1: יין ישראלי בסין 2019 – לחשב מסלול מחדש
בהמשך לכתבות שפרסמנו באתר בשנים האחרונות בנושא שוק היין המתפתח בסין: לא הסכמנו ללכת שולל אחרי הפנטזיות על השוק הזה, וחזרנו והעלינו השגות והתראות בכל נושא שיווק היין הישראלי למדינה ענקית זו. בכתבה האחרונה אף החמרתי, וקראתי לשוק הסיני שוק מתחזה . ברור היה לכולם שהפוטנציאל של שוק זה שהתעורר עבור המערב הוא ענק ובלתי נתפס בכל קנה מידה. אבל בד בבד, לעשות עסקים עם הסינים זה לא פשוט, מוסר תשלומים בעייתי, ויכוחי סרק על מנת להתיש את המוכר, ועוד ועוד משחקים שלא קיימים במילון של סוחרי המערב.
אבל כנראה היה שווה לנסות לחדור ולפצח את השוק הזה. כל העיניים היו נשואות לכמויות היין שצרפת מכרה לסין, מותגי על כיכבו בכל מסעדה ובכל חנות יין, שוק המתנות חילק בקבוקי שאבלי ובורדו באלפי יורו, והיה רושם שהסינים לא מפסיקים לשתות יין. אחרי הצרפתים נכנסו לשוק באופן מסיבי האוסטרלים, והיינות הקליפורנים שקיבלו ציונים של 93 ומעלה. השוק הסיני ניזון מציונים, מדליות, ושמות יוקרה. יין טוב היה רק עניין שולי. קודם כל מיתוג, תווית בעלת שם בינלאומי מוכר, וכמובן כמה מוכן המפיץ להשקיע על מנת לחדור את השוק. הצרפתים השקיעו מיליוני יורו בשוק הסיני, גם האוסטרלים והאמריקאים לא בחלו בשום אמצעי על מנת להראות שהם משקיעים בשוק, והסינים אהבו את ההשקעה הזו.
ליקבים קטנים לא היה שום סיכוי בתחרות. היין הישראלי היווה בתחילה סוג של עניין בשוק הסיני, בעיקר בגלל השיוך היהודי – לאו דווקא הכשר, אלא יותר התפיסה הסינית שרואה את היהודי כאיש עשיר וחכם, ומהבחינה הישראלית המדינה שלנו נתפסת כמדינה חזקה מאוד ושולטת על עם אחר בכוח – בדיוק כפי שהסינים עושים בטיבט, ולכן הם ראו אותנו כאחים למסטינג.
לפני כחמש שנים ניסו עשרות יקבים ישראלים למכור יין לסינים דרך מפיצים קטנים, ואף הצליחו למכור משטח פה ומשטח שם. אבל הם לא באמת הציפו את השוק הסיני כפי שהפנטזיה הייתה. מיתוג היין הישראלי שם, אם יש כזה, עדיין בחיתולים. על הסינים לא עובד עניין המדליות מרומניה ושאר ארצות הזויות שמחלקות מדליות לפי משקל. גם ציוני היינות על ידי מבקרי היין הנחשבים לא הרקיעו שחקים ביחס ליינות הישראלים. והדבר העיקרי – לאף אחד אין היכולת להתמודד תקציבית עם עשרות התערוכות שיש בסין. ענף היין היה רק בחיתוליו, קצוע הסומלייה לא היה קיים, ולא היה מי שימשיך את הסיפור או ההדרכה שהסוכנים הישראלים הפיצו. כמות היין בשווקים אדירה, ואף אחד לא יכול היה להכיל את המידע הרב שהסינים נחשפו אליו, ולכן הכי קל להם היה להיצמד לציונים ולתוויות ולשמות גדולים. ליין הישראלי לא היה סיכוי.
יקב רמת הגולן, תבור ועוד כמה, ניסו להכניס את היינות שלהם למסעדות על ידי מפיצים קטנים, אבל יין במסעדה בסין הוא סוג של כרטיס ביקור או חלון הראווה של היבואן. יש 1,500 מסעדות יוקרה בסין. יש מאות חנויות יין וברי יין, וקשה מאוד להתברג פנימה, אם בכלל. נכון להיום, בתערוכה בה ביקרתי בשנחאי השבוע, לא הייתה כל נציגות ישראלית. מפיצים כאן מדברים בשקט ובפחד על האטה במכירות יין, וכשהם מדברים על האטה הם מדברים על מאות אלפי בקבוקים בשנה שלא יגיעו לסין. שוק הברקוד (סופרמרקטים ענקיים) מוצף ביינות זולים, שמבחינת האיכות שלהם קרובים להר חרמון של יקב רמת הגולן, שנמכר פה ב- 200 יואן – רנמינבי (כ- 100 שקלים), לעומת היינות האוסטרלים או הצרפתים הזולים שנמכרים ב- 59 יואן – פחות מ- 30 שקלים. אין שום אפשרות להתחרות במחירים הללו בשוק הברקוד.
