השבוע בענף היין 189: כוכב הפסטיבל בירושלים? לא היין

אלון גונן שוטט השבוע בין הדוכנים בפסטיבל במוזיאון ישראל והריח שבלט באוויר והשיחות ששמע לא עסקו ביין אלא בגראס. קראו על התופעה. בכל זאת גם יינות שבלטו לטעמו והתשובה של יקב כרמל לצעירים. לקינוח כתבות מעניינות שפרסמנו השבוע

מארק סובצי'יק האיש הצהוב שמלווה אותנו בכתבה לומד ביוטכנולוגיה באוניברסיטת קראקוב בפולין ומתמחה אצל פרופסור עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות. התאהב בפסטיבל בסוביניון בלאן סמיון 2018 של יקב מטר. צילום איל גוטמן
מארק סובצי'יק האיש הצהוב שמלווה אותנו בכתבה לומד ביוטכנולוגיה באוניברסיטת קראקוב בפולין ומתמחה אצל פרופסור עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות. התאהב בפסטיבל בסוביניון בלאן סמיון 2018 של יקב מטר. צילום איל גוטמן
צילום pixabay
צילום pixabay

1: פיצוח דור הגראס

פסטיבל היין ה-15 שהתקיים השבוע במוזיאון ישראל בירושלים, קיבץ אליו אלפי בני עשרים וקצת אשר נהנו מהבר הכי זול בעיר. אבל מה שמעניין בציבור הזה אלו השיחות שהם ניהלו ואותן אי אפשר שלא לשמוע בין דוכני היין בפסטיבל. לא, הם לא דיברו על יין, הם דיברו על גראס. גראס – קנאביס, וויד, מריחואנה, נהיה הנושא שיחה הכי מרתק. יחסי הציבור שיש לירוק הזה עצומים, כשהגראס חובק עולם וחובק מעמדות.

היין נמצא כבר אלפי שנים בעולמנו אבל לא מגיע לקצה הציפורן של נוכחות הגראס והשימוש היום יומי בו. חלק חשוב יש גם להשפעה של נוכחות הקנאביס הרפואי בציבוריות הישראלית ובמדיה – כן, ידוע שזה לא אותו דבר, אבל כשכל יום אלופים וניצבים בדימוס מצטרפים לחברות המונפקות בתחום, הלגליזציה כבר כאן. לא משנה אם זה CBD או HTC, הקנאביס מככב.

יינות בפסטיבל. צילום איל גוטמן
יינות בפסטיבל. צילום איל גוטמן

אם אנחנו מדברים על צריכת 6-9 ליטר יין (ה- 9 ליטר הם לאופטימיים שבינינו) לנפש בשנה בישראל, אז הגראס מגיע לממוצע פי כמה עשרות או אפילו מאות. תעשיית היין צריכה לקנא בתעשייה הזו, שמגלגלת 8.5 מיליארד שקל בשנה. לפי סקר של הרשות למלחמה בסמים, כ־1.8 מיליון ישראלים משתמשים בגראס מדי שנה. לצערנו, תעשיית היין נמצאת הרבה מאחור. ההערכה השמרנית מדווחת כי המשתמש הישראלי צורך 52 גרם בממוצע בשנה, ומכאן שבישראל נצרכים לפחות 70 טונות של קנאביס בשנה, כשהמחיר לגרם בישראל הוא 105 שקל – תעשו את החשבון בעצמכם.

כשהמדיה מדברת על קנאביס רפואי כל יום – הוא כאן בגדול. צילום pixabay
כשהמדיה מדברת על קנאביס רפואי כל יום – הוא כאן בגדול. צילום pixabay

