כדאי להכיר את השמיר – שֶׁבֶת רֵיחָנִי, צמח תבלין חד שנתי שמקורו במרכז אירופה, דרום מערב ומרכז אסיה. בעל ריח ייחודי וטעם חריף מריר. כל חלקי הצמח נאכלים: עלים, פרחים, שורש וזרעים. הרכב ב- 100 גרם עלים טריים: חלבון 15.56%, פחמימות 36%, סיבים תזונתיים 14.8%, ויטמין C – תכולה 116 מ"ג, תיאמין (ויטמין B1) – תכולה 0.196 מ"ג, ריבופלוין (ויטמין 2B ) – תכולה 0.638 מ"ג.
השמיר משמש אלפי שנים כצמח תבלין וריח, וצמח מרפא ברפואה המסורתית – הן כמשקה והן כמשחה. שימוש רב היה בעיקר לזרעים העשירים בשמנים נדיפים לכאבי בטן, בעיות עיכול, עוויתות בטן וקוליק. ברפואה האיורבדית משמש ביותר מ- 59 הכנות רפואיות. במצרים העתיקה היה בשימוש הרופאים המצרים הקדמונים כבר לפני 5000 שנה. היוונים נהגו לכסות את ראשם בעלי שמיר כדי לעזור להם להירדם ולישון. בימי הביניים נחשב כצמח מגן בפני כשפים, ובהודו עלי שמיר שרויים בשמן שימשו לחבישה במצבים של בעיות עור שונות.
השפעות בריאותיות של השמיר על שומנים בדם
שומני הדם – כולסטרול וטריגליצרידים, הם גורמי סיכון להתפתחות טרשת עורקים הגורמת למחלות לב וכלי דם, וכן תמותה מהתקפי לב ושבץ. במחקר קליני בבני אדם שאינם בטיפול תרופתי שנמשך חודשיים עם ערכים של טריגליצירידים בין 250-400 מ"ג, כולסטרול בין 220- 270 מ"ג, הוריד הטיפול בשמיר באופן משמעותי את רמות הכולסטרול והטריגליצירידים בהשוואה בין לפני הטיפול ואחריו. בהשוואה בין הטיפול בשמיר לעומת הטיפול התרופתי, השמיר הפחית באופן רב יותר את רמות הכולסטרול, אולם הטיפול התרופתי הפחית יותר את רמות הטריגליצרידים.
השפעת הקפאה על השמיר
הקפאה של העלים וכל חלקי הצמח של השמיר, לא משפיעה כמעט כלל על הרכיבים או רכיבי הצבע הירוקים – הכלורופיל והקרוטנואידים, גם בטמפרטורה של מינוס 20 ו- 30 מעלות וגם למשך אחסון של 12 חודשים. שמירה על הרכיבים הפעילים מתקיימת בהקפאה כזו באופן מלא עד 6 חודשים.
