השבוע בענף היין 179: המצילים בים ונפתחה עונת היינות הלבנים

השבוע הרבה לבן אצלנו: פסטיבל White - יין לבן על הים שיתקיים בסוף החודש במרינה הרצליה. כדאי להתכונן. יעקב אוריה שהטעים את יינותיו הלבנים ואת גישתו לעשייתם. וגם מכונה כחול-לבן לקילוף תוויות מבקבוקי יין שעשתה בכורה ביקב ששינה מיתוג

יעקב אוריה ויינותיו הלבנים בערב מיוחד שהתקיים במתחם wework בדרום תל אביב. מתפלל? מטיף? בתמונות מערב זה עיניו עצומות. צילום נהדר של דוד סילברמן dpsimages
יעקב אוריה ויינותיו הלבנים בערב מיוחד שהתקיים במתחם wework בדרום תל אביב. מתפלל? מטיף? בתמונות מערב זה עיניו עצומות. צילום נהדר של דוד סילברמן dpsimages
צילום תום גץ
צילום תום גץ

1: פסטיבל WHITE – יינות לבנים על הים

זו השנה ה-11 ברציפות שאיש הענבים מכריז על פתיחת הקיץ בפסטיבל WHITE המרשים שמתקיים במרינה בהרצליה (רביעי וחמישי 29-30.5, 18:00-23:00), עם נוף של ים כחול ויאכטות שעוגנות, וכמובן קהל קצת שונה מקהל של פסטיבלי יין אחרים –  צעיר יותר, פחות רשמי; קהל שחלקו הגדול נחשף לראשונה למסה כזו גדולה של יינות לבנים, סמוקים ומבעבעים. זה פסטיבל שמותר לבוא אליו עם מכנסיים קצרים, ומומלצת בחום החולצה הלבנה שגם מסמנת את חג הביכורים שאוטוטו מגיע.

צילום תום גץ
צילום תום גץ

בשנים האחרונות עלתה כמות הייצור והשתייה של היינות הלבנים בארץ באופן מאוד משמעותי. במדינה חמה כמו שלנו, אין סיבה בעולם שהיין הלבן לא יתפוס לפחות 50% מייצור היין המקומי. יקבים רבים מבינים את זה, ואת מקומם של כרמים שנעקרו מפאת מחלות או הזדקנות הגפן, תופסים זנים לבנים: שאנין בלאן, סוביניון בלאן, מוסקט, רוסאן, ריזלינג, שרדונה ועוד – איפה שאפשר לשים יד על שתילים לבנים, פשוט שמים, ויש מחסור גדול מאוד – בעיקר ביבוא החדש של שתילים שאושר לא מזמן.

צילום תום גץ
צילום תום גץ

מי שדחפו את היקבים, בעיקר הגדולים, להבין כי יין לבן גם נמכר טוב ומהר, ולא צריך להשקיע בחביות או בזמן יישון, הן חברות השיווק הגדולות – משפחת שקד עם חנויות דרך היין, ומשפחת אפשטיין תחת מותג הכרם. גם לנו העיתונאים היה חלק בהעלאת המודעות ליינות לבנים וצריכתם בארץ בה שולטים יינות אדומים כבדים כשהטמפרטורה בחוץ גבוהה מ- 30 מעלות. היבוא הגדול של יינות לבנים במחירים שפויים, נגס באופן מאוד כואב באחוזי המכירות של היין הישראלי. אני מניח שתוך חמש שנים המגמה תשתנה, והשוק יוצף ביינות לבנים וסמוקים מתוצרת מקומית. מבחינת היקבים מדובר ביינות שתוך מספר חודשים נשלחים לחנויות, מהווים עבורם תזרים מזומנים מידי, וכמובן פחות עומס במחסנים.

צילום תום גץ
צילום תום גץ

אבל פה אנו מבקרי היין חייבים להיות עם האצבע על הדופק, ולזהות יינות שנעשים בחופזה, ללא הקפדה וככה על הדרך, על מנת לספק את התאווה של אנשי השיווק שלוחצים להוציא יין שלא תמיד מוכן, או כזה שמורידים על העלות הייצור שלו בכל מיני אופנים, שהשתיקה הייתה במשך שנים רבות חלק מאותם תהליכי ייצור כושלים שעשו שם רע ליינות הלבנים הישראלים. גם אסור לתת יד ליבוא של יינות בינוניים, שבחלקם לא בטוח כי מכילים מיץ ענבים והכימיה שולטת בהם. אין זו התקופה לטפל ביינות כאלה בכפפות של משי – יינות שהחומצה שולטת בהם, יינות עכורים ובעייתיים חייבים לצאת מהמשחק. היקבים הגדולים צריכים להקפיד להשתמש בחומרי גלם טובים. הם צריכים לבנות את האסטרטגיה שלהם ל- 20 השנים הבאות בכל מה שקשור לנטיעות זנים עם עמידות למחלות, ולטפל בכרמים הללו במשנה זהירות על מנת לא להיות מופתעים בעוד כמה שנים, כאשר יתגלו מחלות כמו וירוס הפינו גרי – שלאף אחד אין מושג מה הוא עלול לעשות, וכמובן וירוס ליפרול 3 – שפחות משפיע על זנים לבנים, אבל עדיין כוחו השלילי במותניו, וגם הוא עלול להפתיע.