בשנה האחרונה השוק הסיני קצת בפאניקה, בגלל מה שהממשל האמריקאי של דונאלד טראמפ עושה להם. אז קודם כל מקצצים בחמאה, ובמקרה זה שוק היין נפגע באופן מידי. בתערוכה לא דיברו על כך בפומבי, עדיין משדרים עסקים כרגיל, אבל סוכני מכירות צרפתים הזיעו ולא בגלל החום. הכל נראה אחוז תזזית, והם חיזרו אחרי כל מי שעבר ליד הדוכנים שלהם. לרגע אף שמחתי ונשמתי לרווחה שהיקבים הגדולים שלנו לא נפלו למלכודת הדבש, אם בגלל חוסר התקציב או באמת מתוך סוג של הבנה שהשוק הזה גדול עליהם.
בסיורי ברי היין והמסעדות אליהם לקחו אותנו, אי אפשר היה להתעלם מההשקעות של הסינים בעיצוב המקומות; הכל לפי הספר. מקררי יין, כוסות רידל, מלצרים חמורי סבר שעושים את כל הפוזה, וכמובן תפריטי יין שמצוין עליהם הציון והמדליה. אי אפשר היה להתעלם ממחירי היינות במסעדות, זה לא יאומן. מאות יואנים לבקבוק שאבלי ממוצע לחלוטין, או אלפי יואנים לבקבוק בורדו משובח. באחד התפריטים אף מצאיתי יין של יקב תבור מסדרת אדמה שנמכר ב- 600 יואן – כ- 300 שקלים. שאלתי מי קונה. התשובה שקיבלתי: 'לא קונים. צריך יין אחד אקזוטי, וישראל נחשבת לאקזוטית'.
מי שקרא את השוק ועקב אחרי התקשורת, ראה גם שמכון היצוא לקח צעד אחורה בשנים האחרונות, ולא השקיע בשוק הסיני כפי שעשה לפני חמש שנים. האנליזות וניתוח השוק הסיני על ידי כלכלנים, המליצו להם להשקיע בשוק האמריקאי מבחינת מיתוג ופרסום, וכמובן השקעות בתערוכות. אני לא טוען לרגע שצריך לזנוח את השוק הסיני, וכל יקב צריך להיערך בהתאם להשקעות שלו, ולכוח אדם מקצועי שילמד את השוק וינתח אותו לאורך העשור הבא. זאת אף על פי שאנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה, ובעיקר כשמדובר בשוק הסיני הבלתי יציב בתקופה הנוכחית. פה ושם משטח או חצי קונטיינר – זה נחמד לליטוף האגו ולכמה שורות בעיתון , אבל מעבר לכך אין ליין הישראלי סיכוי מול אותם ענקים; לא בשוק של היינות הזולים ולא בשוק של היינות האיכותיים.
אל תלכו שולל אחרי הצהרות של יקבים שמפרסמים שהם כובשים את השוק הסיני – אין ולו יקב אחד כזה בישראל. יקבים – אל תלכו שולל אחרי כל מיני מפיצים ישראלים או סינים, שיבטיחו לכם למכור את המלא., אל תלכו שולל אחרי תערוכות יין בסין שמסוקרות בהרחבה ובפירגון. מדובר ביכולת של הסינים להפגין עוצמה וגודל, ותו לא. עצוב פה כרגע בסין בכל מה שקשור ליין, ולא למצלמה הסינים מודים שהענף רווי. אין מי שיישתה או יקנה את אותן כמויות שנקנו בעבר, והם מחכים לראות מה הממשלה שלהם תעשה עם מכת המיסים שהאמריקאים הנחיתו עליהם בנושא הסחורות .
איך אמר לי לפני המון שנים אלי בן זקן מיקב קסטל, 'צריך להקפיד שלפחות 60 אחוז מהיין שאני מייצר יימכר בישראל, על מנת לא להיות מופתעים מנפילת שוק כזה או אחר'.
