השבוע בענף היין 117: השבוע של יקב קסטל

החדשות זורמות השבוע מהרי יהודה: יקב חדש נוסף לאלי בן זקן, מנכ"ל חדש ליקב קסטל, ויין שמיימי חדש. לגיוון יש גם מנכ"ל חדש או ישן ביקב בנימינה

צריך שניים לטנגו של ייצור יין המיועד לשתייה רק בגובה 30 אלף רגל – היידו ובן זקן

השבוע יכולתי לכתוב על הקטסטרופה, שסוף סוף משרד החקלאות מודה שאין ולא יהיו שתילים שאינם נגועים בווירוס לשתילה השנה – כל מה שהביאו מצרפת נגוע. בשנה הבאה יביאו חדשים, אבל זה ייפול על ניבה בשנת שמיטה, אז שוב החקלאים אכלו אותה. יכולתי לכתוב על כמה יינות קטסטרופליים שטעמתי, אבל יש לי מצב רוח טוב כי יש לי יום הולדת השבוע ואני אהיה ברומא, אז לא אוכל ממש ליהנות מהביקורת שלי.

צילום pixabay
צילום pixabay

1: יקב חדש נולד – יקב רמת רזיאל

לעתים רחוקות מזדמן לפגוש אנשים שזכו להגשים את חלומם, והם חיים אותו בגדול ובעוצמה ועושים זאת מכל הלב והנשמה. אלי בן זקן, כן ההוא מיקב קסטל; הקלאסיקן הנצחי, קסטל C, פטי, גראנד. עשור שלישי של יינות מדויקים, ואז מתברר לנו ערב אחד שבן זקן  אינו קלאסיקן כלל. הוא חזק דווקא ברגעים בהם הוא מאפשר למינימליסט שבו להשתלט על ההגה. ילד הפרא שבו מצליח להפתיע אותנו עם אינטרפרטציות אישיות לחלוטין בדמויות של החיים:

La Vie du Castel. ואם חשבתי שכאן זה ייגמר, אז השבוע התבשרנו שאלי בן זקן שוקד בשנתיים האחרונות על פיתוח מוצרים חדשים, ובראש ובראשונה ייצור שמפניה בשיטה המסורתית ביקב הישן ברמת רזיאל, שמשמש כיקב בוטיק חדש בו מתעסק בן זקן גם בזני ענבים שונים, ולא רק הבורדלזים האופייניים לקסטל: שיראז, קריניאן, מלבק ועוד. בקרוב ישוחררו לשוק פנינים אלה, אולם גולת הכותרת היא פתיחת בית שמפניה ישראלי על פי מיטב המסורת. בתי השמפניה המודרניים קמו  במהלך המאות ה-18 וה-19. הראשון בהם היה ריינאר, שקם בשנת 1729, ואחריו מואט, וו קליקו, היידסיג, קרוג, בולנז'ה, ורבים וטובים נוספים.

בשנת 1988 נטע אלי בן זקן את הכרם הראשון בחצר ביתו ברמת רזיאל
בשנת 1988 נטע אלי בן זקן את הכרם הראשון בחצר ביתו ברמת רזיאל. צילום דוד סילברמן dpsimages

לא פשוט לייצר שמפניה באופן מסורתי; זה לא רק להוסיף גז ולבקבק.  יש תהליך מיוחד, אשר מחויב להתבצע. הבציר נעשה ידנית, כדי להימנע מפציעת הקליפה ולקבל כמה שיותר מיץ צלול ולבן. מיץ הענבים עובר תסיסה ראשונית במכלים, שלאחריה מתקבל יין לבן יבש בעל 10% אלכוהול. הנוזל מבוקבק, ובתוך הבקבוק נעשה כל המשך תהליך הייצור. השמפניה תיושן על שמריה לתקופה שלא תפחת משנה. לאחר התסיסה השנייה יתחיל תהליך ההפרדה, הנקרא "רמואז'". מתקן אופקי יקלוט את הבקבוקים שיעברו תהליך של סיבוב והטיה, עד למצב אנכי לחלוטין, כאשר צוואר הבקבוק פונה כלפי מטה. כל המשקעים והשמרים שכבר מתים, יתרכזו בצוואר הבקבוק בצמוד לפקק המתכת שיוכנס לחנקן נוזלי, על מנת שיהיה אפשר להוציאם החוצה עם הפקק. מיד מוסיפים ליין את התערובת הייחודית של היינן, שנקראת "דוסאז'", שמורכב משמפניה מוכנה וסוכר, וזה מה שיקבע את דרגת היובש של השמפניה. מדובר בתהליך ארוך ומורכב שמצריך הרבה סבלנות וידיים עובדות. המחיר בהתאם. אני מחכה בסבלנות, והמון מזל טוב.

הגרנד וין הראשון של היקב מ- 1992 ועליו תווית פרי עיצובו של אלי בן זקן, על בסיס הספר 'איך לעצב תוויות בורדו'
אלעד כץ בפעולה. צילום פאפא רצי

2: יקב קסטל – שינויים פרסונליים

אלעד כץ התמנה למנכ"ל היקב, והוא מחליף את אריאל בן זקן. אלעד עובד ביקב קסטל כשבע שנים, ובשנתיים האחרונות היה מעורב בכל ההחלטות, במעבר למשכן החדש ביד השמונה, ובכל נושא פיתוח מותג La Vie. הפילוסופיה והערכים שעמדו מאחורי פתיחת היקב החדש הם הרמוניה, אסתטיקה, עדינות, סבלנות, אלגנטיות וקפדנות. כמי שמכיר את אלעד מספר שנים, אני יכול להעיד כי כל הערכים הללו בנויים באיש הזה, עם עוד דבר אחד קטן: צניעות. יקב קסטל זכה, ובגדול.

אנחנו באכול ושאטו מאחלים לאלעד וליקב להמשיך להיות הטובים ביותר, וכמובן לאריאל בן זקן אנו מאחלים את כל מה שאתה מתכנן לעצמך. כולי אחוז קנאה.

צילום אלון גונן
צילום אלון גונן

3: יקב קסטל, פרויקט אל על ויאיר היידו: Le Ciel du Castel

יקב קסטל יצא לאוויר עם יין חדש, אשר ישווק אך ורק במחלקת העסקים של על אל, ויוגש בגובה של 30 אלף רגל. היין יוצר תחת שיעור (לא טעות) המוחות של אלי בן זקן ויאיר היידו – טוב, פחות שיער אצל יאיר, אבל עם הרבה מחשבות על מה צריך לשתות בגובה טיסה. הנקודות המנחות בייצור היין היו כי גוף האדם נמצא בסטרס בזמן טיסה. כתוצאה מכך אנחנו די מיובשים, ובלוטות הטעם שלנו צמאות למתיקות ולכמה שפחות עפיצות בחלל הפה, ועל זה עמלו יאיר ואלי חודשים רבים בתנאי מעבדה.

היין שיוגש אך ורק בשחקים אכן יותר פירותי, פחות מורגש אלכוהולי, ופחות טעמי חבית או מרכיבי חבית חדשה שמעניקה ליין גוף מורכב וכבד. היין מורכב מענבי בורדו קלאסיים, אבל עם תוספת של זנים נוספים – מה שמעניק ייחודיות ואפשרות ליין מתאים למצב של טיסה.

את היין אפשר לטעום רק בביזנס של אל על; לא ביקב, ולא בחנויות היין. בטעימה היין אכן דחוס פרי, עץ מינורי. חמאתיות מקסימה חובקת את החך, ויש הרגשה כי המתיקות נדבקת וממאנת להחליק בגרון. טעמי עץ כמעט ולא מורגשים, מלבד נגיעות ווניליות שצצות מדי פעם. אלכוהול רק באפטר טייסט, אבל משתלב יפה עם המתיקות. היין קריר בפה, והריחות בערסול הכוס גם לאחר חצי שעה תקועים בו בצורה נפלאה. יין מורכב ומרתק, אולי מרתק ומורכב. מי יודע מה קורה ב- 30 אלף רגל. לי כל משקה שיש בו קצת אלכוהול עוזר  הימנע ממחשבות התרסקות.

כשתמיר בושניצקי מנכ"ל היקב שותה יין שלו, אנחנו רגועים
תמיר בושניצקי – קידם את יקב בנימינה. צילום דוד סילברמן dpsimages

4: יקב בנימינה – מנכ"ל חדש (ישן) והכוח הנשי ששולט ביקב

תמיר בושניצקי, שהתמנה רק בינואר 2016 למנכ"ל יקב בנימינה, הוחלף ואת מקומו תפס שוב אושיק אפרים, יו"ר מפעלי פרי גליל מקבוצת חצי חינם, שכבר מינכ"ל את יקב בנימינה לאחר תקופתו של אילן חסון. באוגוסט 2008 נרכש היקב על ידי קבוצת משקיעים פרטיים, בראשם בעלי רשת השיווק הפרטית חצי חינם. בוצעו השקעות גדולות בכרמים, בתהליכי הייצור, ובמיתוג חדש של יקב נגיש עם יינות איכותיים במחירים חברתיים. הייתה זו פריצת דרך שיווקית חדשה, שהחזירה את היקב לתודעה לאחר שהיקב היה שנים על מדף המכירה.

הייננים של יקב בנימינה: יפתח פרץ (משמאל) ויונתן שוטס
הייננים של יקב בנימינה: יפתח פרץ (משמאל) ויונתן שוטס

עם המנכ"ל בושניצקי עזב גם יוראי רבן, מי ששימש כמנהל השיווק של היקב. יחד עם הייננים עמלו שניהם על המיתוג החדש והחדרת התפיסה כי אפשר למכור יינות טובים מאוד במחירים שפויים של 5-8 יורו, כמו באיטליה או בצרפת. המיתוג הזה עבד, ובנימינה אכן מעניק יינות ראויים במחירים טובים.

את יוראי תחליף דנה אבני, שעובדת ביקב כ- 8 שנים ומכירה שם כל פינה וכל זעזוע שהיה. מי שמנהלת בפועל את היקב לאחר לכתו של תמיר, היא איריס לוי שהתחילה את דרכה בחברת ויטה, ומצאה את עצמה כאחראית לוגיסטיקה ביקב בנימינה. מהר מאוד היא התחילה לנהל את כל מה שקשור ביקב: אחזקה, שפכים, עובדים. בעצם כל מה שעושה כאב ראש ליינן נפל עליה, והיא ביד רמה ואינטליגנטית עושה את העבודה.

הדבר הכי היציב שיש ביקב, אלה הם ללא ספק היינות שהייננים יפתח פרץ ויונתן שוטס עמלים עליהם יחד כבר שנים, ולהם שמורה זכות המהפכה והמיתוג החדש ביינות שעשויים בצורה מרתקת. יקב בנימינה ממשיך להוביל את הקו של VFM (תל"כ – תמורה לכסף) עם יינות מדף איכותיים במחירים שפויים.

עוללות

נעמה סורקין בכרמים של יקב דלתון. צילום שגיא קופר
נעמה סורקין בכרמים של יקב דלתון. צילום שגיא קופר

הפנינים של נעמה סורקין

חוזרים לשישי שעבר לכתבה של רונית ורד (המצוינת) במוסף הארץ (המצוין) על נעמה סורקין (המצוינת לא פחות) ככורמת וייננית ביקב אורטל ברמת הגולן, ודולים ממנה פנינים: "זו לא משימה פשוטה, לגדל לבד את הכרם שמענביו מייצרים יין, אבל מבחינתי זו הדרך היחידה להגיע למשהו אמיתי".

על ראשית עבודתה ביקב דלתון ב- 2002: "הגעתי זמן קצר אחרי שהם הוציאו לשוק את הסוביניון בלאן 2001, שחולל מהפכה אמיתית בעולם היין של ישראל. לא היה אז יינן ליקב, לא היה אפילו מי שיעביר לי חפיפה, ואני זוכרת שביום הראשון שלי שם ביקבקו מוסקטו, אולי היין שהכי קשה לעשות".

על התחושות שהביאו אותה לעזוב את דלתון: "אף פעם לא הרגשתי שאני מספיק טובה במה שאני עושה, והיה גם נושא הכשרות. רציתי לעבוד עם הידיים, וזה היה מקור מתמיד לתסכול. את תמיד תלויה במישהו אחר. זה כמו להגיד למישהו איך לחתוך סלט או לבשל, ולצפות בו בחוסר אונים כשהוא לא עושה את הדברים בדיוק כמו שאת רוצה".

על התחושות שלה בעקבות עבודתה ככורמת אחרי דלתון: "שלוש השנים בכרם עזרו לי מאוד. בכרם יש לי תחושת הבנה עמוקה של מי אני ומה אני עושה. וגם החזרה לגולן – אני אוהבת אותו כאילו היה יצור חי – היטיבה איתי".

על ציפיותיה ביקב אורטל: "אני רוצה לעשות פחות יין אבל יין טוב יותר, ולהתמקד בזנים שיש להם יתרון יחסי באזו\טר, כמו קברנה פרנק וסוביניון בלאן. התשוקה הגדולה ביותר של היינן היא בסופו של דבר לייצר יין בעל אופי מובהק, שיהיה מזוהה עם המקום גם בטעימה עיוורת".

שישי 9.3 השקה ביקב צ'ילאג: ארבעה יינות מכרמים מהגליל העליון ומצפה רמון

אורנה צ'ילאג תשיק את היינות החדשים ביום שישי 9.3 בין השעות 11:00-  15:00 – ביקב הממוקם ברחוב שבזי 12 ביהוד. היינות: Nebbiolo 2015 – עשוי 100%  ענבי נביולו מהגליל העליון ; GSM 2016 – 50%  ענבי גרנאש ממצפה רמון, 43%  סירה, 7%  מורבדר מהגליל העליון; Grenache 2015 – 100% ענבי גרנאש מהגליל העליון; Petit Syrah 2014 – 100% ענבי פטיט סירה ממצפה רמון.

לפי מכתבו ניהל את תחום היין, אלכוהול ובירה ברשת סטופמרקט. צילום מהאתר
לפי מכתבו ניהל את תחום היין, אלכוהול ובירה ברשת סטופמרקט. צילום מהאתר

ארי מחפש עבודה בתחום היין

המכתב שהגיע בדואר (כן, דואר פיזי במעטפה, לא אימייל), נפתח כך: קוראים לי ארי, אני כרגע מחפש עבודה. הידע והניסיון שצברתי בתחום כולל התנהלות והזמנות ממגוון רחב של ספקים, מכירה ללקוחות קצה, ארגון פסטיבלי יין, העברת סדנאות לבישול עם יין ואלכוהול, הדרכת טיולי יקבים, עיצוב חנויות המשקאות ברשת, וזה עוד לא הכל.  בשנים 2015-2017 ניהל לפי מכתבו את תחום היין, אלכוהול ובירה ברשת סטופמרקט, והוא מגדיר את עצמו כבעל אהבה גדולה וידע נרחב בתחום היין, אלכוהול ובירה, עם יכולות מכירה מעולות וכושר ביטוי, וניסיון בניהול מועדון לקוחות ושיווק רשתי. אז אם אתם רוצים להעסיק את ארי, הנייד שלו 053-9724890 והאימייל [email protected].

יש גם לכם מה לספר? כתבו ושלחו ל- [email protected]






3 תגובות

  1. המבעבע העתידי של קסטל בוודאי יצטרף לטובים בארץ (בעיני, אפי וחיכי, כמובן) – בלאן דה בלאן של רמת הגולן וזה של פלטר. מרתק!

כתבו תגובה