צילום תום גץ
צילום תום גץ

פסטיבל לבן על המים הוא בית ספר מעולה לחובבי היין לבוא ולטעום זנים חדשים ויינות טובים, אבל במקביל גם לטעום יינות שיש בהם פגמים. קל מאוד להבחין בפגמים הללו, ולא צריך להיות מאוד מקצוענים. ביינות הלבנים המראה צריך להיות צלול ונקי, זה קודם כל. המושג 'יין מעונן' לא אומר שיש פגם ביין, אלא אם כן בגלל הסינון הגס חלה בו תסיסה שנייה לפני הביקבוק, וצבע היין יהיה עכור ולא יפה למראה. כל ניסיון של היינן לתרץ את המראה  כ"יין לא מסונן" שמאוד פופולרי היום, יהיה פשוט קשקוש.

השלב השני הוא להריח את היין. אם היין 'מחומצן' תמצאו בו ריחות של יין שרי, קרטון רטוב, בירה חמוצה. חימצון ביין גם ישנה מעט את גוון היין לצבעים חומים או כתומים, גם פה ייננים יכולים לתרץ את הפגם הזה כ"יין שלא עבר סינון", אבל גם כאן זה ניסיון לא אינטליגנטי בעליל. אלו יינות שלא היו צריכים להגיע למדפים. ריחות הגופרית המעידים על יין מחוזר, ולא ממש נעימים, מתקבלים מהביסולפיט שמוסיפים ליין כחומר משמר. בדרך כלל, לאחר מספר דקות בכוס הריחות נעלמים. אם זה לא קרה אז נפלתם על יין פגום. מאידך, אם ריח הביסולפיט נעלם אבל איתו נעלמו גם הארומות של סוג הענב שאתם אמורים להריח – גם זה מעיד על בעייתיות בבקבוק היין.

כאשר לוגמים את היין ומרגישים עקצוץ על הלשון, מין סוג של בועות שלא תמיד נעימות בפה, המקור הוא בדו תחמוצת הפחמן שמוכנסת ליין על מנת לשמור אותו רענן. המושג המקצועי הוא "יין פאזי".  בדרך כלל, אחרי מספר דקות שהבקבוק פתוח לא צריכים להרגיש את התחושה הזו על הלשון. אם בכל זאת עדיין מרגישים אותה, לא שווה להמשיך לשתות את היין ולשכנע את עצמנו שמדובר בסוג של יין מבעבע, ממש לא. .

צילום תום גץ
צילום תום גץ

בפסטיבל השנה ישתתפו עשרות יקבים, שיטעימו עשרות סוגי יינות שונים. הכי פשוט זה ללכת על המוכר והידוע, ועל אלה שיש להם יחסי ציבור טובים. אבל לא תמיד צריך להתפתות. לא צריך גם להתפתות ליקבים שבוחרים מטעימות יין חינניות במיוחד, שימשכו את תשומת הלב מהיינות הלא ממש מוצלחים שלהם. גם כדאי להימנע מיינות שיקבים רוצים להיפטר מהם, והפסטיבל מהווה עבורם סוג של ניקיון אחרי פסח ותקבלו יינות שלא בטוח שהם ראויים לשתייה. זה נכון שכולם בטוחים שיקבי בוטיק עושים יינות משובחים כי לרוב מחירם גבוה יותר. פה אני חולק על המחשבה הזו באופן מוחלט. קשה לייצר יינות לבנים טובים ללא ניסיון וללא אמצעים טכנולוגיים ביקב. לרוב ליקבי הבוטיק את האמצעים הללו, ורוב היקבים הללו עושים ביינות בינוניים ומטה (יש יוצאים מהכלל בהיבט זה – כמו יקב ספרה של דורון רב הון שמתמחה ביינות לבנים איכותיים, ומייצר רק אותם). דווקא היקבים הבינוניים והגדולים משקיעים רבות באמצעים טכנולוגיים, וצריך לקחת את זה בחשבון.