רן בירון הגיב
2: ערן הרכבי ממשרד החקלאות פורש לגמלאות – תודה והצדעה
ייננים, בעלי יקבים, סוכני מכירות – את כל אלה אנחנו פוגשים בעבודה היום יומית שלנו. אבל מי שנמצאים מאחורי הקלעים, ובעצם שומרים על הענף ומנסים להתמודד עם איתני הטבע, אלה המדריכים של ענף הגפן במשרד החקלאות. את ערן הרכבי פגשתי לראשונה כשכתבתי על וירוס הליפרול 3 לפני כחמש שנים. הכתבה שלי הוציאה את הווירוס האימתני לציבור הרחב, ובעצם חשפה לאור בין היתר את ערן הרכבי, שהפך מעובד אנונימי שמלווה עשרות כורמים ועשרות ייננים ואגרונומים, לאחד המדריכים הבכירים בענף שעל פיו יישק דבר.
לא היה פשוט לחקור ולנבור במה שאני כיניתי "המחדל הגדול של משרד החקלאות". ייאמר לזכותו של הרכבי כי הוא דיבר בגילוי לב, חשף את הימצאותו של הווירוס לציבור הכורמים והייננים, ולא השאיר אותו קבור בקלסרי המשרד. הוא עמד בכבוד מול "האשמות", ולקח על עצמו כפרויקט להציל ככל האפשר את גפני היין מוכות הווירוס. יחד עם פרופסור גרא הוחלט על מהלך אמיץ – לפתוח את היבוא לחומרי ריבוי נקיים מווירוסים, ולהקים חוות גידול לאחר שחוות יזרעם הוצאה אל מחוץ למשחק. בשנים האחרונות דאג הרכבי שיפורסמו הפרוטוקולים שנכתבו בנושא הווירוס, ודרך ההתמודדות איתם. שעות של ישיבות והרצאות יחד עם האגרונומים והייננים, שהבינו כי מחויב שיתוף פעולה הדוק כדי לנסות להבין מה עושים תכלס במצב הנתון. בד בבד הוביל הרכבי בשנתיים האחרונות, יחד עם מועצת גפן יין, את יבוא חומר ריבוי ממדינות שנחשבות לנקיות מליפרול 3. גם כאן נכתבו פרוטוקולים ותנאים מחמירים, על מנת לדאוג שלא יכנס חומר ריבוי נגוע.
אנשי משרד החקלאות נחשבים לא פעם לבירוקרטים מתוכנתים, שעובדים לפי הספר. במקרה של הרכבי מדובר גם בכורם שמחובר לאדמה, ומעבר ליכולתו הדידקטית הוא נושם ומריח את ענף הגפן דרכה. לתפקיד מדריך או יועץ יש אחריות רבה – היכולת לזהות ולהתריע בזמן על מזיקים, ייעוץ והכוונה בכל הקשור לריסוסים, תמיכה במחקרים שונים והכוונת החוקרים בשטח, יכולת ניתוח המחקרים והפיכתם לרלוונטים לכורם וליינן, התמודדות יום יומית עם כורמים שמתפרנסים מהענף, וכמובן היכולת לראות את הענף כולו שנמצא בחיתולים, והתשוקה לפתח אותו ולהביא אותו להישגים בתוך כל המגבלות של חוסר תקציב ומדיניות של שרי ממשלה, שענף החקלאות לא תמיד בראש מעיינם.
ערן הרכבי מסיים 32 שנות הדרכת גפן יין מטעם משרד החקלאות, לא מעט כורמים, יקבים וייננים חבים לו על פועלו. הוא עסק באין ספור תחומים – מהתאמת זנים לאזור גידול, התאמת כנות לזנים, הבנת התנהגות הקרקע והתאמת אסטרטגיית השקייה, ניהול נוף הגפן, כלכלת הכרם, קידום מיכון שחוסך בכח אדם, ניסויי הדברת עשבייה, הדברת מחלות, וקידום נושא השתלנות. אלו הנושאים שערן קידם, חקר, הדריך וכתב עליהם. מדובר באוטודידקט שהקדיש את זמנו ללימוד עצמי על יין וגידולו, בניגוד להרבה מדריכים אחרים שמתעסקים רק בגידול. אין כמעט יקב שערן לא עבד איתו, והוא למד רבות על ההשפעה שיש לכרם על עשיית היין ביקב. השפעתו על תעשיית היין עצומה, והרבה יקבים וייננים חבים לו את רב מדליות הזהב שהם קיבלו.
מערכת אכול ושאטו מאחלת לערן הרכבי המשך פעילות בענף בכל דרך שיבחר, כי אסור לנו לאבד איש כזה.
רמי נעמן מיקב נעמן הגיב
איחולים לערן הרכבי באשר ילך. אולי יש מקום גם להזכיר את מקבילתו באזור גליל גולן – תרצה זהבי – שגם לה חלק לא מבוטל בהצלחות היקבים הגדולים והקטנים.
3: ציון 95 לגופנה של יקב גבעות בתחרות דקנטר והקשר של יותם שרון
רני רוגל מדווח: יותם שרון – יינן, יועץ, ומי שמגדיר עצמו כעוסק ב- Wine Business, פרסם השבוע בפייסבוק כמו אבא גאה, תחת הכותרת 'מאוד גאה על חלקי בהישג הזה. ציון 95 מדקנטר זה לא משהו שקורה כל יום', את הפוסט של יקב גבעות בו נכתב: "גאים ונרגשים על הזכייה שלנו במדליית זהב, בציון 95 בתחרות דקנטר 2019, תחרות היין הבינלאומית היוקרתית בעולם. גופנה קברנה סוביניון רזרב 2016 קיבל ציון גבוה במיוחד בתחרות".
שאלתי את יותם מה הקשר שלו ליין הזוכה של גבעות, ותשובתו מעניינת: "אני מלווה את יקב גבעות מ-2012, לעתים כיועץ ולעיתים כיינן בפועל. יחד עם שיבי דרורי (בעלים ויינן) אני שותף לכל ההחלטות שמעצבות את היינות השונים, מהתסיסות ועד לבלנדים הסופיים. היין הזה מורכב מקברנה סוביניון מכרם הראל, ממש בסמוך ליקב. אנחנו בוצרים בבשלות מתונה, לא מוגזמת, מתסיסים בטמפרטורה יחסית נמוכה, ומשיגים מיצוי עדין על ידי פאנצ׳-דאון ידני ודלסטאז׳. אנחנו סוחטים לרוב עם יובש, ומכניסים לחביות עם סיום התסיסה המלולאקטית. זוהי עשייה שמגבשת פרי טהור ונקי, מבנה עוצמתי אך מעודן ומלוטש. היישון בעיקר בחביות בורגון, כאשר ביין זה כ-50% מהחביות חדשות. לאחר שנה בחביות מתבצע הבלנד הראשוני, אשר מלוטש בעת ההוצאה הסופית מהחבית לאחר 16-18 חודש. מעל לכל זהו יין שמייצג נאמנה את הטרואר של גבעת הראל: קברנה עמוק ועוצמתי, אך אלגנטי ומלוטש".
כשאלון גונן בירך מסין את ד"ר שיבי דרורי מיקב גבעות על הזכייה, השיב לו שיבי: "אני שמח לדפדף אחורה אצלי ולראות שאתה כבר כתבת על היין הזה מחמאות". אז חיפשתי מה כתב אלון על היין ומצאתי ב- 24.8.18: "גופנה רזרב 2016 – קברנה סוביניון עם תוספת של 7% מרלו. ניחוחות וטעמים בשכבות, כולל קקאו, קסיס וגרגרים כהים בשלים. בחך דובדבן, תות, ארז, מרווה, שוש. קברנה שופע חומציות ומינרליות. טאנינים מלוטשים, אפטר טייסט שמשתהה ומשחרר ריחות קינמון ותאנה בשלה. יין שמצפה לו דרך ארוכה. אחד הקברנה הטובים שיש היום על המדפים. מחירו 160 ₪ – VFM יאפ".
לשיבי, צוות יקב גבעות ויותם – ברכותינו על הזכייה.
עמית אריאלי הגיב
מעניין שכרמל מדיטרניאן קיבל 96 נקודות מדיקנטר אף יותר מגבעות שקובל 95 וחשיפה נרחבת פה, לעומת הכרמל שלא טרחתם לציין אותו כלל, למרות שגם אני לא חסיד של המדיטריניאן מאז ההצלחה שלהם בבציר 2007. אך לאחר הציון הזה, מעניין באמת לטעום אותו ולראות האם הבאזז מצדיק את עצמו.
מוזמנים להתיידד עם הטלגרם שלנו: אכול ושאטו – foodis.co.il
תגובה אחת
לפני כמה חודשים טובים שיתפתי שני חברים על אודות כרמל מדיטרניאן שקיבל 96 נקודות מדיקנטר. סיכמנו לרכוש שלושה ארגזים, אחד לכל אחד. רצנו לממש את גודל השעה והיינו בטוחים שלא נמצא את היין. מצאנו יותר מדי, כאילו היינו אלה שגילינו אותו. נחמדים המוכרים (אולי בגלל מספר הארגזים שלנו) פתחו לנו בקבוק לטעימה.
זה נגמר ברכישה של כמה בקבוקים למזכרת. ידענו שהחברים שלנו יתאכזבו. זה באמת יין למתקדמים. נמתין כמה שנים ונראה מה יוצא מהבקבוק, אולי באמת יש שם ג'יני?