גרמניה מקשיחה את חוקי האייס וויין

ה- Wine Spectator מדווח כי מדינת ריינלנד-פלאטינייט – אחת מ- 16 המדינות בגרמניה וביתם של אזורי יין מובילים כמו מוזל, נאהה, ופפאלץ . תחייב מגדלים להצהיר לפני הבציר באיזה ענבים הם מתכוונים להשתמש לייצור אייס וויין – Ice Wine (בגרמנית Eiswein).

"יין קרח" אמיתי ניתן לייצר רק מגפנים הגדלות בכרמים הצפוניים ביותר בעולם, בהם ניתן לצפות לכפור טבעי (צפון גרמניה וקנדה, למשל).
על פי החוק הגרמני, הענבים חייבים לקפוא על הגפן, בעוד קירור מלאכותי כמו זה הנהוג בניו זילנד, אסור. בציר הענבים חייב להתבצע כשהטמפרטורה מגיע למינוס 7 מעלות, ולכן נדרשים עובדים רבים בהתראה קצרה לביצוע הבציר בשעות הבוקר המוקדמות של היום הראשון לקפיאת הענבים, וביצוע press (מעיכת הענבים) כשאלה קפואים.

ה- Wine Spectator מסביר כי רק המים קופאים בענבים, בעוד סוכרים ורכיבים אחרים לא קופאים, והתוצאה היא כמות קטנה מאוד של יין מרוכז מתוק מאוד. מגדל יכול לייצר בממוצע 25-50 ליטרים של יין קרח מכל דונם, בהשוואה ליותר מ- 1,000 ליטרים לדונם ביינות אחרים.

עד עכשיו, מגדלים היו צריכים להגיש דוח כמויות ב- 15 ינואר של כל שנה, ולפקחי היין של המדינה לא היה מידע בנוגע לכמות הדונמיםשכורמים תכננו להשתמש עבור אייס וויין, זני ענבים או הכמות הצפויה. עכשיו מגדלים חייבים לדווח את כל המידע עד 15 בנובמבר בכל שנה, עם קנס כספי למי שלא יעמדו בכך.

הסיבה לחוק החדש היא תנאי מזג אויר לא הולמים בחורף 2011-2012 , שלא היה קר מספיק לאייס וויין ברוב אזורי הגידול בזמן הבציר. למרות זאת הוכרזו 470,000 ליטרים של אייס וויין, שחלק גדול מהם לא עמדו בכללים המשפטיים ליין קרח, ולא יכלו להיות משווקים ככאלה. יותר מ- 90 אחוזים נדחו על ידי פקחי המדינה, בהחלט מכה קשה לכורמים וליקבים, שאחדים מהם נקטו בצעדים משפטיים, אך בתי משפט מנהליים דחו את טענותיהם.