כאשר אתם עוברים ברח' ז'בוטינסקי בבני ברק, לא מתחשק לכם לפעמים לדעת מה קורה שם ברחובות הפנימיים של העיר? מה הם אוכלים שם? באיזה מסעדות?
חלק מהתשובות קיבלתי מידידי ישראל א., איש חינוך ברקעו, סוכן ביטוח בעיסוקו, ומעורה היטב בקהילה הבני ברקית על זרועותיה ושלוחותיה.
קבענו פגישה ב"המסעדה היהודית", הצמודה למכון מור ברח' ז'בוטינסקי 97 בבני ברק, על קו התפר עם רח' ז'בוטינסקי החילוני של רמת גן.
ציבור הסועדים במקום מעורב, בשל המיקום בכניסה לבני ברק. זה המיוחד ב"המסעדה היהודית", בה אפשר לאכול במקום וגם לקחת אוכל הביתה לשבת. לא צריך כיפה. רואים נשים עם מכנסיים, ספרדים, אשכנזים, עם ובלי ילדים, בעלי עסקים, זוג חרדים ירושלמיים מרשים מאוד בהופעה בבגדים שונים לגמרי – אלה אנשי "תולדות אהרון", מסביר לי מארחי. בקיצור, כל הגוונים.
כאן לא מתעסקים בתפאורה ובעיצוב. אולם פשוט בבניין שצריך להתאמץ כדי לזהות אותו מהרחוב, מורידים את הגגון ויש גם סוכה מוכנה.
"מה שחשוב פה בציבור זה לא צורה אסתטית חיצונית וכלים, אלא יותר סטנדרט שווה לכל נפש", מסביר לי ישראל. "יש פה מאכלים גם לציבור מזרחי וגם אשכנזי. אין אוכל גורמה עם שמות מורכבים ובישול עם יין ושקדים ועשבי תיבול".
בעוד אנחנו מזמינים מהתפריט המוגדר "אוכל יהודי" פרוסת דג געפילטא (18 ₪, עם חזרת, מלפפון חמוץ, וחלה/לחמניה טריה), חמין עם בשר וקישקע (33 ₪), וצימעס גזר מאכזב מסנפרוסט גמדי, אני מתעניין לדעת מה אוכלים אנשי בני ברק בשישי בערב.
אז מה אוכלים בשישי בערב?
כצפוי, אוכלים דגים. אצל אשכנזים גפילטע פיש, אצל ספרדים דגים בתנור ויותר חריפים, אם כי גם אשכנזים אוכלים קצת חריף – בהתאם לנהוג בבית.
הילדים אוכלים קציצות דגים, וזאת בגלל "דין בורר" – אסור לברור את העצמות מהאוכל בשבת.
יידישע מאמא תוציא את הבשר מהדג, תשאיר את העצמות לחוד ותטחן את הדג, בדרך כלל קרפיון, עם לחם. ככל שיש יותר לחם כך הדג מוצק יותר. שלנו היה בהחלט מוצק במסעדה היהודית.
מי שרוצים דג ממולא אוורירי, מוסיפים לתערובת קוביות קרח. קבלו טיפ.
דרך אגב, לא אוכלים דגים ובשר עם אותו מזלג – סכנה של סוגי מאכלים ביחד, ונוהגים לשתות עם הדג יין לבן או אלכוהול
בערב שבת יש האוכלים חתיכות כבד – לא קצוץ, בורקס, או סלט. הספרדים מגישים לשולחן עד 15 סוגי סלטים.
מנות עיקריות: עוף או בשר בקר, הרבה רולדות מוכנות. מסתבר כי בבני ברק יש עמותות להורדת מחיר הבשר כדי שניתן יהיה לקנות מהיצרן לצרכן. מגיעים למקומות שמוכרים בשר במחיר עלות, ללא דמי תיווך או רווח, היישר מהספק, והקונים ממלאים את המקפיא בבית. אין בית שאין בו מקפיא גבוה בו מאחסנים בשר לתקופה – קונים פחות בשר טרי.
הכול כאן כמובן כשר, אך יש 5-6 סוגי כשרויות לעוף ולבשר, כשהבולטות הן של בד"צ, הרב לנדאו, שארית, בעלז, אגודת ישראל, והרב רובין.
התוספות לבשר ולעוף הן תפוחי אדמה אפויים הנשמרים על הפלטה ואורז עם רטבים. היום פופולאריות גם אטריות אורז עם תוספות מסביב ורטבים. הגל האסיאתי מגיע גם לבני ברק.
לאכול בחתונה בלי הזמנה
בני ברק נחשבת לעיר הענייה ביותר בישראל, אך נראה כי אין כאן אנשים רעבים. ברחבי העיר יש קופות של חסדי נעמי, בהן אוספים אוכל למשפחות נצרכות ותורמים כסף לעזור.
דרך אחרת לשבוע היא לבוא בלי הזמנה לשמחות, להתיישב ולאכול, ואף אחד לא אומר כלום בחתונות וארועים גדולים יש שלב בו אחרי הארוחה נפתחים מזנונים, ואנשים יכולים לבוא חופשי ולאכול. יש מה ללמוד.
"אומרים שבציבור הדתי אי אפשר למות מרעב – אפשר למות מבושה לבקש", אומר ישראל.
מסעדות בני ברק
המסעדות הבולטות בעיר הן המסעדה היהודית – סגנון יהודי בווריאציות של טעמים. ראינו פה גם את הפרסומאי הגדול בעיר ואנשי עסקים מקומיים; ציפורי; שטייסעל; מסעדות מיוחדות שנפתחות ביום חמישי בלילה למכירת חמין וקישקע כדי להקדים את השבת. מסעדה סינית בולטת היא קורוסין ליד בורסת היהלומים.
מאפייה קונדיטוריה של פעם: כץ ברח' רבי עקיבא, עם עוגות לייקעך בעבודת יד. עומאפייה בעיר: עוגות יעלה – עוגות זולות וטובות. ונשים חוזרות בתשובה אופות עוגות ומוכרות כדי לעזור לבעל ללמוד ולמשפחה להתקיים, ככתוב: "התקיימו זה מזה".
ולמה אין פיצריות בבני ברק?
לידיעתכם: אין פיצריות בבני ברק. דוכני פלאפל דווקא יש – מ- 6 ₪ למנה.
למה אין פיצריות? "אף אחד לא בא למסעדה כדי 'להימרח' ואין בתי קפה לשבת בהם", אומר ישראל. "מבחינה הלכתית צריך לאכול כדי שתוכל למלא מצוות וללמוד תורה. אין מסעדה שנקראת מזללה – אין "פרעס". אם רוצים פיצה – מזמינים".
ברחוב רבי עקיבא יש פיצה'לה – לא ממש בתוך בני ברק, המוצרים שלו בהכשרים שונים, אך המקום עצמו בהכשר של הרבנות הראשית בלבד. ופלאפל, דרך אגב, מותר לאכול עד 7-8 בערב, אחרי זה לא, מחשש שבנים ובנות יישבו יחד.
חלות ויז'ניץ
ואי אפשר לדבר על אוכל בבני ברק בלי להזכיר את מאפיית ויז'ניץ והחלות המופלאות שלה, היום גם מקמח מלא, עם קליעה בעבודת יד עד היום. "זה מה שהקהל אוהב. יש להם תנור פשוט, לא מתוחכם. לא מספיקים להוציא את החלות, והן נחטפות כשהמגש באוויר. לפני ראש השנה בכלל המגשים עפים למעלה", מספר ישראל.
המאפייה הנה בבעלות משפחת כהן, ומי שגילה אותו פעם אחת לא מוותר. באותה בעלות משפחתית גם מאפיית הצבי הפתוחה 24 שעות ביממה, פרט לשישבת וחגים כמובן. 
ישראל מספר שמאפיית ויז'ניץ, שומו שמים, עבדה גם בשבת – כתנור לחמין של שבת: מביאים סיר בשישי, סוגרים אותו, קושרים ומסמנים, ושמים בתנור על פי השעה בה רוצים לקבל: 10.30 או 11.30 לפני הצהרים. זה החמין הכי טוב שנאפה מכל הצדדים.
ועוד קצת חמין: יש ישיבות בהן עושים סיר חמין נפרד לחמישי בלילה, כדי שבחורי הישיבה לא ייקחו מסיר השבת, ולשמחות עושים גם חמין פרווה בלי בשר – רק עם קיגעל מתפוחי אדמה,
ואיך היה האוכל ב"המסעדה היהודית"? אחרי שעתיים מרתקות עם ישראל א. זה קצת פחות חשוב.
מי שאכל אוכל יהודי בבית, ייזכר בגעגועים. בכל זאת אפשר לאכול כאן לא רע ובאווירה מיוחדת: מנות ראשונות ממרק עוף עם קניידלך עד אמפנדס בשר או טורטייה בשר (15 עד 30 ש"ח); מנות עיקריות מעוף צלוי, בדבש, עם צ'ילי, עוף קרמל, דרך כרוב ממולא, חזה ברוטב פיקנטי, עד מוסקה, כבדים או אוסובוקו (35 ש"ח רוב המנות – עם שתי תוספות).
כאמור, יש כאן מגשים רבים ואוכל ממקררים כדי לקנות הביתה. לתשומת לבכם, מנהל המסעדה ממליץ לבוא בחמישי בלילה בין 22.00 עד 24.00 – אז הוא מבטיח את שיא האקשן במקום.
המסעדה היהודית
רח' ז'בוטינסקי 9 בני ברק
טל. 03-5789999
סניף: רח' שמשון הגיבור 55 בני ברק
טל. 03-5789995