צילום תום גץ
צילום תום גץ

הרשימה של היקבים שישתתפו בפסטיבל במרינה הרצליה ארוכה, אז הנה על מה לא לפסוח: מחברת הכרם ושקד – לכו על היינות מבורגון. אל תפספסו את יינות צילינסקי איטליאן פרימיום של אורן צילינסקי, על היינן המעופף דורון יצחקיTouch by Fusion –  . צור סוכוניות היא חברה בבעלות חרדית, שמכשירה יינות ביקבים נבחרים ברחבי העולם, ויש להם כמה פנינים שאסור לפספס. יקב מדבר מתהדר ביינן חדש – יפתח לוסטיג, שסיים את לימודיו באיטליה לפני שנה וידוע ביכולת הדיבור המרשימה שלו. זו הזדמנות מצוינת לטעום את הינוקות שלו. יקב הר אודם, יקב ברבדו מכרמי יוסף מפתיעים תמיד עם דברים קצת מחוץ לקופסה. ביקב תבור חפשו את התנשמת מהמיתוג החדש – יקב שלא מפסיק להפתיע ולהשפיע. יקב שאטו רמו מפגין הרבה תעוזה ביינות שלו – יופי של יינות. יקב נטופה מפתיע תמיד, הרי גליל, סגל, טפרברג, טוליפ, רקנאטי, הם היקבים הגדולים. והייננים  עידו לוינסון מברקן סגל, דוד בר אילן מטוליפ, מייקל אייברי מהרי גליל, אור נדבך ומיכל אקרמן מיקב תבור, הם אלה שלדעתי יובילו בשנים הבאות את היינות הלבנים למעמד הראוי להם.

כל הפרטים מחירים והזמנת כרטיסים באתר

לא סיסמאות גיוס – שמות יצירתיים ליינות של יעקב אוריה. צילום רן בירון
לא סיסמאות גיוס – שמות יצירתיים ליינות של יעקב אוריה. צילום רן בירון

2: השבוע הלבן של יעקב אוריה

רני רוגל מדווח: דורון רב הון ידוע כמי שהיה היינן הראשי הראשון של יקב עמק האלה (שכבר זכאי לכינוי 'המיתולוגי') על מגוון יינותיו, וכשפרש הקים את יקב ספרה בו הוא מייצר אך ורק יינות לבנים מעולים. אבל אין ספק שהשבוע האחרון היה של איש יין לבן אחר – יעקב אוריה, ביומיום יינן יקב פסגות, שאת אהבתו ליינות לבנים הפגין כבר בימי יקב אסיף  שלו (שכבר זכאי לכינוי 'המיתולוגי'). אוריה קיים ערב מיוחד להצגת גישתו לעשיית יינות לבנים בכיתת לימוד מצוידת היטב של  IWSI – הנציגות הישראלית של WSET – מרכז ההדרכה הבינלאומי ללימודי יין ואלכוהול, במתחם wework בדרום תל אביב (הפלך 7). יינן יצירתי, שרק שמות יינותיו (אלה לא סיסמאות גיוס) כמו עין הסערה, יפה כלבנה, הצייד השקט, אור מאופל, עזר כנגדו, הדוכס פונטיף, מעוררים רצון לטעום מה קורה בתוך הבקבוקים.

צילום דוד רקח
צילום דוד רקח

רן בירון כתב בפוסט בדף הפייסבוק שלו

בשקט, בצנעה, באהבה, בתשוקה ובעיקר עם הרבה סקרנות ורצון ללמוד, מוביל ידידנו יעקב אוריה כבר למעלה מעשור, זיקה ליינות לבנים מתוך הכרה בהתאמתם לאקלים הישראלי החם. גם אם "חטא" באדומים במהלך דרכו המקצועית (מדבר, פסגות, עמק האלה, ואפילו אדום אחד אישי שלו), כולנו מכירים אותו מימי "אסיף", ועד היום כמוביל קו יינני לבן מובהק וייחודי. בשנים האחרונות מתרכז יעקב בעשיית יינות לבנים על בסיס השרייה על הקליפות, המוכרים בשם ״יינות כתומים״ למרות שצבעם לא בהכרח כתום.

במפגש טעימות מרתק הציג בפנינו יעקב את יצירותיו האחרונות, וגם הראה לנו כיצד יכול להתפתח ולהשתבח יין שלו מבציר 2009, העונה לשם "עמק הציידים" ומבוסס על ענבי סמיון. לטעמי, יין מעולה, מרשים ביותר, מציג עושר ומורכבות של זן שאיננו בדרך כלל בקדמת הבמה בארצנו, איזון למופת וסיומת ארוכה. מבין הצעירים, שכולם לטעמי ערבים לחך, כל אחד בסגנונו הוא, אהבתי במיוחד את ה"אסופה הראשונה", בלנד של שרדונה, ויונייה ושאנין בלאן, את הגוורצטרמינר שהיה משכמו ומעלה, ואת האלפא אומגה 2016, לא צעיר כאחרים אבל מציג רעננות מצוינת, בשומת נעימה וסיומת ארוכה. לא נותר לי אלא לאחל ליעקב הצלחה בהמשך דרכו הייננית. הבחור צנוע, נעים הליכות, לא מדבר הרבה על עצמו, אבל עשייתו ידועה לחובבי היין, מוערכת ומבורכת. המשך כך.

יעקב אוריה. צילום אודליה בנאי
יעקב אוריה. צילום אודליה בנאי

יעל גיא (יקב רמת הגולן) כתבה

הסבלנות משתלמת !היה לי העונג להכיר את היינות של יעקב אוריה. להיחשף לסגנון מיוחד מעניין, לפילוסופיה מיוחדת, לסדרת יינות מרשימים שדורשים לצאת מאזור הנוחות, אבל נותנים תמורה ייחודית. יינות שהם לגמרי לא מיינסטרים, אבל טעימים ויצירתיים בהחלט. ותודה ליעקב אוריה שאפשר לי להגיד סופסוף שגם אני מצאתי יינות כתומים שטעימים לי. התנסות מומלצת בחום למי שמחפש ריגושים איכותיים ומעניינים באוסף היינות שלו.

גם אודליה בנאי השתתפה והתלהבה

השבוע השתתפתי בערב מרתק של השקת יינות 2018 שליעקב אוריה –  איש מיוחד, יינן מעניין, ויינות יוצאי דופן ומרשימים. אני מתחברת ליינות קודם כל דרך האנשים שעושים אותם, ויעקב הוא איש חכם, צנוע ונעים, שמחמם את לבי בכל פעם שאני פוגשת אותו. יעקב אוהב לעשות יינות לבנים ובעיקר יינות כתומים ושונים, שדורשים מהשותה לפתוח את הראש ואת החך. בנוסף ליינות 2018, טעמנו גם את "עמק הציידים" בציר 2009. יין מבוסס ענבי סמיון שנבצרו מוקדם, והרשים ביכולת ההתיישנות ובמורכבות שלו. מהיינות הצעירים אהבתי במיוחד "אלפא אומגה" 2016 – בלנד של רוסאן, סמיון וויונייה, מתובל, מורכב ורענן, שגם לו פוטנציאל התיישנות יפה. בינינו, לא היה יין אחד בטעימה שלא היה מרתק, אבל מבציר 2018 אהבתי במיוחד את הגוורצטרמינר החומצי והמינרלי, שאינו דומה לשום גוורצטרמינר שטעמתי מעודי. היינות לא מסוננים. אני עדיין צעירה בתחום היין, ובכל זאת מרשה לעצמי לאחל ליעקב הצלחה והמשך עשייה יצירתית ובועטת כזאת. אני מוכנה לטעום את היינות שלו בכל יום ובכל שעה.

קראו מה נכתב (באנגלית) על יעקב אוריה ויינותיו הלבנים בבלוג Kosher Wine Musings של דוד רקח

מכונת הסרת התוויות בפעולה
מכונת הסרת התוויות בפעולה

3: היקב שינה מיתוג? מכונה מפיתוח כחול לבן תקלף את התוויות

רני רוגל מדווח: נעם ליבנה, שותף בחברת פודיום יועצים, מספר כי  החברה פיתחה מכונה יחידה במינה להסרת תוויות ממכלי מזון, ובכלל זה בקבוקי יין. בשלב זה המכונה הקיימת הינה אב טיפוס, עובדת כהלכה ונועדה לתת פתרון בכל אותם מקרים בהם נדרשת החלפת תווית לבקבוקי יין מלאים. כפי שנעשה ממש לאחרונה עם קילוף תוויות במכונה עבור יקב ישראלי גדול, ששינה את המיתוג שלו והיו לו בקבוקים רבים עם תוויות במיתוג הישן.

נעם לבנה מציין כי מצב זה נפוץ ויכול לקרות ממגוון סיבות, כמו למשל הזמנת יצוא כאשר נדרשת תווית התואמת את דרישות הרגולציה בשוק היעד, או טעות בתווית קיימת, בקבוקים עם תווית שהושמה בצורה לא טובה, וכאמור מיתוג חדש. אנשי החברה בקשר עם יקבים מהארץ ומדווחים על התעניינות, אך שוק היעד העיקרי של המכונה הם גופים ברחבי העולם, ולמיטב ידיעתם של אנשי פודיום יועצים, זו פעם ראשונה שמכונה מתוצרת ישראל פונה אל יקבים בגודל בינוני ומעלה בענף היין בעולם. מחיר המטרה של המכונה הוא כמה אלפי יורו, והם מתכננים להציג את המכונה בתערוכת Simei2019 שתתקיים במילאנו, איטליה, או ב- Vinitech2020 בבורדו שבצרפת.

לקשר עם נעם לבנה: 052-2464638, [email protected].net.il

מוזמנים להתיידד עם הטלגרם של אכול ושאטו – foodis.co.il






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה