השבוע בענף היין 165: תרגילי עוקץ ביקבים, כנס יין ישמח לבב אנוש והמלצות סומלייה

למה לא להתפתות להזמנת יינות טלפונית גדולה שנוחתת פתאום, מה אלון גונן למד בכנס בירושלים, על יקבים ויינות שהוא ממליץ בתערוכת סומלייה, יקב בנימינה נפרד מאורלי סגל, יקב כרמל ממירה איתן, ומושג הטרואר פולש לתחום המחשוב. קריאה מועילה ומהנה

תמונת השבוע א': איציק וולף מיקב מדבר צילם וכתב: “בכרם ביום ד' שעבר במצפה רמון. עד עכשיו 4 מ״מ גשם בשני ימים במהלך כל החורף הזה עד היום. קור מקפיא ביום ובלילה במיוחד. הגפן שורדת. האם היא נהנית? אנחנו אוהבים את הפרי שלה”. צילום מדף הפייסבוק
תמונת השבוע א': איציק וולף מיקב מדבר צילם וכתב: “בכרם ביום ד' שעבר במצפה רמון. עד עכשיו 4 מ״מ גשם בשני ימים במהלך כל החורף הזה עד היום. קור מקפיא ביום ובלילה במיוחד. הגפן שורדת. האם היא נהנית? אנחנו אוהבים את הפרי שלה”. צילום מדף הפייסבוק

 צילום pixabay

צילום pixabay

1: תרגילי עוקץ ביקבים – זה כואב

בחודש האחרון התבצעו מספר ניסיונות של הזמנת כמות גדולה של יינות דרך הזמנה טלפונית ותשלום בכרטיס אשראי. הדבר נעשה בצורה מאוד פשוטה, סיפר לי איציק כהן מיקב רמות נפתלי, שחווה על גופו אירוע כזה: 'אדם התקשר ליקב וביקש לקנות יינות בסכום מסוים ולשלם עליהם בכרטיס אשראי, ואף אמר שהוא ישלח מונית לאסוף את הסחורה לאחר שחברת האשראי תיתן אישור לעסקה. על הדרך הוא פירגן לי בכמה שהיינות שלי מעולים, וכמה שחברים והמשפחה אוהבים את היין, וזה היין שיוגש באירוע החתונה של הבת שלו, וכולם ידברו עליו'. המשחק באגו עושה את העבודה ואכן מכשיר הסליקה של חברת האשראי מאשר את העסקה, מאחר וכרטיס האשראי לא דווח כגנוב.

לאחר מספר שעות הגיעה מונית ולקחה את הסחורה. לאחר מספר ימים ראה איציק שהכסף נכנס לחשבונו, אבל לאחר כמה שבועות הוא נדהם לגלות כי הכסף יצא מהחשבון. בירור קצר עם חברת האבטחה של חברת האשראי, והתברר שנעשתה קנייה בכרטיס אשראי גנוב. למי שעשה שימוש בכרטיס הגנוב היה כל המידע של מחזיק האשראי האמתי: שם פרטי, שם משפחה, מספר תעודת זהות, כתובת, וכמובן כל פרטי כרטיס האשראי – כולל שלוש ספרות הביטחון מאחור. מיותר לציין שאי אפשר היה להשיג בטלפון הנייד את הרוכש מיד אחרי שהמונית עזבה את היקב. גם איתור נהג המונית על ידי משטרת ישראל לא עזר, כי הנהג שנשלח לאסוף את הסחורה היה רק שליח שלא היה מודע להונאה. הכסף לא הוחזר לבעל היקב, מכיוון שמבחינה חוקית בעל העסק חייב לבדוק האם הכרטיס אכן שייך לאותו רוכש ולזהות אותו. החוק הזה כתוב באותיות קטנות כשאתם מקבלים אישור לביצוע עסקאות טלפונים.

צילום pixabay
צילום pixabay

מקרה שני היה קנייה על ידי זיוף מסמכי העברה בנקאית, חתומים כביכול כדת וכדין. רק לאחר מספר ימים התברר שהכסף לא נכנס לחשבון הבנק, וכל המסמכים שנשלחו כביכול מהבנק – מזויפים, ובעל היקב נאלץ לספוג את העלבון ואובדן הכסף (שם בעל היקב שמור במערכת).

בחודשים האחרונים נפגעו 5 יקבים בארץ בסכום עסקאות של יותר מ- 100,000 שקל. חברות האשראי משתמשות במערכות שמזהות חריגה בפרופיל המשתמש של הלקוח, ומפעילות מחלקות מחקר ובטחון ומזהות עסקאות שהסבירות שלהן גבוהה להפוך לעסקאות הונאה. למרות מנגנוני האבטחה המשוכללים של חברות האשראי, המצביעים לרוב בזמן אמת על כל ניסיון להונאה, מצליחים נוכלים למצוא פרצות במנגנונים ולנצל אותן לביצוע גניבות ותרגילי עוקץ, ובעיקר מנצלים תמימות של בעלי עסקים.

מה לעשות: לא למהר לעשות עסקה כאשר מקבלים שיחת טלפון ממישהו שרוצה כמות גדולה של יין ורוצה לשלם בכרטיס אשראי. בדרך כלל תחושת הבטן עובדת, ואם מרגישים שמשהו לא בסדר, פשוט לוותר או לומר לרוכש שיגיע אליכם עם תעודת זהות, או שאתם תגיעו אליו עם הסחורה. גם בהעברות בנקאיות חכו שהכסף יגיע לחשבון, ואז שחררו את הסחורה. והכי חשוב: לא להתפתות בכזו קלות.

2: כנס ישמח לבב אנוש ובוצרת ענבים נהוגה ע"י גוי

אלה הרפתקאותיי בכנס השנתי למצוות התלויות בארץ בסימן 'יין ישמח לבב אנוש' של המרכז האקדמי לב-ירושלים, יש כאן גם קשר בין בוצרת ענבים מכנית להקלות בכשרות שאישר הרב יעקב אריאל.

לפעמים אני קם בבוקר וחושב שהעורך שלי מעניש אותי בגלל לילות חמישי-שישי הלבנים שאני כופה עליו. אז השבוע הוא שלח לי הודעה שיש כנס בירושלים שהוא בטוח שאני אוהב, וכדאי שאני אבקר בו:  "אלון, תצחק, אבל אחלה כנס בשבילך אם יש לך זמן". אני שנולדתי יהודי אבל לא מלו אותי, אני שנולדתי יהודי אבל לא חגגתי בר מצווה בעלייה לתורה אלא בפריז עם המשפחה, אני היהודי שמשתדל ומתעקש לא לאכול כשר, ואני היהודי שחי לו בחטא גמור בתל אביב שלי נטולת הכפייה; אני נשלח לגוב האריות בירושלים, כאשר סביבי עשרות חרדים עבותי-זקן מקשיבים קשב רב להלכות בענייני יין. כל באי האירוע היו משגיחי כשרות או חרדים שעובדים ביקבים, שבאו לשמוע פסיקות חדשות בענייני "יין ישמח לבב אנוש".

מכון התורה והארץ עוסק במחקר, הוראה ויישום של הנושאים ההלכתיים העולים מהחיבור המיוחד בין התורה לארץ בדורנו. במרכז חיבור זה עומדות "המצוות התלויות בארץ", שהפכו לחלק מהותי בחייה של האומה עם שיבתה לארצה. המכון עוסק במחקר הלכתי של המצוות התלויות בארץ, בפיתוח דרכים מתקדמות ליישומן ובהסברתן, ופועל בשיתוף פעולה פורה של רבנים, מדענים ואגרונומים, ובהתאם לפסקי הרבנות הראשית לישראל לדורותיה.

בהרצאות שהתקיימו היה אפשר לשמוע רבנים שמדברים על  כרמי יין ודרך גידולם, בעיות 'סתם יינם'  (ויקיפדיה: מושג הלכתי שמשמעו יין של גוי, או יין של ישראל שנגע בו גוי. חז"ל גזרו על יין זה שיהיה אסור בשתייה ובהנאה, והשוו את דינו ליין נסך) בגידול ענבים ובדרך הכנתו, ושיטות שונות לייצור יין. הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה במרכז האקדמי לב, דיבר על נגיעה ביין על ידי מי שלא שומר שבת. הרב הראשי לשעבר של רמת גן, הרב יעקב אריאל' דיבר על 'סתם יינם' בבוצרת שנהוגה בידי גוי. שיקי ראוכברגר היינן הראשי של מיקב טפרברג, דיבר על הכנת יין ביקבים תעשייתיים, וגם הכריז "יש כאן עיתונאי בקהל" וכולם הסתכלו עלי, והרב ישי סמואל דיבר על תוספים בייצור יין ביקב תעשייתי.

שיקי ראוכברגר, יקב טפרברג. צילום אלון גונן
שיקי ראוכברגר, יקב טפרברג. צילום אלון גונן

האמת, היה מרתק. הרגשתי כמו חוקר אנתרופולוגי שמסתכל על חבורת אנשים שבאמת מאמינים. הרבה פרשנויות לכל שאלה, הרבה התחבטויות ופסיקות שניתנות אחרי הרבה מחשבה כי הם מבינים שהם לא לבד בעולם, והעולם מתקדם בסופו של דבר. אבל בתוך כל זה לא יכולתי שלא לחוש צער גדול, שבמדינת ישראל חיים שני ציבורים יהודיים זה ליד זה: הציבור החרדי-דתי, והציבור החילוני. הציבור החרדי רואה בשמירת התורה והמצוות את הגורם המלכד את עם ישראל כעם. לא השפה, לא המיקום, לא הגזע. מולו הציבור החילוני, שהחילוניות בשבילו אינה רק היעדר אמונה דתית, אלא השקפת עולם המעמידה במרכזה את הריבונות של האדם ושל התבונה האנושית. אני כחילוני תובע את הזכות לחיות את חיי, בביתי ובסביבה שלי על פי דרכי, מבלי שייכפו עלי חובות, או אפילו סמלים שמקורם באורח חיים שונה משלי, שמתאימים להשקפת עולם דתית. מכיוון שאין בחיים שלי כל מחויבות כלפי הדת כשלעצמה, אין לי עניין וחצי עניין בקיומם של מנהגים מסורתיים. זכותם של אנשים דתיים, מכל הדתות והאמונות, לנהוג על פי השקפת עולמם, ולקיים במסגרת החוק האזרחי את הפולחן שלהם כראות עיניהם.

אלון גונן מתרגל לעולם החדש
אלון גונן מתרגל לעולם החדש

במרכז האקדמי לב-ירושלים אולי לא מקבלים כאקסיומה וללא עוררין את מה שטוענים סופרים קדומים "אלוהיים", והם כן מנסים להקל ולהבין. המעניין הוא שמכמתים את הכל לעניינים כספיים. אז כן, אפשר לאשר בוצרת יין במקום לבצור ענבים על ידי שומרי שבת, כי פשוט אין כוח אדם שיבצור את אלפי הדונמים, וגם אם ימצאו זה יעלה הון ליקבים הגדולים שמכניסים הרבה כסף לקופות הדתיות הרבות. לא הייתי צריך שהעורך ישלח אותי לירושלים כדי שאהיה מודע לקשר החזק בין תעשיית היין בישראל לדת, אבל מפגן כזה של אנשים רבים שמתעניינים ביין לאורך כל שרשרת הייצור שלו, וכלל לא מהסיבות שאנחנו רגילים לחשוב עליהן, האיר את עיניי בשחור.

חגיגת יין במיטבה, ארגון מקצועי של אבי בן עמי והצוות שלו. לחיי היין הישראלי. צילום דוד סילברמן dpsimages
חגיגת יין במיטבה, ארגון מקצועי של אבי בן עמי והצוות שלו. לחיי היין הישראלי. צילום דוד סילברמן dpsimages

3: תערוכת סומלייה 2019 – מה לטעום

תערוכת סומלייה 2019 (Sommelier 2019) תתקיים השבוע בהיכל התרבות ת"א בימים שני ושלישי 28-29.1.19 (כל הפרטים כאן). ברשימת היקבים שהועברה על ידי סטודיו בן עמי המארגנים, יש עשרות יקבים ומאות סוגי יין לטעימה מהארץ ומהעולם. ברור שביום אחד ואפילו ביומיים של תערוכה, אי אפשר להספיק לטעום את כל ההיצע. אז כמו בכל שנה, הנה כמה המלצות מה לא לפספס בתערוכה. החליטו לטעום יין אחד, או מקסימום שתי טעימות מכל דוכן, והמשיכו הלאה, אף על פי שלפעמים לא נעים לומר לא לטעימה. חבל לפספס את שאר היקבים, ובעיקר חבל לפספס יקבים שאתם לא מכירים, קטנים שנחבאים אל הכלים. כולנו מכירים את הגדולים שיש להם יחסי ציבור משומנים, ואנחנו קוראים וטועמים אותם במהלך כל השנה. חפשו דווקא את אלה שלא שמעתם עליהם. התחילו בסיבוב ראשון של יינות לבנים ויינות רוזה, ולאחר מנוחה עשו סיבוב נוסף של אדומים. הרבה מים בין לבין, משהו קטן לאכול, וכמובן פנקס קטן לזכור מה עשה לכם את זה, ואולי שווה לחזור לטעום דברים נוספים מאותו יקב.

מה שאותי הכי מרתק בטעימה, זה שהכל אישי. אתם נתקלים בייננים, שומעים אותם, יכולים לשאול שאלות ולהבין למה התכוון המשורר כשרקח את נקטר האלים שלו. ולא לשכוח נהג תורן, מונית, רחפן, או כל אמצעי תחבורה שיחזיר אתכם הביתה בבטחה. אז מתחילים, כי באמת הכל אישי, והפעם במהלך הכתבה יונה וולך ליוותה אותי באוזניות, אז גם לה יש מה לומר מדי פעם.

אבי פלדשטיין – השותפים רואים בו מדען גאון חסר מעצורים. צילום דוד סילברמן dpsimages
אבי פלדשטיין. צילום דוד סילברמן dpsimages

אבי פלדשטיין (יקב פלדשטיין או איינשטיין) – נסו את היינות מהזנים הפלסטינאים. אולי אבי עוד ידליק משואה ביום העצמאות בגללם. דבוקי הוא זן עתיק בארץ, ששימש כענבי מאכל, ולטענת פלדשטיין הוא להגיע למקומות מאוד מעניינים כענב יין.

אסף קדם. צילום מדף הפייסבוק
אסף קדם. צילום מדף הפייסבוק

אסף ואורן קדם – יקב אסף מקדמת צבי שברמת הגולן. התעכבו על הרוזה הנפלא שלהם. מדובר באחד הטובים שיש על המדפים, וגם על הקברנה סוביניון רג'ום בציר 2015 שייצא לשוק מיד לאחר החשיפה בתערוכה. בדוכן יהיו עוד כמה דברים שיהיה שווה להתעכב עליהם.

אורי חץ, היינן של יקב שאטו גולן. האצילות מחייבת להגיע לאירוע ביקב ב- 1 ביוני
אורי חץ, שאטו גולן. צילום דוד סילברמן dpsimages

אורי חץ, גילת ריבק ויצחק ריבק – יקב שאטו גולן. סדרת גשם בלבנים וברוזה, והאליעד המושקע להפליא בחומרי גלם משובחים. איך שרים ג'יין בורדו: "איך אפשר שלא להתאהב בך".

יורם שלום, יקב אלכסנדר
יורם שלום, יקב אלכסנדר

יורם שלום – יקב אלכסנדר. השקה ליין שמיועד אך ורק למסעדות וברים, ומדובר בבלנד על בסיס קברנה סוביניון. לא לפספס את הקברנה פרנק 2015 ששהה 24 חודשים בחבית. ושלום תמיד מפתיע עם אלכסנדר הגדול, ומידי פעם שולף בקבוק מלמטה. גם הפעם השלפן יעלה לי חיוך על הפנים, כי אני יודע ש- 2013 הגדול יהיה שם. אל תוותרו לו.

שיבי דרורי, יקב גבעות
שיבי דרורי, יקב גבעות

שיבי דרורי – יקב גבעות. פינו נואר 2017, שנה בחבית בורגון. לְגַמְרֵי תְּפִלִּין הַמִּתְמַשְּׁכִים לְאֹרֶךְ הַבָּמָה וּבֵין הַקָּהָל הַמֻּכֶּה תַּדְהֵמָה (יונה וולך. שווה לקרוא את כל השיר ואז לטעום את יינות היקב).

זאב דוניה מטעים את יינותיו באירוע היקבים התאומים בברלין. צילום יוני כהן
זאב דוניה מטעים את יינותיו באירוע היקבים התאומים בברלין. צילום יוני כהן

זאב דוניה – סוסון ים. לנון שיש בתוכו זינפנדל, מורבדר ופטיט סירה. "זאת זכות גדולה לגרום לאנשים שמחה, גבי, לעשות אותם מאושרים, ולו לרגע אחד"! (מתוך לך לך – ספרו החדש של זאב. שווה גם לקנות ספר באותה הזדמנות. מרתק).

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יואב לוי – יקב בזלת הגולן. סדרת 188 עם פקק ההברגה. יכולת ייננית משובחת.

היינן הוא גידי סיידה (בתמונה), והיקב ניזון מחומרי גלם משובחים שמטופלים ביד מומחה – אביו יוסי סיידה
גידי סיידה, יקב לוריא. צילום דוד סילברמן dpsimages

גידי סיידה – יקב לוריא ממושב ספסופה. השקה ראשונה (היין עדיין ללא תווית) של לייט הרבסט (בציר מאוחר) 3 שנים בחבית. לא בטוח שצריך להתייחס אליו רק כיין קינוח.

איציק כהן, יקב רמות נפתלי. צילום מדף הפייסבוק
איציק כהן, יקב רמות נפתלי. צילום מדף הפייסבוק

איציק כהן – יקב רמות נפתלי. גוורצטרמינר 2018. יבש, חד, מלא בטעמים נקיים, מלאי מוגבל מאוד. לא לפספס, ממש לא לפספס.

רמי נעמן - יקב נעמן
רמי נעמן – יקב נעמן, צילום ארקדי פורטנוי

רמי נעמן – יקב נעמן. פטי וורדו 2016. יין מהליגה של היינות המשובחים שאפשר למצוא. עשיר בטעמים שממאנים לעזוב את הפה. אחריו צריך לשבת ולהירגע.

ארז בן סעדון, יקב טורא. צילום מדף הפייסבוק
ארז בן סעדון, יקב טורא. צילום מדף הפייסבוק

ארז בן סעדון – יקב טורא. רוזה 2018 חצי יבש יושק לראשונה בתערוכה, והשקה של מרלו 2015.

ג'וני שטרן. צילום ישראל פרקר
ג'וני שטרן, יקב שטרן. צילום ישראל פרקר

ג'וני שטרן – יקב שטרן. ג'וני משיק שני דברים חדשים ומרתקים. האחד, היקב קיבל את תעודת הכשרות שלו, וזה פותח בפניו עולמות ושווקים חדשים. ההשקה השנייה היא של היין הכשר הראשון-סירה 2016. יהיה מרתק לטעום את הכשר החדש לצד הלא כשר מאותה שנה.

מיתוג ישן (מימין) וחדש – חלק מהדינמיות
אהרון גלח, יקב אפק. צילום פאפא רצי

אהרון ג'לח – יקב AG (יקב אפק). יינן השנה שלנו, וקוטף סדרתי של מדליות זהב בזכות יינות הזהב שלו. כל יין זו חוויה בפני עצמה. על שרדונה 2017 לא לוותר, ובהשקה סיקרט 2016.

צילום דוד סילברמן dpsimages
איתי בן חיים, יקב בן חיים. צילום דוד סילברמן dpsimages

איתי בן חיים – יקב בן חיים. יציג בדוכן של 'כפיים'. המתיישנים של איתי רעננים מתמיד. לעצור ולטעום בצירי 2010 , 2011 ו- 2012.

יהודה נהר יינן יקב עמק יזרעאל - אלופי הארגמן
יהודה נהר, יקב יזרעאל

יהודה נהר – יקב יזרעאל. ישיק את הוויונייה 2017. שישה חודשי חבית מתונה. זן ששווה לתת לו צ'אנס.

יורם בן סעדון, יקב שאטו רמו. צילום דוד סילברמן dpsimages
יורם בן סעדון, יקב שאטו רמו. צילום דוד סילברמן dpsimages

הרב יורם בן סעדון – יקב שאטו רמו. השקה של בלנד חוסן 2016- קברנה סוביניון, סירה ופטי וורדו. מה שבטוח זה שיורם היינן לא רב עם חומרי הגלם המשובחים שלו. האיש מדהים.

יקב דרימיה: מדליות ארד לספר 2013 וספר 2014

אלעד מובשוביץ – יקב דרימיה. סוביניון בלאן 2017. יונה וולך ממשיכה: "אֲנִי אַנִּיחַ תְּפִלִּין, אֶתְפַּלֵּל" .

יאיר מרגלית ואסף מרגלית – אבא ובן, שתי אסכולות. צילום דוד סילברמן dpsimages
יאיר מרגלית ואסף מרגלית, יקב מרגלית. צילום דוד סילברמן dpsimages

אסף ויאיר מרגלית – יקב מרגלית. אופטימה 2017 מזן מאה אחוז ריזלינג אחר, שונה, קצת מעצבן, קצת משבש את היכולת להבין ריזלינגים ישראלים אחרים. מה יונה הייתה אומרת עליו? "אם יש סקס אחר הביאוהו לכאן ונדעהו, נדבר גלויות, יש או אין. שכבר אנחנו עייפים מאוד מנשינו הבתולות".

סם סורוקה, יקב ירושלים. צילום מדף הפייסבוק
סם סורוקה, יקב ירושלים. צילום מדף הפייסבוק

סם סורוקה – יקב ירושלים. היינן שאחראי למהפכה הכי גדולה באחד היקבים הגדולים, שייצר עד לפני מספר שנים יינות שרובם היו בלתי ראויים, ותוך מספר שנים, עם השקעה בציוד וחומרי גלם, כל יין שלו פשוט שאפו.

הפתעת הסומלייה – יקב 1848

הנה התכתבות לקראת התערוכה עם שלומי מינץ שמייצג את יקב  1848. אתם תשפטו.

אני: בוקר טוב. האם יקב שאתם עובדים יציג בתערוכת סומלייה בשבוע הבא? ואם כן אשמח לקבל פרטים על יין אחד מיוחד או חדש או מושק שיהיה בדוכן שלכם.

נציג היקב: יקב 1848 יציג בסומלייה את ה- Grand Reserve, אולם לא תתאפשר טעימה ככל הנראה.

אני: אוקיי, זו תשובה מרתקת חחח יש הסבר הגיוני שעומד מאחורי ההחלטה להציג את היין ולא להטעים לקהל?

נציג היקב: כן. היין יקר מאוד, והופק בכ- 1,000 בקבוקים בלבד.

אני: אז למה להציג? מה ההיגיון? אני באמת מנסה להבין. זה לא סתם יעצבן את הקהל?

נציג היקב: שתיקה עד לרגע זה.

בשולי התערוכה (אבל שוליים שאסור לפספס)

הסדנאות של WSET

יום שני 28.1.19    –  12:30 בועות – אבירם כץ,  14:30 לבן של ים – נטאשה כץ, 15:45 ספרד – אלעד שהם.

יום שלישי 29.1.19 – 12:30 בוקר של ריזלינג – לי הופמן אגיב, 14:30 חורף של סירה – מור ברנשטיין, 16:30 סופר דופר טוסקנה – טל טאובר גוטסדינר. (072-3951157)

מיזם "אוצרות יין"

תצוגה של 12 ייננים ו- 24 סוגי יין. שחר זיו אמון זו השנה השנייה על חשיפת יקבים מאוד קטנים, שחלקם עושים יינות גדולים: יקב א. בופה, יקב אדם, יקב אחת, יקב בהט, יקב בקוש, יקב ויינר, יקב מטרא, יקב מילס, יקב סריג, יקב עמוס, יקב צוובנר, יקב תום.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

בר הבשרים המעושנים הטוב ביותר בתל אביב

B12 מרחוב קרליבך 12 (חמש דקות הליכה מהתערוכה), יגיש החל מהשעה 12:00 חלק מיינות "אוצרות יין" יחד עם מנות מיוחדות שייצאו מהמעשנה. שווה לפתוח שם את התערוכה, או לקפוץ לאכול תוך כדי.

מי לא יהיו בתערוכה – אני רק שאלה

יקב טפרברג – לפני מספר שבועות גייסו ליקב משווקת לתחום המסעדות ביקב טפרברג, מאחר והם לא מצליחים לפרוץ את תקרת הזכוכית של המסעדות התל אביביות. מזה מספר שנים מתעקש רועי הראל, סמנכ"ל השיווק של יקב טפרברג, להתעלם מהתערוכה שנחשבת להכי חשובה בתעשייה, והכי מנגישה את היינות לקהל המקצועי התל אביבי. קצת מוזר שהיקב משקיע מיליונים במסעות פרסום, ולא מבין מה יש לו בחצר הבית התל אביבית. ככה יהיה לכם קשה להיכנס למסעדות.

 יקב דלתון – מופצים על ידי 'הכרם, וגם אותם לא ממש רואים ושומעים עליהם, ואיכשהו הם מתחת לרדאר. יינן מוכשר, יינות מצוינים, אבל אתם לא ממש קיימים.

יקב ברקן – מה מפריע ליקב ברקן להשתתף בחגיגה של שאר היקבים הגדולים – רמת הגולן הרי גליל, כרמל יתיר?  במיוחד בשנה כל כך בעייתית עבורם מבחינת יחסי ציבור, כאשר המכירות שלהם על פי הנתונים שפורסמו ירדו. מעניין, ואולי דווקא בגלל זה שהם לא רצו לחטוף ריקושטים מהקהל שלא אהב מה שהם עשו לעובדים האתיופים שלהם.

תמונת השבוע ב' 

 אל בית נשיא המדינה ראובן ריבלין הגיעו כדי לקיים אירוע סדר ט״ו בשבט, חקלאי ארגון מגדלי הפירות בראשות איציק כהן, המוכר מיקב רמות נפתלי שלו. המגדלים העניקו לנשיא טנא עם מיטב התוצרת החקלאית הישראלית, ולכוסות נמזג מהבקבוק שהתווית שלו מוסתרת: קברנה סוביניון 2013 מתוצרת היקב. מסתבר שזו הפעם השלישית שאיציק מגיע אל הנשיא בט"ו בשבט ומביא בקבוק יין שלו, והדיווח מהשטח הוא שהנשיא ריבלין אוהב את יינות רמות נפתלי. צילום מדף הפייסבוק

אורלי סגל. צילום איל גוטמן
אורלי סגל. צילום איל גוטמן

4: יקב בנימינה  – משרד יח"צ חדש

יקב בנימינה משיק משרד יחסי ציבור חדש: קמיר בכר, בהובלתו של אלי קמיר. אם שמעתם את השם, אתם בעניינים. מי שליוותה את יקב בנימינה משנת 2014 היא אורלי סגל, בעלת משרד יחסי ציבור הנושא את שמה.  במהלך השנים ליוותה אורלי את המהפכה שעבר יקב בנימינה, מכזה שעמד בפני מכירה, עם מיתוג ברצפה ושהחליף מספר מנכ"לים; ליקב שחזר לתודעת הציבור כמי שהוביל את מהפכת היינות הזולים, עם התמורה הטובה ביותר לכסף מבחינת איכות היין. מהלך זה הגיע בהפתעה גמורה לעיתונאי היין, מאחר שהתבסס על אמת שניחתה לנו בפנים: "היין הזול שלנו הוא היין שאנחנו הכי גאים בו". הורדת המסכה והאמת בפרסום שהובילה אורלי סגל, עשו את שלהן. היינות אכן יצאו לשוק עם כתבות מפרגנות, ויקבים אחרים העתיקו תובנה זו.

אנו העיתונאים מכירים את אורלי סגל כמקצוענית מאוד, טוטאלית למוצר שלה ולקוחותיה, לביאה המגנה על גוריה כשיש צורך, אך מעל הכל אמינה מאוד בדיווחים שלה. תמיד ובכל שעה מגיבה, ולאחר בדיקה נותנת תשובות לעניין, ומעל הכל אמתיות, השקות מאוד מקצועיות וירידה לפרטי פרטים, העברת חומרים מקצועיים, ומעל הכל יחסי אנוש מעולים. אכול ושאטו מאחלים לאורלי סגל הצלחה עם לקוח היין הבא שלה. כל הפרטים וכל הפרשות שקשורות למשרד היח"צ החדש – בשבוע הבא.

מירה איתן שנייה משמאל בתמונה
מירה איתן שנייה משמאל בתמונה

5: חם מיקב כרמל – מירה איתן נפרדה מהיקב

מירה איתן, מנהלת התקשורת ביקב כרמל וחברה בצוות הכותבים של סנהדרינק, עזבה את היקב  לאחר שעבדה בו שמונה שנים וחצי שנים וליוותה ארבעה מנכ"לים. מבחינת היקב מירה הייתה הדבר הכי יציב, לאחר שכל הגוורדיה הוותיקה עזבה בשנים האחרונות. מירה איתן כתבה את הספר "שעות שמחות". היא אשת יין ואלכוהול מאוד מוערכת, שוחה בעולם האלכוהול והברים הישראלי כבר שנים רבות. מערכת אכול ושאטו מאחלת למירה רק יין, אלכוהול ואוכל משובחים כל הזמן.

וככה לפני מספר ימים פגשתי את חבורת הגברים מיקב כרמל בעיר מודיעין, כשהיו בסיור חנויות יין ורשתות שיווק. כמו שאתם רואים בתמונה, מירה לא הייתה שם, ולי לא נפל האסימון לשאול איפה היא. הבוקר ירד. בתמונה מימין לשמאל: יוסי אדרי – סמנכ"ל שיווק ומכירות, נדב ארנס – מנכ"ל, יפתח פרץ – יינן ראשי, אלון גונן. למעלה מימין: אבי אטל – מנהל מכירות אזורי, איל פולד – סמנכ"ל שרשרת אספקה.

תגובת יקב כרמל

לאחר שנים של עשייה מוצלחת מאוד ביקבי כרמל, מירה ביקשה לסיים את תפקידה ולהמשיך לאתגר הבא.  בכל שנות עבודתה הפגינה מקצועיות, אחריות, מסירות, רגישות ומחויבות לחברה וליעדיה. אנו מודים למירה על תרומתה הרבה במהלך שנות עבודתה בחברה, ומאחלים לה הצלחה רבה בהמשך דרכה.

5: האם הטרואר חודר גם לטכנולוגיית המידע?

רני רוגל מדווח: מודעה זאת משכה את תשומת לבי, ושאלתי את עצמי מה לטרואר ולכנס בתחום טכנולוגיית המידע (IT) שתקיים חברת המחקר והייעוץ STKI בהובלתו של ד"ר ג'ימי שוורצקוף. לפני שהתקשרתי לג'ימי כדי להבין אם הוא נכנס לעסקי הכרמים והיין, חזרתי ליתר ביטחון לויקיפדיה ולהגדרתה למושג זה: מכלול תנאי סביבה לגידול חקלאי. המקור הוא במילה 'אדמה' בצרפתית, אך הוא כולל לא רק את אופי האדמה אלא גם את האקלים, שיפוע המדרונות, ובעלי חיים וצמחים במרחב הגידול.

למה אתה קורא לכנס טרואר? שאלתי את ד"ר שורצקןף, הוא קשור ליין באופן כלשהו? תשובתו וגרסתו למהותו של המושג: "לכל ארגון יש טרואר – כל המאפיינים הקשורים אליו. כששני ארגונים קונים אותה מערכת טכנולוגיה, זו לא אותה מערכת אצל שניהם בגלל מאפייניהם. בכנס נסביר איך משנים חלקים של הטרואר, שגם בתחום ה- IT צריך לפרק אותו לחלקים: אנשים, תוכנות, תרבות ארגונית – כמו טרואר של יין כשלכל אזור יש מאפיינים משלו, וכל יקב שונה בגלל מאפיינים אלה. נוהגים לדבר על DNA של ארגונים, אבל DNA הוא משהו מולד, וטרואר אלה מאפיינים שניתן להשפיע עליהם". מאחר שכלפי העולם יש הרוצים להגדיר היום טרואר ישראלי בתחום היין, אז האם יש טרואר ישראלי כולל גם בתחום טכנולוגיית המידע? "בהחלט", עונה ג'ימי שורצקוף. "מבחינת הגודל אנחנו ארץ קטנה. הכל פה קטן, גם התקציבים, אבל עושים פה הרבה".

מסתבר שהוא קיבל הרבה תגובות על הפרסום של הכנס. המכנה המשותף היה אי הבנת המושג טרואר, ושאלו אותו מה פתאום הוא עושה כנס על טרור… כשאני שואל האם תהיה מוכחות של יקבים או יין בכנס, עונה לי סילביה שוורצקוף – רעייתו האחראית לארגון, שאת היין לכנס תביא אחת החברות שלקחו חסות, ודרשה שרק היא תחלק בו יין. עכשיו צריך לחכות עד 8 באפריל – יום לפני הבחירות דרך אגב, כדי לדעת מה מזגו לאנשי המחשוב. אולי לפחות הם יידעו מה זה טרואר, כי במצגת הכנס יש שקפים בנושא טרואר יין.

 






תגובה אחת

כתבו תגובה