המהפך של דלתון

"הסקוטית", חברת השיווק וההפצה של יקב דלתון (בין שאר מותגים עולמיים בהם היא מטפלת ממרכזה בגני התערוכה הישנים בצפון תל אביב), קיימה "בית פתוח" לקהל המקצועי של עולם היין, ובמשך יום שלם באו, עלו וירדו מקומת חדר הטעימות של "הסקוטית" עשרות רבות של טועמים – מלצריות ולצרי יין (סומלייה), מסעדנים, בעלי חנויות ומרכזי יין, והמי ומי של עולם היין בארץ, שבאו להיחשף ליינות היקב לצד כיבוד טעים ועשיר שכלל סלטים, גבינות, סושי, לחמים טריים, פירות, ומים מינרליים.

חיפשנו את נעמה מועלם, הייננית החיננית של היקב, בכדי לדרוש לשלומה ולברך אותה, אך משה חביב (בתמונה), מנכ"ל היקב, סיפר כי נעמה כבר נמצאת עמוק בתוך תקופת הבציר, ולפיכך נרשמה לה היעדרות מאירוע טעימה היינות.

לטעימה הביא היקב שורה ארוכה של יינות לבנים ואדומים, לרבות טעימת יינות בתוליים הנמצאים בראשית דרכם בחביות, עדיין סוערים, עדיין מחפשים להתאזן ולקבל את הכיוון לקראת היותם יינות.

ביקב דלתון שבבעלות משפחות הרוני וממן, נמצאים בעיצומה של תוכנית חומש אשר במהלכה יינטעו כ- 400 דונם נוספים של כרמים, מעבר לכרמי רמת דלתון. כבר עתה מגיעים ליקב ענבים מהרי ירושלים וגם מרמת הגולן, עם התמקדות ופיתוח של נטיעות זנים חדשים, לצד השקעות במיכון מתקדם.
"זהו בהחלט המהפך של דלתון. כל הכרמים שלנו, וכך גם כל הטיפול בהם, תוך שליטה בכמויות בתהליכים ובאיכויות", דברי משה חביב.
בסופה של התקופה, בשנת 2012, יגיעו על פי התוכנית היקפי הייצור לכדי מיליון וחצי בקבוקים בשנה,
שאיפה יומרנית עם קבלות בצידה, גם לנוכח היותו של היקב כשר, וגם לאור היקפי הייצוא לחו"ל של שליש מסך כול היינות של היקב.
"גדלנו מיצוא ב- 200,000 דולר כאשר נכנסתי לתפקיד לפני שלוש שנים וחצי, ל- 900,000 דולר השנה, ואם הייתי מאפשר זאת לאלכס הרוני, כל היין היה מיוצא לחו"ל", אומר לנו משה חביב. "יש ביקוש גדול ליין שלנו גם מרשתות מסעדות מובילות בארה"ב, סינגפור ועוד, שאנשיהן נפגשים ביין שלנו או מקבלים המלצות עליו שמי ששתו אותו בארץ או בחו"ל, ומדובר גם בשוק לא כשר שקונה את היין בזכות עצמו".

גם הפורטפוליו של יינות דלתון אינו שוקט על שמריו, ו- 12 סוגי יין מעשירים את מגוון ההיצע ביינות כמו זינפנדל, ויונייה, שרדונה, מרלו, קברנה סוביניון; והשנה בחשיפה ראשונית יינות רזרב לבנים כמו סוביניון בלאן רזרב מבציר 2007, שרדונה רזרב מבציר 2007, ויונייה רזרב מבציר 2007.

אחריהם טעמנו מהקברנה סוביניון רזרב 2007 מהחבית (ועוד פעם ועוד פעם – פשוט הבטחה גדולה ביין זה), שיראז 2007, ברברה 2007, המרלו 2005 והסירה 2007.
בהגדרה כוללת אפשר בהחלט לתייג את יינות יקב דלתון כיינות המעניקים תמורה לכסף. הם שתיים, הם שומרים על קו אחיד, הם עכשוויים, נגישים, לא יומרניים יתר על המידה, מהנים, וניכרת בהם השקעה ייננית ברוחה המקצועית של נעמה הייננית, אבל גם כיוון מסחרי ברור של יקב השואף להגדיל את היקפיו בכל קנה מידה – ברמות מחירים סבירות, ובחלקן נמוכות נוכח רמת היינות.
"לא לחינם אומרים כי 'דלתון הנו היקב של עם ישראל'", אומר לנו משה חביב. "גם באירוע היום היו שהתפלאו על כך שאנחנו מוכרים שרדונה רזרב כזה ב- 65 ₪ מול המחירים והרמה של יקבים אחרים. אבל לנו זה בסדר – אנחנו מרוויחים גם במחיר הזה".

דני רובין טעם את יינות דלתון
סוביניון בלאן רזרב 2007 – יין צלול וחד, עם חומציות גבוהה יחסית, בעל ריחות דשא ירוקים וטעמים חמצמצים כאננס ואשכולית מרעננים ותואמי מזג אוויר של קיץ.

ויונייה רזרב 2007 – מרקם עשיר וקרמי, חמיצות מאוזנת עם חינניות מינרלית באף. יין רחב, פירותי ועשיר. ארומת פרחים ואפרסק לבן עם נגיעות משמש, משלבת בהרמוניה רעננה נגיעה עשבונית וקרמליות מתקתקה מעץ החבית.

שרדונה רזרב 2007 – יין מיוחד לדעתי. נחשפתי אליו לראשונה בפסטיבל היין במוזיאון ישראל בירושלים, וכבר שם ניתן היה לזהות את הייחודיות שבו. 40% ממנו עשויים ממיץ שתסס ספונטאנית משמרים טבעיים הנמצאים על קליפת הענב. ביין הזה הפגינה נעמה מועלם הייננית הזדהות עם כוחות הטבע, ואפשרה לשמרים הפראיים לתת את דברם, בעוד היא שולטת על יתרת ה- 60% מיץ.
התוצאה היא שרדונה שחשים בו עץ חבית, אבל במידתיות כזו שאינה מעיקה או משתלטת כמו יינות שרדונה רזרב שחוו חבית, אך גם ספגו יותר מדי עץ לתוכם. השרדונה רזרב של דלתון יצא מוצלח ואלגנטי, עם גוון מינרלי משהו. יין מיוחד ובפירוש מעניין, והוא מלמד על יכולות הייננית והיקב לתמרן במוצר, וגם להשיג תוצאה מהנה.

מרלו 2005 – נעם לי. היין היה מלא פרי עם בשומת מהנה. הוא הציג 18 חודשי יישון, חומציות לא גבוהה, אף פירותי, עם סיומת ארוכה ומהנה.

שיראז רזרב 2007 – היה פשוט טעים. יין נעים, כייפי, פירותי. מתיקות מדומה אבל מאוד מושכת, מביאה עמה ארומת פירות יער, נגיעות מנטה וגם שמץ לווניל. טאנינים איתנים, ושזיף סגול. יין חלק עם נימת פלפל שחור. יופי.

סירה 2007 – באף פרי שחור בשל ושופע ארומה, סיגליות, ופרי יער שחור, נגיעות מתובלות ורמזים לעשבוניות. חמיצות מאזנת, אחיזה ונפח טובים.

ברברה 2007 – פלפל שחור, ארומת קלייה ועישון. באף פרחים, סוכריה, אולי פטל אדום. החומציות גבוהה כמתבקש ביין מענב זה.



צילום: דני רובין