 118 ₪ לבקבוק.
אך מסתבר שאלו האחרונים שנותרו, לא יגיעו למדפי החנויות, כי איך אמר ההוא בקיוסק מלמעלה "עכשיו בדיוק נגמר לי".

זאב דוניה אומר כי השנין בלאן – הלבן הראשון של יקב סוסון ים, נושא את השם JAMES לזכרו של רוני ג'יימס ז"ל, האבא של יקב צרעה.
הענבים הגיעו מכרם בבעלות ברוך לנגר הנמצא באזור השפלה – גדרה. גיל הגפנים 34 שנים, והן מדוללות בקפידה רבה כדי ליצור איכויות פרי גבוהות ועוצמתיות. היבול לאחר דילול היה 700 ק"ג לדונם, כאשר בכרם כ- 8 דונם.
היין הותסס בחביות צרפתיות מסוג בורגון בנות 3 שנים, ללא תסיסה מלולקטית (על מנת למנוע באופן מכוון את התסיסה המשנית), ולאחר מכן התבצע יישון במשך 8 חודשים על השמרים.
במהלך חודש פברואר הועבר היין למיכל שעמד בחוץ בטמפרטורת הסביבה בחורף של מושב בר-גיורא בהרי ירושלים, ולאחר מכן הוחזר לחביות.
זאב מדווח על תוספת של כ- 5% ענבי שרדונה למילוי החוסר בחבית, והיין עבר סינון עדין במהלך תהליך הביקבוק (600 בקבוקים ברוטו, כזכור) שבוצע בחודש אפריל 2008.
לדברי זאב דוניה, זהו יין בעל פוטנציאל יישון, המבקש זמן אוורור – חידרור ארוך, ומזכיר בהתנהגותו מאפיינים של יין אדום.

עכשיו בואו ונעקוב אחר ההתפתחויות שחלו ביקב סוסון ים בחודשים האחרונים:
קודם כל על המסגרת. זאב דוניה שהבין זה מכבר שלייצר יין איכותי מחד ולנהל עסק מאידך זה לא דבר פשוט, החליט לחבור לדוד זיו שהיה מנכ"ל יקבי כרמל, ומינה אותו למנהל המסחרי ואסטרטגי של היקב.
זיו חווה תקופת מנכ"לות בהחלט לא קלה ביקבי כרמל; תקופה שעבור זיו ועבור הרבה אנשים ביקבי כרמל ובאגודת הכרמים תלוי מאיזה צד אתה מסתכל עליה לטוב או לרע.
מצד אחד, ואולי "לרעה", יהיו שיטענו שדוד זיו הכניס את היקב להשקעות במיכון, במרכז אחסנה ובדרישות למיתון כמויות פרי על חשבון דרישה לאיכות; עובדה שהכעיסה רבים באגודת הכורמים והציבה סימן שאלה על החזר ובכלל על כדאיותן של ההשקעות.
מצד שני, לא ישכחו לזיו, ובטוח שלטובה, את המהפכה שחולל בקטגוריה של הסדרה האזורית, העלאת רמת היינות ככלל, החזרה למודעות הציבור שבכרמל יודעים גם לעשות יין טוב; ואולי יותר מהכול את ההשקעה המאוד מוצלחת שעשה עם השותפות ביקב יתיר, עם יינות זוכי מדליה ועם תפיסות יינניות רעננות וחדשניות.

לצד שינוי זה החל דוניה להפיץ את יינות יקב סוסון ים עם חברת י.ד. עסקים – משענת שיווקית מכובדת בתחום האלכוהול והיין.
כמי שזוכר וגם הכיר לראשונה את דוניה מהתקופה בה הופצו יינותיו ע"י "דרך היין", לא יכולתי להסתלק מהזיכרון של זאב שהיה מגיע בעצמו עם הטנדר ועם הבקבוקים מהיקב, נע ונד בעצמו מחנות לחנות, מאירוע טעימה לאירוע טעימה; עניין שמן הסתם ישתנה עתה באמצעות המנוף של י.ד. עסקים.

וכך, כשיינן ויקב בוטיק חוברים למנכ"ל מקצועי בצד האסטרטגי ולחברת הפצה רצינית מהצד הלוגיסטי, כל שחסר עתה לתמונה עסקית שלמה הוא הצד המשפטי, וגם כאן גייס לצדו דוניה חבר ועו"ד שיעמוד לצדו ולרשותו בכל סוגיה שעניינה חוק ודין.

לאירוע ההשקה של השאנין בלאן החדש, בחר דוניה במפגש עיתונאים מצומצם, אותו קיים במוזיאון רמת-גן. אני חייב לציין שהלוקיישן העניק תפאורת רקע אינטימית, מעניינת, ייחודית ותרבותית כאחד, שהעשירה את עוצמת החוויה.

אבל רגע, בואו ונדבר קצת על היין.
ובכן, גם כאן זימן דונייה ללנו חוויית טעימת מעניינת, על שום יכולתה ליצור מבחן השוואה וטעימה בין יינות זהים בזן ענבי השאנין בלאן, אך כאלו המגיעים ממקורות שונים – והכי חשוב מבתי גידול וטרואר שונים, על יקביהם, אסכולת הידע של יינניהם, יינותיהם ואופיים, ושנות הבציר.

טעימה השוואתית ראשונה:
טעימה כפולה של יין שאנין בלאן ג'יימס 2007 יקב סוסון ים:
שאנין בלאן 2007 מבקבוק שנפתח זה עתה, מול שאנין בלאן 2007 שנמזג לטעימה מדיקנטר – יין שהוצא מהמקרר לאחר שהיה פתוח לא פחות מ- 12 שעות.
יופי של יין כך או כך. ואני חייב לציין שההבדל אינו מגיע לידי ביטוי בניואנסים בלבד, אלא ממש בהבדלי טעם וארומה, אם כי היין שהוצא מהמקרר ביקש שהות מסוימת להחזיר לעצמו מעט "חום גוף" מאחר והוגש צונן מאוד.

טעימה השוואתית שנייה – יינות שאנין בלאן מדרום אפריקה:
שאנין בלאן SPIES, שנת בציר 2005. ביין מורגשת נוכחות של עץ חבית, והוא היה חביב עלי מאוד.
שאנין בלאן KEN FORRESTER, שנת בציר 2006. יין בהיר, כמעט שקוף, קליל ולא מתיימר. אפילו שטוח מדי לטעמי.
שאנין בלאן RUDERA של היינן טדי הול, שנת בציר 2006. יין מעניין. הסיומת מעט קצרה לטעמי.

טעימת השוואה שלישית – יינות שאנין בלאן צרפתיים מעמק הלואר:
ANJOE בציר 2004. צבע מעניין, אף מעניין, בפה אכזבה רבה, חמצון מתקדם ועודף. במילים אחרות: יין שעבר זמנו.
SAVENNIERES-ROCHE AUX-MOINES בציר 2004. יין שאותו הייתי מגדיר אלגנטי ומאופק.
CHAMPALOU VOUVRAY בציר 2005. יין בהיר מאוד, רך, מענג, נעים ומלטף בפה. יין כאילו שהתחיל זה עתה את דרכו. יתאים נהדר לבראנץ'. מסגיר איזו שהיא מתיקות מדומה, יופי של יין.

לסיכום
המהפכה שמחולל יקב הבוטיק סוסון ים מלמדת על מגמה צוברת תאוצה, שצופנת רק טובות לזאב דוניה וליינותיו.
הצלחתו של השאנין בלאן 2007, היין הלבן הראשון של היקב, תביא להגדלת היקפי ייצורו, וכבר חוזים כי בבציר הבא יהיו כ- 3,000 בקבוקים.
כוחות החיזוק שחברו אל זאב לצדו ומאחוריו נותנים לו חוסן, וימצבו את היקב היכן שלדעתי הנו ראוי כבר מזה זמן רב להיות: בשורת יקבי הבוטיק הבולטים והמובילים בישראל.
שאפו.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה