דיקסי – כשלמיתוס יש גם קבלות

מסעדת דיקסי הפתוחה 7 ימים בשבוע 24 שעות ביממה, ומגישה ארוחות בוקר, צהרים, ערב ולילה ופועלת במתכונת מצליחה זו כבר שנים, מוכיחה פעם אחר פעם שעם הצלחה שהפכה למיתוס לא מתווכחים

לרגל יום הולדתה של רעייתי שתחייה, שלושת הימים האחרונים אצלנו בבית הם ימי פסטיבל. יש אורחים ויש שליחים עם פרחים, יש מתנות ויש מגדנות, יש ארוחות גורמה ביתיות, ויש גם אירוע מסיים בדמותה של ארוחה דשנה במסעדה.

כיאות לכבוד הניתן לכלת השמחה, אשתי לא ויתרה גם על הזכות לבחור במסעדה, וגם לדאוג לכל ההזמנות והתיאומים מול המסעדה, למרות שמדובר ביום ההולדת שלה והיא יכלה לבחור באופציה של הפתעה, או להשאיר את כאב הראש לאחרים.

אם תשאלו אותה למה היא דווקא בחרה במסעדת דיקסי בתל-אביב כמקום לחגוג בו את אירוע יום ההולדת, היא תשיב ללא היסוס: "ארבע פעמים ניסינו בעלי ואני בחודשים האחרונים לפקוד את המסעדה, ובכל אחת מהפעמים השיבו את פנינו ריקם, והאשמה היא כולה שלנו".
ומסתבר שהצדק עמה, והצדק גם עם המסעדה, שכן אין אפשרות להגיע לדיקסי בשעה שפויה מבלי שהזמנתם לעצמכם מקום מראש ומבעוד מועד. המסעדה הפתוחה 7 ימים בשבוע 24 שעות ביממה, ומגישה ארוחות בוקר, צהרים, ערב ולילה ופועלת במתכונת מצליחה זו כבר שנים, מוכיחה פעם אחר פעם שעם הצלחה שהפכה למיתוס לא מתווכחים.

כשביקב דלתון חגגו יום הולדת עשר, הם הפיקו יין חגיגי מסדרה מוגבלת וממוספרת של 4,460 בקבוקים, עליו כתבתי בעבר כך באתר אכול ושאטו: יין העשור – יין העשוי מבלנד 50% קברנה סוביניון ו- 50% מרלו מבציר 2003, שנרקח במיוחד לכבוד שנת העשור ליקב שמסתיימת בימים אלה. אהבתי את היין, וברשותכם ארחיב עליו במעט את הכתוב ואת ההתרשמות.
ב-105 ₪ תמחרו ביקב את "יין העשור". זה אינו יין "ריזרב", אך הוא בפירוש יין מושקע בעל פוטנציאל, אלגנטי וקטיפתי. היין התיישן 12 חודש בחביות עץ אלון צרפתי משומשות בנות 3-4 שנים, בכדי למנוע השפעת עץ חזקה הבאה מחביות חדשות. 12 חודש נוספים שהה היין בבקבוקים, בכדי לרכך את הטאניניות. ליין צבע רובי, ארגמני ועמוק. טעמיו כשל תותי בר, מנטה, פלפל שחור, אקליפטוס וציפורן ברקע. נגיעות מסוימות של וניל מחריכת החבית ברובד הטעם המשני. היין פירותי, עגול ולא כבד במיוחד, חומציותו מאוזנת. ביקב מאמינים כי ליין צפונות כ-6-8 שנים של התיישנות להשבחת טעמים. הבלנד המיוחד של היין מביא לידי ביטוי יינות משישה כרמים שונים, ביניהם כרמים ותיקים מאוד, וגם כאלה שזה להם הבציר הראשון. בכדי לייצר את היין חברו להם היינות, שלהם תכולת הצבע והטעם הגבוהים ביותר. מומלץ.

עד כאן מה שכתבתי על היין.
כשאתה מבקש להגיע עם יין למסעדה שיש לה תפריט יינות מכובד, לרבות יין הבית וגם סומלייה יינות, אינך יכול ככה סתם לבוא, אם בכלל, עם כל יין. אבל כשציינתי בטלפון איזה אירוע אנו חוגגים ואיזה יין אני מביא עימי, אפשרו לנו במסעדה לבוא עם היין שלנו תמורת דמי חליצה הוגנים של 35 ₪.
כשאתה לוקח יין של יום הולדת שמספרו בסדרה המוגבלת, ככה סתם בשביל המזל, 3263, שנשמר היטב במקרר היינות הביתי; ומייעד לו אירוע כמו מסיבת יום הולדת לרעייה, השמחה הופכת להיות כפולה ומכופלת.
אבל ברשותכם, בואו ונדבר על האוכל של דיקסי.

אי אפשר שלא לפתוח עם המנה הראשונה עם מנת הכנפיים המפורסמת של דיקסי, המורכבת מכ- 12 כנפי עוף על מצע של עלי חסה ורוטב מסתורי חריף ומתקתק, וכל כנף עוף היא שירת הלל למנת פתיחה(39 ₪).
הזמנתי למנה ראשונה נוספת, בכדי להתנסות מהחוויה עד תום, גם מנת קלמרי מטוגן. שוב הייתה זו מנת פתיחה גדולה, והפעם של פירות ים, עסיסית וטעימה (38 ש"ח).
זוגתי שנמנעת ממאכלי בשר ודגים, הזמינה מנת פסטה רחבה – פפרדלה עם זוקיני, עגבניות מיובשות, אגוזי פקאן מתוק, שמנת ופרמזן. מנה ענקית, מאוזנת טעמים ומשביעה ביותר (48 ₪).