מדוע יש כל כך הרבה אנשים שמוכנים לעבור על החוק ולהשתמש בגראס, בעוד שאפשר להשתכר ולהתמסטל מאלכוהול או יין במקרה שלנו? איך זה שתעשיית היין לא מצליחה להגיע לקהל היעד הזה ולהנגיש את היין בצורה שונה ואטרקטיבית כדי לקנות ולשתות אותו? קשה למצוא מוצר שיענה על הביקוש לדור שרוצה רק לדפוק את הראש מהר, ושיהיה לו נושא שיחה בחברה שהוא נמצא בה (ראו בהמשך את הפתרון שיקב כרמל מציע). כבר לא מדברים על כלום היום חוץ מאשר על זה. 'היום כבר לא מתים מאהבה' שר בעז שרעבי את מילותיה של שימרית אור.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

2: ובכל זאת יינות בולטים בפסטיבל

הפעם התלווה אלי לביקור בפסטיבל במוזיאון ישראל, צעיר חביב ששמו מארק סובצ'יק (Marek Sobczyk) – המתמחה של פרופסור עודד שוסיוב (יקב ברבדו, סטארט אפים ופטנטים) בפקולטה לחקלאות. מארק לומד ביוטכנולוגיה באוניברסיטת קראקוב בפולין, והוא הגיע לפרופסור שוסיוב כדי לפתח מכשיר שיוכל להחדיר לגפן את התרופה שפותחה כנגד וירוס הליפרול 3. בין לבין הוא הצטרף אלי לטעימת יינות, ואלה שבלטו בין אלה שטעמנו.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

יקב הר אודם – יער אודם 2017: בלנד של שרדונה וויונייה. שונה בנוף, מרתק.

יקב הר אודם – ויונייה 2017: חוויה אחרת. יין שיגיע רחוק.

יקב הר ברכה – גוורצטרמינר 2017: מתיקות מקסימה, יין קייצי נפלא. להוסיף לכוס שתי קוביות קרח ופלח תפוז.

יקב אורטל – ויונייה רוסאן 2017: שילוב מקסים.

יקב דרימיה – סוביניון בלאן 2017: יופי של יין. מדויק עם טאצ' מאוד מעניין באפטר טייסט.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

יקב אדיר – סוביניון בלאן 2016: חד כתער, מורכב. יופי של יין.

יקב מאיה – פינק 2018: עשוי מענבי קריניאן ומורבדר. היין מתפתח יפה מהטעימה שלו לפני כמה חודשים.

יקב מטר – סוביניון בלאן סמיון 2018: מתיקת נעימה לצד חדות. מארק התאהב ביין הזה.

יקב רמת הגולן – פטי וורדו 2015: עוצמתי, בשל ומקסים.

יקב רמת הגולן – ירדן ויונייה 2016: משהו השתבש ביין הזה. לא נקי, ולא מאופיין כוויונייה.

לירון אקסלרוד הגיב

ההפתעה הגדולה שלי בפסטיבל היין, היה הדוכן של שאטו גולן, שכלל את העוג, גשם לבן ורוזה, וכמובן שאר האדומים, שופעי פירות יער שחורים וגוף מלא.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

הפתעת הפסטיבל במוזיאון – יקב מוני. יינן ששון בן אהרון

היקב הטעים ארבעה סוגי יינות. כולם היו נקיים, שופעי פרי גם באף וגם בפה, ומורכבות של פרי. רק לסבר את האוזן:  שרדונה 2018 של מוני הינו יין מהליגה של הגדולים. זה יקב עם נשמה, ויקב שיודעים לעשות שם את הדברים נכון.

משמאל לימין: נדב ארנס, רן אסא, יוסי אדרי – יקב כרמל. צילום רפי דלויה
משמאל לימין: נדב ארנס, רן אסא, יוסי אדרי – יקב כרמל. צילום רפי דלויה

3: אולי יקב כרמל מצא את הפתרון ליין לצעירים?

אני לא היחיד שמתחבט בסוגיית הנגשת יין לצעירים שהגראס עלה להם לראש, תרתי משמע. אני יודע שבבתי ספר לפרסום ופקולטות לשיווק מקבלים בתשלום מיקבים פרויקטים חשיבתיים וקריאטיביים, כדי שהסטודנטים הצעירים יחשבו כמו צעירים ויציעו רעיונות ליישום.  יקב כרמל הוציא לא מזמן לשוק יינות מסדרת MOJO (יין בקטע אחר). מדובר ביינות חצי מתוקים עם פקק הברגה, שאני קיבלתי באריזת קרטון צבעונית ומקפיצה הנקראת PARTY BOX ותופסת את העין באופן מיידי. בתוך הקופסה היו  שתי כוסות יין ללא רגל, ואביזרי מסיבה שנונים ומצחיקים. אה, כן, יש גם שני בקבוקי יין – אחד אדום והשני לבן.

צילום אייל קרן

צילום אייל קרןבטעימה שאני עשיתי ליינות הללו, שאתם תוכלו לקנות אותם בלי כל המארז הזה, נדרשו לי עשר דקות כדי להגיע לחגית מבר עמירם ברחוב אוסישקין, על מנת לנקות את המערכות עם בירה גינס. לאחר שהתאוששתי הזמנתי שני ינוקות המשמשים כמלצרים בבר היין אינדיגו, על מנת שיגידו לי מה חושב הדור הצעיר על היין. המלצרית התלהבה, המלצר פחות, אבל הושפע מההתלהבות של המלצרית אז גם הוא אהב בסוף (אין ספק שלמלצרית יש כושר השפעה והיא ראויה לקידום). זה יין שנוצר לדור הצעיר. קצת קינאתי בהם שהם יכולים ליהנות מדבר כל כך פשוט בעצם.

ינאריאנה אוקיפינטי למדה יינות באיטליה, אחר כך חזרה לסיציליה מולדתה ואז התחיל המסע המפרך שלה. צילום מדף הפייסבוק

אריאנה אוקיפינטי למדה יינות באיטליה, אחר כך חזרה לסיציליה מולדתה ואז התחיל המסע המפרך שלה. קראו הכתבה של זאב דוניה. צילום מדף הפייסבוק

כדאי לקרוא גם כתבות אלה שפרסמנו השבוע

מחברות היין של זאב דוניה – יולי  2019

זאב דוניה מיקב סוסון ים משתף אותנו בחוויותיו מחופשה בסיציליה. אצלו חופשה זה רצון להתנתק מהיקב שלו ומיקבים בכלל. אבל יש חריגים. הפעם זו אריאנה אוקיפינטי מהיקב שנושא את שמה. יש תחושה של שמץ קינאה ובוודאי הזדהות

הנה הכתבה

יין וג'אז: מרגלית אופטימה ומיילס דייויס מה לעשות – יצירות מופת

יוסי נאור, חובב יין וג'אז ומי שהוביל תכנית רדיו בשם 'ג'אז אדום לבן' בתחנת הרדיו של מכללת עמק יזרעאל, מביא לנו הקשרים בין יינות ישראליים למוזיקה שהוא אוהב. כי יש מספר רגעים קסומים בחיים כמו לשתות יין ולהקשיב לג'אז. הפעם מרגלית אופטימה 2016 ו-So What של מיילס דייויס

הנה הכתבה

שלוש מדליות על יצירתיות בשיווק ליקב טפרברג בתחרות פרסי האפי 2019

יקב טפרברג זכה בפרס הכסף בקטגוריית האפי פלטינום בתחרות פרסי האפי 2019 (Effie Awards) המאורגנת בארץ על ידי איגוד חברות הפרסום, איגוד השיווק הישראלי, והמי”ל (המרכז הישראלי לניהול).

הנה הידיעה

מוזמנים להתיידד עם ערוץ הטלגרם שלנו: אכול ושאטו – foodis.co.il

 

 






2 תגובות

  1. נראה לי על פניו שבלי הגיגיה של איילת קרביצקי ותגובותיהן הנלהבות של כרמי לבינשטיין ואורנה צ׳ילאג אין כאן הרבה מה לקרוא בין השורות

  2. ממש לא מסכים, אני מוצא עניין בכל שבוע הן בנושאים אותם אלון מסקר והן בחיבור והפירגון שלו ליקבים וליינות הישראלים ללא משוא פנים הן לקטנים והן לגדולים גם ללא התגובות.

כתבו תגובה