כשנגמרו הכנפיים על גבי הצלחות, לא יכולתי שלא להיזכר בחבריי שסעדו במסעדה ואמרו לי "אתה מוכרח לעשות אחד משניים: או לבקש תוספת של רוטב לכנפיים או להזמין לחם". כששאלתי: מדוע לחם? הם השיבו "תזמין, אתה תראה".
וכך, אל השולחן הוזמנה מנת לחם פוקאצ'ה (15 ₪) שנחתכה למספר פיסות, והיא שימשה לנו לנגב בהנאה מרובה את הרוטב המופלא של הכנפיים. ואתם יודעים מה? לפעמים ההמלצות של החברים יעשו לכם את זה לא פחות מנפלא.

אצל שני בניי הגדולים, במתכונת השמורה היטב לבני 18 בתקופת השירות הצבאי וצפונה, הייתה העדפה שלדידי היא לא כל ברורה, לבחור במנת המבורגר על פני איזו סינטה נאה או אנטריקוט זב דם; ולפיכך אל השולחן הגיעו שלושה ביפבורגר 250 גרם. הראשון טהור ללא תוספות (52 ש"ח), השני בתוספת פטריות (58 ש"ח), והשלישי בתוספת גבינת גאודה (56 ₪).
ההמבורגרים, שהוזמנו במידת צלייה של רייר עד מדיום, היו עסיסיים, רכים, מאוד בשרניים, וטעימים לעילא. היופי של המנות הללו שהן מגיעות בצורת שני חצאי לחמניית ענק טרייה שמעליה נבזקו גרגרי קצח ושומשום, ועל חצי מהלחמנייה מונחת קציצת הבשר עם התוספת או בלעדיה, כשעל הצלחת בצד הלחמנייה ימתינו עלי חסה, פרוסות עגבניות יפות, ופרוסות מלפפון חמוץ דקיקות ליד עיגולי בצל. תרצו תוסיפו למגדל הלחמנייה; לא תרצו תאכלו כתוספת מהצד.

אבל רגע, איך אפשר שלא לדגום בדיקסי עוד אחת ממנות המופת ששמן יצא למרחקים, והיא ההום פרייז? (בתוספת של 9 ש"ח). כתוספת למנה היא עשירה, משביעה, מורכבת מקוביות תפוחי אדמה שבושלו לכדי רכות קודם שהוזהבו והושחמו קלות במחבת עם שמן וחמאה.
תוספת של צ'ילי מתוק חריף ובצל מטוגן בתוספת מיונז, כמדומני של "הלמנס", יביאו את המנה הזו לרף כולסטרול מדאיג, אם כי טעים יאמי. כתחליף ניתן לבחור צ'יפס או תפוח אדמה אפוי, עם או בלי תוספת שמנת או אורז. גבינת גאודה, בצל מטוגן וצ'ילי, פטריות ובצל, פטריות בשמנת ופלפל, גאוקמולה ומיונז צ'יופוטלה, או בייקון. אלה מגוון התוספות שתוכלו, אם תבקשו זאת, לעטר בהן את הביפבורגר שלכם להנאה שלמה.

בני הצעיר בן השמונה אינו ידוע כאכלן גדול, ומבחינתו עוגה כושי, כוס שוקו וצ'יפס הם שיאי הקולינריה, ולפיכך שתי צלחות של צ'יפס (15 ₪ כ"א) היוו את ארוחת הצהרים שלו, והוא ירד עליהן בשקיקה רבה כשאינו מותיר דבר בצלחת.

בין לבין הגיעו אל השולחן רטבים ממגוון סוגים, והכי חשוב: מגבונים לחים וחמים מגולגלים על מגש, שהיוו תחליף ראוי ליציאה לנוחיות לשטוף ידיים ופנים ולהתכונן למנה הבאה.
ככה זה יופי. כשאנו נאנחים מהנאה, משחררים חור בחגורת המכנס, לוגמים את טיפת היין האחרונה שבכוס מביטים אל בקבוק היין הריק, ביקשנו לקנח במשהו מתוק.
אל השולחן הוזמנה עוגת גבינה ותותים (32 ₪) המכונה כאן עוגת גבינה "ניו-יורק" עם תות שדה טרי. העוגה הגיעה על צלחות ובראשה עיטור בשוקולד בכתב יד "מזל-טוב". כל הכבוד על המקוריות, ולבטח על ההפתעה.

תשאלו כמה זה עלה לכולם ביחד? ובכן, 508 ₪ + 50 ₪ טיפ לאלעד המלצר החביב, 10 בציון על שירות יעיל מהיר מקצועי ואדיב ו- 10 במדד ההנאה. ועד 120 במדד השנים לרעייתי.


דיקסי
רח' תוצרת הארץ 1-3, פינת יגאל אלון, תל אביב
טל. 03-6966123
פתוח מסביב לשעון, כל השבוע



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר